איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים לשבת
פעולה ממערךמוסד המשפחה המסורתי שהיה נהוג בעולם זה שנים עובר שינויים משמעותיים בשנים האחרונות. עם עלייתם של ערכי הסובלנות לדעות שונות וחופש הפרט נכנסה לשיח הציבורי העולמי-מערבי מגמה חדשה הקוראת לרופף את המחויבות למוסד המשפחה בטענה שהמשפחה לעיתים מקשה על הפרט להגשים את עצמו.
בדף זה נלמד לעומק על הגישה המערבית המתפתחת סביבנו ומחלחלת אט-אט לתודעה הציבורית, נבחן את המגמה הזאת ונלמד מה דעתה של היהדות עליה.
מדריך/ה יקר/ה, דף לימוד זה מורכב משלושה חלקים: דף למדריך, ושתי הצעות לדף לימוד לחניכים (בנספחים). בחר/י את ההצעה המתאימה לחברי השבט שלך.
חלק א: הגישה המערבית המתחדשת למוסד המשפחה
“כומר אנגלי סיפר פעם לרב הראשי (לשעבר) של בריטניה, הרב יונתן זקס, שהוא כבר אינו יכול לומר לילדים שאלוקים הוא אבינו שבשמים. ‘הם מבינים מה זה אלוקים’, אמר הכומר, ‘אבל הם לא מבינים מה זה אבא”.
(מתוך המבוא לספר ‘שיעורי בית’, הרב חיים נבון)
“מהם הערכים של המשפחה הגרעינית עליהם מגנים כל כך?… אני מאמינה שבמקום נישואין, המדינה צריכה להציע שני הסכמי ברירת מחדל: אחד הוא המשמורת על הילדים. לילד יכולים להיות יותר משני הורים; הם לא חייבים להיות הוריו הביולוגיים בהכרח…”
(ח”כ מרב מיכאלי)
סיקור מצב המשפחה לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 2017
“בעשורים האחרונים אנו עדים, בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט, לתופעות של ירידה בשיעורי הנישואין, עלייה בגיל הנישואין, עלייה בשכיחות של זוגות החיים יחד ללא נישואין ועלייה בשיעורי הגירושין”.
“נכון לשנת 2003, כרבע (26%) מקשרי הנישואים בישראל מסתיימים בגירושים, לעומת 65% מקשרי הנישואים ברוסיה וכ-50% מקשרי הנישואים בארה”ב ובאנגליה”.
ההשוואה מתבססת על נתוני האו”ם והארגון הבין-לאומי למשפחה.
“בארגון ‘משפחה חדשה’ רואים בריבוי הגירושים סימן מעודד דווקא.
‘זה סימן לכך שבני אדם מבינים שלא מדובר במוסד קדוש, אלא בקשר שמבוסס במהותו על בחירה חופשית, על מפגש רצונות'”.
(מתוך כתבה שפורסמה בעיתון הארץ, 2003)
על בסיס אמירה ידועה של הנשיא קנדי, אמרו חוקרים בארצות הברית: “האמריקנים אינם נוטים היום לשאול מה הם יכולים לעשות למען הנישואין, אלא מה הנישואין יכולים לעשות למענם”.
בשנת 1972 קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית באופן חד משמעי: “זוג נשוי אינו ישות עצמאית עם תודעה ולב משלה, אלא התאגדות של שני אינדיווידואלים”.
“אִינְדִיוִידוּאָלִ – (במקור מאנגלית individual) יחיד, פרט.
אִינְדִיוִידוּאָלִיזְם (במקור מאנגלית individualism) – פילוסופיה פוליטית המדגישה את ריבונותו של הפרט על חייו ומנתחת תופעות חברתיות כיחסי גומלין בין פרטים בעלי רצון חופשי. האינדיווידואליזם אינו בהכרח שולל את חברותו של אדם בהתאגדות מסוימת, אך לא יראה את בחירות הפרט כמוכתבות משייכות זו. גישות ליברליות שוללות את הכפפת טובתו של היחיד למען ‘טובת הכלל’“.
(מתוך תרגום המונח מלועזית של מילון מורפיקס)
← האם אתם מכירים מסרים נוספים בעולם המעידים על שינוי היחס למשפחה?
← מה דעתכם על התפיסה האינדיווידואליסטית?
