תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה:

שלב א’-

פתיחה קלילה למערך ארץ ישראל.

אופציה א’-

נעמוד במעגל גדול ונבקש מהחניכים לזרוק צורה שהם אוהבים לאוויר. על כל השבט להסתדר לפי הצורה שנאמרה. ניתן להמשיך כך 3-4 פעמים, כמובן לתת לחניכים לחשוב על הצורות השונות. את הצורה האחרונה אנחנו נבקש – ארץ ישראל.

אופציה ב’-

“משחק הקומקום” – נבקש מאחד החניכים לצאת מהחדר. בזמן שהחניך בחוץ, נבחר יחד עם החניכים מילה [עדיף חפץ שיש בחדר או שנהוג להשתמש בו בסניף]. את המילה אסור לנו לומר בקול, במקומה עלינו להגיד “קומקום”. על החניך שיצא לחזור למעגל ולגלות מהי המילה בעזרת החניכים שיזרקו לאוויר משפטים ופעולות עם המילה שבחרו, ובמקומה לא לשכוח לומר “קומקום”.

לדוג’ – המילה שבחרנו: עניבה. משפטים שנוכל להעלות בפעולה – “כדי להיכנס לסניף, חייבים קומקום!” “בשבת יש לבוא עם כחול לבן וקומקום”. “הקומקום כחול..” וכו’..

ניתן לחזור על המשחק 2-3 פעמים, כשבכל פעם יצא חניך אחר מחוץ לחדר. חשוב לתת לחניכים לבחור את המילים מלבד הפעם האחרונה, שבה אנו נבחר “ארץ ישראל”.

שלב ב’-

נברר עם החניכים מדוע אנחנו אוהבים את הארץ שלנו?

אופציה א’ – ניצור מעגל על הרצפה בעזרת חבל ארוך כאשר כל החניכים עומדים מסביבו ונשחק עם החניכים ים – יבשה בכמה שלבים, בקש מהחניכים לחזור אחריך בקול (ע”מ להכניס אותם לאווירה).

1. ים – יבשה רגיל (אין צורך להאריך יותר מידי)
2. ארץ ישראל – במקום ים נאמר ארץ ובמקום יבשה ישראל (הזכר לחניכים לחזור אחריך)
3. כן ולא –  שלב קצת יותר מסובך, בו נציג לחניכים סיבות שונות לאהבת הארץ  והם יצטרכו לבחור בהתאם לכל אחד כן או לא (להחליט לפני – תשובה נכונה קפיצה לבפנים, תשובה לא נכונה -לבחוץ)

• אני אוהבת את ארץ ישראל בגלל שהמשפחה שלי כאן.
• אני אוהבת את ארץ ישראל בגלל שנולדתי כאן.
• אני אוהבת את ארץ ישראל בגלל שכאן אני מרגיש בטוח.
• אני אוהבת את ארץ ישראל בגלל שהארץ שייכת לי.
• אני אוהבת את ארץ ישראל ללא שום סיבה מיוחדת.
• אני אוהבת את ארץ ישראל בגלל שזו ארץ אבות.
• אני אוהבת את ארץ ישראל בגלל שה’ נתן לנו אותה.
• אני אוהבת את ארץ ישראל בגלל שנלחמנו קשה כדי לקבל אותה.

אופציה ב’ – נחלק לחניכים פתקים בשני צבעים, צבע א’ = כן, צבע ב’ = לא.

נקרא את ההיגדים שלעיל’ וכל חניך ירים לפי הרגשתו את הפתק המתאים.

שלב ג’-

נחלק לחניכים / נספר בע”פ את הסיפור הבא-

לפני כמאה וחמישים שנה חי אדם צדיק מאוד,רב גדול ושמו: הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

הרב קוק שימש (גם)כרב הראשי של העיר עכו והיה מעורב מאוד בפעילות הציונית והעלאת יהודים לארץ ישראל. פעם אחת נסע הרב לכנס רבנים בשוויץ. היות ובמהלך ביקורו פרצה מלחמת העולם הראשונה נתקע בשוויץ ולא היה יכול לצאת מגבולות המדינה. ידידו שאירח אותו בארץ הזרה ניסה לשכנע את הרב שיסע לטייל איתו בארץ ולראות את נופיה היפים. לאחר הפצרות רבות השתכנע הרב והחליט לטייל עם ידידו בטבע. כאשר הגיעו לקצה שביל ממנו היה ניתן לראות רכסי הרים גבוהים ומרשימים ביותר התפעל הידיד ואמר “רואה אתה את ההרים הללו, נכון שאין דבר יפה מזה..?” “אתה צודק”,אמר הרב “זהו באמת מחזה יפה,אך בארץ-ישראל רכסי ההרים הרבה יותר יפים…” כשהגיעו אל המעיינות התכולות שמימן היה כה צלול ונקי, התלהב האיש ואמר: “הראית מעיינות יפים מאלה בחייך? איזה מראה מדהים!” ענה הרב: “אכן מעיינות יפים הם אלו,אך לא כמו מעיינותיה של ארץ ישראל”. המשיכו להלך והגיעו לשדות,יערות ,אגמים ונחלים ובכל מקום ומקום חזר הרב וטען שנופה של ארץ ישראל יפה בהרבה. האיש המבולבל הסתכל על הרב במבוכה ושאל: “כיצד זה ייתכן שארץ ישראל שהיא כה קטנה, היא הרבה יותר יפה משוויץ המרשימה ובעלת ההרים המושלגים ונופי הידועים לכל ביופיים העצום!” ענה הרב: “לא משנה כיצד נראים האתרים הללו, ארץ ישראל יפה הרבה יותר כי זוהי ארצי שלי. וכל מקום אחר בעולם  לא יכול להיות יפה יותר בעיני ממנה…”

סיכום

מישהו פעם שאל את עצמו מדוע הוא באמת אוהב את ארץ ישראל? מהי הסיבה שאנו נמצאים דווקא כאן, בארץ הזו? שכאן משפחתו בחרה לחיות? מה מיוחד במקום הזה שכל העולם לא מפסיק לדבר על הנק’ הכי קטנה בגלובוס? ניתן לראות כי יש קשר מיוחד בין עם ישראל לארץ ישראל, קשר קצת תמוה. לא מובן. אם לא נעצור ונברר מהו הקשר המיוחד שיש בינינו, עדיין נמשיך לאהוב את ארץ ישראל ולגור בה כי זהו מקומנו הטבעי. ואי אפשר לעצור את טבע האדם. אך אנחנו בחרנו עכשיו, לעצור את הכל לחודש ולברר, לחשוב ולמצוא ביחד מה מיוחד בארץ הזאת, בארץ ישראל שלנו.

ועוד חלק למחזיק מפתחות-