איתור סניפים וכפרי בוגרים
שבט יובל שהחניכים שלנו פעילים בו הוא אחד האתגרים המשמעותיים ביותר שהקימה תנועת בני עקיבא בשנים האחרונות. היכולת לתת מענה חברתי ותוכני לילדים ונערים עם מוגבלות היא מתנה גדולה ששבט יובל נותן לחניכים שלנו וגם לתנועה כולה.
בפעולה זו אנחנו מבקשים להעמיק דרך משמעות השם “יובל” במהות של השבט שלנו ולהעניק לחניכים שלנו גאוות יחידה על כך שהם בשבט יובל!
מטרת השלב הראשון של פעולה זו הינה להפנים עם החניכים את שם השבט שלנו: שבט יובל.
כפתיחה נשחק עם החניכים מספר משחקים שיגרמו לחניכים שלנו להשמיע בחלל החדר שוב ושוב את המילה: “יובל”.. לפניך שלוש הצעות למשחקים קצרים שעושים שימוש קולני במילה יובל, תוכל לבחור איזה מהמשחקים מתאים לסגנון החניכים שלך או לעשות את כולם..
לאחר שאתה מרגיש שהחניכים מרגישים חיבור כל שהוא למילה “יובל”, אפשר לעבור לשלב הבא.
בשלושת השלבים הבאים נעמיק עם החניכים מעט במשמעות המילה “יובל” שפירושה פלג של נהר מים.
נפתח בהבנת משמעות המילה “יובל” ותוך כדי נבקש ללמד את החניכים את המשמעות של המושג “מילה נרדפת”.
לפניך ארבעה עשר זוגות של מילים נרדפות, כאשר האחרונה שבהן היא “יובל” שהינה מילה נרדפת למילה “נחל” שמוכרת יותר לחניכים שלנו. בנספח ליחידה יש כרטיסיות עם ציורים של כל ארבעה עשר המילים שבמשחק.
ענן – עב
ירח – לבנה
שמש – חמה
כסף – ממון
עץ – אילן
אוכל – מזון
מתנה – דורון
קוץ – דרדר
עני – רש
אף – חוטם
גשם – מטר
נחל – יובל
בשלב ראשון נראה לחניכים את כל הכרטיסים ונבקש מהם לומר יחד מה מצויר בכל אחת מהתמונות. סביר להניח שהחניכים ישתמשו במילה הפשוטה יותר לשם הציור.
לאחר שהכרטיסיות כולן חשופות על הרצפה בחדר וכל החניכים זיהו את המצויר בהם, נשאל את החניכים:
במידה שיש מי מהחניכים שמכיר את המונח, ניתן לו להסביר לכל החניכים את משמעותו, ובמידה ולא – נסביר אנחנו שיש כל מיני דרכים לומר אותו דבר, ושבשפה העברית לפעמים יש שתי מילים שונות שהמשמעות שלהם היא זהה.
ניתן לכל חניך את אחת הכרטיסיות ונגלה לו באוזן מה היא המילה הנרדפת של הציור שקיבל. החניך יצטרך לומר לחניכים משפט ובו הוא עושה שימוש במילה החדשה שלמד והחניכים צריכים לגלות איזה ציור קיבל ומה היא המילה הנרדפת. במידה והמשימה מורכבת מידי, ניתן לפשט אותה באחת משתי דרכים: לעזור לחניך להמציא את המשפט (ואולי להמציא משפט ראשון יחד איתו ואח”כ לתת לו להמציא משפט נוסף באופן עצמאי) או לומר בקול לחניכים מה היא המילה הנרדפת ולבקש מהם (או יחד) להמציא משפטים שעושים שימוש במילה הנרדפת שלמדו.
אפשר כהמשך למשחק לעבור עם החניכים כרטיס אחרי כרטיס ולבקש מחניך אחד לומר את המילה הפשוטה לתיאור הציור ומחניך שני לומר את המילה החדשה. לחילופין אפשר להניח את הכרטיסיות על הרצפה, לומר בקול את אחת מהמילים החדשות שהחניכים למדו ולבקש מהם להצביע על התמונה שמתאימה למילה שאמרת. כדאי לשחק עוד ועוד עם המילים כדי שהחניכים יקלטו את משמעותם ואת משמעות המונח מילה נרדפת.
לאחר שהשלב הקודם הבהיר לחניכים תוך כדי משחק כללי את משמעות המילה יובל, נבקש בשלב זה להתחיל להפנים את משמעות המילה הזו.
נתחיל מהקישור של המילה “יובל” למשמעות של מים.
