מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

פעילות בשבטים על פי נושאי הוועידה

פעילות בשבטים על פי נושאי הוועידה

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
הרא"ה | זרעים | מעלות | מעפילים | נבטים | ניצנים | שבט חדש - כיתה ט
משך הפעולה
עד שעתיים
נושא
ארץ ישראל | ועידה כד | חברה וכלכלה | קליטת עליה | תרבות | מובילים בדרך תו"ע - נושא תשע"ח | שבת
0 מדריכים אהבו את הפעולה

מטרות הפעולה

מטרת הפעילות הינה להכיר לחניכים את הנושאים שהוועידה עסקה בהם, להבין את הרלוונטיות שלהם ולהעמיק בהם.

תחנה 1: השבת בחברה הישראלית

נבטים–מעלות: הצגה: ‘יוסף והעשיר’. תפקידים: יוסף והעשיר. תלבושות: כובע לכל אחד.

קראו את הסיפור ובקשו מהחניכים להציג בפנטומימה את הנאמר:

בעיירה אחת גר יהודי ושמו יוסף שהיה ידוע בכך שהיה מכבד ומענג את השבת, משום כך כינו אותו הבריות ‘יוסף מוקיר שבת’.

בשכנותו גר נוכרי עשיר. יום אחד אמרו החוזים בכוכבים לנוכרי: “כל נכסיך עתידים ליפול לידי יוסף שכנך היהודי”. נבהל הנוכרי, הלך ומכר את כל נכסיו וקנה בהם יהלום, הכין לעצמו כובע מבד מפואר, שיבצו במשבצות של זהב ובתוכם קבע את היהלום היקר. כך היה בטוח שיהא בידו לשמור על רכושו תחת ידו. אך יום אחד בעת שעבר בגשר העיפה הרוח את הכובע והטילה אותו לים, ושם בלע את הכובע דג גדול.

כעבור ימים אחדים ניצוד הדג והובא לשוק ביום שישי. מפאת השעה המאוחרת לא נמצאו קונים בשוק. התעצבו הדייגים אל ליבם: דג יפה זה לא יהא אדם לוקחו? עד שאמרו: לכו והביאוהו אצל יוסף מוקיר שבת, כי רגיל לקנות דג לכבוד שבת, וודאי ישמח בדג גדול ויפה. ואכן הביאו את הדג אל יוסף ששמח על שביכולתו לענג את השבת כראוי וקנה את הדג. והנה חתך יוסף את בשרו ומצא בתוכו יהלום. שמח יוסף ביותר על שכעת יוכל לענג את השבת בכפל כפליים. לאחר השבת מכר יוסף את היהלום בסכום גבוה ונהפך לעשיר מופלג. פגשו זקן אחד ואמר לו: מי שלווה בשביל השבת, השבת תפרע לו חובותיו.

שאלו את החניכים:

  • בזכות מה יוסף זכה ביהלום?
  • כיצד מכבדים ומענגים את השבת?

 

סכמו את הפעילות: השבת היא מתנה שה’ נתן לעם ישראל, יום קדוש שכולו מוקדש למנוחה, לשמחה וללימוד תורה. השבת היא יום שנותן את הכוח הרוחני לכל ימות השבוע, ומתוכה ומכוחה אנו יוצאים לששת ימי המעשה.

 

מעפילים–הנני: הצגה: מדרש הפרה שומרת השבת

אפשרות א: קראו את הסיפור ובקשו משלושה חניכים להציג בפנטומימה את הנאמר. תפקידים: הפרה, היהודי והגוי.

אפשרות ב: צלמו לחניכים את הסיפור וחלקו להם.

