תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

ציוד דרוש:

פאזל שמרכיב את המשפט 'תורת ה' תמימה', כרטיסיות עם משימות, קוביית חוויות.

משך:

הפעילות מתמשכת על פני שבוע, התאספות בסניף: כ-45 דק'

מהלך הפעולה:

א. חלוקת משימות

1. עברו על רשימת המשימות (נספח 1) ובחרו את מה שמתאים לחניכים שלכם. שבצו חניך לכל משימה (אין צורך להשתמש בכל המשימות, ואם צריך אפשר להשתמש במשימה פעמיים או להוסיף עוד משימות). אם המשימות קשות אפשר להקל אותן (במקום שמות של חמישה רבנים, שמות של שני רבנים וכו'), ואם המשימות קלות אפשר לתת לחניכים שמות של כמה ספרי קודש ולבקש מהם ללמוד את הפרק הראשון או את הפסקה הראשונה ולהסביר במילים שלהם מה כתוב בה (רשימת ספרים אפשריים בנספח 2). את רוב התשובות אפשר למצוא באינטרנט, אבל אם אתם רוצים לאתגר את החניכים שלכם הכריזו שמי שלא ישתמש באינטרנט יקבל פרס (וכמובן עמדו במילתכם), והכווינו אותם לאנציקלופדיות או לאנשים שיוכלו להיעזר בהם.
2. בתחילת השבוע עברו בין בתי החניכים וספרו לכל חניך וחניכה מהי המשימה שלהם. הסבירו שלאחר ביצוע המשימה עליהם להציג בפניכם את התוצר. הם יכולים להתקשר אליכם ולתאר לכם את התוצר של המשימה או לשלוח לכם בווטסאפ תמונה של התוצר, ומובן שאפשר להגיע אליכם ולהראות לכם אותו.

לאחר שתראו את התוצר או תשמעו עליו, על החניכים להגיע אליכם ולקחת מכם חלק של פאזל – ועליהם להביאו לסניף לפעולה שתקבעו בהמשך השבוע (אם אתם לא נמצאים בבית במהלך השבוע, השאירו את הפאזל אצל הקומונרית והיא תחלק את חלקי הפאזל למי שמילא את המשימה).

3. הקפידו להזכיר לחניכים למלא את המשימות והמריצו אותם לעשות זאת בהקדם: כדי לתמרץ את החניכים אפשר לחלק עם חלק הפאזל גם פרסים למי שביצע את המשימה שלו בתוך יומיים, וכן לפתוח קבוצת ווטסאפ שבה תעלו תמונות של החניכים עם התוצרים שלהם ועם חלקי הפאזל.
4. לאחר שכל המשימות ימולאו, אספו את כל החניכים לסניף (והזכירו להם להביא את חלקי הפאזל).

ב. תורה תמימה

1. קוביית חוויות – הכינו קובייה וכתבו על כל פאה משפטים שישמשו פתיח לעיבוד המשימות: גיליתי ש…, היה לי כיף ש…, למדתי על…, נעזרתי ב…, היה חשוב ש…, אני רוצה ש… וכו'.

כל חניך בתורו יזרוק את הקובייה וישלים את המשפט שיצא לו.

2. בקשו מכל חניך שיציג לפני כולם את התוצר של המשימה שלו.
3. הרכיבו יחד את הפאזל. הסבו את תשומת לב החניכים לפירוש המילה 'תמימה' – שלמה.
4. ספרו לחניכים את הסיפור 'כיפה אדומה' (נספח 3), ולאחר מכן בקשו מארבעה חניכים לספר שוב את הסיפור, אך הפעם על כך אחד להתמקד בנקודת מבט של אחת מהדמויות בסיפור (כיפה אדומה, סבתא, הצייד והזאב). כל חניך יציג בתורו דמות אחרת ויספר את הסיפור כפי שחוותה אותו הדמות.

שאלו את החניכים: האם העלילה השתנתה? מה היה שונה?

5. הסבירו שלתורה פנים רבות, אבל ביסוד ובשורש הכול הוא תורה אחת ושלמה!

סיכום

הכרנו פנים רבות לתורה, ולפעמים יש דברים שנדמים לנו כסותרים, אבל התורה היא דבר אחד ומאוחד – השורש הוא אחד וממנו יוצאים ענפים רבים ומגוונים.

צ'ופר:

ציור של עץ שעל שורשו כתוב: "והתורה עומדת כלולה ומאוחדת בקדושתה העליונה בקול אלוקים חיים" (הרב קוק, אורות התורה).

