תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

ציוד נדרש:

חמישה מסטיקים לכל חניך, נייר רצף, טושים צבעוניים כמספר החניכים, נספחים מודפסים, מחשב, מקרן ורמקול.

מהלך הפעולה:

שלב א –

• צפו בסרטון על ישראל האכזרית youtube.com/watch?v=scgnb8IUgPM והסבירו שזו רק דוגמה אחת לדברים הגרועים הקורים בעולם.
• משפטים על העולם – פרסו על הרצפה את המשפטים מנספח 1. כל חניך וחניכה יקבלו חמישה מסטיקים ויונחו להניח אותם על חמשת המשפטים שהם מסכימים אִתם ביותר. לאחר שכולם יניחו את המסטיקים הסתכלו על המשפטים, בדקו עם איזה משפט הכי הרבה מסכימים, עם איזה משפט הכי פחות מסכימים, ודונו – האם אתם חושבים שצריך לקבל אחריות למציאות, האם אפשר לתקן אותה בכלל, האם העולם זקוק לנו.
• עוד מתודה בעניין – האזינו לשירים של אריק איינשטיין ‘אני ואתה נשנה את העולם’ ו’יושב על הגדר’ (נספח 2). שאלו את החניכים מה עדיף, לחשוב שאפשר לשנות את העולם או לשבת בצד ולא להתערב בכלום, כלשון השיר ‘מכוסה בערפל’.
• עוד מתודה באותו עניין (מתאימה לשבטים הצעירים) – הסיפור על הימים (נספח 3).
• צפו בסרטון על יזמים צעירים המתקנים את העולם בהקשר לסרטון הראשון שראיתם. צפו בדקות 1:00–2:40 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4816224,00.html , ותבינו שכל אחד מכם יכול לתקן את העוול שנוצר בעולם. יזמים צעירים מצליחים למצוא פתרונות פשוט כי הם רוצים.
• באותו עניין אפשר לצפות בסרטון ‘כמו רקפות’ של אריאל הורוביץ. https://www.youtube.com/watch?v=PoZVRNqa8tI

שלב ב –

• שאלו את החניכים: האם רק מי שממציא משהו בעולם או עושה מהפכות גדולות מצליח לתקן את העולם? ומה אתנו, שאיננו עושים דברים ענקיים, אין לנו סיכוי לתקן את העולם?
• להעשרה אפשר לפתוח בסידור בסוף התפילה ב’עלינו לשבח’ ולראות שאנחנו אומרים בכל יום שעלינו “לתקן עולם במלכות ש-די” (נספח 4). אם כן, אנחנו מתפללים על זה בכל יום, ואיך אפשר לעשות זאת בלי להמציא משהו או ליזום מיזם ענקי בקיץ, כמו שכבר עשיתם, ולהמשיך לתקן את העולם בכל יום? במחנה שמתקרב, במשך הקיץ ובכלל בכל החיים?
• בנספח 5 מובאים כמה קטעים העונים על שאלה זו, ואפשר לבחור להביא רק חלק מהקטעים.

שלב ג –

• פרסו נייר רצף על הרצפה וכתבו עליו: “בשבט X סניף X מאמינים שצריכים לתקן!” וכל אחד מהחניכים יכתוב בטוש בצבע אחר את הרעיון שלו לתיקון הסביבה הפרטית שלו, וכך, כשכל הרעיונות כתובים יחד על דף אחד, תראו איך בפשטות אפשר להתחיל לתקן את העולם. כדאי לתלות את השלט שלכם בחדר בסניף או במקום מרכזי אחר.

סיכום:

למדנו בפעולה שבשביל לתקן את העולם צריך לעשות דברים גדולים, כמו הפרויקט השבטי שעשינו יחד, אבל לא רק כך אלא גם ביום-יום, בפשטות, במעשים קטנים, לחשוב תמיד איך אפשר לתקן את עצמי, את הסביבה שלי, להבין שאנחנו מתפללים על זה בכל יום – וליישם בגדול.

הצעה לצ’ופר:

תפילת ‘עלינו לשבח’ מודגשת ב”לתקן עולם במלכות ש-די” (נספח 4).