מעשה בחסיד אחד שהייתה לו פרה אחת והיה חורש בה בכל יום ויום, וביום השבת הייתה נחה. לימים ירד אותו צדיק מנכסיו ומכרה לגוי אחד. כיוון שלקחה הגוי, הוציא אותה לשדה וקשר העול על צווארה, ורבצה תחת העול, ולא רצתה לעשות מלאכה ביום השבת, והיה הגוי מכה אותה ולא הועיל כלום.
כיוון שראה הגוי כך, הלך אצל אותו צדיק שמכרה לו ואמר לו: בוא וטול פרתך, ששת ימים עבדתי בה, וביום השבת הוצאתי אותה לחוץ לחרוש בה ורבצה תחת העול ולא רצתה לעשות שום מלאכה בעולם, והייתי מכה אותה ולא הועיל כלום. כיוון שאמר לו כך, הבין אותו חסיד מפני מה אינה עושה מלאכה, לפי שהייתה רגילה לנוח ביום השבת. אמר לו אותו הצדיק: בוא עימי ואני מעמידה לך.
הלך עימו ודיבר באוזני הפרה: אוי פרה, כשהיית בידי היית נחה בשבת, ועתה עוונותיי גרמו ומכרתי אותך לזה האיש. בבקשה ממך, קומי וחרשי. כיוון שאמר לה כך עמדה והתחילה לחרוש.
אמר לו הגוי: הגד לי, שמא כישפת אותה? לא אניח אותך עד שתגיד לי מה עשית לה או מה אמרת לה באוזניה! אמר לו אותו צדיק: כך וכך אמרתי לה…
כיוון ששמע הגוי כך, נבהל ונזדעזע ונשא קל וחומר בעצמו ואמר: 
מה פרה זו, שאין לה לא דעת ולא תבונה הכירה את בוראה, 
ואני שבראני הקדוש ברוך הוא בצלמו ובדמותו, ונתן לי דעה ובינה,
לא יהיה ראוי לי להכיר את בוראי? 
מיד הלך ונתגייר וזכה ללמוד תורה ונקרא רבי יוחנן בן תורתא (מדרש עשרת הדברות).

שאלו את החניכים:

  • למה ה’ נתן לעם ישראל את השבת? לא יכולנו לעבוד שבעה ימים בשבוע ולהסתדר בלעדיה?
  • מה השבת מוסיפה לאדם בחייו?

 

סכמו את הפעילות: ה’ נתן את השבת דווקא לעם ישראל ולא לגויים מכיוון שלעם ישראל יש תפקיד רוחני בעולם – לקדש את שמו של ה’. הגויים לעומת זאת תפקידם חומרי, הם נבראו כדי לפתח את העולם מבחינת חומרית. דווקא מאחר שאנחנו צריכים לעסוק בעבודת הקודש של עבודת ה’ וקידוש שמו בעולם, אנחנו צריכים יום בשבוע שמוקדש כל כולו לדבקות בבורא. כמו שה’ הפסיק ממלאכתו ביום השביעי, “ויכל אלוקים ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה”, כך אנחנו שובתים ממלאכה ומתמלאים בכוחות ובקדושה לקראת ששת ימי המעשה.

 

תחנה 2: יהדות התפוצות וקליטת עלייה

נבטים–מעלות: משחק: תנו לכל חניך פתק עם מוצא כלשהו לדוגמה: מרוקאי, רוסי, תימני, פרסי, אמריקאי וכדומה. מכל מוצא הכינו שני פתקים, ככה שכל שני חניכים יקבלו את אותו מוצא. כשתאמרו: “שלוש, ארבע ו-” כל חניך וחניכה יסתובבו וידבר עם חבריהם במבטא של ארץ המוצא שבפתק שקיבלו, ויחפשו מישהו מאותו מוצא כמותם. לאחר שכל הזוגות ימצאו אחד את השני הושיבו את החניכים ועשו סבב שבו כל אחד אומר מהיכן עלו הוא, הוריו או סביו.