← האם לדעתכם מוסד המשפחה מטרתו אכן לספק את צורכיהם של אוסף פרטים, או שמא יש חשיבות גדולה יותר בהשתייכות למשפחה?
חלק ב: אחד בשביל כולם או כולם בשביל אחד?
“בישראל, הנשמה של היחידים נשאבת ממקור חי העולמים באוצר הכלל, והכלל נותן נשמה ליחידים. אם יעלה על הדעת להנתק מהאומה, צריך הוא לנתק את נשמתו ממקור חיותה, וגדולה היא משום כך ההזדקקות, שכל יחיד מישראל נזקק להכלל, והוא מוסר תמיד את נפשו מבלי להיות נקרע מהאומה”.
(הראי”ה קוק, אורות ישראל ב, ג)
אז מה כן?!
בספר ‘שיעורי בית’ מביא הרב חיים נבון את יחסו של הרב סולובייצ’יק למוסד המשפחה, ולפיו היהדות מאמינה, ולא רק בהקשר הזה, שמוסדות אינם מחניקים את הרגש (ואם הם מחניקים אותו, יש צורך בבדיקה), אלא מספקים לו מסד בריא ונחוץ.
הרב מציע לבחון את הנושא מכמה כיוונים, ונבחן את חלקן (הנקודות מובאות מתוך ראשי הכותרות שנתן הרב חיים נבון בספר):
האם נישואין יכולים להיות רק חגיגה רומנטית של אהבה זוגית?!
“פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ” (בראשית א, כח).
“לא נברא העולם אלא לפריה ורביה” (גיטין מא ע”ב).
המגמה הראשונה ואחד מייעודיה הבסיסיים של הבריאה היא ייעוד ההולדה בעולם.
על כן אמרו חכמים שהשאלה השלישית ששואלים את האדם בעומדו לדין בעולם הבא היא: האם “עסקת בפריה ורביה?”
שני האוהבים צריכים להתמסר יחיו לייעוד המחייב (והמשמח!) של בריאת אדם חדש,
ובייעוד משותף זה מתפתחת אהבתם.
“אחת היא יונתי” – ומכולם אחת היא הנבחרת לי ליונה תמה שהיא תמימת לב עם בן זוגה (רש”י על שיר השירים ו, ט).
המשפחה היהודית אינה מבוססת על מיצוי ההנאה האישית והסיפוק הפרטי, אלא על נאמנות של איש ואישה, של הורים וילדיהם… הנאמנות המשפחתית מייצרת מרחב בטוח של אמון שבתוכו האהבה יכולה לשגשג.
“כל מערכות היחסים של האדם, בייחוד האינטימיות והמשפחתיות, מתבססות על צמצום ועל פינוי מקום לאחר… אך אדם שמנסה רק להפיק מן הקשר תועלת אישית, יביא בכך לדעיכתו המהירה… בתוך קשר זוגי, האיש צריך לפנות מקום לאישה, האישה צריכה לפנות מקום לאיש ושניהם צריכים לפנות מקום לילדיהם”.
המשפחה האנושית מבוססת על יסוד טבעי ביולוגי-פיזיולוגי:
הקשר בין איש ואישה, הרצון להוליד ילדים, הקשר שבין הורים וילדיהם – כל אלה קשורים למבנה הביולוגי של האדם.
ב”רשימת האוניברסליים האנושיים” שערך ופרסם פרופ’ דונלד בראון מצוינות תופעות המשותפות לכל תרבות אנושית באשר היא:
אחת מהן (הקודמת לכול, ואולי החשובה מכול) – כל חברה אנושית בעולם הידועה לנו (מלבד אחת בודדה) מורכבת ממשפחות שחיות ומסתדרות במבנה זה באופן אוטומטי וטבעי.
“מי שרוצה להילחם במוסד המשפחה מבקש לטשטש את המושג הזה של מעגלי ההשתייכות… וזה אסון כי למעגלים הללו יש משמעות לזהות שלנו. אנחנו מזוהים עם המשפחה ויש לנו אחריות כלפיה. העובדה שאנחנו חלק ממשפחה היא מרכיב חשוב מאד בזהות שלנו”.
