תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מתודות:

מסכמים זהות?

פרסו על הרצפה שבעה צירים מאחת עד עשר (אפשר לסמן במסקינגטייפ), והכינו לכל ציר כרטיסייה להנחה ליד הציר.

ציר 1: זהות אישית. כרטיסייה: עד כמה אני מכיר/ה את עצמי, את כישרונותיי, את החולשות ואת והחוזקות שלי?

ציר 2: זהות אידאולוגית. כרטיסייה: עד כמה אני יודע/ת לומר במה אני מאמין/ה ואילו ערכים חשובים לי?

ציר 3: זהות חברתית. כרטיסייה: עד כמה אני מודע/ת להשתייכות החברתית שלי ולהשפעתה עליי?

ציר 4: זהות משפחתית ועדתית. כרטיסייה: עד כמה אני מחובר/ת לשורשים שלי ובוחר/ת לקבל מהם?

ציר 5: זהות דתית. כרטיסייה: עד כמה אני מברר/ת את זהותי הדתית והאם אני מחובר/ת אליה?

ציר 6: זהות תנועתית. כרטיסייה: עד כמה התנועה תופסת מקום בחיי ומשפיעה עליי?

ציר 7: זהות לאומית. כרטיסייה: עד כמה אני מחובר/ת לעם ישראל בשאיפותיי ורצונותיי?

כל חבר וחברה יקבלו שבעה פתקים בצבע אחד שמסמל את העבר – איך היו עונים על השאלות בתחילת השנה, ושבעה פתקים בצבע אחר, המסמל את ההווה – איך הם עונים עכשיו על השאלות. החברים יכתבו על כל הפתקים את שמם ויענו על השאלות שבכרטיסיות על ידי הנחת הפתקים שלהם על שבעת הצירים.

דברו עם החברים על התוצאות לאחר שכולן יהיו מול העיניים:
האם חלה התקדמות? האם צמחנו מתחילת השנה בעקבות עיסוקנו בבירור הזהות שלנו? האם נרצה להמשיך להתקדם בעקבות המשך בירור זהותנו? האם יש נושאים שצמחנו בהם יותר משצמחנו בנושאים אחרים?

עוד אפשרויות למתודה:

• הכינו שאלון בגוגל דוקס של מספור מאחת עד עשר ושלחו לחברים את הקישור לטלפון, ואת מסך התוצאות שיהיה לכם תקרינו ממקרן על הקיר.
• כל חבר וחברה יקבלו את הצירים כשאלון נפרד פרטי, ואת הדיון יקיימו על ידי שיתוף של החברים בשאלות או בהבנות שהשאלון העלה להם, האם הם מרגישים שהם צמחו וכו’. זה הופך את המתודה לאישית כי לא כולם רואים את תשובותיהם של כולם.

מעיפים בלונים

נפחו כמה בלונים והעמידו את החברים במעגל. המטרה – למנוע מהבלונים ליפול. יש לחבוט בבלונים כלפי מעלה ואסור לתפוס אותם. אם יש מקום ואמצעים אפשר לשחק גם כדורעף.
במשחק זה אנחנו רואים בצורה הפשוטה ביותר שאם לא נעלה את עצמנו ונתקדם מעלה, לא רק שנישאר במקום אלא נרד!

האדם דומה לציפור/ ר’ ישראל מסלנט

“בכוחה של הציפור

לעלות מעלה מעלה

בתנאי שתניע את כנפיה ללא הרף.

ברגע שתפסיק להניע את כנפיה

הרי היא צונחת ונופלת.

אם אין האדם עולה מעלה מעלה

על כורחו הוא יורד מטה מטה”.

ללמוד מאחרים

בקשו מכל אחד מהחברים להתקשר לאחד ההורים או למבוגר אחר שהם בקשר קרוב איתו,ולבקש מהם לספר על שני שינויים אישיותיים שעברו, כל אחד בתקופה אחרת בחייהם. הקציבו כעשר דקות לשיחות, ואחר כך התרכזו שוב במעגל. בקשו מהחברים לשתף בדוגמאות מתוך סיפורי ההורים והשתדלו לאסוף מגוון שינויים מתקופות שונות בחיים. בשבט קטן אפשר לכתוב את כל השינויים על פתקים ולפזר על הרצפה.

לאחר שתראו את כל השינויים דברו על כך שהחוויות, המפגשים והבחירות שלנו משנים אותנו ומפתחים אותנו. לא על כל השינויים אפשר להצביע באצבע, אבל כל הזמן אנחנו עוברים תהליכים שגורמים לנו להשתנות בחלקים מאישיותנו. מכיוון שאנחנו תמיד משתנים, אנחנו גם תמיד מבררים את זהותנו. הזהות שלנו אינה דבר סטטי, היא כל הזמן משתנה, ובכל שלב בחיים חשוב לנו להכיר את עצמנו ואת מה שמעסיק את הזהות שלנו ומרכיב אותה. כמו כן מעבר לשינויים שהזהות שלנו עוברת גם היכולת שלנו לברר את הזהות מתפתחת, ולכן בכל שלב נגלה על עצמנו דברים חדשים, גם דברים שהיו קיימים פעם אבל רק עכשיו הבנו או גילינו.