 

סכמו את הפעילות: כשעם ישראל ירד לגלות הוא התפזר בארצות רבות, ובשבעים השנים האחרונות, מאז הוקמה מדינת ישראל, אט-אט כולם מתקבצים ועולים מהארצות הרבות שהתפזרנו בהן. ראינו שיש כל הרבה מקומות, שפות ותרבויות של יהודים מכל העולם, ועל אף השוני הזה כולם רוצים לעלות לארץ ישראל – שהיא הבית של העם היהודי. בארץ אנחנו רוצים לתת תחושה של בית לאחים שלנו שהגיעו ממקומות שונים גם אם נראה לנו שאורח החיים שלהם שונה מאוד משלנו.

 

מעפילים–הנני: חלקו את השבט לארבע קבוצות; לכל קבוצה תנו תמונה מעלייה אחרת, ובקשו מהחניכים לגלות מאיזו עלייה התמונה שקיבלו, באיזו שנה הייתה העלייה וכמה עולים עלו בה. הקציבו להם שבע דקות למשימה, ולאחריה חזרו לשבת יחד וסכמו את הפעילות (הם יכולים להיעזר באנשים שסביבם או בחבר טלפוני).


מבצע ‘על כנפי נשרים’, עלייה מתימן, 1949

בשנת 1949 עלו כ 50,000-יהודי תימן ברכבת אווירית מהעיר עדן במבצע שכונה ‘על כנפי נשרים’. שם המבצע לקוח משמות יט, ד: “ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי”. המבצע מכונה גם מרבד הקסמים.


מבצע שלמה, עלייה מאתיופיה, 1991

ב-1991, לאחר חילופי השלטון באתיופיה, תמורת כופר של ארבעים מיליון דולר הסכים הממשל החדש לאפשר את העלאת שארית יהודי אתיופיה. ב’מבצע שלמה’, שארך פחות מ- 48 שעות, עלו ארצה כ 14,000-איש.


מבצע עזרא ונחמיה, עלייה מעיראק, 1950–1951

בשנים 1950–1951 עלו ארצה כ 125,000-יהודי עיראק במטוסים חכורים של חברת תעופה אמריקנית ובהיתר מיוחד של ממשלת עיראק. מבצע עלייה נרחב זה כונה ‘מבצע עזרא ונחמיה’ על שמם של שני מנהיגי עולי בבל, היא עיראק הקדומה, בראשית ימי בית שני.


העלייה מברית המועצות בשנות ה-90

גל העלייה הגדול של יהודי ברית המועצות, שהחל לאחר נפילת השלטון הסובייטי בשנת 1990, הביא איתו ארצה כמיליון איש.

בשנת 1929 החל גל העלייה החמישית. בעלייה זו, שנמשכה עד תחילת מלחמת העולם השנייה, הגיעו ארצה יותר מרבע מיליון נפש מכל רחבי אירופה, כולל עולים ממדינות מרכז אירופה ומערבה.

 

סכמו את הפעילות: עם ישראל עלה ועודנו עולה לארץ ישראל ברבבותיו. מאז הקמת המדינה עלו לארץ כ-3.2 מיליון עולים חדשים, ורק בשנה האחרונה עלו ארצה כ-30 אלף יהודים! אנחנו חוזרים ומתקבצים מכל קצוות תבל, וממילא לפעמים יש גם פערים בינינו. יהודי שעלה מתימן, לא דומה אורח חייו לאורח חיי יהודי שעלה מרוסיה או מארצות הברית, אך זה מה שמדהים בעם ישראל: אנחנו מורכבים מתריסר שבטים, מחלקים שונים, וכל אחד תורם את היופי שהוא מביא איתו.

 

תחנה 3 חברה וכלכלה

נבטים–מעלות: חלקו בלון לכל חניך וחניכה. החניכים ינפחו את הבלונים, ומשימתם היא לזרוק את כל הבלונים באוויר ולוודא ששום בלון לא ינחת על הרצפה. בלי ששאר הקבוצה תשים לב, מנו חניך אחד או שניים שתפקידם להוריד את הבלונים לרצפה.

