תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

פתיחה

שחקו את המשחק ‘זרם’- שבו או עמדו במעגל כך שכולם נותנים ידיים זה לזה, ובחרו חניך שיתחיל. לחיצה ביד ימין מעבירה את הזרם לחניך שעומד מימינו, ולחיצה בצד שמאל מעבירה את הזרם לחניך שעומד משמאלו. שתי לחיצות משנות את כיוון הזרם ומחזירות אותו לכיוון שממנו בא. מטרת המשחק לשמור על הזרם בלי שייעלם, ולכן צריך שכולם יתרכזו.

החיבור שמאפשר לזרם לעבור מבטא את שרשרת הדורות שהחניכים הם חוליה נוספת בה, כיהודים בכלל וכחניכי בני עקיבא בפרט. הנאצים הארורים ניסו לפגוע בהמשכיות העם היהודי, ומנגד גם סימנו כל יהודי שהתבולל או חי חיים דומים לשלהם, ממש להראות לנו – כולכם שייכים לאותו מקום, כולכם מייצגים עם אחד, כולכם שייכים ומעבירים את היהדות לדורות הבאים, מה שברוך ה’ קורה היום במדינת ישראל ובתפוצות. משתפי הפעולה עם הנאצים פגעו בפעילות חברי בני עקיבא, אך אנו כאן היום ממשיכים אותה.

שלב א’

בני עקיבא פעלה גם לפני השואה האיומה, שבה נרצחו באכזריות שישה מיליון יהודים. הסבירו לחניכים שאנחנו הולכים להכיר את התנועה לפני השואה ולראות את הערכים שלה, שדומים לערכים שלנו בתנועה היום. שאלו את החניכים: למה היה צורך בבני עקיבא לפני השואה? מה קרה לבני עקיבא בשואה?

חלקו לחניכים את העדות על תנועת בני עקיבא בגטו לודז’ שסיפרה שרה זלוור-אורבך (נספח 1). בקשו מאחד החניכים לקרוא אותה בקול.

שאלו את החניכים: האם אתם חושבים שהיה צריך להפעיל סניף בגטו?

קראו עם החניכים את הקטע על קיבוץ עובדיה שבסלבקוב (נספח 2). אם יש צורך, חלקו את הקטע למשפטים, וכל חניך יקרא משפט לפי הסדר (אפשר לגזור או למרקר).

לאחר הקריאה אמרו לחניכים שבני עקיבא פעלה הרבה לפני השואה, וזה היה חשוב מאוד לעם ישראל כדי להמשיך את הזיקה לארץ ישראל ולערכי היהדות.

שלב ב’

בשלב זה בחרו אחת מתוך שתי האפשרויות שלפניכם, בהתאם לחניכים שלכם.

אפשרות א’: פזרו על הרצפה כרטיסיות עם ציורים של חפצים ודברים שונים (נספח 3). שאלו את החניכים: מה הדבר שיהיה לכם הכי קשה אם יקחו לכם אותו?
לאחר שהחניכים יענו תשובות שונות, הסבירו שבשואה היה מצב קשה מאוד, בו לקחו ליהודים הכל- את האוכל, המשחקים, הבית, החברים, המשפחה. אפילו את החיים לקחו להם.

אפשרות ב’: בחרו באחת מהאפשרויות הבאות:

1. חלקו לחניכים את השיר “שישה מליון” של אורן הופמן (נספח 4), וקראו אותו ביחד.
2. השמיעו והראו את הסרטון הבא לחניכים – “הגיבן הקדוש- אהרון רזאל”

שאלו- שתפו מה המשפט שתפס את עיניכם/ליבכם? ולמה?

סכמו לחניכים: השואה הייתה אירוע איום ונורא עבור עם ישראל. אנחנו מודים לקב”ה על כך שהגענו לארץ והקמנו מדינה, ולא שוכחים לרגע את ששת המליונים. כל מה שאנחנו עושים פה היום, בבני עקיבא בפרט ובמדינת ישראל בכלל, הוא חיבור לציפיה ולחלום של הדורות הקודמים, המשכיות של העם היהודי וממבט עבר אל פני עתיד.

סיכום

בקשו מהחניכים לשתף במסר משמעותי שהם מרגישים שהעבירו לנו אותם חניכים ומדריכים שפעלו בבני עקיבא בתקופת השואה.

מה לדעתם אותם נערים היו אומרים לנו, לו היו יכולים?

