תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

פתיחה

הניחו על הרצפה את כרטיסיות משחק הזיכרון (נספח 1), פניהן כלפי מטה, ושחקו עם החניכים משחק זיכרון קצר. בהתאם למספר החניכים החליטו אם לחלק את החניכים לקבוצות, לזוגות או לשחק ביחידים. זוג כרטיסים מורכב מתמונה של הדמות ומשמה.

אפשר גם להניח את התמונות והשמות כשפניהן כלפי מעלה ולבקש מהחניכים להתאים ביניהן.

הערה למדריכים: בפעולה זו יש הרבה מלל. יוצעו לכם כמה אפשרויות, וכמי שמכירים את החניכים כדאי להתאים אותן להם כדי להעביר את המסר בצורה מיטבית.

שלב א: מי אתה, רבי משה כלפון משה הכהן?

אמרו לחניכים: במשחק הזיכרון שמענו על כל מיני דמויות, חלקן מוכרות וחלקן פחות. בפעולה היום נרצה להכיר יותר לעומק את דמותו של רבי כלפון משה הכהן.

אפשרות א: חלקו את החניכים לזוגות או לשלישיות ותנו לכל זוג כרטיסיית מידע על חייו של רבי משה כלפון (נספח 2). העבירו בין הזוגות את הכרטיסיות, ותנו די זמן לרוב הזוגות לקרוא את רוב הכרטיסיות.

אפשרות ב:

“ספיד דייט”: הושיבו את החניכים בשני מעגלי כיסאות, מעגל פנימי ומעגל חיצוני – המעגל הפנימי פונה החוצה, והמעגל הפנימי פונה פנימה. כל חניך במעגל הפנימי ישב כשפניו לחניך מהמעגל החיצוני. ראשית תנו לכל חניך כרטיסיית מידע על הרב כלפון הכהן. לאחר שתיים-שלוש דקות התחילו בסבב: כל חניך מהמעגל הפנימי יספר את המידע שקיבל לחניך מהמעגל החיצוני וישמע ממנו את פיסת המידע שלו. כעבור דקה מחאו כף, והמעגל הפנימי יזוז ימינה. שוב כל חניך יספר על המידע שקיבל וישמע פיסת מידע חדשה על הרב. המשיכו כך עד שכל חניכי המעגל הפנימי יפגשו את כל חניכי המעגל החיצוני.

לאחר שנחשפו למידע על רבי משה כלפון אספו את החניכים וספרו להם על דמותו בקצרה: רבי כלפון משה הכהן נולד בג’רבה, אי ליד תוניסיה, ולימים נעשה אחד מהמנהיגים המרכזיים של יהודי האי. הוא נודע כתומך נלהב בציונות, פעל לעידוד ולחיזוק של העלייה לארץ ישראל ואף ניסה לעלות בעצמו. כל זאת על אף היות התנועה הציונית חילונית ומרוחקת מהמסורת היהודית. הוא ראה בתנועה הציונית עלייה רוחנית והזדמנות עולמית.

• בקשו מהחניכים לשתף אילו תכונות זיהו ברבי כלפון משה הכהן.

שלב ב: נקודת מבט

ספרו לחניכים כי הרב הכהן כתב חיבורים רבים, וברבים מהם נדרש לנושא הציונות. נראה את דבריו בפעולות הבאות בע”ה. כעת נרצה לברר ולראות כיצד השתקפה תפיסת ההקשבה לקול ה’ בכתביו של רבי כלפון משה הכהן.

לפני הבירור, כדי להכניס עניין, אתם יכולים לשחק עם החניכים משחק קצר: עיניים–רגליים. העמידו את החניכים במעגל ואמרו להם להסתכל על נעליהם כל עוד אתם מכריזים את המילה “נעליים”. כאשר תאמרו את המילה “עיניים” החניכים צריכים להרים את מבטם ולהסתכל בעיני אחד מחבריהם. זוג חניכים שהסתכלו זה בעיני זה נפסלים ויוצאים מהמעגל. המנצח או המנצחים הם החניך או זוג החניכים שנשארים אחרונים.