לאחר המשחק הושיבו את החניכים ודברו איתם על החברה שלנו במדינת ישראל:

  • האם יש דאגה כללית אחד לשני במדינה או שכל אחד חי לעצמו?
  • האם גם אנחנו בעצמנו מוודאים שלא יהיו ‘בלונים’ שנוחתים על הרצפה, או שאנחנו מתחזקים מהנמכת האחר?

 

סיכום הפעילות: כשאנו נותנים צדקה אנו יוצאים מעצמנו ומוודאים שעוד יהודי לא יישאר רעב. יש מצווה של נתינת מעשר כספים, והמצווה הזאת מלמדת אותנו שהשפע שאנחנו מקבלים הוא לא שלנו, הוא מהקב”ה. ה’, שאוהב כל כך את מידת החסד, אומר לנו לעצור שנייה, לקחת מהכסף שעבדנו עליו ולתת חלק ממנו למישהו אחר. מה זה עושה לנו כשאנחנו נותנים למישהו מכסף שעבדנו עליו קשה?

אנחנו רוצים שעם ישראל יהיה עם של חסד, של צדקה, של עזרה הדדית, ולכן גמילות החסדים חשובה ומשמעותית כל כך.

 

מעפילים–הנני: ציוד נדרש – צעיפים וחבלים או חוטים לקשירה.

חלקו את השבט לשתי קבוצות ומכל קבוצה בחרו שני נציגים.

קבוצה א: לנציג אחד כסו את העיניים ולנציג השני חסמו את הפה.

קבוצה ב: לנציג אחד קשרו את הידיים ולנציג השני קשרו את הרגליים.

(בשבטים קטנים אפשר לשתף את כל הקבוצה ולהגביל את כל החניכים באחת מהמגבלות שלעיל).

הגדירו משימה לכל קבוצה ומייד לאחר כן הקציבו חמש דקות למשימות של שתי הקבוצות יחד:

קבוצה א: לגרום לכל השבט לעשות מורל.

קבוצה ב: ללמד את השבט לעשות תנועות לשיר ‘השקדייה פורחת’.

 

סיכום הפעילות: בחברה שלנו לכל אחד יש מוגבלויות שמעכבות אותו מלהשיג את מטרותיו וכישרונות שעוזרים לו לנוע לעברם. השאיפה שלנו כחברה היא לאפשר לכולם לחיות טוב על אף המוגבלויות ולחשוף את הכישרונות, וחלילה אל לנו לנצל את חסרונו של האחר לטובת ההצלחה שלנו. להפך, עלינו לתרום מיכולותינו למען קידום הזולת. חברה מתוקנת היא חברה שעוזרת לכולם לחוות הצלחה ולחיות חיים מכובדים מבחינה נפשית וכלכלית. זה מתחיל ביחס המכבד שעלינו לתת לכל אדם בסביבתנו ונמשך בנתינה ממשית מהמשאבים הכלכליים שלנו לאחר כדי לעזור לו להשלים את חסרונו. שקפו לחניכים שבמשחק ששיחקנו לא הוגדרה תחרות בין הקבוצות. גם אם הן היו עוזרות זו לזו הן היו עומדות במשימה. המטרה היא לא שיהיה מנצח אחד אלא שכולם ינצחו זה בעזרת זה.

 

תחנה 4 תורה וזהות יהודית

נבטים–מעלות: ספרו לחניכים את הסיפור על הלל הזקן ומסירותו ללימוד התורה. אתם יכולים להציג בעצמכם את הסיפור (מדריך אחד יהיה הלל והאחר ימלא את שאר התפקידים – השומר והחברים שמגלים את הלל), ואפשר גם לבקש מהחניכים שיציגו:

היה היה חוטב עצים עני שחי בארץ ישראל לפני אלפיים שנה. חוטב העצים היה צועד בכל יום אל היער, חוטב עצים ומוכר אותם, ובשכר עבודתו היה משתכר בכל יום מטבע אחד בלבד. חוטב העצים היה חוזר עם המטבע שהרוויח: בחצי מערכו היה קונה אוכל לבני משפחתו, ואת החצי השני היה נותן לשומר בית המדרש כדי שיאפשר לו להיכנס וללמוד תורה (באותם ימים היה צריך לשלם כדי להיכנס לבית המדרש). כך היה נוהג חוטב העצים לעשות בכל יום.

