איתור סניפים וכפרי בוגרים
דמיינו אדם, אדם עולה חדש, לוחם לשעבר בצבא הרוסי, תלמיד בישיבת מרכז הרב, פועל בניין ועובד אדמה.
מה גורם לאותו אדם אחרי יום עבודה בשמש הלוהטת לשבת עם חבורה קטנה של בני נוער ולחלום איתם על חזון קבוצת התיישבות של נוער דתי? מיהו אותו אדם ואיך הוא קשור לתנועת בני עקיבא? בפעולה הקרובה נכיר את יחיאל אליאש, האיש שבזכותו התחיל הכול!
ציוד נדרש: אביזרים ותלבושות, נספחים
פתיחה
פתחו את הפעולה בהעלאת האנרגיות ושחקו עם חניכים משחק כדור: החניכים יעמדו במעגל. בכל פעם יעמוד חניך במרכז, יזרוק את הכדור לגובה, ועליו לקרוא בשם של חבר שבט אחר. על החבר שבשמו קראו לתפוס את הכדור בזריזות לפני שייפול לרצפה. אם הוא יחמיץ את הקריאה בשמו והכדור ייפול, עליו לצעוד צעד אחד אחורה ולהתרחק ממרכז המעגל, ואז הוא יצטרך להיות קשוב, זריז וערני יותר לקראת קריאה הבאה בשמו, מאחר שזמן התגובה שלו התארך.
שאלו את החניכים:
ספרו לחניכים שבפעולה הקרובה נכיר דמות חדשה שבכל פעם שהרגישה שקראו בשמה התייצבה מייד ותפסה את הכדור.
שלב א
בשלב זה נערוך היכרות עם דמותו של יחיאל אליאש בכמה מישורים:
הכינו תמונה של יחיאל אליאש מחולקת לפאזל (נספח 1). לאחר כל אחד משלושת השלבים יקבלו החניכים חלק אחד של פאזל שבצידו השני כתוב מה שלמדו על יחיאל אליאש. בסוף ירכיבו החניכים את התמונה ויגלו את תמונת הדמות.
את החלק הראשון ספרו לחניכים בהמחזה חווייתית. אם יש יותר ממדריך אחד, אחד יקריא והשני יציג. אם אין, אפשר גם לבקש מאחד החניכים לשחק את יחיאל ולהציג את הסיפור (כמובן, עדכנו את החניך מראש). מומלץ להביא גם אביזרים ותלבושות לכל שלב בחייו.
יחיאל אליאש נולד בט’ באייר תרס”ח (1908) בכפר קטן בפולניה להוריו יעקב ושרה טובה אליאש. כשהיה בן 8 שמע את הוריו מדברים על תוכנית נסיעה לארץ ישראל, ממש לעלות לארץ! באותה תקופה זה היה משהו שרק יחידי סגולה הצליחו לקבל בעבורו אישור, והוא התרגש מאוד ורץ לספר על כך לחבריו. כאשר שמעו אותו החברים הם צחקו עליו, זלזלו במחשבותיו ו”הדביקו” לו כינוי חדש: בעל החלומות. מבחינתם עלייה לארץ ישראל אפילו לא נשמעה הגיונית אלא כחלום רחוק.
כבר בגיל צעיר התחיל אליאש ללמוד תורה בחדר , וכשהיה בן 9 כבר ידע ללמוד גמרא. במשפחתו סיפרו שהוא היה בעל כישורי לימוד מיוחדים. כשהיה בן 10 נפטרה אימו ממחלת הטיפוס, והוא טיפל באחיו הקטנים, מאחר שאביו פרנס את הבית. אביו היה חבר בתנועת ‘תורה ועבודה’ שפעלה אז בפולין, וברגע שנפתח בית ספר עברי של תנועת המזרחי נשלחו יחיאל ואחיו ללמוד שם.
בנעוריו למד אליאש בכמה ישיבות והשקיע בלימוד התורה שלו למרות האמצעים הדלים שעמדו לרשותו. הוא התמיד בלימודיו והתקדם בהם התקדמות מרשימה, וכשהיה בן 17 שמע שיש אפשרות לעלות לארץ ישראל וללמוד תורה בישיבת מרכז הרב.
אליאש לא שכח את חלומו מילדות לעלות לארץ והאמין שלא די לדבר על ארץ ישראל אלא יש ממש לפעול למענה. בקשתו לעלות נענתה בחיוב, והוא החל במסעו לארץ ולחיים בה. בשנת תרפ”ה (1925) הגיע לארץ, לישיבת מרכז הרב.
לאחר תקופה בישיבת מרכז הרב בירושלים החליט אליאש שעליו לעבור לעבודה חקלאית ולהתעסק בבניין הארץ ויישובה, שכן האמין שיש להפריח את השממה ושדווקא יהודים שספגו את עולם התורה בישיבות יכולים לעשות זאת מתוך ראיית בניין ארץ ישראל כערך עליון ומקודש ולא ככורח טכני.