החבר האידיאלי

תלו נייר רצף או גיליון נייר על הקיר ובקשו מתנדב שיצייר את החבר האידיאלי, ושכל השבט יכוון אותו מה לצייר. הם בוודאי יתחילו בחיצוניות – במה הוא לבוש, גודל כיפה, אורך החצאית וכו’ (אם יש גם בנים וגם בנות ציירו שתי דמויות, בן ובת). כוונו אותם לעבור משם לפנימיות – לומר אילו תכונות צריכות להיות בו – ולכתוב את הכול על הציור (לדוגמה, אם צריך שתהיה לו ‘עין טובה’ – כתבו זאת ליד העיניים). חשוב לראות שכל החברים שותפים ומדברים. כך ייווצר החבר האידיאלי אל מול העיניים. שאלו את החברים: מה מונע מכם להיות כאלה? כתבו את כל המניעות ליד הציור (זה קשה חברתית, זה לא מקובל, אין כוח וכו’), ובקשו מהם לתת פתרונות לכל מניעה (מה ייתן כוח? אולי דחיפה של הקבוצה, אולי לימוד שבועי. איך לבטל את הקושי החברתי? נעשה שינוי משותף קבוצתי וכו’). המטרה כאן היא לתת פתרונות זה לזה להמשיך להתקדם יחד ולבד (ואל תשכחו לעזור לחברים ליישם את ההחלטות!).

עוד אפשרות למתודה: כל אחד יצייר לו את עצמו האידיאלי (כוונו לחיצוניות ולפנימיות). המתודה הזו יעילה יותר כשהיא אישית, כי כל אחד יהיה מחובר לגמרי לאידיאל. בקשו מכולם לתלות את הדמויות שציירו על הגיליון הגדול והמשיכו כמו קודם: שאלו מה מונע מאיתנו להיות כאלה, בקשו פתרונות.

בירור עצמי (מתודה מומלצת לסיום הפעולה)

שלב א:

ערכו סבב שבו כל אחד יגיד איך (או מה) הוא חולם להיות בעוד כך וכך שנים. זה יכול להיות חלום אישי, חלום לעבודה ציבורית וכו’. כדאי לעשות זאת באווירה של מוטיבציה, כדי שהם לא יפחדו להעז,

ולשם כך אפשר להראות את הסרטון הזה:

השתדלו לנטרל את הציניות ולאפשר להם לשאוף הכי גבוה שאפשר. תנו מקום ל”אני רוצה להקים חברה”, “אני רוצה להיות ראש ממשלה”, “אני רוצה להיות רב”, “אני רוצה לגור ביישוב מעורב” וכו’.
כדאי להדגיש לפני הסבב שיחשבו על כל התהליך שעברנו במשך השנה, אילו דברים עלו במשך המערך ונגעו בהם, מה התברר להם כחשוב בשבילם וכו’. הדגישו שהשאיפות שלנו יוצאות מתוך העצמיות שלנו, מתוך מה שאנחנו.

שלב ב:
נרצה להגיע להבנה שכשהם מביעים שאיפה הם חייבים לצמוח אליה כל הזמן, לראות את הצעדים הקטנים בדרך לחלום הגדול. בקשו מכל אחד לשבת ולהכין לעצמו רשימת משימות. כוונו אותם, לדוגמה: החלום הוא להיות מפקד בסיירת. המשימות הראשונות: להיות חרוץ ולהצליח לקום בכל בוקר בזמן, להיכנס לכושר גופני, ללמוד על הפעילות של הסיירות למיניהן, ללמוד על מפקדי הסיירת ועל התכונות הבולטות שלהם וכו’. ממש לרדת למשימות הכי פרקטיות בשביל להגיע לחלום.

בקשו מכל חבר לכתוב לפחות עשר משימות מעשיות בדרך לחלום.

לאחר שכל החברים יכתבו את הרשימה שלהם, דברו איתם על הצבת שאיפות ויעדים חדשים בכל שלב בחיינו. דברו על הצורך שלנו כבני אדם לכוון תמיד אל פסגה הבאה בדרך, וכהמשך לפעולה נבין שעלינו לבחור את היעדים, המטרות והחלומות שלנו מתוך הזהות העצמית שלנו. כאשר נדע מי אנחנו, מהם הכוחות והחוזקות שלנו, מה חשוב לנו, מה מעסיק אותנו, מה קשה לנו והיכן בחיינו יש פער בין המצוי לרצוי, נדע לאן לכוון את עצמנו!

לסיום בקשו מכל חבר להוסיף שתי משימות בדף המשימות שלו:

1. לקחת פסק זמן מכל מה שמעסיק אותי ולחשוב עם עצמי על עצמי. להעמיק את הבירור של הזהות שלי ולהעלות נקודות חדשות לבירור הזהות שלי ולהשלמתה.
2. לכתוב רשימת משימות חדשה המובילה אל עבר הגשמת החלום (חדש או ישן)!