ביום שישי אחד באמצע החורף הרוח נשבה, היה קר מאוד ופתיתי שלג החלו לרדת וכיסו את הארץ במרבד לבן. הלך חוטב העצים אל היער, אבל למרבה הצער לא הצליח לחטוב ולו עץ אחד. חזר החוטב לביתו והצטער שאינו יכול לקנות יין לקידוש וקמח לחלות, אבל עוד יותר מכך הצטער על שלא יוכל לשלם לשומר כדי להיכנס וללמוד בבית המדרש.

אחרי סעודת שבת צנועה, שבה בני המשפחה אכלו מעט מרק דליל ולחם מיום האתמול, יצא החוטב מביתו. קר מאוד היה בחוץ, אבל בבית המדרש היה חם ונעים. התלמידים הצטופפו ולמדו תורה מפי רבותיהם שמעיה ואבטליון. ניגש החוטב אל שומר בית המדרש וביקש להיכנס. ענה לו השומר: “מדוע לא באת לפני השבת כדי לשלם בעבור הכניסה לבית המדרש?” השיב לו החוטב: “לצערי, היום לא הרווחתי כסף ולכן לא היה בידי לשלם לך”. השיב השומר: “אם כך, לא תוכל להיכנס, בוא ביום ראשון, אולי אז תצליח להרוויח מעט כסף”.

עמד חוטב העצים מחוץ לבית המדרש וליבו נמלא געגוע. הוא התאווה לשמוע את דברי התורה, הוא רצה כל כך להתמלא בחוכמת רבותיו. והינה נזכר כי בגג יש חלון שדרכו האור חודר לבית המדרש: משם הוא יוכל להקשיב! מיהר וטיפס על הגג בלי שהשומר הבחין בו, נשען על החלון ודרכו שמע את דברי התורה. הוא אפילו יכול לראות את החכמים היושבים ומלמדים ליד התנור החם. כך הוא שכב כל הלילה, הקשיב, למד ושמח.

בינתיים החל לרדת שלג כבד. השלג ירד וירד עד שהחוטב כוסה כולו בשלג ולא נותר בו כוח לקום, ומרוב חולשה וקור התעלף. התלמידים והחכמים בבית המדרש כלל לא ידעו ששוכב לו אדם על הגג ומאזין לדבריהם. הם המשיכו ולמדו כל הלילה, וכשעלה הבוקר שמו לב שמעיה ואבטליון כי האור אינו חודר מבעד לחלון וחשוך בבית המדרש. הביטו לעבר החלון ולתדהמתם ראו איש מעולף שוכב על החלון. נבהלו כל האנשים, מייד עלו אל הגג ומצאו שם את חוטב העצים. הסתכלו בו וראו שזה חברם, הלל. מיהרו והורידו אותו לבית המדרש, שפשפו את גופו והושיבו אותו ליד התנור עד שהתחמם וחזר להכרתו.

הלל, חוטב העצים העני, המשיך והתמיד ללמוד עד שנעשה חכם גדול ולבסוף התמנה לנשיא ישראל (מעובד מתוך תלמוד בבלי מסכת יומא דף ל”ה עמוד ב’)

שאלו את החניכים:

  • מה היחס של הלל כלפי לימוד התורה?
  • למה לדעתכם לא ויתר הלל על אותו שיעור בערב שבת?
  • מה אתם הייתם מוכנים להקריב למען לימוד תורה?

