איתור סניפים וכפרי בוגרים
נושא הקיץ של מחוז המרכז הוא ‘ואהבת לרעך כמוך’. בקיץ הקרוב תעברו תהליך עם החניכים ובו תכירו יותר את הקהילה שאתם חיים בה, ובסוף התהליך יוביל הסניף מיזם למען הקהילה, והחניכים יהיו שותפים בו. פעולה זו היא פתיחה לתהליך.
רציונל:
לכל אחד מאיתנו יש משפחה וחברים, מדריכים בסניף, מדריכי חוגים, מורים ומנהלים בבית הספר, רב וגבאים בבית הכנסת, רופאים, מוכרים במכולת, חברים של ההורים, הורים של חברים ועוד אנשים שסובבים אותנו כל ימינו. האם החניכים שלנו קשורים לכלל האנשים האלה בחייהם? האם יש קשר ביניהם? ולמה קשר כזה חשוב בכלל? האם החניכים שלנו רק מקבלים מהקהילה או שהם עצמם יכולים גם להעניק לה?
בפעולה הקרובה נלמד עם חניכינו כיצד הקהילה משפיעה על חבריה ומושפעת מהם.
א. החניכים יגדירו מהי חשיבותה של קהילה.
ב. החניכים יבינו שה’יחד’ של הקהילה נותן ליחיד כוח לפעול.
ג. החניכים יפנימו שהם יכולים וצריכים להשפיע על הקהילה שלהם.
כרטיסיות נספחים, קוביות או כוסות, כדור, מחשב ומקרן.
כדי להבין יותר את מושג הקהילה ומדוע היא חשובה לנו כל כך אפשר לקרוא את מאמרה של ענבל פלאח יעקב, ‘מה מאפיין קהילה ומה חשיבותה בכלל’ (נספח 2).
אפשר להקרין לחניכים את הסרטון ‘כוח של קבוצה’:
https://www.youtube.com/watch?v=b0xWOlQFp3U
כרגע אל תדברו על הסרטון אלא רק צפו בו.
ספרו לחניכים שהיישוב, המועצה או העירייה בקשיים כלכליים, ולכן הם אינם יכולים להמשיך לממן שני בעלי תפקידים בקהילה. על מה לדעתכם אפשר לוותר?
מובן שיהיה להם קשה להחליט.
שאלו את החניכים:
מדוע חשוב כל כך שתהיה סביבנו קהילה?
החניכים יענו תשובות מגוונות, ואתם תסכמו: הקהילה נותנת לנו מקום של יציבות; היא מאפשרת לנו לקיים מציאות חיים תקינה ומגוונת. אם אחד מאנשי הקהילה ייעלם, הקהילה תרגיש חוסר ולא תוכל להתנהל כהרגלה, כמו הפירמידה במשחק הקודם.
סכמו: תפקיד הקהילה הוא להיות מעטפת לכל אחד ואחד מחבריה.
אם הקרנתם לחניכים את הסרטון בתחילת הפעולה, אפשר לסכם כאן: בכוח הקבוצה להציל את הפרטים שבה.
שחקו עם החניכים את המשחק ‘ווה’: עמדו במעגל. הראשון שמתחיל צועק “ווה” ומרים את ידיו באוויר, ושני השחקנים שעומדים מצדדיו צועקים עליו “ווה” ומכוונים את ידיהם לכיוונו. הראשון עכשיו מצביע בשתי ידיו על שחקן אחר במעגל וצועק “ווה”. השחקן שעליו הצביעו צועק גם הוא “ווה” ומניף את ידיו באוויר, שני השחקנים בצדדיו וצועקים עליו “ווה” וכן הלאה. השחקנים נפסלים אם לא צעקו בתורם.
אפשרות אחרת: לשחק מסירות בכדור.
שאלו את החניכים:
איך הקהילה משפיעה עליכם?
איך אתם משפיעים על הקהילה?
עוררו את החניכים לומר איזו אנרגייה חשוב להם שתעבור בקהילה שלהם.
יש אנרגייה של נתינה וקבלה שעוברת בקהילה. לכל אחד ואחת יש אחריות להעביר אותה הלאה ולא לעצור אותה אצלו, וגם עלינו מוטלת אחריות זו.
מעשה באב ועשרה בנים (עממי)
מעשה באב ששכב על ערש דווי. קרא האב לעשרת בניו כדי לדבר איתם לפני מותו. אמר להם האב: “הגישו לי את אגודת הקש שמונחת ליד ראשי”. לקח הבכור את האגודה וביקש לתת אותה לאביו, אך האב אמר: “נסה, בני, לשבור את גבעולי הקש האלה”. ניסה הבכור לשבור את הקש שבאגודה, ניסה לכופפה, הפעיל כוח רב, אך גבעולי הקש נותרו שלמים. ניסה הבן השני כאחיו. התאמץ מאוד, אך גם הוא לא הצליח. כך ניסו כל האחים לשבור את הקש שבאגודה כמצוות אביהם, אך לתדהמתם לא הצליחו.
“אלו ודאי גבעולי קש מזן מיוחד”, חשב כל אח בליבו. “הרי קש נשבר בקלות, ואיך ייתכן שאגודה זו אינה נשברת?” לאחר שניסו כל הבנים לשבור את אגודת הקש ללא הצלחה, ביקש האב שייתנו לו את החבילה. לקח האב גבעול קש אחד מהחבילה ושבר אותו, לקח עוד גבעול קש ושבר אותו, וכך שבר את כל אגודת הקש אחד-אחד.
אמר האב לבניו: “איך אני, שאני חלש וחולה, הצלחתי לשבור את גבעולי הקש, ואילו אתם, שכוח רב לכם, לא הצלחתם? אלא שכל זמן שהחבילה מאוגדת אי אפשר לשבור אותה, אך אם מפרקים את החבילה, בקלות אפשר לשוברה. כך אתם, בניי, כל זמן שאתם מאוגדים אי אפשר לנצח אף אחד מכם, אך אם תיפרדו חלילה, בקלות אפשר לנצח כל אחד מכם”.
מה מאפיין קהילה ומה חשיבותה בכלל? (ענבל פלאח יעקב)
אלברט איינשטיין אמר כי “עיקר מהותו וערכו של היחיד אינו בזכות היותו יצור מובדל, אלא בזכות היותו חלק מציבור אנושי גדול” – אז מהי אותה קהילתיות?
כשנתבקשתי לכתוב על הקהילה, שאלתי את עצמי מהי בעצם קהילה? אני שגרה בבת-ים מוצאת שה’קהילה’ של משפחתי ושלי היא קהילת בית הספר של הילדים, קהילת תנועת הנוער וקהילת בית הכנסת.
שהרי קהילה היא קבוצה של אנשים הבוחרים לחיות יחד ב’מסגרת קהילתית’. הקהילה שלנו היא למעשה סוג של שותפות חברתית פעילה, אורחות חיים משותפים, לימוד ועשייה חברתית. אורח החיים הקהילתי שלנו מתבטא בערבי קהילה, לימוד משותף, קידום מיזמים חברתיים וכדומה. כמו כל קהילה אנחנו בנינו לנו את אורח החיים המתאים ואת קשת הפעילויות החברתיות שמתאימות לנו.
לצד הניסיון לנתח את הדינמיקה של התפתחות קהילות טענו רבים כי התארגנות בקהילות טבועה בטבע האנושי. ראלד סאטלס טען כי קהילה היא מוסד אנושי הצומח באופן טבעי בין אנשים החולקים מרחב מחיה משותף, דפוסי התנהגות ותחומי עניין דומים.
אני מוצאת שהקושי כיום הוא להכיר בקיום ‘קהילה’ כמוסד חברתי, מכיוון שלקהילה אין מעמד מוכר. רוב המוסדות החברתיים במדינה זכו להכרה רשמית.
למשפחה או לרשות מקומית יש מעמד על פי חוק, עמותה או חברות הן ישויות משפטיות, אפילו לשכונה בעיר יש מעמד מנהלי, אך ל’קהילה’ אין מעמד חוקי, משפטי או מנהלי, מצב הגורם לקושי להגדיר מהי קהילה ותורם לתחושה כי הביטוי ‘קהילה’ מתאר אמנם אווירה אך הוא חסר משמעות מעשית, ולכן תפקידנו ליצוק לו תוכן.
אז מהי ‘הקהילה שלנו’ ומה חשיבותה?
‘הקהילה שלנו’ היא ארבעת הקירות שלנו והסביבה התומכת שלו. ‘הקהילה שלנו’ מביאה את כל המידע הנדרש על יישוב, על עיר, על קהילה, על אנשים, על נגישות, על חינוך, על תרבות והכי חשוב על איכות חיים קהילתית. ‘הקהילה שלנו’ תורמת לשינוי החברתי, לחיים הקהילתיים המאופיינים בסולידריות ובתמיכה אשר מהווים חלופה לחיים המנוכרים והמודרניים. ‘הקהילה שלנו’ היא המאפשרת ליחידים ולקבוצה לבצע ביתר קלות ועוצמה מעשים ופעולות חברתיות.
המאפיין את ‘הקהילה שלנו’ הוא השותפות בין חברי הקהילה, המורכבת וכוללת תחומי חיים רבים ושונים. מה שמאפיין את ‘הקהילה שלנו’ הוא תחושה של מחויבות לאנשים, למקום ולרעיון. החברות והמעורבות בחיי הזולת המתפתחים בד בבד עם חיי הקהילה, אשר מוצאים את ביטויים גם ברצון של חברי הקהילה להשפיע על הסביבה שהם חיים בה – השכונה, העיר, המדינה – ולהיות מעורבים בה. ‘הקהילה שלנו’ היא גוף פעיל, תוסס ותומך המאפשר לחבריו להוציא אל הפועל את שאיפותיהם החברתיות!
וכנאמר לבני ישראל במצוות הקהל: “מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה’ אֱלֹקֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת”.
אנו מקווים שתמצאו ב’קהילה שלנו’ את הבית שלכם…