נכין ציורים של כל מיני מקורות של מים שאנחנו נפגשים איתם בחיים שלנו:
ענן עם גשם
נחל
מפל
ים
ברז
בקבוק מים
כוס מים
נראה את הכרטיסים לחניכים ונשאל אותם מה המכנה המשותף של כל התמונות שהם רואים (במידה והחניכים לא מכירים את המונח “מכנה משותף” זו הזדמנות טובה להסביר להם). אם החניכים מצליחים לומר “מים” זה מצוין, ואם לא אפשר לעזור להם עד שהם מבינים (בשאלות כמו: מה יורד מהענן? מה זורם בנחל? מה יש בים? מה יוצא מהברז? וכו’)
יחד עם החניכים נסדר את הכרטיסיות לפי הסדר של התהליך שעוברת כל טיפה של מים עד שהיא מגיעה לכוס שלנו: מהענן – לנחל – למפל – לים – לברז – לבקבוק – לכוס.
נספר לחניכים בצורה ציורית את סיפורה של טיפ ת מים וככה נרוויח הן את הלימוד הזה והן את הביטחון שהחניכים קולטים מהו נחל ומה זורם בו ומתחילים לקלוט את הקשר והמשמעות של המים שבנחל לחיים שלנו.
נשאל את החניכים:
כמובן שלא כדאי להיכנס לתיאורים אפוקליפטיים שעלולים להבהיל את החניכים הצעירים שלנו, אבל כן כדאי להבהיר לחניכים את החיוניות של המים לחיים של העולם באופן כללי.
כסיכום לשלב זה נסביר לחניכים ששבט יובל בשביל הסניף הוא ממש כמו נחל של מים לעולם: אי אפשר לחיות בלי מים בנחל ואי אפשר לקיים סניף בלי שבט יובל.
בשלב זה נבקש להעמיק במשמעות נוספת שטמונה במילה “יובל” שאולי יהיה פשוט יותר לחניכים לקלוט ולנסות לתרגם אותה לחיים שלהם. הנחל מעצם טיבו הוא שלב בדרך: מקום שמקבל מים מהגשמים ומעביר ואתם הלאה. אנחנו מבקשים לגעת במשמעות השם יובל כשם שמבטא תהליך של קבלה ושל נתינה.
נשחק עם החניכים משחק בו כל חניך צריך לתת משהו לחניך שיושב מימינו ולקבל משהו מהחניך שיושב משמאלו (אם הכיוונים ימין ושמאל לא מוכרים עדיין לחניכים שלכם – זו הזדמנות טובה לרענן וללמד אותם). אפשר לשחק את המשחק עם חפצים שניתן לכל חניך או עם ממתקים שניתן לכל חניך (כמובן רק בשבטים בהם אין מגבלה של אכילת מתוקים) או עם מילה טובה שצריך כל חניך להעביר לחניך שיושב מימינו ולקבל מהחניך שישוב משמאלו.
כמובן שניתן גם לבצע את שלושת האפשרויות בזו אחר זו: בהתחלה נתינה וקבלה של ממתק, אח”כ נתינה וקבלה של חפץ ובסוף נתינה וקבלה של מילה טובה.
תוך כדי המשחק נחדד לחניכים את ההבדל בין תנועה של נתינה לתנועה של קבלה: נבקש מהחניך לומר תוך כדי נתינה: “אני נותן לך” ולאחר מכן לבקש מהחניך שקיבל, לומר: “אני קיבלתי ממך”.
נחזור לתמונה של הנחל משלב ג’ של הפעולה ונשאל את החניכים: מי נותן מים ליובל? למי נותן היובל את המים?
ננסה דרך הציור המוחשי של יובל המים שמקבל מים ומעביר אותם הלאה להמחיש לחניכים את המשמעות של השם יובל: אנחנו מקבלים וגם נותנים (בהמשך המערך נעסוק שוב בנקודה זו ביחס לכל אחד מהמעגלים: מה אני נותן ומה אני מקבל ממנו, כך שעוד תהיה חזרתיות שתעזור להבנה בנקודה זו).
בשלב זה נבקש לקחת את שתי התובנות בהן עסקנו ביחס למשמעות השם יובל וליישם אותן ביחס למקומו של השבט בסניף: חשיבות השבט לסניף והמקום בו השבט נותן ומקבל מהסניף.
נשים במרכז החדר שלט ועליו סמל בני עקיבא ונביא איתנו חוט עבה. נתן לכל חניך חלק של החוט ונבקש ממנו לומר:
מה הוא מקבל מהנוכחות שלו בסניף? ומה הוא נותן לסניף בנוכחות שלו?
רק לאחר שהחניך מצליח לענות על שתי השאלות הוא יכול לחבר את החוט שבידו לסמל בני עקיבא שנמצא במרכז החדר.
במידה והחניכים מסתבכים עם השאלה, אפשר לנסות לעזור להם למצוא את התשובה המתאימה להם או להחליף את השאלה במשהו כמו: מה עושה לי כיף כשאני בא לסניף?
לאחר שכל החניכים מחוברים בחוט לסמל בני עקיבא, נעשה מעין ריקוד (במידת האפשר עם החניכים שלך: אפשר להזיז את הרגליים או להזיז את הידיים שמחוברות לחוט) עם שיר מורל כלשהו של שבט יובל.
כסיכום לפעולה זו אנחנו מציעים למנף את ההבנה של החניכים את מקומם בסניף עוד צעד קדימה ולעשות שני דברים: