תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

פתיחה – הניחו על הרצפה איורים של כל מיני בני אדם (נספח 1).

בקשו מחברי הקבוצה למיין את האיורים לפי שתי קבוצות: אנשים עם מגבלה ואנשים ללא מגבלה. בקשו מהם לנמק על פי מה מיינו.

שלב א – חלקו לחברים דפי הגדרות של מגבלות וצרכים מיוחדים (נספח 2. אפשר לחלק גם הגדרה לכל זוג או שלישייה), והורו להם להרים מהרצפה את האיור שלדעתם מתאר אדם שמתמודד עם המגבלה שקיבלו.

שאלו את החברים שהתקשו לבחור דמות למגבלה שלהם: מדוע התקשיתם לבחור? האם הייתה לכם דרך לדעת בוודאות מי מהדמויות מתמודדת עם המגבלה שקיבלתם?

סכמו: יש מגבלות שקל לנו לזהות אנשים שמתמודדים איתן, מכיוון שיש להן תסמינים חיצוניים מובהקים: תסמונת דאון, שיתוק מוחין, לקות שמיעה, לבקנות. כשנפגוש באנשים שמתמודדים עם מגבלה כזאת, בדרך כלל נתייחס אליהם אחרת ואולי אפילו נירתע מהם. אך יש מגבלות שאין לנו דרך חיצונית לזהות, כמו פוסט-טראומה, סוכרת, אוטיזם ועוד. בדרך כלל כשנפגוש באנשים שמתמודדים עם מגבלה כזאת, לא נחשוב בכלל שיש להם צרכים מיוחדים.

שלב ב – פזרו על הרצפה מרכיבי זהות (נספח 3), והניחו לצידם את האיור של האדם לקוי הראייה (נספח 4). בקשו מהחברים להביט על האדם המאויר ולסדר את מרכיבי הזהות מהמרכיב העצמי ביותר שלו עד המרכיב השולי ביותר שלו לדעתם.

דונו: מה מגדיר כל אדם? (מין, לאום, מגזר). האם מגבלה שאדם מתמודד איתה מגדירה אותו? כמה מקום תופסת המגבלה בהגדרה העצמית של האדם? האם לנו כחברה יש יכולת להשפיע על זה?

שלב ג – הקריאו קטע קצר המפרט את הזכויות שמגיעות לאדם לקוי ראייה (נספח 5).

שאלו את החברים: מה המחשבה הראשונה שעלתה לכם לראש בזמן קריאת הקטע? האם אתם מתנהגים לאנשים המרכיבים משקפיים כאל אנשים הזקוקים לזכויות מיוחדות? מדוע?

ספרו לחברים על התקופה שבה אנשים שהרכיבו משקפיים נחשבו מוגבלים, כונו ‘משקפופרים’ וזכו ליחס לא רגיל מהחברה. היום אנשים שמרכיבים משקפיים אכן מתמודדים עם מגבלת ראייה כזאת או אחרת, אך הם אינם מוגדרים מוגבלים בנורמה החברתית. הסבירו להם שזה בידיים שלנו! היחס שלנו לאנשים שמתמודדים עם מוגבלויות נוכח מאוד בחברה. בדרך כלל נגדיר את האדם שמולנו לפי המגבלה שלו. למשל, אדם שמתמודד עם אוטיזם יוגדר בעינינו אדם אחר, שונה, אולי מוזר. אך אנחנו צריכים להבין שהמגבלה אינה מגדירה את האדם. אדם שמתמודד עם אוטיזם הוא קודם כול בן אדם, ויש לו שם וחוויות ילדות, שיוך מגזרי ודתי, כישרונות ויכולות, וגם מגבלה.

בקשו מהחברים לשתף בקבלות שהם מקבלים עליהם בעקבות הפעולה כדי ליצור חברה טובה ומאפשרת יותר לאנשים עם מוגבלויות.

סיכום: החברה שלנו מורכבת מאנשים שונים ומגוונים, ובהם גם מי שמתמודדים עם מגבלות מוכרות יותר ופחות. בבסיס היכולת שלנו בשילוב בעלי צרכים מיוחדים בחברה נמצאת ההבנה כי המגבלה אינה הסיפור של האדם, היא אינה מגדירה אותו. לכל אחד מאיתנו מרכיבי זהות המגדירים אותנו, ולחלקנו מרכיב זהות ייחודי של התמודדות עם מגבלה. כאשר נתייחס לכל אדם בהתאם לסיפור שלו ולא לפי המראה החיצוני שלו או מה שהוא מתמודד איתו, נתקדם לעבר חברה טובה ומתוקנת.

נספחים: 

נספח 1 –

נספח 2 –

שיתוק מוחין (CP) – הגדרה:

שיתוק מוחין (שיתוק מוחי, CP) הוא שם כולל לקבוצה של ליקויים הנגרמים לעובר במהלך ההיריון או לתינוק במהלך הלידה או בשנותיו הראשונות.

ההפרעה נוצרת בעקבות נזק מוחי או התפתחות לקויה של אזורי המוח המפקחים על התפקוד המוטורי. כתוצאה מכך תיתכן פגיעה בשרירי הגפיים המלווה בהפרעות חושיות, תקשורתיות, אפילפטיות או קוגניטיביות.

שיתוק מוחין נחשב לגורם העיקרי לנכות אצל ילדים.

