תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

ציוד:

• טלפונים חכמים או גיליון בריסטול
• עיתונים ישנים
• מספריים
• דבק
• טושים
• לבוחרים באפשרות ב בשלב ג – פתקים בשני צבעים כמספר החניכים.
• לבוחרים באפשרות א בשלב ג – לפני הפעולה יש לתלות את השלטים במקומות שבחרתם.

מהלך הפעולה:

פתיחה: אין כמו בארץ

אפשרות א: הקרינו לחניכים סרטון (נספח 1) שבו שני ישראלים בטיסה מתלוננים על המדינה, אך לבסוף כשהמטוס נוחת וכולם מוחאים כפיים הם מודים שלמרות הכול אין כמו בארץ.

אפשרות ב: השמיעו לחניכים את השיר ‘שלום לך ארץ נהדרת’ (נספח 2).

שלב א: רק בארץ

אפשרות א: משחק המצלמה
חלקו את החניכים לקבוצות ואמרו להם לצלם דברים שיש רק בארץ או סיטואציות שמתאפשרות רק בארץ (חיילים ששומרים עלינו, שלטים בעברית, פלאפל). הקציבו לכך חמש עד שבע דקות. בקשו מהם לשתף בחלק מהדברים שצילמו.

אפשרות ב: יצירת כרזה
תנו לחניכים גיליון בריסטול שכתוב בו “רק בישראל”, עיתונים ישנים, מספריים, דבק וטושים. אמרו לחניכים לגזור מהעיתונים תמונות או מילים של דברים שיש רק בארץ או סיטואציות שמתאפשרות רק בארץ, ולהדביק אותם על הגיליון. אם יש דברים שהם רוצים להוסיף ולא מוצאים בעיתונים, הם יכולים להוסיף בטושים.

שלב ב: יציאה לחו”ל
הקריאו קטע של הרב דרוקמן שבו הוא מסביר מדוע הוא מתנגד ליציאה לחו”ל (נספח 3. אם לא עשיתם את הפעולה הקודמת, הראו כעת את תמונתו של הרב דרוקמן וספרו עליו, ראו נספח 8–9 בפעולה 3). הזכירו לחניכים שבפעולה הקודמת דיברנו על כל הדורות שחלמו על צמיחת התורה בארץ ישראל. למה? מה מיוחד בתורה הזאת? במה היא שונה מהתורה בחו”ל, ומדוע התנגד הרב דרוקמן ליציאה מהארץ? הקשיבו לתשובותיהם אך אל תפתחו דיון.

שלב ג: מה הייתם עושים?
בשלב זה נרצה לחשוף את החניכים לייחודיות של התורה בארץ על ידי דילמות וסיטואציות שהם יתמודדו איתן.

אפשרות א
תנו לחניכים להתמודד עם סיטואציות (נספח 4). בסוף כל סיטואציה יש בחירה בין שתי אפשרויות, וכל בחירה מובילה לסיטואציה אחרת. לפני הפעולה תלו את דפי הסיטואציות בחדרי הסניף לפי המספור שעליהם וכתבו לאיזה חדר צריך ללכת בכל בחירה. הגישו לחניכים את הדף הראשון, וממנו הם ימשיכו הלאה.
אפשר לחלק את החניכים לקבוצות ולתת ולכל קבוצה עותק של הדף הראשון.

אפשרות ב
חלקו לכל חניך וחניכה שני פתקים בצבעים שונים (לדוגמה: כחול ואדום), והדפיסו לעצמכם את הסיטואציות (נספח 4). הקריאו סיטואציה והגדירו צבע לכל אפשרות בחירה בסוף הסיטואציה. תנו לחניכים לדון קצת, ואז בקשו מהם להרים את הצבע שתואם לבחירתם. לפי רוב הקולות הקריאו את הסיטואציה המתאימה הבאה.

סיכום
יש קשר הדוק בין קיום המצוות ובין החיים בארץ ישראל. מציאות החיים בארץ גבוהה וקדושה יותר מהחיים בחו”ל, ולכן רק בה או בשבילה יכולה להיות נבואה. מערכת חיים יהודית שלמה אינה יכולה להתאפשר בארץ שאינה בשליטתנו, ויש מצוות ייחודיות לארץ ישראל. גם שאר המצוות – הקיום האמיתי והשלם שלהן הוא בארץ.

