איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חול
מתאים לשבתמאת : אורי שרעבי
כל אחד שונה מן השני, לכל אחד יש דברים המייחדים אותו מן השאר, ואנחנו צריכים לדעת להסתדר (לאו דווקא להתחבר) גם למי ששונה מאיתנו
משחקים משחק. עומדים עם החניכים במעגל , המדריכים אומרים משפט וכל חניך שהמשפט מתאים לו צריך ללכת צעד קדימה (ניתן לשחק כשבמקום ללכת צריך להרים יד). בתחילת המשחק המדריכים יגידו דברים טכניים יותר כגון , “גר ב-“, גיל וכדומה ולאחר מכן המדריכים יעבור לדברים אישיים יותר כמו תכונות ותחביבים
דוגמאות למשפטים :
כל מי שגר בשכונה X
כל מי שבגיל X
כל מי שיש לו שני אחים
כל מי שגר/ה בשכונה הישנה
כל מי שלומד/ת בבית ספר…
כל מי שבשמו/ה יותר מ4 אותיות
כל מי שאוהב/ת צבע X
כל מי שאוהב/ת לשחק כדורגל
כל מי שיודע/ת להכין חביתה
כל מי שמפחד/ת מכלבים
כל מי שאוהב/ת כלבים
כל מי שאוהב/ת מקצוע מסויים
כל מי שנול/ת בחודש תממוז
כל מי שאוהב/ת לבוא לסניף
כל מי שמנגנ/ת על כלי נגינה
כל מי שאוהב/ת לבוא לסניף
כל מי שיצא למסע או המחנה האחרון
נשחק את המשחק פים פם פום
מושיבים שלושה ילדיםות ושמים לכל אחד שם בלי שהוא יודע פים פם פום מקריאים את המשפטים וצריך לשבץ את זה על הילדה
נקרא יחד עם החניכים
החלון בבית המלון
בחדר אחד בבית מלון ישבו שני אנשים רציניים ונחמדים מאד. הערב בא, רוח קיץ נשבה, ושני האנשים הלכו לישון. הם שכבו במיטה, כיבו את האור שליד הראש,אמרו לילה טוב,והיה שקט. אחרי רגע אמר אחד מהם: “סליחה, אבל אני לא יכול לישון ככה, אני חייב לפתוח את החלון” הוא הלך ופתח את החלון, וחזר לישון… לישון הוא לא הצליח. אחרי שעה אמר השני: “נעשה יותר מדי קר, צריך לסגור את החלון” והוא קם וסגר אותו.עוד רבע שעה עברה, והראשון אמר: “אוף, איזה חום, חייבים לפתוח”והוא קם וניגש לחלון ופתח אותו לרווחה, ובדרכו חזרה למיטתו הוסיף:”עכשיו הרבה יותר טוב, לילה טוב”. השקט היה זמני ומתוח.עברה רבע שעה כאשר נשמע קול עצבני וחסר סבלנות:”עם כל הכבוד, אני לא מסוגל לישון כשהחלון פתוח, אני קופא מקור!”והאיש קם, העיף את שמיכותיו לצדדים, וסגר את החלוןוגם נעל אותו שלוש פעמים במנעול.עברו כמה דקות וללא כל מילה קם הראשון, ניגש לחלון ופתח אותו,נושם לרווחה, ואומר: “אח, סוף-סוף קצת אוויר”.והוא חזר למיטה, עיניו פקוחות בחושך, מחכה מתוח למה שיקרה הלאה.היה שקט, שהופרע רק על ידי שיעולים של השני, ומשפטים כגון:”ברר, קר…” שהוא אמר בלחש עצבני.אחרי עוד רבע שעה הוא אמר בקול רם:”לכל דבר יש גבול, אני לא חייב לקום חולה בבוקר בגלל טיפש אחד שישן איתי במקרה בחדר” והוא רץ וזינק אל החלון וסגר אותו. עוד לפני שחזר אל מיטתו
אמר הראשון לעצמו בקול ברור, מדגיש כל מילה:”אם הייתי ישן בחדר עם בן – אדם, הכול היה בסדר,אבל יש טיפוסים שאי-אפשר לדבר איתם..” והוא קיפל את אצבעות רגליו במיטתו והתהפך מצד אל צדעד שלא יכול היה לסבול עוד והוא קם ופתח את החלון.ככה עברה עוד רבע שעה ועוד רבע שעה,וככל שהלילה התקדם הפכו שני האנשים לאויבים בנפש.אף אחד מהם לא ישן אפילו דקה, עד שהגיע הבוקר…. ובבוקר אור, כשהם ניגשו שוב אל החלון, עייפים ועצבניים, הם ראו משהו מעניין ומעורר מחשבה: בחלון לא הייתה זגוגית…!
בסיפור ראינו שלא היתה להם באמת סיבה להתווכח.
לסיכום, אנחנו רואים שאנחנו בני אדם שונים אחד מן השני. כל אחד אוהב דברים אחרים, שונא דברים מסויימים, נהנה ממשהו אחר וכולי. כדי להצליח להסתדר, אנחנו צריכים להתפשר, לנסות להגיע למשהו ששנינו מסכימים עליו, או להבין שהאחר לא טועה, אלא חושב אחרת.
זה בסדר, אבל למרות השוני, אנחנו צריכים לחיות יחד. בשבט יש בנות שונות. כל אחת היא מיוחדת. יש בנות שקצת קשה להן להתחבר לבנות אחרות- ואנחנו שבט אחד!! לכן, אם כל אחת תעשה את המאמץ שלה, יהיה לנו, לכל אחת מאיתנו, הרבה יותר טוב בשבט.
“אדרבה, תן בלבנו שנראה כל אחד מעלות חברינו ולא חסרונם” (רבי אלימלך מליז’נסק)