מתוך הכאב הלאומי של השואה אנחנו ממשיכים ופועלים בארץ ישראל. מתוך הזיכרון של ששת המיליונים אנחנו משתדלים לצמוח ולהצמיח.

נספחים

נספח 1:

סניף בני-עקיבא לודז’ נוסד בשנת תרצ”א 1931, והיו בו 200 – 300 חניכים. החברים בבני עקיבא לודז’ יצאו לקיבוצי הכשרה שהכינו אותם לקראת עליה לארץ.

“מול המטבח היה חדר גדול מאוד, שנועד לחדר אוכל ושימש גם בית-כנסת – מקום שבו קיימנו כל בוקר תפילה בציבור. היה לנו גם ספר תורה, ובימי שני וחמישי התקיימה קריאה בתורה. מלבד הארון ששימש לנו ארון קודש לספר תורה, עמד בפינה ארון נוסף בשביל סידורי התפילה, החומשים וספרי קודש אחרים. הקפדנו על נטילת ידיים לפני האוכל ועל ברכת המזון אחריו ועל קיום מערכת כל המצוות האחרות. אם כי הדברים לא היו בשבילנו חדשים, הוסיפו והקפידו המדריכים להתמדתם בתנאים הנתונים, והשקיעו הרבה כדי לעשותם חלק בלתי נפרד מאורח חיינו והתנהגותנו, שהיינו מחויבים ומחוברים להם על פי מהותנו כחברי בני עקיבא.”
(שרה זלוור-אורבך, תנועת בני עקיבא בגטו לודז’ בשנות הכיליון וההשמדה, ירושלים תשנ”ט, עמ’ 71)

נספח 2:

קיבוץ עובדיה

בשנת תרצ”ג 1993, הקימה קבוצת חברים מ”צעירי המזרחי” ו”השומר-הדתי” קיבוץ-עלייה בעיירה סלבקוב שבפולין. חברי הקיבוץ עבדו בבית-חרושת למסמרים ובחקלאות.

הקיבוץ נקרא “קיבוץ-עובדיה” (עובדי ה’ / ע”ש מנהיג התנועה ד”ר עובדיה גוטסדינר), ונודע כבכיר קיבוצי העלייה של “החלוץ-המזרחי” ו”השומר-הדתי” בפולין. בקיבוץ חיו חיים דתיים ושיתופיים. האוירה בקיבוץ הייתה יהודית, ישראלית, ציונית וחלוצית.

בכל שנה הוקצו מספר סרטיפיקטים (אישורי עליה) לתנועה ולקיבוץ, ומספר חברים מהקיבוץ עלו לארץ ישראל. רובם הצטרפו לקיבוצים-הדתיים, והיו בין מייסדי הקיבוצים טירת-צבי וכפר-עציון. חלקם נפלו בקרבות מלחמת-העצמאות בכפר-עציון.

כשפרצה מלחמת-העולם השנייה נאלצו החברים לנטוש את הקיבוץ, והחלו בנדודים ברחבי אירופה. כל החברים בקבוצת ההכשרה של בני עקיבא לקראת העלייה לארץ- נספו בשואה, יחד עם ששת המליונים.

נספח 3:

כרטיסיות: אוכל, משחקים, בית, עבודה, חברים, פארק, משפחה, חיית מחמד, ספרים, בגדים, תפילין, אופניים, מחשב, טלפון, עיתון, בית כנסת, בשר כשר, רכב, תחבורה ציבורית, ראש קהילה, כסף, רופאים, תרופות, חומרי ניקוי, מים, בית ספר וגנים, חשמל, ביוב, מיטה, שמיכה, מצלמה, שעון, דפים וכלי כתיבה.

נספח 4:

שישה מיליון

מילים ולחן: אורן הופמן

נזכור את אותם ימים אפלים 
בהם האנושות איבדה את צלמה 
אימה חשוכה ירדה על הארץ 
ואין היגיון, ולא נותרה תקווה. 

אלפים ורבבות נשלחו אל המוות 
מספר על היד וטלאי על החולצה 
ילדים תמימים פעורי עיניים 
עומדים המומים מול עוצמת השנאה. 

שישה מיליון מבני אחינו 
נשלחו אל מותם והעולם שותק 
שישה מיליון מבני עמנו 
ייאוש, רעב, כאב – לאן יפנה הלב? 

אנו – דור שני, דור שלישי ורביעי 
נזכור ולא נשכח את פשעי העבר 
נשמור על הבית ועל המדינה 
לעולם לא נסכים לאותו גורל אכזר. 

שישה מיליון מבני אחינו…