תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה:

פתיחה

ציר זמן גלות וגאולה: בקשו מהחניכים לסדר את האירועים לפי רצף הזמן (נספח 1). שאלו את החניכים: איך יכול להיות שהחלום של שיבת ציון נשמר כל כך הרבה שנים כשהיהודים היו מפוזרים במקומות כל כך רחוקים זה מזה ומארץ ישראל?

שלב א:
תנו לכל קבוצה את המשימה שלהלן ובקשו מהם לחשוב על פתרון קבוצתי:

“כל השבט יצא לטיול בים. הייתה סערה, והקבוצה שלכם נסחפה כולה לאי בודד. אין קליטה. תוכלו לחזור רק בעוד כמה שנים. כולכם כבר תהיו גדולים, ולא בטוח ששאר החברים בשבט יזהו אתכם ובכלל לא בטוח שאתם תזכרו אותם. מה תעשו כדי ששאר חברי השבט יזהו אתכם וכדי שאתם תזהו אותם כשתחזרו?”

בקשו מהחניכים להציג את הפתרונות שלהם לשאר השבט.

שלב ב:

אפשרות 1: שחקו עם החניכים טלפון שבור בשני סבבים. בסבב הראשון שחקו רגיל, ובסבב השני המילה שנאמרת גם כתובה על פתק ועוברת בין החניכים.

שאלו את החניכים: איפה הסבב הצליח יותר?

אפשרות 2: חלקו לחניכים דפים ובקשו מהם לצייר ציור מסוים (למשל פרח). אחר כך בקשו מהם לצייר ציור מסוים לפי כללים משותפים (בצד ימין, בגודל חצי דף). בקשו מהחניכים להשוות בין הציורים של כולם ולשתף באיזה סבב יצאו הציורים דומים יותר זה לזה.

סכמו: כאשר היעד או המטרה כתובים ומעבירים אותם מיד ליד, הם מצליחים להישמר, וכולם זוכרים אותם ושותפים להם. קל יותר לשמור על מטרה ועל חלום משותף כשהם כתובים או כשהחולמים מעבירים ומסבירים אותו זה לזה.

שלב ג:

חלקו את החניכים לקבוצות, ותנו לכל קבוצה קטעים משירים על עם ישראל (נספח 2). בקשו מהם לקרוא אותם ושאלו אותם מה לפי השירים עזר לעם ישראל לשמור על החלום.

בקשו מהחניכים לשתף בעוד דרכים שבהן עם ישראל שמר על החלום ועל הזהות שלו (סיפורים, שירים, תפילות, מנהגים). בקשו מהם לבחור תפילה או קטע שמבטאים את חלום שיבת ציון שהם התחברו אליו, לכתוב אותו על דף, ולידו לצייר או לכתוב במילים שלהם את החלום.

בקשו הקבוצות להציג לשבט את הקטע ואת הדף שהכינו.

סכמו: עם ישראל חלם לשוב לארץ ישראל כבר כשיצא לגלות, וכדי שהחלום לא יישכח עם השנים הם העבירו אותו מאב לבן, הזכירו את ארץ ישראל בתפילה, בשירים, כתבו את הנבואות של השיבה לארץ ושמרו את הדברים שהזכירו ושמרו אותם יהודים כמו תפילה, שבת וחגים.

כך החלום נשמר אלפי שנים ועבר הרבה דורות בכל מיני מקומות בעולם עד שעם ישראל זכה להגשים אותו ולחזור הביתה.

נספחים:

ציר זמן – אירועים

• חורבן ממלכת ישראל וגלות עשרת השבטים – שנת 720 לפסה”נ
  כמאתיים שנה לאחר פירוק הממלכה כבשה האימפריה האשורית את ממלכת ישראל, ותושביה הוגלו לאשור
• חורבן בית המקדש הראשון – שנת 586 לפסה”נ
  הכיבוש הבבלי הביא איתו חורבן נורא, השמדה וגלות. הנשארים היו עניים וחסרי יכולת. יום חורבן בית המקדש, ט’ באב, נקבע ליום צום
• הצהרת כורש ושיבת ציון, היסודות להקמת בית המקדש השני – שנת 538 לפסה”נ
  כורש מלך פרס אפשר ליהודים לשוב לארץ ישראל. כ-50,000 איש חזרו בהנהגת זרובבל. לאחר מכן הובילו עזרא ונחמיה גלי עלייה נוספים ותחייה רוחנית
• ט’ באב, חורבן בית המקדש השני – שנת 70
  בדיכוי המרד הגדול פרצו הרומאים בפיקודו של טיטוס את חומות ירושלים בי”ז בתמוז (בשל כך נקבע צום י”ז בתמוז) והחריבו את בית המקדש בט’ באב, והוא נקבע שוב ליום צום, לאחר שכבר הפך ליום שמחה כאשר נבנה בית המקדש השני