לאחר המשחק בקשו מהחניכים להתיישב בזוגות לפי מי שהתבוננו זה בעיני זה וחלקו להם דף מקורות (נספח 3). לאחר שכל הזוגות יקראו את המקורות וינסו לענות על השאלה שבראש הדף רכזו אותם במליאה ובקשו מהם לשתף במה שראו במקורות. נסו לדרבן אותם לדבר כדי לוודא שאכן הבינו את הרעיון.

לאחר מכן סכמו במילים שלכם: רבי כלפון משה הכהן רואה איך מאורעות קטנים המתרחשים סביבו הם קריאה מהקב”ה להתחיל לפעול ולעלות לארץ ישראל ולחזק אותה. מבחינתו מאורעות אלו הם קול ה’ הקורא לעמו לשוב לארצו. כפי שראינו כשהכרנו את דמותו, הוא גם פעל לאחר שזיהה את הרמזים האלה, את קולו של ה’ מתוך המציאות.

אפשרות וירטואלית:

חלקו את החניכים לחדרים בזום, בכל חדר שלושה או ארבעה חניכים, ובקשו מכל חדר לקרוא יחד את דף המקורות (נספח 3) ולחשוב יחד כיצד באה לידי ביטוי ההקשבה של רבי משה כלפון לקול ה’.

החזירו את החניכים מהחדרים ובקשו מהם לשתף במה שראו במקורות. נסו לדרבן אותם לדבר כדי לוודא שאכן הבינו את הרעיון.

לאחר מכן סכמו במילים שלכם: רבי משה כלפון רואה איך מאורעות קטנים המתרחשים סביבו הם קריאה מהקב”ה להתחיל לפעול ולעלות לארץ ישראל ולחזק אותה. מבחינתו מאורעות אלו הם קול ה’ הקורא לעמו לשוב לארצו. כפי שראינו כשהכרנו את דמותו, הוא גם פעל לאחר שזיהה את הרמזים האלה, את קולו של ה’ מתוך המציאות.

שלב ג: דמותו של רבי משה כלפון בחיינו

בסיכום הפעולה נרצה לשמוע מהחניכים מה היו רוצים לקחת לחייהם מדמותו של האיש המיוחד שהכרנו בפעולה הזו, רבי כלפון משה הכהן.

אפשרות א: ערכו סבב ובקשו מכל חניך לומר במשפט נקודה שנגעה בו בפעולה והיה רוצה לקחת אותה לחייו.

אפשרות ב: הכינו קובייה והדביקו על שש פאותיה את ההגדרות לסיכום (נספח 4) או הניחו את ההגדרות המודפסות על הרצפה ללא קובייה. כל חניך בתורו יזרוק את הקובייה או יבחר הגדרה ויענה עליה.

נספחים

נספח 1 –

משחק זיכרון – דמויות ושמות

הערה למדריכים: כדאי לגזור את הכרטיסיות ולהדביק על בריסטול כדי שלא יראו מאחור מה יש על כל כרטיסייה.

הרב יהודה אלקלעי

חנה סנש

נחמה ליבוביץ

הרב אברהם יצחק הכהן קוק

הרב צבי הירש קלישר

הרב אליהו גוטמכר

רבי משה כלפון הכהן

שרה אהרנסון

בנימין זאב הרצל

זכויות יוצרים:

רבי משה כלפון הכהן – http://static.wixstatic.com/media/ba481d_0a0242d259d8464eb28cb12314ff48ab~mv2.jpg_srz_970_1462_85_22_0.50_1.20_0.00_jpg_srz