 

סיכום הפעילות: הקב”ה נתן לעם ישראל את התורה. התורה היא כמו ספר הוראות שימוש של מוצר חדש שקונים: כדי שעם ישראל ידע איך להתנהל בצורה הכי טובה ונכונה בעולם הוא מסתכל בתורה, לומד ממנה ומעמיק בה, וכך הוא מברר את דרכו בעולם. פגשנו בסיפור את הלל, שבזכות מסירות הנפש שלו לתורה נהיה אחד מגדולי חכמי ישראל. הוא לא היה מוכן לוותר אפילו על שיעור אחד, ולמרות הקור והשלג עלה לגג כדי להתחמם בדברי התורה!

  • מדריכים יקרים, אתם יכולים להשמיע/ללמד את החניכים את השיר ‘מתיקות התורה‘:

“אם היו בני אדם מרגישין את מתיקות ועריבות טוב התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה, ולא יחשב בעיניהם כסף וזהב, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם”.

 

מעפילים–הנני: פתחו את הפעילות במתודה קטנה: הוציאו כמה הפתעות קטנות – שוקולד, סוכרייה או מחזיק מפתחות – ועל כל אחת מהן שאלו את החניכים מה היו עושים כדי לקבל את ההפתעה. חניך שיציע את הרעיון הטוב ביותר בעיניכם יזכה בהפתעה!

לבסוף הוציאו דגם או ציור של ספר תורה או של תנ”ך ושאלו את החניכים מה הם היו עושים כדי לזכות בתורה.

ספרו לחניכים את המדרש על תחילת דרכו של רבי עקיבא:

מה היה תחילתו של רבי עקיבא?

אמרו חכמים: בן ארבעים שנה היה ולא למד כלום – לא ידע לקרוא ולא למד תורה. פעם אחת היה עומד ליד באר בלוֹד. ראה שהאבן שעל שפת הבאר מלאה בחריצים.
שאל בתמיהה: מי עשה חריצים באבן זו?
אמרו לו: עקיבא, האם אין אתה מכיר את הפסוק “אבנים שחקו מים” (איוב יד, יט)? המים שנופלים עליה תמיד, בכל יום, הם ששחקו אותה, עשו בה חריצים.
אמר רבי עקיבא: אם המים, שהם רכים, הצליחו לשחוק את האבן, ודאי שדברי התורה שהם קשים וחזקים יוכלו להיכנס בליבי. וכי לבי קשה מהאבן? אלך ואלמד פרשה אחת מן התורה.
הלך לו אל בית הספר והתחיל קורא בלוח הלימוד, ולמדו יחד הוא ובנו.
אחז רבי עקיבא בצד אחד של הלוח, ובנו בצד האחר של הלוח.
כתב לו המורה אל”ף־בי”ת – וּלְמָדָהּ, אל”ף־תי”ו – ולמדה. ספר ויקרא – ולמד את כולו.
היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה (על פי מדרש אבות דרבי נתן, נוסח א, פרק ו).

שאלו את החניכים:

  • מה הסיק רבי עקיבא מהמראה שראה?
  • מה עשה כדי לזכות בתורה, כדי להיות תלמיד חכם עצום? מה הייתה הדרך שלו?
  • מה אנחנו צריכים לעשות כדי שהתורה תהיה טבועה עמוק בתוכנו?

 

סיכום הפעילות: דברו עם החניכים על התורה. נכון שעם ישראל קיבל את התורה מריבונו של עולם, אך לא די בזה. כדי שהתורה תהיה בידינו אנחנו צריכים להתאמץ וללמוד אותה, להעמיק בה. לא די לנופף בדגל התורה אלא צריך לעמול בשבילה: “והגית בו יומם ולילה”.

 

תחנה 5: תרבות ויצירה

נבטים–מעלות: חלקו את השבט לקבוצות קטנות ותנו לכל קבוצה תחום אומנותי אחר שדרכו היא צריכה להביע את הנושא ‘השבט שלנו’. התחומים: כתיבת שיר, הצגה, פסל מחומרים בטבע, סיפור, פנטומימה, וציור. הקצו לכל קבוצה שמונה דקות של התכוננות ולאחר מכן בקשו מכל קבוצה להציג בפני שאר חברי השבט את מה שהכינו.

 

סכמו את הפעילות: ה’ ברא בעולם את כוח היצירה והאומנות, כוחות שמעצימים את העולם שלנו ועושים אותו יפה ומעניין. אנחנו צריכים להשתמש בזה לחיוב: יש תרבות שהיא טובה ותרבות שהיא לא טובה. תרבות טובה היא תרבות שמעצימה את הטוב בעולם, את היושר והצדק. והתרבות הלא טובה היא תרבות שמשחיתה, מקלקלת, חושפת אותנו לדברים לא צנועים ולא יפים. אנחנו צריכים לחזק את התרבות הטובה.

 

מעפילים–הנני: למדו את החניכים את השיר ‘עברי אנוכי‘ של בני פרידמן. אתם יכולים להמציא תנועות לפזמון וללמד את החניכים. הצטיידו ברמקול שמתחבר לנייד ובמילות השיר (לא בטוח שיהיה לכם אינטרנט במהלך המסלול). חלקו לחניכים את מילות השיר ושירו יחד ?

עברי אנוכי (בני פרידמן):

“רבות עבר העם הזה בדרך
ואני הולך עם ראש למעלה
כל אחד הוא בן או בת של מלך
כך היה וככה זה גם הלאה
יהודי עם נשמה בוערת
בכל מקום, ובכל ארץ
לא רוצה שיהיה אחרת
יהודי אני
זה משהו נצחי

בני אברהם, יצחק ויעקב
בני שרה, רבקה, רחל ולאה

“עברי אנכי ואת ה’ אלקי השמים אני ירא”

 

אפשר לפתח עם החניכים דיון לאחר השיר:

  • במה אנחנו שונים משאר העמים?
  • מהי תרבות יהודית ולמה היא חשובה?

 

סכמו את הפעולה: עם ישראל הוא עם סגולה, עם קדוש שיש לו תפקיד רוחני בעולם (כמו שדיברנו בתחנה על שבת), ומתוך כך יש לו נפש גדולה ועדינה, נפש שמסוגלת להכיל טוב רב מאוד. אם נשקה את הנפש הזאת בתכנים טובים, במוזיקה קדושה, באומנות יהודית, הנפש הזאת תגדל! וחס ושלום להפך, אם נשקה אותה בשתייה שאינה מתאימה לה היא לא תגדל אלא תנבול ותדעך. התרבות היהודית אינה משפיעה רק על הזהות של העם שלנו אלא על הנשמה של כל אחד ואחד מאיתנו.

 

תחנה 6: ארץ ישראל והתיישבות

לכל השבטים: כתב חידה: חלקו לכל זוג חניכים כתב חידה בגימטרייה על האזור שאתם מטיילים בו. זוג שיצליח לפתור יקבל סוכרייה או הפתעה אחרת (תשקיעו בהפתעה כדי לדרבן את החניכים לפתור):

 

מחוזות צפון וחיפה – גלבוע:

5 3 30 2 6 70 5 6 1 200 20 60 5 200 10 40 2 10 300 200 1 30 ,

 5 40 5 6 6 5 1 400 5 300 30 6 8 5 5 90 80 6 50 40 7 200 8 10 400

300 30 5 200 10 5 300 6 40 200 6 50.

(הגלבוע הוא רכס הרים בישראל, המהווה את השלוחה הצפון-מזרחית של הרי השומרון.)

 

מחוז דרום – ניצנים:

300 40 6 200 400 5 9 2 70 8 6 30 6 400 50 10 90 50 10 40 50 40 90 1 400

 2 40 10 300 6 200 5 8 6 80 5 4 200 6 40 10, 2 10 50 1 300 4 6 4

30 1 300 100 30 6 50.

2 400 8 6 40 5 300 40 6 200 5 70 6 2 200 50 8 30 1 2 9 8.