אמר ועשה! החל לעבוד את האדמה. מובן שזה לא עבר בקלות. אליאש היה חבר בפועל המזרחי, ארגון דתי שתמך בעובדי האדמה אבל לא היה בעל משאבים מרובים, שלא כמו אחרים שהיו חברי ההסתדרות הציונית, שהייתה תנועה חילונית מבוססת יותר. זה הקשה עליו מאוד להמשיך, אבל הוא היה שמח בעבודתו. בימים ההם רווחה התפיסה שאם אדם הוא עובד אדמה הוא כנראה אינו מסוגל ללמוד תורה, שהרי לא יעלה על הדעת שאדם שמסוגל ללמוד יצא מבחירה ויחרוש את השדה! הדבר הזה הפריע מאוד ליחיאל אליאש, והוא חשב כיצד הוא יכול לשנותו.
סכמו בקצרה את ההצגה: פזרו על הרצפה כרטיסיות על תקופות בחייו של יחיאל אליאש (נספח 2) ובקשו מהחניכים לסדר אותן על פי רצף האירועים בחייו. בקשו שעל כל תקופה בחייו של אליאש יספר אחד החניכים פרט שהוא זוכר מההצגה. לסיום השלב הזה יקבלו החניכים את חלק הפאזל הראשון.
את השלב הבא הציגו במשחק: עמדו עם החניכים במעגל ובחרו נציג. כל החניכים יסגרו את המעגל, והחניך שנבחר יישאר במרכז. המטרה של אותו חניך היא להצליח להיחלץ מהמעגל מהר ככל האפשר. החניכים במעגל צריכים להחזיק ידיים ולא לעזוב, וכך למנוע מהחניך שמרכז לברוח. לפני שתתחילו לשחק חלקו לכל חניך פתק שבו משפט (נספח 3). כשהחניך שבמרכז ינסה לעבור אותם ולצאת מהמעגל עליהם לצעוק את המשפט.
הערה למדריכים: בשבטים מעורבים שחקו בשני מעגלים, מעגל בנים ומעגל בנות.
שחקו כמה דקות עד שהחניכים יהיו בקיאים במשפטים. עודדו אותם שלא להפסיד ולא לתת לחניך להצליח לברוח מהר כל כך. לאחר מכן המשיכו בסיפור והקריאו מתוך חלק הפאזל השני:
יחיאל אליאש הבין שהמציאות כרגע בעם היא שיש תלמידי ישיבות ויש עובדי אדמה, ואין שילוב בין השניים. נוסף על כך רווחה התופעה של חילון: אנשים האמינו בבניין הארץ, בעבודת כפיים, ולא הכירו שילוב של עבודת כפיים עם חיי תורה, לכן התרחקו מהדת. זה היה או זה או זה.
אליאש החליט שלא להיות אדיש למתרחש לנגד עיניו ורצה להקים תנועת נוער שמטרתה לעסוק בערכים של תורה ושל עבודה גם יחד. בשילוב. הוא פנה לחברי המזרחי לקבל את אישורם ותמיכתם, ונחשו מה הם אמרו לו? (עוררו את החניכים לצעוק את המשפטים מהמשחק)
הייתה התנגדות נחרצת! חלקם ראו בתנועה שהוא רוצה להקים מרד במוכר ובידוע. בהקמת התנועה באמת הייתה מחאה על המוכר והידוע וקריאה לשינוי השקפה ולאימוץ אורח חיים חדש. האם התייאש יחיאל אליאש מתגובותיהם?
חזרו למעגל: כל חניך יעמוד כשפניו לגב של החניך שלפניו. כאשר תיתנו את האות יצטרך כל חניך לעצום את העיניים ולשבת על הברכיים של החניך מאחוריו: החניכים ישבו במעגל זה על ברכי זה. המטרה היא להצליח לשבת כך ולשיר את הבית הראשון של המנון התנועה, ואחר כך לעמוד בלי שאף חניך אחד ייפול (די שחניך אחד יתנדנד בשביל שכולם ייפלו).
הערה למדריכים: בשבטים מעורבים עמדו בשני מעגלים, מעגל בנים ומעגל בנות.
ספרו לחניכים שכמו שהייתם צריכים עכשיו לסמוך זה על זה במעגל ולתת כוח זה לזה כדי להצליח להתיישב ולקום יחד, כך פעלו יחיאל אליאש ובני הנוער שהצטרפו לתנועת בני עקיבא בראשית דרכה. הם האמינו אלה באלה, ובכוחות משותפים הצליחו להקים את התנועה. אליאש שאב כוחות מבני הנוער וכך הצליח להקים את התנועה על אף ההתנגדויות. הוא קיבל עליו אחריות למציאות שחי בה ובעבודה קשה הפך את החלום למציאות והקים תנועה שחרתה על דגלה חיי תורה ועבודה, שמאמינה שהתורה הגדולה שנלמדת בבתי המדרש מעודדת ומחיה את כינון חיי המעשה בארץ ישראל.