נספחים

נספח 1 –

משפטים על העולם:

• העולם שלנו מושלם, לא ברור לי למה כולם מתלוננים
• הדבר הכי חשוב בעולם הוא לעזור לאחרים
• גם אם העולם קצת לא טוב, זה לא קשור אליי וזה לא צריך להטריד אותי
• לא צריך לתקן כלום בעולם, איך שהעולם נוצר כנראה ככה הוא צריך להיות
• לתקן את העולם זו סתם ססמה ואי-אפשר לעשות את זה באמת
• רק אם אעשה דברים ממש גדולים אעזור בתיקון העולם
• גם מעשים קטנים עוזרים לתקן את העולם
• יש לי תפקיד בעולם ולא סתם באתי לכאן
• אין לי מושג מה התפקיד שלי בעולם וגם לא אכפת לי
• נראה שהתפקיד שלי בעולם הוא איכשהו לעזור לעולם להיות טוב יותר

נספח 2 –

שירים

אני ואתה (אריק איינשטיין) 

אני ואתה נשנה את העולם 
אני ואתה אז יבואו כבר כולם 
אמרו את זה קודם, לפניי,
לא משנה – אני ואתה נשנה את העולם 

אני ואתה ננסה מהתחלה
יהיה לנו רע, אין דבר זה לא נורא
אמרו את זה קודם, לפניי,
זה לא משנה – אני ואתה נשנה את העולם

אני ואתה נשנה את העולם
אני ואתה אז יבואו כבר כולם
אמרו את זה קודם, לפניי,
לא משנה – אני ואתה נשנה את העולם.

יושב על הגדר (אריק איינשטיין) 

יושב על הגדר 
רגל פה, רגל שם 
יושב על הגדר 
בסדר עם כולם.
דופק חיוכים לכל הכיוונים 
ותמיד, תמיד נמצא בעניינים.

יושב על הגדר 
רגל פה, רגל שם 
יושב על הגדר 
משקיף על העולם 
דופק חיוכים לכל הכיוונים 
ותמיד, תמיד נמצא בעניינים.

יושב על הגדר 
רגל פה, רגל שם 
יושב על הגדר 
לוקח את הזמן 
דופק חיוכים לכל הכיוונים 
ותמיד, תמיד נמצא בעניינים.

יושב חושב על הגדר 
מביט לפה, מציץ לשם 
קורא עיתון שומע חדשות בזמן 
עוטף את עצמו במסך עשן.

נספח 3 –

הימים:

שני ימים יש בארץ ישראל. האחד מימיו מתוקים ודגים חיים בו. כתמי ירק מפארים את גדותיו, עצים פורשים את כנפיהם ושולחים שורשים הצמאים לחוף מימיו המבריאים. לאורך חופיו משחקים ילדים. נהר הירדן מביא אל הים הזה מים נוצצים שירדו מעל הגבעות. האנשים הקימו את בתיהם סמוך לגדותיו והציפורים בנו בו את קִניהן. כל בעלי החיים שמחים על שמצאו את המקום הזה לחיות בו.

הירדן ממשיך לזרום דרומה ומשתפך לתוך ים אחר. כאן אין זכר לדגים, עלה אינו רועד, הציפורים אינן שרות, ילדים אינם משחקים. הנוסעים פונים מכאן ובוחרים בדרך אחרת. אוויר כבד תלוי על פני המים ואדם, חיה ועוף אינם שותים ממימי האגם.

מהו הגורם להבדל עצום זה שבין שני האגמים שאינם רחוקים זה מזה? לא בנהר הירדן האשם. הוא מגיר את מימיו לתוך שני האגמים. לא בסביבה שבה הם נמצאים האשם ולא באדמה. הרי מקור ההבדל: ים כינרת מקבל את מימי הירדן אך אינו שומרם לעצמו. תמורת כל טיפה הזורמת לתוכו הוא מזרים טיפה אחרת מתוכו. הים השני הוא ערוּם יותר והוא אוגר את המים בתאווה של קמצן. הוא לא יוציא את המים מתוכו. כל טיפה הבאה אליו הרי הוא שומר אותה לעצמו.

ים כינרת נותן, על כן ‘ים חיים’ הוא. הים השני אינו נותן מאומה. בני האדם קוראים לו ‘ים המוות’. שני סוגי אגמים יש בארץ ישראל. שני סוגי בני אדם יש בתבל.

נספח 4 –

עלינו לשבח:

עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וְ(לֹא) גוֹרָלֵנוּ כְּכָל-הֲמוֹנָם, (שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ). וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹקֵינוּ וְאֵין עוֹד אַחֵר, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ וְאֶפֶס זוּלָתוֹ. כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת. אֵין עוֹד.
עַל כֵּן נְקַוֶּה לָּךְ ה’ אֱלֹקֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁ-דַּי, וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ ה’ אֱלֹקֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: ה’ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: וְנֶאֱמַר: וְהָיָה ה’ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ. בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

נספח 5 –

לתקן עולם במלכות שדי?

שאלה:

שלום רב, כידוע אנחנו אומרים ב’עלינו לשבח’ שאנו באנו במטרה לתקן עולם במלכות ש-די, כלומר זה ייעודנו בחיים. שאלתי היא: מה זה אומר לתקן עולם במלכות ש-די? זה נשמע גדול כל כך, מה זה אומר לי לעשות בחיי היום-יום? מה אני צריכה לעשות מבחינה מעשית?