(ח”כ בצלאל סמוטריץ)
“החברה הישראלית נמצאת היום בשעה רגישה מאין כמוה בכל הנוגע למוסד המשפחה. המשפחה הישראלית חריגה כיום בעולם המערבי ביציבותה ובעוצמתה. העוצמה המסורתית של המשפחה היהודית ממשיכה להתבטא בחברה הישראלית, ומייצרת משפחות בריאות וחזקות. אך הנתונים מלמדים שהתהליכים שהחריבו את משפחות המערב, מתחילים לחלחל גם לישראל.
בנו תלוי הדבר: האם החברה הישראלית תידרדר בעקבות שאר העולם המערבי, או תמשיך לשמור על העקרונות הנצחיים של המשפחה היהודית, שהבטיחו בעבר את איתנותה?”
(‘שיעורי בית’, הרב חיים נבון)
← ערכו סבב וציינו דבר אחד שהתחדש לכם או דבר אחד שאתם מקבלים עליכם מהלימוד.
נספח 1
מוסד המשפחה – מגביל או מעצים? – דף לימוד – שבט הנני
“כומר אנגלי סיפר פעם לרב הראשי (לשעבר) של בריטניה, הרב יונתן זקס, שהוא כבר אינו יכול לומר לילדים שאלוקים הוא אבינו שבשמים. ‘הם מבינים מה זה אלוקים’, אמר הכומר, ‘אבל הם לא מבינים מה זה אבא”.
(מתוך המבוא לספר ‘שיעורי בית’, הרב חיים נבון)
“מהם הערכים של המשפחה הגרעינית עליהם מגנים כל כך?… אני מאמינה שבמקום נישואין, המדינה צריכה להציע שני הסכמי ברירת מחדל: אחד הוא המשמורת על הילדים. לילד יכולים להיות יותר משני הורים; הם לא חייבים להיות הוריו הביולוגיים בהכרח…”
(ח”כ מרב מיכאלי)
סיקור מצב המשפחה לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 2017
“בעשורים האחרונים אנו עדים, בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט, לתופעות של ירידה בשיעורי הנישואין, עלייה בגיל הנישואין, עלייה בשכיחות של זוגות החיים יחד ללא נישואין ועלייה בשיעורי הגירושין”.
“בארגון ‘משפחה חדשה’ רואים בריבוי הגירושים סימן מעודד דווקא.
‘זה סימן לכך שבני אדם מבינים שלא מדובר במוסד קדוש, אלא בקשר שמבוסס במהותו על בחירה חופשית, על מפגש רצונות'”.
(מתוך כתבה שפורסמה בעיתון הארץ, 2003)
על בסיס אמירה ידועה של הנשיא קנדי, אמרו חוקרים בארצות הברית: “האמריקנים אינם נוטים היום לשאול מה הם יכולים לעשות למען הנישואין, אלא מה הנישואין יכולים לעשות למענם”.
“בישראל, הנשמה של היחידים נשאבת ממקור חי העולמים באוצר הכלל, והכלל נותן נשמה ליחידים. אם יעלה על הדעת להנתק מהאומה, צריך הוא לנתק את נשמתו ממקור חיותה, וגדולה היא משום כך ההזדקקות, שכל יחיד מישראל נזקק להכלל, והוא מוסר תמיד את נפשו מבלי להיות נקרע מהאומה”.
(הראי”ה קוק, אורות ישראל ב, ג)
אז מה כן?!
בספר ‘שיעורי בית’ מביא הרב חיים נבון את יחסו של הרב סולובייצ’יק למוסד המשפחה, ולפיו היהדות מאמינה, ולא רק בהקשר הזה, שמוסדות אינם מחניקים את הרגש (ואם הם מחניקים אותו, יש צורך בבדיקה), אלא מספקים לו מסד בריא ונחוץ.
הרב מציע לבחון את הנושא מכמה כיוונים, ונבחן את חלקן (הנקודות מובאות מתוך ראשי הכותרות שנתן הרב חיים נבון בספר):
(ח”כ בצלאל סמוטריץ)
“החברה הישראלית נמצאת היום בשעה רגישה מאין כמוה בכל הנוגע למוסד המשפחה. המשפחה הישראלית חריגה כיום בעולם המערבי ביציבותה ובעוצמתה. העוצמה המסורתית של המשפחה היהודית ממשיכה להתבטא בחברה הישראלית, ומייצרת משפחות בריאות וחזקות. אך הנתונים מלמדים שהתהליכים שהחריבו את משפחות המערב, מתחילים לחלחל גם לישראל.
