• מביטה בחלון: השמיעו את השיר ‘מביטה בחלון’ של אודי דוידי. 
  בקשו מהחניכים לחשוב תוך כדי האזנה על מה מדבר השיר, ובסיום השיר בקשו מהם לשתף במחשבותיהם.

אחרי שהחניכים משתפים קחו את השיתופים שלהם גם למקום רחב יותר, לא רק לתפילתה של רחל אימנו ולקיבוץ גלויות אלא לדור של גאולה. השיר הזה מספר סיפור שרלוונטי גם לימי הקמת המדינה וגם להיום.

• מגילת העצמאות:  קראו עם החניכים חלקים ממגילת העצמאות (נספח 1). בקשו מהחניכים לזהות מהיכן הוא לקוח.
  שאלו את החניכים: מדוע בחרו להכניס למגילת העצמאות תיאור של שיבה לארץ? הרי מגילת העצמאות מבשרת בדיוק את זה. למה צריך להזכיר גם מה שהיה בעבר?
  הזכירו שבפעולה הקודמת ראינו איך כל הדורות חלמו להגיע לארץ ישראל עוד הרבה לפני הקמת המדינה. בזכות הכיסופים הללו ובזכות השותפים שפעלו לאורם קמה מדינת ישראל.

שלב א׳ | נבואות הגאולה

• משחק הזיכרון: חלקו את השבט לשתי קבוצות ושחקו משחק הזיכרון של התגשמות הנבואות (נספח 2).
  הניחו על הרצפה במעורב כרטיסיות נבואות (נספח 2) וכרטיסיות התגשמות (נספח 3).כל קבוצה בתורה חושפת שתי כרטיסיות. אם הן מתאימות זו לזו, הקבוצה זוכה בנקודה. אם לא, התור עובר לקבוצה השנייה, וכן הלאה עד שכל הכרטיסיות חשופות ומראות נבואה והתגשמות שלה.

  אחרי כל התאמה (או בסוף המשחק) כדאי לתת לחניכים למצוא דוגמאות רלוונטיות מהחיים שלהם בנוגע לנבואה ולהתגשמותה. למשל, פקק ארוך בדרך לטיול המשפחתי בצפון, עלייה לארץ של חניך או קרוביו, חניך שמשפחתו עוסקת בחקלאות ועוד.

שלב ב׳ | חיים בתוך נבואה

• קטע קריאה: קראו עם החניכים את הקטע של הרב שמואל אליהו (נספח 4).
• סבב שיתוף: ערכו סבב שבו כל חניך וחניכה ישתפו על מה הם רוצה להודות בחיים במדינת ישראל היום.

סיכום 

אנחנו זוכים לחיות בדור שכולו התגשמות של נבואות הגאולה מהתנ”ך. הארץ שלנו מלאה בתוצרת חקלאית מדהימה שגם מיוצאת לחו”ל, הכבישים, הרכבות והתחבורה הציבורית מתקדמים כל הזמן ויוצרים גם פקקים (מדהים שנדרש זמן רב להגיע ממקום למקום, זה מעיד על גידול האוכלוסייה), יהודים מרחבי העולם ממשיכים לעלות ולהגיע לחיות בארץ, העם גדל, ובחיים שלנו כאן אנחנו מגשימים חלומות וכיסופים של אלפיים שנה.
גם אם יש קשיים, ואנחנו עוד בדרך, צריך להודות על כל הטוב שזכינו לו. וכמה שהוא טוב!

נספחים

להדפסת הנספחים – לחצו כאן!

נספח 1 – מגילת העצמאות 

“לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע
שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו,
ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו…
מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה
חתרו היהודים בכל דור
לשוב ולהאחז במולדתם העתיקה;
ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים,
וחלוצים, מעפילים ומגינים
הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית,
בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך…”
(מתוך מגילת העצמאות)

נספח 2 – נבואות

“וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ
וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל
כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא” | יחזקאל לו, ח |

“וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וְאָסַפְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפֹצוֹתֶם בָּהֶם וְנָתַתִּי לָכֶם אֶת אַדְמַת יִשְׂרָאֵל”
| יחזקאל יא, יז |

“וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה” | דברים ד, ו |

“הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה… כֹּה אָמַר ה’, הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל” | יחזקאל לז |

“כֹּה אָמַר ה’ צְבָאוֹת: עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים” | זכריה ח, ד |

“וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה…” | יחזקאל לו, י |

“וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל
וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ,
וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם;
וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם” | עמוס ט, יד |

“עִבְרוּ עִבְרוּ בַּשְּׁעָרִים פַּנּוּ דֶּרֶךְ הָעָם סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן הָרִימוּ נֵס עַל הָעַמִּים” | ישעיהו סב, י |

נספח 3 – התגשמות הנבואות

נספח 4 – חיים בתוך נבואה