נספחים

נספח 1 –

רשימת משימות

(שימו לב! החניכים מציגים את המשימות פעמיים – פעם אחת לפניכם, ולאחריה תעניקו להם את חלק הפאזל, ופעם שנייה לפני כל השבט)

• מנו את שמות כל ספרי התנ"ך לפני הסדר.
• בררו מהו המושג מיקרוגרפיה וצרו מיקרוגרפיה למזמור קד בתהילים.
• למדו בעל פה ארבע משניות ממסכת שבת.
• מנו שמות של שישה אמוראים והסבירו מיהם האמוראים.
• מצאו שתי משניות במסכת ראש השנה שבית הלל חולקים בהן על בית שמאי.
• מנו את ארבעת חלקי השולחן ערוך ופרטו במה כל אחד עוסק.
• צלמו את הכריכה של ספר הכוזרי, כתבו מי חיבר אותו ובמה הוא עוסק.
• רשמו את 14 חלקי הספר 'משנה תורה' שכתב הרמב"ם.
• כתבו את שמותיהם של שלושה ספרי מוסר וצלמו את כריכתם (אפשר לחפש בבית הכנסת או בבית מדרש קרוב לביתכם).
• צלמו תשעה פירושים שונים של רש"י – שלושה פירושים בתורה (מחומשים שונים), שלושה פירושים בנביאים (מספרים שונים) ושלושה פירושים בגמרא (ממסכתות שונות).
• מנו שמות של חמישה מחכמי ספרד.
• מנו שמות של חמישה מחכמי אשכנז.
• מנו שמות של ארבע חסידויות ושל האדמו"רים שלהם.
• הסבירו את המושג 'הראשון לציון' ומנו רשימה של חמישה אנשים שכונו כך.
• הרצו במשך דקה על הרב מרדכי אליהו זצ"ל.
• הרצו במשך דקה על הרב קנייבסקי.
• כתבו רשימה של שמונה מספרי הרב קוק.
• צלמו כריכה של עשרה ספרי קודש ובררו מי חיבר אותם.
• מצאו שמות של שישה רבנים של הציונות הדתית כיום.
• מנו שמות של עשר ישיבות הסדר והיכן כל אחת שוכנת.
• הצטלמו ליד מוסד דתי-לאומי (בית ספר, ישיבה או אולפנה).
• מנו שמות ארבעה יישובים הנקראים על שמות רבנים ופרטו על הרבנים ההם.
• הכינו דבר תורה לפרשת השבוע משני ספרים של רבנים שונים.

נספח 2 –

רשימת ספרים לסיכום

• מסילת ישרים
• אורות התשובה
• איגרת הרמב"ן (לסכם את כולה…)
• הפרק היומי ברמב"ם
• הלכה מ'הבן איש חי'
• הלכה מ'פניני הלכה – שבת'
• הלכה מ'ילקוט יוסף'
• תניא
• שמירת הלשון
• אורחות צדיקים

נספח 3 –

כיפה אדומה

בקצה יער גדול, בבית קטן, חייתה ילדה עם אימא שלה. עמוק ביער, מעבר לדשאים ולגבעות, חייתה סבתא של הילדה. מדי שנה בשנה סרגה סבתא ברדס אדום ורך והילדה אהבה מאוד לחבוש אותו, לכן קראו לה כולם 'כיפה אדומה'.

בכל שבוע ביקרה סבתא אצל כיפה אדומה ואמה. הן סעדו יחד, ואחר כך סבתא מיהרה הביתה. היא תמיד אמרה לפני צאתה: "אני צריכה למהר כדי שלא אפגוש בדרך את הזאב הרע". שבוע אחד סבתא לא הגיעה ואימא של כיפה אדומה דאגה מאוד. היא חשבה שאולי סבתא חולה, ואמרה: "אאפה לסבתא עוגה יפה, ואת כיפה אדומה תלכי אליה ותביאי לה את העוגה ובקבוק מיץ. אבל לכי ישר בשביל, כי ביער גר זאב רע. אל תסטי מהשביל."