בנו תלוי הדבר: האם החברה הישראלית תידרדר בעקבות שאר העולם המערבי, או תמשיך לשמור על העקרונות הנצחיים של המשפחה היהודית, שהבטיחו בעבר את איתנותה?”
(‘שיעורי בית’, הרב חיים נבון)
נספח 2
מוסד המשפחה – מגביל או מעצים? – דף לימוד – שבט הנני
“כומר אנגלי סיפר פעם לרב הראשי (לשעבר) של בריטניה, הרב יונתן זקס, שהוא כבר אינו יכול לומר לילדים שאלוקים הוא אבינו שבשמים. ‘הם מבינים מה זה אלוקים’, אמר הכומר, ‘אבל הם לא מבינים מה זה אבא”.
(מתוך המבוא לספר ‘שיעורי בית’, הרב חיים נבון)
“מהם הערכים של המשפחה הגרעינית עליהם מגנים כל כך?… אני מאמינה שבמקום נישואין, המדינה צריכה להציע שני הסכמי ברירת מחדל: אחד הוא המשמורת על הילדים. לילד יכולים להיות יותר משני הורים; הם לא חייבים להיות הוריו הביולוגיים בהכרח…”
(ח”כ מרב מיכאלי)
סיקור מצב המשפחה לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 2017
“בעשורים האחרונים אנו עדים, בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט, לתופעות של ירידה בשיעורי הנישואין, עלייה בגיל הנישואין, עלייה בשכיחות של זוגות החיים יחד ללא נישואין ועלייה בשיעורי הגירושין”.
“נכון לשנת 2003, כרבע (26%) מקשרי הנישואים בישראל מסתיימים בגירושים, לעומת 65% מקשרי הנישואים ברוסיה וכ-50% מקשרי הנישואים בארה”ב ובאנגליה”.
ההשוואה מתבססת על נתוני האו”ם והארגון הבין-לאומי למשפחה.
“בארגון ‘משפחה חדשה’ רואים בריבוי הגירושים סימן מעודד דווקא.
‘זה סימן לכך שבני אדם מבינים שלא מדובר במוסד קדוש, אלא בקשר שמבוסס במהותו על בחירה חופשית, על מפגש רצונות'”.
(מתוך כתבה שפורסמה בעיתון הארץ, 2003)
על בסיס אמירה ידועה של הנשיא קנדי, אמרו חוקרים בארצות הברית: “האמריקנים אינם נוטים היום לשאול מה הם יכולים לעשות למען הנישואין, אלא מה הנישואין יכולים לעשות למענם”.
בשנת 1972 קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית באופן חד משמעי: “זוג נשוי אינו ישות עצמאית עם תודעה ולב משלה, אלא התאגדות של שני אינדיווידואלים”.
“אִינְדִיוִידוּאָלִ – (במקור מאנגלית individual) יחיד, פרט.
אִינְדִיוִידוּאָלִיזְם (במקור מאנגלית individualism) – פילוסופיה פוליטית המדגישה את ריבונותו של הפרט על חייו ומנתחת תופעות חברתיות כיחסי גומלין בין פרטים בעלי רצון חופשי. האינדיווידואליזם אינו בהכרח שולל את חברותו של אדם בהתאגדות מסוימת, אך לא יראה את בחירות הפרט כמוכתבות משייכות זו. גישות ליברליות שוללות את הכפפת טובתו של היחיד למען ‘טובת הכלל’“.
(מתוך תרגום המונח מלועזית של מילון מורפיקס)
← האם אתם מכירים מסרים נוספים בעולם המעידים על שינוי היחס למשפחה?
← מה דעתכם על התפיסה האינדיווידואליסטית?
← האם לדעתכם מוסד המשפחה מטרתו אכן לספק את צורכיהם של אוסף פרטים, או שמא יש חשיבות גדולה יותר בהשתייכות למשפחה?
“בישראל, הנשמה של היחידים נשאבת ממקור חי העולמים באוצר הכלל, והכלל נותן נשמה ליחידים. אם יעלה על הדעת להנתק מהאומה, צריך הוא לנתק את נשמתו ממקור חיותה, וגדולה היא משום כך ההזדקקות, שכל יחיד מישראל נזקק להכלל, והוא מוסר תמיד את נפשו מבלי להיות נקרע מהאומה”.