אם החניכים עדיין מרוכזים, כדאי להקריא קטע של הרב צבי יהודה (נספח 5) שמסכם את הדברים.

לסיום בקשו מהחניכים לצלם תמונה או להוסיף לכרזה (בהתאם לאפשרות שבחרתם בשלב א) דבר נוסף שמתאפשר רק בארץ בעקבות מה שלמדו בפעולה (אם הם מתקשים לחשוב בעצמם, כוונו אותם לדברים שהיו בסיטואציות: תמונה של מצווה מהתלויות בארץ, תמונה של מצווה בכלל, בית מקדש, נבואה וכדומה).

צ’ופר (נספח 6)
בפירות יש הרבה ויטמינים, אבל בפירות של ארץ ישראל יש ויטמין מיוחד – ויטמין ק’ – ויטמין של קדושה! (על פי דברים של הרב דרוקמן)

נספחים: 

נספח 1
סרטון ‘קמפיין המטוס של צו פיוס’
https://www.youtube.com/watch?v=-gYAfgRX-4Y

נספח 2
שלום לך ארץ נהדרת
https://www.youtube.com/watch?v=DgvmC-F5jsE

נספח 3

הרמב”ם (הלכות מלכים ומלחמות ה, ט) פוסק ש”אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם”, אך מסייג שישנן סיבות אחדות שבעטיין מותר לאדם לצאת מהארץ: ללמוד תורה, לישא אישה ולצורך פרנסה. אולם, גם ההיתר הוא ליציאה זמנית בלבד, ומיד בסיימו את עיסוקיו אלו – יחזור לארץ, “אבל לשכון בחוצה לארץ – אסור’. רק במקרה ששורר חלילה רעב חמור מאוד בארץ, מותר לאדם לצאת ולגור בארץ אחרת כדי להתקיים.

אך הרמב”ם מוסיף שאף על פי שמותר לצאת במקרים שציין – אין זו מידת חסידות. הוא מביא לכך דוגמה ממחלון וכליון, שהיו “גדולי הדור”, ויצאו מהארץ בעקבות שנים של רעב גדול, ובכל זאת “נתחייבו כליה למקום” בשל כך.

היום, ברוך ד’, איננו נמצאים במציאות של רעב נורא, וממילא אין כל היתר לאדם לצאת ולהשתקע בחוץ לארץ. לגבי הסיבות שמנה הרמב”ם ליציאה זמנית מהארץ, צריך לבחון כל אחת מהן לפי מציאות ימינו.

(מתוך תשובה של הרב דרוקמן זצ”ל, ‘ואשיבה – משפחה, עם וארץ’, עמ’ 153)

נספח 4: מה הייתם עושים?

דף 1

בקיץ האחרון אימא שלכם קיבלה הצעת עבודה בניו ג’רזי. עבודה מהסוג שהיא יכלה רק לחלום עליו, התחום הספציפי שבו היא מתמחה, משכורת טובה ושעות נוחות. זה אומנם אומר לעבור דירה ולעזוב את המשפחה והחברים, אבל אחרי הרבה התלבטויות ההורים שלכם מחליטים: עושים רילוקיישן.
את הקיץ האחרון בארץ הקדשתם לפרדה מהמשפחה ומהחברים בטיולים משותפים, במסיבות ומה לא. לנצל כל רגע אחרון איתם. באחד המפגשים המשפחתיים יוני, אח של אבא, זרק איזו אמירה שאי אפשר לחיות חיים יהודיים אמיתיים בחו”ל. מה אתם חושבים?

