מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

התקווה בת שנות אלפיים

התקווה בת שנות אלפיים

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
ניצנים | מעלות
משך הפעולה
עד שעה
נושא
אישים | ארץ ישראל | מדינת ישראל | ארץ ישראל | גלות וגאולה | מדינת ישראל | יהדות | נושא שנתי | חודש ארגון | מסירות נפש | ציונות
  • מתאים לשבת
  • פעולה ממערך
4 מדריכים אהבו את הפעולה

תקציר הפעולה

“אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני” נאמר כבר בבבל על ידי הגולים בגלות בית ראשון ומאז חזרנו וגלינו שוב מארצנו. אלפיים שנות הגלות שעם ישראל היה בה טבועה עמוק במטען ההיסטורי שלנו כעם. אך בכל הזמן הזה עמ”י שמר על עצמו כעם וכסף לגאולה העתידה. בפעולה נשוב לנקודות זמן בגלות וניפגש עם דמויות ומנהגים הקשורים בכיסופים לציון.

מטרות הפעולה

  1. החניכים ייחשפו לאלפי דורות שחלמו וכספו לחיים יהודיים בארץ ישראל.
  2. החניכים יקבלו תחושת משמעות לעצם החיים שלהם כאן בארץ ישראל.
  3. החניכים ייצרו שרשרת אנושית של כיסופים לארץ ישראל לאורך הדורות.

ציוד: טבעת, חוט, כרטיסיות

מהלך הפעולה

פתיחה

  • משחק ‘הטבעת’: חלקו את השבט לקבוצות. כל קבוצה בתורה יושבת בשורה, והחניכים מעבירים ביניהם מיד ליד טבעת בלי שהקבוצה השנייה תראה אותה. אחד החניכים בוחר להשאיר את הטבעת אצלו, וממשיכים להעביר עד סוף השורה כדי שלא ידעו איפה היא. הקבוצה השנייה צריכה לנחש אצל מי הטבעת.
  • שאלו את החניכים אילו דברים עברו מדור לדור בעם ישראל?
    (לדוגמה, תורה שבכתב, תורה שבעל פה, מצוות, סיפור יציאת מצרים)

שמעו את התשובות ולבסוף בקשו להוסיף אחת משלכם: הגעגועים לחיים יהודיים בארץ ישראל.

שלב א׳ | נפש יהודי הומייה

  • כרטיסיות דמויות: בחרו שישה מתנדבים וחלקו להם כרטיסיות דמויות (נספח 1).
    מתחו חוט על הרצפה ובקשו מהם לעמוד לפי הסדר הכרונולוגי שבו חיו אותן דמויות.
    (הסדר הנכון: דוד המלך, רבי יהודה הלוי, חיים נחמן ביאליק, חנה סנש, אסתר סלומון, אשרה דסלה).חלקו לכל אחד מהמתנדבים כרטיסיית ציטוט של הדמות שלו ובקשו שיקריא אותו (נספח 2).

שלב ב׳ | מנהגים המבטאים ערגה לציון

  • תמונות: פזרו על הרצפה תמונות של מנהגים שעם ישראל נהג לאורך הדורות כדי להמשיך ולזכור את ארץ ישראל (נספח 3).
  • סבב שיתוף: בקשו מכל חניך וחניכה לשתף: מה לדעתכם שמר את הכיסופים לארץ ישראל בכל שנות הגלות?
    איך זה משפיע עלינו כפי שאנחנו תופסים את החיים בארץ שלנו?
  • ספרו שהנושא שלנו החודש הוא ‘נפש יהודי הומייה’.
    שאלו: מה לדעתכם פירוש המילה ‘הומייה’?
    שמעו את התשובות והסבירו: פירוש המילה ‘הומה’ הוא פועמת בלבבות, משמיעה קול.
    זה אותו דופק יהודי שפועם כבר אלפי שנים בלב כל יהודי ומזכיר לו שכאן זה הבית.