תודה רבה!

תשובה:

שלום.

התיקון של העולם מתחיל ממך. אם את משתדלת לעשות את מה שה’ אמר ואת עושה את זה בשמחה, את מקדמת את העולם לתיקון. כי צעד אחד קטן שלך הוא צעד גדול לתיקון העולם במלכות שמים.

ולפעמים אותו צעד אחד קטן הוא זה שיכול להציל את כל העולם כולו מדברים איומים ונוראיים. ראי מה כתב הנשר הגדול ברמב”ם הלכות תשובה פרק ג הלכה ד: “צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב, וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב, חטא חטא אחד הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה, עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה”.

ולא עלינו המלאכה לגמור אבל לא אנו בני חורין להיבטל ממנה, וכל אדם צריך לעשות שליחותו בעולם. כל אדם צריך להתפלל לה’ שיכוון אותו בדרך הנכונה לבצע את השליחות העלומה שלו בעולם. אנו עושים הרבה מצוות ופעולות שתפקידן ומטרתן זה להכשיר אותנו להיות כלי שלם לשליחות.

בהצלחה!

התשובה התקבלה מהרב עוזיאל אליהו

בתאריך כ”ח טבת תשס”ה

מדען אחד חי כל הזמן מודאג מבעיות העולם, והיה נחוש בדעתו למצוא להן פתרון. הוא העביר לילות כימים במעבדה שלו כדי למצוא תשובות לספקות שלו.

יום אחד פלש בנו בן השבע למקום ההתבודדות שלו, נחוש לעזור לו בעבודתו. המדען, עצבני בגלל ההפרעה, ניסה לגרום לילד ללכת למקום אחר. כשראה שזה בלתי אפשרי להוציא אותו משם, חיפש משהו שיוכל לספק לילד תעסוקה, ויסיח את דעתו.

הוא הוציא מאיזו חוברת דף עם מפת העולם, גזר אותה להמון חתיכות ונתן לילד יחד עם גליל נייר דבק ואמר לו: “אתה אוהב פאזלים, נכון? אז אני אתן לך את העולם לתקן, הנה העולם כולו מפורק, נראה אם אתה יכול לתקן. עשה זאת לבד-לבד”.

הוא חשב שלילד יידרשו ימים עד שיצליח להרכיב את המפה, אבל כמה שעות לאחר מכן כבר שמע את קולו של בנו קורא לו ברוגע: “אבא, סיימתי, הצלחתי להרכיב הכול”.

בהתחלה האב לא האמין: “זה לא ייתכן שבגיל שבע יוכל הילד להרכיב מחדש מפה שלא ראה מימיו!” אבל הוא הניח את רשימותיו וניגש לבנו, בטוח שהוא הולך לראות עבודה מבולגנת…

להפתעתו המפה הייתה מושלמת וכל החתיכות היו במקומן. איך זה ייתכן? איך הוא עשה את זה? “אתה לא ידעת איך נראה העולם”, אמר המדען לבנו, “איך הצלחת?”

“אבא”, אמר לו הילד, “אני אמנם לא ידעתי איך נראה העולם, אבל כשתלשת את הדף מן החוברת ראיתי שבצדו השני יש תמונה של אדם. כשנתת לי לתקן את העולם אני ניסיתי, ולא הצלחתי. זה היה הרגע שבו נזכרתי בתמונה של האדם מהצד השני, הפכתי את כל החתיכות, והתחלתי לתקן את האדם שאני יודע איך הוא אמור להיות. כשהצלחתי לתקן את האדם הפכתי אותו וראיתי שהצלחתי לתקן את העולם”.

כאשר הייתי צעיר, רציתי לשנות את העולם.

גיליתי שקשה לשנות את העולם, אז ניסיתי לשנות את העם שלי.

כאשר ראיתי שאיני יכול לשנות את העם, התחלתי להתרכז בשינוי העיר שלי. לא הצלחתי לשנות את העיר וכאדם מבוגר יותר, ניסיתי לשנות את המשפחה שלי.

היום, כשאני כבר זקן, אני מבין כי הדבר היחיד שאני יכול לשנות זה את עצמי, ולפתע אני מבין כי אם לפני הרבה זמן הייתי משנה את עצמי, הייתי עושה הבדל עם משפחתי והייתי עושה הבדל בעירי.

ההשפעה שלי הייתה יכולה לשנות את עמי ואז באמת הייתי משנה את העולם.

(נכתב על ידי נזיר אלמוני בשנת 1100)