איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חול
פעולה ממערךבפעולה זו נעסוק בהתחלת התגשמות חלום שיבת ציון בפועל. נכיר את האנשים שהביאו את החלום לידי מעשה וניחשף להצלחות ולאתגרים בדרך, וכן נברר מיהו חלוץ ומה ואיך אדם אחד יכול להוביל הגשמת חלום.
מהלך הפעולה:
פתיחה:
הניחו מול החניכים את המילה חלוץ. בקשו מהחניכים לקרוא את ההגדרה המילונית למילה חלוץ. בקשו מהחניכים לשתף מה הפירוש שהם הכי התחברו אליו.
חֲלוּצִים – חָלוּץ, שם עצם, הטיה: רבים
שלב א :
שחקו שני מקלות: לוקחים שני מקלות ומניחים אותם במרחק של כשני צעדים זה מזה. כל החניכים עומדים בטור מאחורי המקל הראשון, והמטרה היא לעבור את המקל השני בשבעה צעדים לכל היותר. אחרי שהחניך האחרון קופץ מזיזים את המקל האחרון למקום שבו הוא סיים את הקפיצה ומגדילים את הרווח בין המקלות.
שלב ב : משימות
פזרו ברחבי החדר קטעים (נספח 1). על החניכים לעבור משימות בכל תחנה. לאורך התחנות בקשו מהחניכים לחשוב איזו מילה או תכונה קשורה לכל התחנות (חלוץ).
שלב ג :
פזרו כרטיסי תכונות (נספח 2).
בקשו מהחניכים להחליט בקבוצה יחד על עשר התכונות החשובות ביותר לחלוץ, ובקשו מהם להסביר מדוע. אחר כך בקשו מהם לצמצם לחמש תכונות, ובסוף לשלוש. דונו עם חניכים מדוע בחרו דווקא בתכונות האלה ולמה דווקא הן הכי חשובות לחלוץ.
קראו עם החניכים את הקטע על האדמו”ר החלוץ (נספח 3). ערכו דיון קצר על שאלות אלו: אילו כוחות צריך אדם חלוץ? מה גורם לאנשים לעקוב אחרי אדם מסוים וללכת איתו אחר החלומות שלו?
סכמו: כוחו של חלוץ הוא כוח גדול. הוא הראשון שמוביל, וכולם באים אחריו.
כמו במשחק ששיחקנו בהתחלה, שברגע שמתחילים כבר אי אפשר לעצור והצעד הראשון הוא הקובע, כך גם בחלומות הצעד הראשון והאיש הראשון גורמים לכל מי שאחריו להגיע. החלוצים שבנו את המדינה ועלו לארץ הוכיחו לכולם שזה אפשרי, וכך כולם באו אחריהם והגשימו יחד את החלום של השיבה ארצה, שיבת ציון.
נספחים:
נספח 1: משימות בתחנות
חלוץ (כדורגל)
משימת חשיבה:
מה נדרש מאדם כדי להצליח להתקדם ולהשיג מטרות במשחקי ספורט? אילו תכונות חשובות יש לאדם כזה?
שיר החלוצים
“אנו נהיה הראשונים”
כה אמרנו אח אל אח.
אנו נהיה בין הבונים,
נט המיתר, נט אנך.
אנו הולכים, אנו באים,
יש עבודה עד בלי די.
ניטע עצים בין הסלעים
גם בהר וגם בגיא.
אנו ניסול את הכבישים
נחצוב צור לאבני גיר.
“הידד”, יענו הפטישים,
בשירנו את השיר.
משימה:
בחרו משפט אחד מהשיר והפכו אותו לפרסומת בנושא אחדות ישראל. חשבו על קצב, תנועות או כל דבר אחר שיכול לשכנע אנשים בחשיבות העניין.
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל לכמה אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, קרי עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
התנועה הוקמה ברוסיה וברומניה בסוף המאה ה-19 בתגובה על האנטישמיות ועל המכשולים שהושמו בפני האמנציפציה של יהודי אותן ארצות וכחלק מן ההתעוררות הלאומית באירופה בכלל ואף בקרב היהודים. בתנועה היו חברים יהודים ממגוון זרמים, והמכנה המשותף לכולם היה רעיון השיבה לארץ ישראל.