(מתוך אתר “כל זכות”)

הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) – הגדרה:

פוסט-טראומה מתפתחת בעקבות אירוע שנחווה כמסכן את שלמותו הפיזית והנפשית של אדם. היא יכולה להופיע מייד לאחר האירוע וגם שנים אחריו. פוסט-טראומה מתבטאת בכך שהאדם שחווה אותה יכול לחוות שוב ושוב את האירוע, להימנע מלחשוב עליו או להיות בדריכות תמידית. הטריגרים לתגובות הפוסט-טראומתיות מגוונים: ריח, צליל, טון דיבור ועוד. פוסט-טראומה פוגעת בהיבטי חיים רבים, למשל בתעסוקה וביכולת החברתית, הזוגית והמשפחתית.

(מתוך אתר “אנוש”)

לקות שמיעה – הגדרה:

לקות שמיעה היא אובדן חלקי או מלא של יכולת השמיעה. לקות כזו היא לעיתים לקות מולדת, ולעיתים מתפתחת בשלבים מאוחרים יותר בחיי האדם כתוצאה ממחלה או מתאונה. ללקות שמיעה דרגות רבות, החל מליקוי שמיעה מזערי, כלומר, ירידה של 16–25 דציבל מסף השמיעה, קל, בינוני, בינוני-חמור, חמור וליקוי שמיעה עמוק. לרוב המונח “חירש” מיוחס לאנשים הסובלים מליקוי שמיעה חמור או עמוק.

לקות שמיעה עלולה להיגרם מפגיעה באחד ממרכיבי מערכות השמע. שמיעה נחשבת לעיקרית ביכולות התקשורת, לכן ללקות במערכת השמע השפעה ניכרת בכל תחומי השפה, בתחום הקוגניטיבי ובתחום החברתי.

(מתוך אתר “המכלול”)

אוטיזם – הגדרה:

אוטיזם הוא שם כללי לקשת של מצבים שמאופיינים בהפרעה התפתחותית נירולוגית נרחבת.
לאוטיזם שני מאפייני בסיס עיקריים:
1. קושי בתקשורת בין-אישית – קושי ביצירת קשרים ואינטראקציות חברתיות, קושי בהבנת אינטראקציות מילוליות ולא מילוליות וקושי ליצור חברויות עם בני גילם. קושי בשיתוף האחר במשחק או קושי בשיתוף ההורה בחוויה וברגשות.
2. פעילויות, דפוסי התנהגות ותחומי עניין מוגבלים וחזרתיים – נראית תלות בפעולות שגרתיות, היצמדות להרגלים, טקסים חריגים, קושי להתמודד עם שינויים והתנהגות חזרתית המתאפיינת בטווח צר של תחומי עניין.

(מתוך אתר “מרכז מילמן – טיפול בילדים על רצף האוטיזם”)

תסמונת דאון – הגדרה:

תסמונת דאון היא תסמונת גנטית מולדת שמקורה בליקוי כרומוזומי. ילדים הלוקים בתסמונת דאון נראים דומים זה לזה בגלל מבנה הגולגולת ותווי הפנים, אך למעשה קיימים ביניהם הבדלים בדומה לשונות הקיימת בין אנשים באוכלוסייה הכללית. לילדים אלה פיגור שכלי בדרגות חומרה שונות וליקויים נוספים, כמו מומי לב או מחלות חמורות שמתגלות בגיל הילדות ובבגרותם.

(מתוך האתר “מרכז רפואי העמק | מקבוצת כללית”)

סוכרת נעורים – הגדרה:

סוכרת נעורים היא מחלה כרונית המאופיינת ברמות סוכר גבוהות בדם. המחלה נגרמת בגלל הרס של תאי בטא בלבלב המייצרים אינסולין. לכן המחלה נקראת גם סוכרת התלויה באינסולין או סוכרת סוג 1.

הרס תאי בטא גורם לכך שהלבלב מפסיק לייצר אינסולין, לכן הלוקים במחלה חייבים לקבל אינסולין ממקור חיצוני לגוף. סוכרת נעורים, להבדיל מסוכרת סוג 2, היא מחלה השכיחה יותר בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים, אך היא יכולה להופיע בכל גיל.

(מתוך האתר “המרכז הרפואי קפלן יש על מי לסמוך | מקבוצת כללית”)

לבקנות – הגדרה:

לבקנות (Albinism) היא מחלה תורשתית שבה אנשים נולדים עם חוסר בפיגמנטים בעיניהם, בעורם ובשערם. אחת מתופעות הלוואי של הלבקנות היא רגישות לאור וסיכון גדול יותר לחלות בסרטן העור.

בשל המחסור במלנין בעיניים סובלים מרבית הלבקנים מבעיות בראייה. לרוב מורגש אצלם קוצר ראייה.

(מתוך האתר “אאוריקה”)

נספח 3 –

מרכיבי זהות:

יהודי
נשוי
אבא
גבר
בן להורים
לקוי ראייה
ישראלי
דתי
נולד בארצות הברית
חוזר בתשובה

נספח 4 –

נספח 5 –

“טיפים להתנהלות יום-יומית עם משקפי ראייה
1. דע את זכויותיך כאדם לקוי ראייה
כאדם לקוי ראייה, יש לך זכויות על פי חוק האמריקאים עם מוגבלויות (ADA). ה-ADA דורש שמקומות ציבוריים כגון מסעדות, חנויות ומשרדים יספקו התאמות סבירות לאנשים עם מוגבלויות. זה אומר שאם אתה צריך עזרה בקריאת תפריט, מציאת מוצר ספציפי או ניווט בחנות, יש לך את הזכות לבקש עזרה. כמו כן אם יש לך כלב נחייה או חיית שירות אחרת, יש לך את הזכות להביא אותם איתך לכל מקום ציבורי”.

(מתוך אתר האינטרנט של OPTICA109)