אם זו התשובה שלכם:
מה פתאום! יש בניו ג’רזי קהילה יהודית חזקה, והתורה היא אותה תורה בארץ ובחו”ל.
לכו ל _______ (דף 2)

אם זו התשובה שלכם:
ואללה, יש מצב שהוא צודק. אם כל הדורות חלמו להיות פה, כנראה יש פה משהו מיוחד.
לכו ל _________ (דף 3)

דף 2

הקיץ נגמר, הגיע הזמן לעזוב. אתם עולים על המטוס ואומרים שלום לארץ מלמעלה. כשאתם מגיעים לשכונה החדשה שלכם אתם מופתעים. חוץ מהאנגלית אפשר לחשוב שהגעתם לארץ: בתי כנסת, סופר כשר, אפילו כמה שלטים בעברית. יוני סתם הגזים. אתם משתלבים בקהילה ושוכחים מהעניין, עד שבשיעור נביא בבית הספר אתם לומדים ציטוט מספר הכוזרי: “כל מי שנתנבא, לא נתנבא כי אם בה (=בארץ ישראל) או בעבורה”. פתאום אתם נזכרים במה שיוני אמר אז. לזה הוא התכוון? נבואה היא סיבה מספיק חשובה כדי להיות בארץ? מה אתם חושבים?

אם זו התשובה שלכם:
אולי פעם זו הייתה סיבה להיות בארץ, אבל כיום גם ככה אין נביאים, אז מה זה משנה?
לכו ל _______ (דף 4)

אם זו התשובה שלכם:
נכון שאין היום נבואה, אבל נבואה היא רק התוצאה בפועל שמעידה על משהו עמוק יותר שיש בארץ ואין בחו”ל. בארץ יש שכינה, ובגללה חשוב להיות שם.
לכו ל _________ (דף 5)

דף 3

הכרטיסים כבר קנויים, הבית החדש מחכה לכם, ושום אמירה של יוני לא תשנה את זה. אבל תוך כדי הטיסה וההתמקמות אתם תוהים לעצמכם מה המשהו המיוחד שחסר פה. נכון שמחוץ לשכונה לפעמים מסובך למצוא אוכל כשר, אבל בתוך השכנה יש חיים יהודיים מלאים, אוכל כשר, תפילות, אפילו סניף בני עקיבא. העברית זה כל הסיפור?! אתם נכנסים לבית הספר החדש. בהתחלה מוזר לכם ללמוד באנגלית, אבל גם לזה אתם מתרגלים. באחד משיעורי נביא אתם מקבלים ציטוט מספר הכוזרי: “כל מי שנתנבא, לא נתנבא כי אם בה (=בארץ ישראל) או בעבורה”. לזה יוני התכוון? נבואה היא סיבה מספיק חשובה כדי להיות בארץ? מה אתם חושבים?

אם זו התשובה שלכם:
אולי פעם זו הייתה סיבה להיות בארץ, אבל כיום גם ככה אין נביאים, אז מה זה משנה?
לכו ל _______ (דף 4)

אם זו התשובה שלכם:
נכון שאין היום נבואה, אבל נבואה היא רק התוצאה בפועל שמעידה על משהו עמוק יותר שיש בארץ ואין בחו”ל. בארץ יש שכינה, ובגללה חשוב להיות שם.
לכו ל _________ (דף 5)

דף 4

השנה מתקדמת, והנושא הזה לא עולה שוב – לא בבית הספר, לא במשפחה, ואפילו לא כשיוני מתקשר להגיד לכם מזל טוב ליום ההולדת. רק לקראת סוף השנה, בשבת פרשת ‘בהר’, הנושא הזה צף שוב.
תפילה שחרית בבית כנסת, מתחילה קריאת התורה. בדרך כלל קשה לכם להתרכז בה, אבל בפסוקים הראשונים אתם עוד איכשהו בעניינים. החזן קורא: “שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ… וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ”, ופתאום אתם קולטים – בחו”ל אין שום דבר שונה בשמיטה! בבית אתם שואלים את אבא ואימא אם יש עוד מצוות שלא מקיימים בחו”ל, והם מספרים לכם על מצוות התלויות בארץ: תרומות ומעשרות, עורלה, כלאיים, הפרשת חלה ועוד. מה התחושה שלכם?

