קיבוץ הגלויות והשיבה לארץ מכל קצוות תבל הם תופעה ייחודית לעם היהודי בהיסטוריה הכלל-עולמית. מעבר לחזרת עם ישראל לארצו, אנו חיים במדינה ריבונית, פורחת ומשגשגת, וחיים בה חיים טובים יותר משידע עם ישראל אי-פעם. דורנו הוא כבר הדור השלישי, הרביעי ואפילו החמישי לעולים לארץ ולבוניה, והמציאות הטובה שאנו חיים בה היום עלולה להיראות לנו מובנת מאליה. בפעולה נרצה להתבונן בבנייה ובהתקדמות שקרו בארץ וגרמו לה לשגשג, נבין כי המציאות שלנו מלאה טוב שאינו מובן מאליו ונודה עליו.

מטרות הפעולה

החניכים ייחשפו להתפתחויות ולהישגים של עם ישראל מאז השיבה לארץ.
החניכים יתבוננו במצב הטוב שבמציאות שלנו כיום בארץ ויבינו שמציאות זו אינה מובנת מאליה.
החניכים יכירו טובה על הקיים ויפעלו לפרסום הוקרת התודה ברחבי הסניף.

ציוד: דפים ומכשירי כתיבה, כרטיסיות נתונים (נספח 1 + 2), כרטיסיות קטגוריות (נספח 3), דפים וכלי כתיבה

מהלך הפעולה

פתיחה

אפשרות א’- משחק טלפון שבור: מטרת המשחק: להעביר מילה בין כל חברי השבט בלי שתשתבש. חניך אחד בשבט יבחר מילה וילחש אותה לחבר שלצידו. החבר ילחש את המילה לבא בתור במעגל וכן הלאה. החניך האחרון במעגל יכריז מה המילה שלחשו לו. השבט יקבל נקודה אם המילה שהגיעה אל החניך האחרון היא אותה מילה שבחר החניך הראשון.
אפשרות ב’ – סיפור בהמשכים: החניך הראשון יכתוב בראש הדף שורה מסיפור שהוא ממציא. הוא יקפל את הדף ויסתיר את המשפט שלו, ויכתוב מילה אחת נוספת בשורה הבאה. החניך הבא יקבל דף שבו מילה אחת חשופה, ויצטרך להמשיך את המילה למשפט, לקפל ולהשאיר מילה לחניך הבא, וכן הלאה. בתום הסבב פותחים את הדף ומקריאים את הסיפור שכתבו כל החניכים. בדרך כלל נוצר סיפור שבור ומקוטע.

אם רוצים להוסיף עניין, אפשר לכתוב בו זמנית הרבה סיפורים, כמספר החניכים, וכולם כל הזמן כותבים את סיפוריהם.

בשני המשחקים החניך הראשון מתחיל משהו שאמור לעבור דרך כל החניכים, אך בסופו של דבר החניכים אינם מקבלים את מה שהוא רצה להעביר בדיוק אותו דבר אלא גרסה מעוותת שלו.

שלב א’ | פרספקטיבה

כרטיסיות הישגים ונתונים על ארץ ישראל. פזרו את הכרטיסיות והסבירו עליהן:

נתוני אוכלוסייה (נספח 1)
הסבירו בעל פה: שיעור היהודים במדינת ישראל במאה השנים האחרונות גדל פי שישה וחצי, ומספר היהודים גדל בה כמעט פי עשרה. הגדילה העצומה כמעט בלתי נתפסת, במיוחד לנוכח מספר הארצות שמהן עלה שיעור ניכר מהאוכלוסייה.

אז והיום (נספח 2)
פרסו את התמונות של ‘אז והיום’. בשתי ההשוואות בתמונות רואים את ההתקדמות הגדולה של התפתחות הארץ. אנחנו רגילים לרמת חיים גבוהה בהרבה מהרמה שחיו בה רק עשרות שנים לפנינו, ולא מודעים תמיד לצמיחה הגדולה של הארץ.

שלב ב’ | עין טובה

פזרו על הרצפה קטגוריות של תחומי התפתחות (נספח 3). חלקו את החניכים לקבוצות ובקשו מכל קבוצה להתמקד בקטגוריה אחת ולכתוב דברים טובים שיש במדינה בתחום הזה (אפשר להיעזר באינטרנט).

שלב ג’ | הוקרת תודה

הכינו דפים ושלטים שכתוב בהם “תודה על _____”, והחניכים יכתבו את העובדות שהם מצאו. את השלטים האלו יוכלו החניכים לתלות בסניף או מחוץ לסניף.

אפשרות 1 – להכין הרבה שלטים קטנים ולתלות ברחבי הסניף.

אפשרות 2 – להכין שלט גדול שכתוב עליו “תודה על____”, ולתלות ברחוב כך שכל מי שעובר יוכל לראות.

אפשרות 3 – לתלות שלט גדול שמורכב מהרבה קטנים, ולאפשר לעוברים ושבים בסניף או ברחוב להוסיף ולכתוב דברים משלהם.

סיכום

אם יהודי היה מדמיין לפני מאה שנה את מדינת ישראל היום, סביר להניח שלא היה מגיע לגודל הניסי שאנחנו חיים בו מבחינה גאוגרפית, מבחינה מספרית (נסו לחשוב על ניצול שואה מייד אחרי המלחמה, האם האמין שאוכלוסיית מדינת ישראל תחזיר לעצמה את כוחה המספרי?) ומבחינה כלכלית. אנחנו חיים במדינה מופלאה, וצריכים להכיר טובה על כך. בראש ובראשונה לקב”ה, שהעביר לנו את הטלפון השבור או את הסיפור בהמשכים בצורה הכי מפתיעה ואחרת מכל מה שחשבנו, ואחר כך לדורות שהמו לבניית הארץ, לדור הנפילים מקימי המדינה, למשפחות שלנו שחיות פה בשנים האחרונות. ומתוך כך אנחנו צריכים לצאת בבשורת התודה החוצה, לסניף או לשכונה, ליישוב או לעיר, ולומר תודה על הזכות שלנו לחיות במדינה מדהימה שלא מפסיקה לצמוח ולהתפתח.

נספחים

להדפסת הנספחים – לחצו כאן!

נספח 1: נתונים על גידול אוכלוסיית היהודים

במפקד 1922 הייתה האוכלוסייה המדווחת 757,182 נפש, כולל הצבא ואזרחים זרים. החלוקה לקבוצות דתיות הייתה 590,390 מוסלמים, 83,694 יהודים, 73,024 נוצרים, 7,028 דרוזים, 408 סיקים, 265 בהאים, 156 מתואלים, ו-163 שומרונים. המפקד הבא שערכו שלטונות המנדט הבריטי היה מפקד 1931 של ארץ ישראל.
שיעור היהודים – 11% מכלל האוכלוסייה בארץ ישראל.

ב-31 בדצמבר 2021 נאמדה אוכלוסיית ישראל ב-9.449 מיליון תושבים.
6.982 מיליון הם יהודים (73.9% מכלל האוכלוסייה), 1.995 מיליון ערבים (21.1%) ו-472 אלף אחרים (5%).

נספח 2: ישראל – השוואה בין אז להיום

מזון – צריכה אז והיום

מודעה מ-1948 על חלוקת ביצים לפי תוכנית קיצוב המזון (הצנע)