מהלך הפעולה

שלב א’- סבב שמחה:
כל חניך בתורו מספר על משהו שמשמח אותו.

שלב ב’- משחק

דג מלוח – מתחלקים לזוגות והמטרה היא להצחיק אחד את השני.

שלב ג’- דיון
מספרים לחניכים על אילי

סמ”ר אילי גמזו, לוחם בחטיבת הצנחנים,היה בחופשה בבית כשפרצה מתקפת הפתע של חמאס על ישובי העוטף.
כבר בשעה 6:30 עם תחילת המתקפה, הוא יצר קשר עם המ”פ שלו בניסיון להבין מה עליו לעשות.
שעה וחצי לאחר מכן הגיע הטלפון-והוא נדרש להגיע לבא”ח, לבוש מדי צה”ל הוא ירד אל רכבו של המ”פ שהגיע לאסוף אותו.
השכנים כולם יצאו מהחלון באותה השעה, הריעו להם, מחאו להם כפיים וחיזקו אותם. שעות בודדות לאחר מכן הוא היה בעיצומו של קרב חילופי אש עם חוליית מחבלים, לא רחוק מיד מרדכי.
הם היו בסך הכל שלושה לוחמים מול כוח אש שעלה עליהם במספר, עד שהגיע התגבורת הוא ולוחם נוסף שהיה איתו נהרגו מאש המחבלים. אילי עשה את עצמו מת והצליח להרוג חוליה נוספת שהתקרבה והציל המון תושבים מישובי העוטף.
יהי זכרו ברוך.

שאלות לדיון:

• למה לדעתכם אילי גמזו הי”ד יצא להקריב את החיים שלו כדי להציל מישהו שהוא לא מכיר?
• האם נכון לתת למישהו אחר כזה יכול לפגוע בך?
• איך זה נוגע לחיים שלנו?
• איפה אנחנו יכולים לתת מעצמנו יותר?

חשוב לתת לאחר. כשאנחנו נותנים אנחנו מקבלים הרבה יותר. אני נותן כי אני אוהב, פשוט כי זה אח שלי.
בית המקדש נחרב על שנאת חינם-נתינה וחסד לאחר

משפחתו של אילי כותבת עליו: 
ילד מלאך,
תמיד שם לעזור לחברים, למשפחה, קרובה ורחוקה..
תמיד החיוך על שפתיו והכל קטן עליו.
אהב לצחוק, לבלות, אהב את החיים
היה ילד של בית ומשפחה מצד אחד, מחובר מאוד להוריו, אחיו, לסבים, לסבתות, לדודים והדודות,
ולילדי המשפחה – חיבור מהנשמה.
והיה גם תמיד מוקף חברים.
למד ספרות והפך די מהר לספר המשפחתי והספר של הפלוגה, גדוד.
אילי היה אוהד שרוף של קבוצת הכדורגל ביתר ירושלים.
ולסיום היה הילד של כולנו, מלאך בחייו ומלאך במותו.

המוטו איתו היה הולך:
עילי היה שמח וחייכן, המוטו שליווה אותו בחייו הוא המשפט של ליאל גדעוני הי”ד:
“חייכו, כי חיוך זה שמחה ושמחה נותנת את הכוח להמשיך”

סיכום:

“לכל אדם יש עיגול בלב, עיגול השמחה.
לפעמים העיגול קטן אך הוא יכול לגדול ולגדול ולגדול…
כאשר עיגול השמחה גדול,
הוא שולח עיגולים קטנים למקומות נסתרים בגוף,
מקומות שלפעמים כואבים.
ככל שיש יותר עיגולים קטנים, פחות מקומות כואבים.
יש אנשים שעיגול השמחה שלהם קטן, ולנו יש תפקיד –
לעזור לו לגדול!
ודאי שואלים אתם “איך?”
כל אחד מאתנו חושב על דרך:
אפשר להביא לו סוכריה,
לתת לו פרח,
לשיר לו שיר,
לצייר לו ציור,
או אפילו לומר לו: בוקר טוב, מה שלומך היום?
והכי חשוב לעשות את זה בכיף,
בשמחה, מכל הלב.
שתזכו תמיד לעשות הרבה עיגולי שמחה לאחרים
ובזכות שתגדילו עיגולי שמחה של אחרים –
גם העיגול שלכם יגדל”.

(עיגולי השמחה, דסי רבינוביץ)

“חייכו כי חיוך זה שמחה, ושמחה זה הכוח להמשיך” (ליאל גדעוני הי”ד).