אם זו התשובה שלכם:
סבבה. אם לא חייבים במצוות האלה פה, אז פשוט לא צריך.
לכו ל ______ (דף 6)

אם זו התשובה שלכם:
באסה, מפסידים מצוות.
לכו ל ______ (דף 7)

דף 5

אתם מנסים לברר קצת על נושא השכינה, במה היא מתבטאת בארץ כיום כשלצערנו אין בית מקדש ואין נבואה. אתם מגיעים למסקנה שהמציאות של שכינה חסרה כיום גם בארץ. נכון שבחו”ל היא עוד יותר חסרה, אבל לא יכול להיות שזה כל מה שיוני התכוון לומר. כשמגיעה פרשת ‘בהר’ אתם חשובים שאולי הבנתם מה חסר.
תפילה שחרית בבית כנסת, מתחילה קריאת התורה. בדרך כלל קשה לכם להתרכז בה, אבל בפסוקים הראשונים אתם עוד איכשהו בעניינים. החזן קורא: “שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ… וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ”, ופתאום אתם קולטים – בחו”ל אין שום דבר שונה בשמיטה! בבית אתם שואלים את אבא ואימא אם יש עוד מצוות שלא מקיימים בחו”ל, והם מספרים לכם על מצוות התלויות בארץ: תרומות ומעשרות, עורלה, כלאיים, הפרשת חלה ועוד. מה התחושה שלכם?

אם זו התשובה שלכם:
סבבה. אם לא חייבים במצוות האלה פה, אז פשוט לא צריך.
לכו ל ______ (דף 6)

אם זו התשובה שלכם:
באסה, מפסידים מצוות.
לכו ל ______ (דף 7)

דף 6

עובר כמעט שבוע, ומגיע יום שישי. החברים בכיתה מחליטים לעשות פעילות מיוחדת לכבוד שבת ולאפות חלות. הכנתם בצק, הוא תפח, ושנייה לפני שהתחלת לקלוע את החלות מישהו מהתלמידים אמר שצריך להפריש חלה. אתם אומרים שמה פתאום, זו מצווה התלויה בארץ ולא מקיימים אותה בחו”ל, אבל הוא מתעקש. לפי שמתחילה מריבה אתם מחליטים לפנות אל הרב של בית הספר. כשהוא שומע את השאלה הוא מחייך ואומר שזה לא סותר: זו מצווה התלויה בארץ, אבל מקיימים אותה גם בחו”ל כדי שלא נשכח אותה בשנות הגלות הארוכות. הוא מסביר לכם שגם שאר המצוות הקיום שלהם שונה בחו”ל ובארץ ומראה לכם קטע שהרב דרוקמן כתב על הנושא (ואשיבה, עמ’ 146): “המשמעות הרוחנית המלאה של כל מצוות התורה היא אך ורק בארץ ישראל. ואפילו מצוות שבגופו של אדם, כמו תפילין וציצית, שאדם מחויב לקיימן בכל מקום בעולם, אפילו מצוות אלו ממלאות את תכליתן הרוחנית השלמה רק בארץ ישראל”. מה התחושה שלכם?

אם זו התשובה שלכם:
מה זה משנה אם המצוות הן תזכורת או קיום מלא – מקיימים אותו הדבר!
לכו ל ______ (דף 8)

אם זו התשובה שלכם:
יאללה, משכנעים את אבא ואימא לחזור לארץ.
לכו ל ______ (דף 9)

דף 7

אז לזה יוני התכוון? שהחיים היהודיים לא שלמים כי אין מצוות התלויות בארץ? זה באסה, אין ספק. אבל תכלס, כמה יוצא לנו לקיים את המצוות האלה בארץ?! לרובנו אין שדה או אפילו עצים בחצר, אז עורלה וכלאיים פחות רלוונטי. שמיטה זה רק פעם בשבע שנים, ואולי עד השמיטה הבאה כבר נחזור. את הפירות קונים בסופר, ומעולם לא הפרשנו בעצמנו תרומות ומעשרות. הדבר היחיד שאולי רלוונטי זה הפרשת חלה. אבל רגע, כשהכנתם חלות בבית ספר כן הפרשתם חלה!

אתם מחליטים לשאול על כך למחרת את הרב של בית הספר. כשהוא שומע את השאלה הוא מחייך ואומר שזה לא סותר – זו מצווה התלויה בארץ, אבל מקיימים אותה גם בחו”ל כדי שלא נשכח אותה בשנות הגלות הארוכות. הוא מסביר לכם שגם שאר המצוות הקיום שלהם שונה בחו”ל ובארץ ומראה לכם קטע שהרב דרוקמן כתב על הנושא (ואשיבה, עמ’ 146): “המשמעות הרוחנית המלאה של כל מצוות התורה היא אך ורק בארץ ישראל. ואפילו מצוות שבגופו של אדם, כמו תפילין וציצית, שאדם מחויב לקיימן בכל מקום בעולם, אפילו מצוות אלו ממלאות את תכליתן הרוחנית השלמה רק בארץ ישראל”. מה התחושה שלכם?