תנועת חובבי ציון החלה את דרכה ללא ארגון, באופן ספונטני ומפוזר. קמו עשרות אגודות של חובבי ציון ברוסיה, במזרח אירופה ובמרכז אירופה, ללא קשר ביניהן, אך לכולן היו מטרות משותפות. חבריהן האמינו בצורך לעלות לארץ ישראל, להתיישב בה ולעבוד את אדמתה ולהקים בה בסופו של דבר מדינה יהודית. באגודות אלה היו חברים יהודים בעלי הכרה לאומית מכל הזרמים, החל ממתבוללים ועד לרבנים ידועים, והמכנה המשותף לכולם היה רעיון השיבה לארץ ישראל. שמות האגודות היו ‘אחוות ציון’, ‘אוהבי ציון’, ‘בני ציון’, ‘שיבת ציון’, ‘אהבת ציון’, ‘קיבוץ נידחי ישראל’, ‘שארית ישראל’, ‘עזרא’ ו’זרובבל’.
מטרות האגודות:
פעילות האגודות:
משימת חשיבה:
אילו הייתם חלק מאיגוד חובבי ציון, מה הייתה המשימה הראשונה שהייתם מנסים לקדם למען עם ישראל? מדוע?
נספח 2:
מנהיגות, כריזמה, יוזמה, אכפתיות, אומץ, הקשבה, אחריות, אמונה
נספח 3:
הרב ישעיהו שפירא
הרב ישעיהו שפירא זצ”ל
(י”א בשבט תרנ”א [28 בינואר 1981] – ה’ בסיוון תש”ה [17 במאי 1945])
היה מנהיג חסידי ציוני נלהב, ממנהיגי תנועת העבודה של הציונות הדתית. כונה “האדמו”ר החלוץ”.
הרב שפירא עלה שנית לבדו לארץ ב-1920 וחי לבדו בארץ עד 1924 עקב התנגדותו של חותנו לעליית שאר בני המשפחה.
האדמו”ר היה חובב ציון נלהב ותלמיד של הרב קוק. בשנים אלו היה הרב שפירא במייסדי תנועת “הפועל המזרחי“, ואף עמד בראש התנועה כמה שנים.
בפעילותו הציונית-דתית בפולין פעל הרב שפירא לארגן קבוצות של יהודים דתיים, בדרך כלל של חסידים, לרכישת אדמות בארץ ישראל ולעלייה אליה. בשובו לארץ פעל כבא כוח של חברת ‘משק’ במשא ומתן על רכישת קרקעות בעמק יזרעאל ובעמק זבולון. לאחר כמה ביקורים שערך עם נציגי הקבוצות רכשו הקבוצות שהתארגנו בפולין ‘נחלת יעקב’ ו’עבודת ישראל’ כמה אלפי דונמים. קבוצות אלו התאחדו לימים למושב הדתי כפר חסידים.
במסגרת פעילותו נסע לארצות אירופה ולאמריקה מטעם הקרן הקיימת לישראל. הוא נבחר לנשיאות קק”ל ומונה למנהל בנק זרובבל. ב-1930 ליקט וערך את הספר ‘ארץ חפץ‘, אמרות על ארץ ישראל ובניינה מאת הראי”ה קוק. הרב שפירא תמך בקבוצות ההתיישבות של תנועת הפועל המזרחי ובמאבק כנגד ההסתדרות, שלא ראתה את ההתארגנות הנפרדת בעין יפה. עם זאת תמך בשיתוף הפעולה עם אנשי ההסתדרות. בראשית שנות הארבעים היה חבר הסיעה המרכזית “תורה ועבודה” של הפועל המזרחי, בראשות משה שפירא.
כשהגיע לגיל חמישים החליט לממש את שאיפתו להיות עובד אדמת ארץ ישראל, מכר את נכסיו, עזב את הבנק ואת תפקידיו הציבוריים, ובשנת 1942 התיישב במושב הדתי כפר פינס, ושם עסק בחקלאות. ביתו בכפר פינס היה למרכז לעלייה לרגל של קהל אוהדיו, והרב שפירא היה עורך “שולחן”, כמנהג האדמו”רים, ומלהיב את שומעיו בניגונים חסידיים, שמהם פרי יצירתו. אחד משיריו הוא השיר ‘אילו היה לי כוח’.]
בערב חג השבועות ה’תש”ה נפטר בירושלים, והובא לקבורה בבית הקברות בהר הזיתים.