סיכום: היום ראינו שיהודים בכל העולם במשך אלפיים שנים של רדיפות וסבל בגלות חלמו וכספו לחזור לחיים יהודיים כאן בארץ ישראל, לחיות כאומה בארץ הקודש. אותם יהודים היו מחוברים לשורש שלהם, לייעוד שלהם גם במציאות שאורכת זמן. כל דור בדורו, כל דור ואתגריו, אבל התקווה אף פעם לא נפסקה.
היום אנו יודעים לומר שהכיסופים האלה הם היו לבניין הארץ.
בעזרת ה’ בפעולות הבאות נלמד על החיים שלנו היום וגם על העתיד שלנו כאן כיהודים בארץ ישראל.

נספחים

להדפסת הנספחים – לחצו כאן!

נספח 1: דמויות

דוד המלך – מלך ישראל לפני תקופת בית ראשון

ר’ יהודה הלוי – מגדולי המשוררים וההוגים היהודים בתקופת ימי הביניים ביהדות ספרד

חנה סנש – צנחנית, לוחמת ומשוררת יהודייה שלחמה נגד גרמניה הנאצית בימי השואה

חיים נחמן ביאליק – סופר יהודי שזכה לתואר ‘המשורר הלאומי’, כתב שירים בתקופה שלפני השואה

אסתר סלומון – עלתה מרומניה בשנות השבעים

אשרה דסלה – עלתה מאתיופיה באחת העליות של שנות השמונים

 

נספח 2: ציטוטים

תהלים קלז | דוד המלך

א עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן.
ב עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ.
ג כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן.
ד אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה’ עַל אַדְמַת נֵכָר.
ה אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי.
ו תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.

ציון הלא תשאלי | ר’ יהודה הלוי

צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ, דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ וְהֵם יֶתֶר עֲדָרָיִךְ?
לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ אֲנִי תַנִּים, וְעֵת אֶחֱלֹם שִׁיבַת שְׁבוּתֵך – אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ.

אל הציפור | חיים נחמן ביאליק

שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ, צִפֹּרָה נֶחְמֶדֶת, מֵאַרְצוֹת הַחֹם אֶל־חַלּוֹנִי
זַמְּרִי, סַפֵּרִי, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה, מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים נִפְלָאוֹת.
הֲתִשְׂאִי לִי שָלוֹם מִזִּמְרַת הָאָרֶץ, מֵעֵמֶק, מִגַּיְא, מֵרֹאשׁ הָרִים?
הֲרִחַם, הֲנִחַם אֱ-לוֹהַּ אֶת־צִיּוֹן, אִם עוֹדָהּ עֲזוּבָה לִקְבָרִים?

חנה סנש

אני מרגישה שעכשיו אני יהודיה בעלת הכרה, ובכל מאודי.
אני מתגאה ביהדותי ומטרתי לעלות לארץ ישראל ולהשתתף בבניינה.
אני אוהבת בארץ את האפשרות לעשות מדינה יהודית, מצוינת, יפה, והעתיד תלוי בזה.
אני רוצה לעשות הכל, כל אשר אעצור כוח, לקרב החלום הזה אל הממשות.

אסתר סולומון

בקשנו אישור עלייה לישראל, עברו שלושה חודשים עד שקבלנו תשובה.
אמא אמרה לי מזל טוב ובשרה לי כי קיבלנו אישור עלייה. שמחנו ובכינו מרוב שימחה.
הגיעו מיסיונרים שניסו לשכנע אותנו לנסוע לאמריקה ולא לישראל.
סירבנו ואמרנו להם שאנחנו חלמנו כאלפיים שנה לחזור לארץ ישראל.

אשרה דסלה | הגדת יציאת אתיופיה

עמוק אל תוך הלילה החלה הצעידה.
שלום לך כפרי, שלום לך מחוז ילדותי, שלום לך עולם, אותך ראיתי מאז שעמדתי על דעתי.
אני לא בוגדת בכם, אני רק הולכת לארץ אבותי, לארץ החלומות, אתגעגע אליכם.

נספח 3: מנהגים של געגועים

דעתך חשובה לנו