(שמורת הטבע חולות ניצנים נמצאת במישור החוף הדרומי, בין אשדוד לאשקלון. בתחום השמורה עובר נחל אבטח).

 

מחוז דן – תל אפק:

400 30 1 80 100 5 6 1 400 30 5 40 20 10 30 1 400 300 200 10 4 10

5 70 10 200 5 40 100 200 1 10 400 1 80 100 6 5 70 10 200

1 50 9 10 80 9 200 10 60 40 5 400 100 6 80 5 5 200 6 40 10 400

6 5 2 10 7 50 9 10 400.

(תֵּל אֲפֵק הוא תל המכיל את שרידי העיר המקראית אפק והעיר אַנְטִיפַּטְרִיס מהתקופה הרומית והביזנטית)

 

מחוז ירושלים – נאות קדומים:

300 40 6 200 400 50 1 6 400 100 4 6 40 10 40

300 6 20 50 400 2 10 70 200 2 50 300 40 50. 5 300 40 6 200 5

40 90 10 3 5 1 400 5 90 40 8 10 10 5, 1 400 5 9 2 70 6 1 400 5 8 100 30 1 6 400 300 30  1 200 90 10 300 200 1 30 20 80 10 300 5 10 6 2 400 100 6 80 400

 5 400 50 20.

(שמוּרַת נְאוֹת קדומים שוכנת ביער בן שמן. השמורה מציגה את הצמחייה, את הטבע ואת החקלאות של ארץ ישראל כפי שהיו בתקופת התנ”ך).

 

מחוז מרכז – שילה הקדומה:

300 10 30 5 5 10 10 400 5 70 10 200 10 300 200 1 30 10 400

2 50 8 30 400 300 2 9 1 80 200 10 40 2 4 200 6 40 5 300 6 40 200 6 50

2 400 100 6 80 5 300 2 10 50 5 400 50 8 30 6 400 5 300 2 9 10 40

2 1 200 90 20 50 70 50 30 2 10 50 5 100 40 400 40 40 30 20 400

10 300 200 1 30 5 40 1 6 8 4 400.

(שילה הייתה עיר ישראלית בנחלת שבט אפרים, בדרום השומרון, בתקופה שבין התנחלות השבטים בארץ כנען לבין הקמת ממלכת ישראל המאוחדת)

 

רמות מנשה – מחוז שרון-שומרון:

200 40 6 400 40 50 300 5 5 6 1 8 2 30 1 200 90 2 4 200 6 40

5 20 200 40 30 , 2 10 50 200 20 60 5 20 200 40 30 30 200 20 60

1 40 10 200. 1 7 6 200 200 40 6 400 40 50 300 5 5 6 1 5 8 30 100

5 100 70 6 200 6 5 50 40 6 20 2 300 30 6 300 400 40.

(רָמות מְנַשֶּׁה הוא חבל ארץ בדרום הכרמל, בין רכס הכרמל לרכס אמיר. אזור רמות מנשה הוא החלק הקעור והנמוך בשלושתם).

 

מחוז יהודה – נחל שמעה:

50 8 30 300 40 70 5 50 40 90 1 2 1 7 6 200 5 40 6 70 90 5 5 1 7 6 200 10 400

4 200 6 40 5 200 8 2 200 6 50. 300 40 5 50 8 30 40 7 6 5 5 70 40

 5 20 80 200 ’60 40 6 70′ 5 60 40 6 20, 300 300 40 5 400 200 8 300 100 200 2

 2 300 50 400 1996. 2 1 7 6 200 50 40 90 1 3 40 5 10 10 300 6 2

5 70 2 200 10 – 200 40 70 5.

(נחל שמעה נמצא באזור המועצה האזורית דרום הר חברון. שם הנחל מזוהה עם הכפר ‘סמוע’ הסמוך, ששם התרחש קרב בשנת 1996. באזור נמצא גם היישוב העברי – שמעה).

דעתך חשובה לנו