שאלו את החניכים: אילו דברים אתם מכירים שתנועת בני עקיבא פועלת היום ובכך ממשיכה את חזונו של יחיאל אליאש? (גמ”חים, התנדבויות חקלאיות, בתי מדרש סניפיים ועוד המון).
רכזו את כל הדברים ואמרו שתנועת בני עקיבא שהקים יחיאל אליאש פועלת גם היום, כמעט מאה שנים אחר כך, לפי אותו חזון, ואנחנו שותפים בזה. דבר מדהים!
חלקו לחניכים את חלק הפאזל השלישי.
הכינו מראש לוחות בינגו של תשע משבצות וכתבו בהן באקראי את התשובות על השאלות (נספח 4). חלקו לחניכים דפי בינגו ושאלו את השאלות. מי שיצליח לסיים את הלוח שלו ראשון, ינצח.
כל השאלות הן על בסיס הסיפורים שהכרנו במהלך הפעולה.
בסוף הבינגו תנו לחניכים את חלק הפאזל האחרון שמשלים את תמונתו של יחיאל אליאש.
הערה למדריכים: שימו לב שהלוח אינו קטן מדי. בשבת אפשר להשתמש לסימון בחבילת במבה: כל מי שעונה נכון אינו קורע את הלוח אלא מניח על המשבצת המתאימה במבה אחת עד שהלוח מלא.
סיכום:
בקשו מהחניכים להוציא את חלקי הפאזל שקיבלו לאחר כל שלב ולהרכיב את תמונתו של יחיאל אליאש.
לאחר הרכבת התמונה ערכו משחק סיכום בין החניכים באותו כדור מהפתיחה: זרקו את הכדור בין החניכים, וכל חניך בתורו יצטרך להגיד משהו אחד שלמד מסיפור חייו של אליאש והיה משמעותי בעיניו.
סכמו את הפעולה: בפעולה השבת הכרנו איש חשוב מאוד בהקמה של התנועה שלנו, איש שלא הפסיק לחלום, שעלה לארץ והקים תנועת נוער, ובכך שינה את מציאות החיים של כולנו היום. אנחנו יכולים ללמוד ממנו המון על היכולת לזהות צורך במציאות, קריאה אלוקית, ולפעול בעקבותיו. היו המון מורכבויות בדרך, והוא הצליח בסוף עם הנוער! בזכותו אנחנו חברים היום בתנועת הנוער בני עקיבא.
נספח 1 –
פאזל
תמונה של יחיאל אליאש על A4, ומהצד השני של הדף חלוקה לארבעה חלקי פאזל שבכל אחד מהם כיתוב אחר:
חלק 1 – חייו בפולין, המשפחה, העלייה לארץ, ישיבת מרכז הרב – לימוד התורה, עבודת אדמה, הפועל המזרחי.
חלק 2 – יחיאל אליאש הבין שהמציאות כרגע בעם היא שיש תלמידי ישיבות ויש עובדי אדמה, ואין שילוב בין השניים. נוסף על כך רווחה התופעה של חילון: אנשים האמינו בבניין הארץ, בעבודת כפיים, ולא הכירו שילוב של עבודת כפיים עם חיי תורה, לכן התרחקו מהדת. זה היה או זה או זה. יחיאל אליאש החליט שלא להישאר אדיש למתרחש לנגד עיניו ורצה להקים תנועת נוער שמטרתה לעסוק בערכים של תורה ושל עבודה גם יחד, בשילוב, אך נתקל בהתנגדות נחרצת מצד חברי תנועת המזרחי, שקראו לרעיון שלו ‘מרד’.
חלק 3 – למרות כל המתנגדים החליט יחיאל אליאש שלא לוותר ולהקים את התנועה. לאט-לאט הצטרפו אליו בני נוער וקמה תנועת בני עקיבא שאנחנו חברים בה היום. אליאש קיבל עליו אחריות למציאות שחי בה ובעבודה קשה הפך את החלום למציאות והקים תנועה שחרתה על דגלה חיי תורה ועבודה, שמאמינה שהתורה הגדולה שנלמדת בבתי המדרש מעודדת ומחיה את כינון חיי המעשה בארץ ישראל.
חלק 4 – יחיאל אליאש – בעוז קדימה!
נספח 2-
כרטיסיות
חייו בפולין
המשפחה
העלייה לארץ
ישיבת מרכז הרב – לימוד התורה
עבודת אדמה
נספח 3 –
הערה למדריכים: אפשר לחלק את אותו משפט לכמה חניכים.
אין דמות שתוביל את הנוער!
אתה לא תצליח!
זה מרד!
אין לך איך לעשות את זה!
זה לא מתאים לערכים שלנו!
נספח 4 –
שאלות ותשובות לבינגו