נספח 2 –

כרטיסיות מידע על רבי משה כלפון

• הרב משה כלפון הכהן נולד בי”ב בשבט ה’תרל”ד, 30 בינואר 1874. הוא נולד באי ג’רבה שבדרום תוניסיה לאביו רב שלום הכהן ולאימו תראכי.
• בילדותו הייתה משפחתו ידועה בהיותה גומלת חסדים ותומכת בחכמי ג’רבה ובענייה, אך בבגרותו הידרדר מצבה הכלכלי של המשפחה, והרב כלפון משה הכהן נאלץ לעסוק בהגהת ספרים והעתקתם על מנת לסייע בפרנסת הבית. כשהיה בן 17 למד שחיטה אצל הרב בנימין חדאד ושימש שוחט ובודק. תנאי העבודה היו קשים, תחת כיפת השמיים בימי הקיץ החמים, ובעקבות כך חלה בקדחת וראייתו נפגעה. גם לאחר פגיעתו סירב להפסיק את עבודתו והתעקש לסייע לפרנסת המשפחה.
• בילדותו למד תורה אצל אביו ואצל הרב יוסף ברבי, שלימים מונה לרבה הראשי של ג’רבה. כאשר נקרא אביו להנהיג את קהילת זרזיס נתבקש רבי משה כלפון לשמש בקהילה שוחט. לאחר שנפגעה ראייתו הפצירו בו רבים לעזוב את עבודתו ולחזור ללמוד, ורק לבסוף נעתר להפצרות וחזר לג’רבה להמשיך בלימודו.
• משפחתו הייתה ממשפחות הכהנים כהן אברי”ש, המיוחסת לפי מסורת משפחתית לעזרא הסופר. אביו, רבי שלום, חיבר את הספרים “נהר שלום”, “חפץ יקר” ו”חיים ושלום” והיה אב בית הדין של העיירה זרזיס. הרב משה כלפון נקרא על שם סבו, הרב משה הכהן, שחיבר את הספר “פני משה”, ואת הכינוי כלפון נתנה לו אימו.
• בשנת 1895 נשא הרב הכהן לאישה את מסעידה, שהייתה בת דודו מצד אימו. נולדו להם שלושה בנים וארבע בנות. שלושה מילדיו נפטרו בטרם עת.
• החל מגיל 25 הגיעו אליו הצעות לשמש בתפקידי ציבור בתוניסיה, אך הוא סירב לכולן בטענה שאינו רוצה ליהנות מהציבור. כשהיה בן 43, בשנת 1917, התמנה לבסוף לחבר בית הדין בג’רבה, אולם גם שם סירב לכהן בראש בית הדין והסכים למלא תפקיד משני למספר שעות מוגדר ביום. בפועל היה עסוק בעבודתו כל היום כמעט, ופעמים מספר שקל להתפטר בגלל מצבו הבריאותי שהחמיר מפאת הקושי לעמוד בעומס העבודה.
• במהלך כהונתו תיקן תקנות חשובות בג’רבה ועמד על משמר הדת בכל האי. מנהיגותו הייחודית בלטה כאשר פלשו הנאצים לג’רבה וביקשו 50 קילו זהב מהקהילה היהודית, ואף שזה היה בשבת נסע רבי כלפון משה עימם ברחבי השכונות היהודיות והורה לכל היהודים להביא את כל זהבם כדי להסיר את האיום הנאצי. לאחר שהושג כל הכסף והנאצים הלכו קילל אותם רבי כלפון משה קללות וגידופים.
• בשנת תש”ט (1949) חלה אנושות הרב הכהן. הוא נפטר בג’רבה בשבת, י”ח בטבת ה’תש”י, 7 בינואר 1950. רבבות ליוו אותו למקום מנוחתו. אומנם הוא נקבר בג’רבה, אך בז’ במרחשוון תשס”ו, 55 שנים לאחר מותו, הועלו עצמותיו לישראל, והוא נקבר בהר המנוחות בירושלים.
• רבי כלפון משה התנגד לבתי הספר של חברי ‘כל ישראל חברים’ מכיוון שהחינוך המודרני בבתי ספר אלו הוביל להתרחקות מהמסורת. רוב התושבים בג’רבה נשמעו לרב הכהן ולא שלחו את ילדיהם לבתי ספר אלו.
• הרב הכהן היה תומך נלהב בתנועה הציונית אף שמנהיגיה ופעיליה המרכזיים היו רחוקים מתורה ומצוות. הוא ראה בהרצל “איש רם המעלה, זך השכל וחד הרעיון” וגיבה את פעולתו בכל לב. הוא דחף לתחיית השפה העברית ועודד עלייה לארץ ישראל ואף מעבר לזה: הוא וידא שבני קהילתו יתמכו בעולים וקרא להם לעלות בעצמם.
• רבי כלפון משה הכהן ניסה בעצמו לעלות לארץ ישראל. הפעם הראשונה הייתה בשנת תרנ”ח, כשהיה בן 24. הכול היה מוכן ומאורגן לקראת העלייה, אך אביו שמע על תוכניותיו וביקש שלא יעלה מכיוון שטרם הגיעה שנת תרע”ז, שבה על פי חשבונו אמור להגיע המשיח, ועליו לחכות עד אז. רבי כלפון משה לא רצה לצער את אביו ולא עלה ארצה. בהכנה לעלייתו לארץ ישראל הוא קנה חלקת אדמה בשכונת בית הכרם בירושלים. לאחר שחלה בשנת תש”ט החליט לנסות לעלות לארץ בשנית. הוא השיג רישיון עלייה וכל המסמכים הוסדרו, אך בגלל החמרה במצבו הבריאותי, שלא השתפר די הצורך עד מותו, לא עלה לבסוף.
• הרב הכהן ראה את גאולת ישראל כרוכה בגאולת העולם והגה רעיונות רבים למען הפיכת העולם למקום טוב יותר והבאת שלום עולמי וראה בהתקדמות הטכנולוגית בסיס לעליית מדרגה רוחנית. חלק מהרעיונות שהגה אכן מתרחשים גם כיום, כמו למשל יצירת מטבע בעל ערך בין-לאומי (ביטקוין) ועוד.
• הוא כתב ספרים וחיבורים רבים, וכ-44 מהם יצאו לאור. רבים אחרים נותרו בכתב יד. בספריו החשובים נמנים הספרים האלה: “שו”ת שואל ונשאל”, “ברית כהונה”, “קול משה”, “יד משה”, “דרכי משה” ועוד.
• על שמו קרויים בתי כנסת, ישיבות וכולל אברכים, ובערים נתיבות, אשקלון וירושלים נקראו רחובות על שמו.