כיפה אדומה לקחה סל ושמה בו את העוגה ואת המיץ, וחבשה את הכיפה האדומה שלה. היא צעדה בשביל המוביל אל היער הגדול; חיות סקרניות עקבו אחרי הילדה, היא הלכה ושרה בשמחה. אבל כשראתה כיפה אדומה פרחים יפים הצומחים בדשא שמחוץ לשביל היא החליטה לקטוף אותם בשביל סבתא. היא קטפה פרחים, ואחר כך רצה אחרי פרפרים שהתעופפו מעל הדשאים. היא לא הרגישה כלל שהיא מתרחקת מהשביל. כשרצתה כיפה אדומה לחזור לשביל ראתה זאב עומד בדרכה. הזאב לא נראה לה רע כפי שסיפרו לה אימא וסבתא, הוא נראה דווקא נחמד מאוד.

"לאן את הולכת, ילדתי?" שאל הזאב. "אני הולכת לסבתא שלי, להביא לה עוגה ומיץ", אמרה כיפה אדומה. "ואיפה גרה סבתא שלך?" שאל הזאב. "הו, שם, בקצה השביל הזה, בבית הקטן שלה", ענתה כיפה אדומה.

"אז רוצי מהר לשם, כי כבר מאוחר", אמר הזאב, ובעצמו התחיל ללכת מהר בדרך עוקפת כדי להגיע לבית סבתא עוד לפני כיפה אדומה. הוא הגיע לשם ודפק בדלת. "מי זה?" נשמע קולה של סבתא. "זו אני, כיפה אדומה", ענה זאב בקול דקיק, "הבאתי לך עוגה ומיץ."

"היכנסי, ילדתי. הדלת פתוחה", אמרה סבתא. הזאב נכנס וראה את סבתא שוכבת במיטה. הוא התנפל עליה, פער את לועו ובלע את סבתא בשלמותה. אחר כך לבש את חלוקה וחבש את מצנפת הלילה של סבתא, ונשכב במיטה במקומה.

אז נשמעה דפיקה בדלת. "מי זה?" שאל הזאב בקול רועד דמוי קולה של סבתא. "זו אני, כיפה אדומה", אמרה כיפה אדומה, "הבאתי לך מיץ ועוגה". "היכנסי, ילדתי", ענה הזאב, "הדלת פתוחה."

כיפה אדומה נכנסה וראתה את הזאב שוכב במיטה. "מה קרה לך, סבתא?" שאלה, "מדוע אוזנייך גדולות כל כך?" – "הייתי קצת חולה וזה גרם לאוזניי לגדול", ענה הזאב. "ולמה עינייך בולטות כל כך?" שאלה שוב כיפה אדומה. "זה מרוב חום שהיה לי", ענה הזאב. "אבל למה הפה שלך גדול כל כך ושיניים גדולות בפיך?" – "זה כגדי לטרוף אותך טוב יותר", ענה הזאב, קפץ מהמיטה ובלע את כיפה אדומה בשלמותה, עם הכיפה האדומה ועם הכול.

אחרי הארוחה הדשנה שוב נשכב הזאב במיטה ונרדם, אבל מתוך שינה התחיל לנחור בחזקה עד שקולות הנחירה נשמעו בכל היער. לוקי הצייד עבר לא הרחק מביתה של סבתא. "מה קרה לה?" חשב, "למה סבתא נוחרת חזק כל כך? אולי היא חולה?" והוא נכנס לבית סבתא כדי לבדוק.

כשראה את הזאב הרע שוכב במיטה ונוחר הוציא הצייד סכין חדה מכיסו, פתח את בטן הזאב, ומהבטן יצאו סבתא וכיפה אדומה, והנה שתיהן בריאות ושלמות.

לוקי הצייד מיהר ואסף אבנים, מילא בהן את בטן הזאב בלי להעיר אותו ותפר את החתך. כשהתעורר הזאב וראה את לוקי, את סבתא ואת כיפה אדומה, הוא קפץ מהמיטה והתחיל לברוח. הוא רץ עד שהגיע לנהר, ומאחר שהיה צמא מאוד ורצה לשתות מים התכופף לכיוון הנהר, אך האבנים שבבטנו משכו אותו מהגדה והוא נפל לתוך הנהר. הזרם סחף אותו הרחק-הרחק מהיער. לא ידוע מה קרה לזאב, אך הוא לא חזר ליער מעולם.

כיפה אדומה, סבתא שלה ולוקי הצייד אכלו את העוגה ושתו מיץ. כיפה אדומה הבטיחה שלהבא לא תסטה מהשביל בדרך לסבתא ולא תדבר עם חיות ואנשים שאינה מכירה.

נספח 4 – 

פאזל

מקורות להרחבה:

בספר 'דרכה של תנועה' – 'אחדות התורה'.