עליות מראשית הציונות ועד קום מדינת ישראל

• 1882–1948 – ראשית הציונות הביאה לידי סדרה של גלי עלייה שקדמו להכרזה על הקמת מדינת ישראל והובילו אליה 
• מבצע על כנפי נשרים (1948–1950) – מבצע להעלאת יהודי תימן לארץ ישראל 
• מבצע עזרא ונחמיה (1950–1951) – מבצע להעלאת יהודי עיראק לארץ ישראל 
• העלייה מרומניה (1945–1995) –  מקום המדינה ועד שנת 1995 עלו בה 272,291 יהודים, נוסף על 41,105 שעלו בימי המנדט ועוד מספר לא ידוע בתקופה העות’מאנית
• מבצע יכין – (1961–1964) – במבצע להעלאת יהודי מרוקו  עלו כ-80,000 נפש
  
• העלייה מברית המועצות בשנות השבעים (1969–1973) – עלייה שהחלה בשנת 1969. תחילה, אחרי מלחמת ששת הימים, כששמעו על המדינה היהודית הקטנה שהצליחה להביס את צבאות ערב, דרשו יהודי ברית המועצות לעלות ארצה. המשטר הסובייטי והאנטי- ציוני סירב לתת ליהודים לעלות, ואז החל לחץ בין-לאומי על ברית המועצות להעלות את היהודים. בשנת 1969 החלו ראשוני היהודים לעלות. ב-1973 נעצרה העלייה, והיא חודשה רק בשנת 1987. 
• העלייה מאתיופיה, מבצע משה ומבצע שלמה (1980–1991) – המבצעים להעלאת יהודי אתיופיה החלו בראשית שנות השמונים והגיעו לשיאו במבצע משה ב1984-ובמבצע שלמה ב-1991, שנים שבהן הועלו מספר שיא של יהודים מאתיופיה וכן קבוצות יהודיות קטנות ממדינות קרובות.
  
• העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים (1987–2005) – עלייה שבה הועלו רוב יהודי ברית המועצות ארצה. מספר העולים הוא כמיליון נפשות. המבצע החל ב-1987, אם כי במספרים קטנים מאוד, וב-1989 עקב שינויים פוליטיים וכלכליים בברית המועצות וקריסתה ב-1991 מספר היהודים העולים גבר משנה לשנה. כיום מונה אוכלוסיית העולים מברית המועצות לשעבר כ-1.1 מיליון נפש.

ציר זמן יהודי – תולדות עם ישראל – עודידע (odyeda.com)

עליות לאחר קום המדינה – ויקיפדיה (wikipedia.org)

קטעים:

• כאן
  כאן הניצוץ הראשון כבר הוטמן
  זה שנמצא בכולנו מזמן
  זה שלא לכולם הוא מובן

• הלב
  ניסע לאן שהרוח נושב
  רק התקווה יכולה לקרב
  את החבר שהפך לאויב

(‘אנחנו’, גיא מזיג)

• בלשונות רבות מספור דיברנו
  וזה את זה כמעט בכלל שלא הכרנו
  ומקומות רבים מאוד עזבנו
  ורק מקום אחד רצינו ואהבנו
  ומקומות רבים מאוד עזבנו
  ואל הארץ, אל הארץ באנו
  (‘שיר השיירה’, עלי מוהר)

• א עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן.
  ב עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ  תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ.
  ג כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן.
  ד אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה’ עַל אַדְמַת נֵכָר.
  ה אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי.
  ו תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי.
  אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.
  (תהלים קלז)

• פֹּה בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת
  תִּתְגַּשֵּׁמְנָה כָּל הַתִּקְווֹת,
  פֹּה נִחְיֶה וּפֹה נִצֹּר
  חַיֵּי זֹהַר חַיֵּי דְּרוֹר,
  פֹּה תְּהֵא הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה,
  פֹּה תִּפְרַח גַּם שְׂפַת הַתּוֹרָה.
  (‘פה בארץ חמדת אבות’, ישראל דושמן)

• אומרים ישנה ארץ
  ארץ שכורת שמש
  איה אותה ארץ
  איפה אותה שמש
  אומרים ישנה ארץ
  עמודיה שבעה
  שבעה כוכבי לכת
  צצים על כל גבעה
  איפה אותה ארץ
  כוכבי אותה גבעה
  מי ינחנו דרך
  יגיד לי הנתיבה
  (‘אומרים ישנה ארץ’, שאול טשרניחובסקי)