אם זו התשובה שלכם:
מה זה משנה אם המצוות הן תזכורת או קיום מלא, מקיימים אותו דבר!
לכו ל ______ (דף 8)

אם זו התשובה שלכם:
יאללה, משכנעים את אבא ואימא לחזור לארץ.
לכו ל ______ (דף 9)

דף 8
הרב מסביר לכם שאומנם הקיום בפועל הוא אותו דבר, אבל הרב דרוקמן מתכוון לומר שהמשמעות של המצוות שונה. יש לנו כעם חיבור מיוחד של שלושה דברים: עם, תורה וארץ. רק כששלושת הדברים מחוברים אנו יכולים לחיות חיים יהודיים שלמים, ואם חלק אחד חסר, הכול קצת חסר. שנייה לפני שהוא הולך הוא אומר לכם שמציאות חיים יהודית שלמה זה מעבר לקיום מצוות הפרטי, ויש עוד דברים שלא יכולים להיות בחו”ל, אבל אתם לא מספיקים לשאול אותו למה הוא מתכוון.
בדרך הביתה אתם מסתכלים סביבכם. זו תקופת בחירות בארצות הברית, וכל הפרסומות עוסקות רק בזה. אולי זה מה שהרב דיבר עליו: לחיות במדינה יהודית, שבה שלטון ומערכת משפט משלנו – זה לא דבר שיכול לקרות במקום אחר. ותכלס, עכשיו זה עוד אולי נראה קצת רחוק, אבל בית מקדש ברור שלא יכול להיות במקום אחר.

עכשיו, אחרי שהבנתם קצת יותר למה יוני התכוון, תחזרו למקום שבו התחלנו את הפעולה!

דף 9

אתם מסיימים לדבר עם הרב וחושבים על החיבור החזק שיש בין תורה, עם וארץ: ברגע שאחד מהם חסר הכול קצת חסר. בדרך הביתה מבית הספר אתם מסתכלים סביבכם. זו תקופת בחירות בארצות הברית, כל הפרסומות עוסקות רק בזה, והתחושה שלכם מתעצמת: לחיות במדינה יהודית, שבה שלטון ומערכת משפט משלנו, זה לא דבר שיכול לקרות במקום אחר. ותכלס, עכשיו זה עוד אולי נראה קצת רחוק, אבל בית מקדש ברור שלא יכול להיות במקום אחר.

עכשיו, אחרי שהבנתם קצת יותר למה יוני התכוון, תחזרו למקום שבו התחלנו את הפעולה!

נספח 5: הרב צבי יהודה
“מפני מה נתאווה משה רבנו ליכנס לארץ ישראל? וכי לאכול מפריה או לשבוע מטובה הוא צריך? אלא כך אמר משה: הרבה מצוות נצטוו ישראל, ואין מתקיימין אלא בארץ ישראל. אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולם על ידי” (סוטה יד, א). יש אנשים שמבינים באופן שטחי שאין לארץ ישראל ערך עצמי ורק ‘נותנת רווחים’ של קיום מצוות התלויות בארץ, כגון שמיטה, תרומות ומעשרות וכדומה, כך שהארץ אינה אלא מכשיר ואמצעי, והמצוות מהוות את התכלית. כל זה מסולף מעיקרו. האמת היא הפוכה מזה. כל הרווחים האלו הם תוצאות של נצחיות קדושת ארץ ישראל. הפרטים נמשכים מן הכלל ולא להיפך: כל פרטיה ודקדוקיה של תורה נמשכים מקדושת כלל ישראל, ‘אשר בחר בנו מכל העמים’.

(שיחות הרב צבי יהודה, במדבר)

נספח 6: צ’ופר

אפשר אולי להוסיף ציור של כדורי ויטמינים
בפירות יש הרבה ויטמינים, אבל בפירות של ארץ ישראל יש ויטמין מיוחד – ויטמין ק’ – ויטמין של קדושה! (על פי דברים של הרב דרוקמן)