(הראי”ה קוק, אורות ישראל ב, ג)
אז מה כן?!
בספר ‘שיעורי בית’ מביא הרב חיים נבון את יחסו של הרב סולובייצ’יק למוסד המשפחה, ולפיו היהדות מאמינה, ולא רק בהקשר הזה, שמוסדות אינם מחניקים את הרגש (ואם הם מחניקים אותו, יש צורך בבדיקה), אלא מספקים לו מסד בריא ונחוץ.
הרב מציע לבחון את הנושא מכמה כיוונים, ונבחן את חלקן (הנקודות מובאות מתוך ראשי הכותרות שנתן הרב חיים נבון בספר):
האם נישואין יכולים להיות רק חגיגה רומנטית של אהבה זוגית?!
“פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ” (בראשית א, כח).
“לא נברא העולם אלא לפריה ורביה” (גיטין מא ע”ב).
המגמה הראשונה ואחד מייעודיה הבסיסיים של הבריאה היא ייעוד ההולדה בעולם.
על כן אמרו חכמים שהשאלה השלישית ששואלים את האדם בעומדו לדין בעולם הבא היא: האם “עסקת בפריה ורביה?”
שני האוהבים צריכים להתמסר יחיו לייעוד המחייב (והמשמח!) של בריאת אדם חדש,
ובייעוד משותף זה מתפתחת אהבתם.
“אחת היא יונתי” – ומכולם אחת היא הנבחרת לי ליונה תמה שהיא תמימת לב עם בן זוגה (רש”י על שיר השירים ו, ט).
המשפחה היהודית אינה מבוססת על מיצוי ההנאה האישית והסיפוק הפרטי, אלא על נאמנות של איש ואישה, של הורים וילדיהם… הנאמנות המשפחתית מייצרת מרחב בטוח של אמון שבתוכו האהבה יכולה לשגשג.
“כל מערכות היחסים של האדם, בייחוד האינטימיות והמשפחתיות, מתבססות על צמצום ועל פינוי מקום לאחר… אך אדם שמנסה רק להפיק מן הקשר תועלת אישית, יביא בכך לדעיכתו המהירה… בתוך קשר זוגי, האיש צריך לפנות מקום לאישה, האישה צריכה לפנות מקום לאיש ושניהם צריכים לפנות מקום לילדיהם”.
המשפחה האנושית מבוססת על יסוד טבעי ביולוגי-פיזיולוגי:
הקשר בין איש ואישה, הרצון להוליד ילדים, הקשר שבין הורים וילדיהם – כל אלה קשורים למבנה הביולוגי של האדם.
ב”רשימת האוניברסליים האנושיים” שערך ופרסם פרופ’ דונלד בראון מצוינות תופעות המשותפות לכל תרבות אנושית באשר היא:
אחת מהן (הקודמת לכול, ואולי החשובה מכול) – כל חברה אנושית בעולם הידועה לנו (מלבד אחת בודדה) מורכבת ממשפחות שחיות ומסתדרות במבנה זה באופן אוטומטי וטבעי.
“מי שרוצה להילחם במוסד המשפחה מבקש לטשטש את המושג הזה של מעגלי ההשתייכות… וזה אסון כי למעגלים הללו יש משמעות לזהות שלנו. אנחנו מזוהים עם המשפחה ויש לנו אחריות כלפיה. העובדה שאנחנו חלק ממשפחה היא מרכיב חשוב מאד בזהות שלנו”.
(ח”כ בצלאל סמוטריץ)
“החברה הישראלית נמצאת היום בשעה רגישה מאין כמוה בכל הנוגע למוסד המשפחה. המשפחה הישראלית חריגה כיום בעולם המערבי ביציבותה ובעוצמתה. העוצמה המסורתית של המשפחה היהודית ממשיכה להתבטא בחברה הישראלית, ומייצרת משפחות בריאות וחזקות. אך הנתונים מלמדים שהתהליכים שהחריבו את משפחות המערב, מתחילים לחלחל גם לישראל.
בנו תלוי הדבר: האם החברה הישראלית תידרדר בעקבות שאר העולם המערבי, או תמשיך לשמור על העקרונות הנצחיים של המשפחה היהודית, שהבטיחו בעבר את איתנותה?”
(‘שיעורי בית’, הרב חיים נבון)