נספח 3 –

דף מקורות

כיצד משתקפת בכל אחד מהמקורות תודעת ההקשבה למציאות של הרב משה כלפון הכהן?

• “ובלי ספק כי לא יתאחר מועד קץ הגאולה כל כך כי עינינו רואות כמה וכמה ניצוצות גאולה הולכים ומתנוצצים מיום ליום עד כי כבר נקבצו באו כמה הכנות וקוי וניצוצי גאולה אשר הם ממש כמו מבשרים ומגידי עתידות אליו אל הגאולה הבאה” (תורה וחיים, עמ’ קז).
• “הרבה לכלים הוכנו לקרב המרוחקים כמו: מברק, טלפון, אניות קיטור בים, מרכבות קיטור ביבשה, אוירונים… וזה גורם גדול לקיבוץ גלויות” (תורה וחיים, עמ’ קז).
• “בטח כי עוד הרבה תולדות מניצוצות האלו יוצאים… וכל אחד מן העושים והממציאים הם עושים וממציאים לפי תומם, אולם יד ה’ רוממה והוא המניע אותם לכל זה למטרת גאולתנו” (תורה וחיים, עמ’ קז)
• “ועתה אחי ורעי הנה גורל ארצנו וגורל עמנו הפרטי והכללי בידינו ורק בידינו הוא מסור. ואם כל אחינו שבארץ ושבגולה ישימו לב אל השעה הנוכחית שעת ההצלחה, שעה אשר לא חלמנו כמעט עליה לעולם, בטח כי אז כל אחד ישתדל לקנות לו מארצנו כברת ארץ מה” (פקד משה, עמ’ רעז).

נספח 4 –

הגדרות לסיכום

• תכונה שזיהיתי ברבי כלפון משה והייתי רוצה לחזק בעצמי
• סיפור ששמעתי והיה מעורר השראה מבחינתי
• רגש שעלה בי במהלך הפעולה כשלמדנו על דמותו של רבי כלפון משה
• אמירה שהייתה חזקה בעיניי
• מחשבה שעלתה לי תוך כדי הפעולה
• סתם מתחשק לי לומר…