איתור סניפים וכפרי בוגרים
האם אנחנו באמת מיישמים את הערכים שאליהם התחנכנו? הגיע הזמן לבדוק את עצמנו.
כפתיחה לנושא, חשוב לנו להביא למודעות החניכים את הפער העצום, שקיים בין האידיאלים הגדולים שכולנו מאמינים בהם, לבין הנכונות שלנו לפעול על פיהם ביומיום.
כולנו מעריכים “מסירות נפש”, מעריצים את ר’ עקיבא וחנה סנש שהקריבו את חייהם למען ערכים. אך כל אחד מאתנו, עד כמה הוא מוכן לוותר על דברים פעוטי ערך יותר (זמן, אוכל, שינה) למען אותם ערכים בדיוק…?
כנראה שגם כאן נדרשת מסירות נפש וכוח רצון חזק מאוד… אם לא למעלה מזה..!
המדריך יעמיד את החניכים בשורה ישרה צמוד לקיר, המדריך יקריא לחניכים את רשימת ערכים. חניך שמסכים מאוד עם הערך יצעד 3 צעדים קדימה.
רשימת הערכים:
לאחר קריאת כל הערכים, המדריך יחלק לכל חניך פיסת נייר/ סוכרייה וכדומה. על כל חניך לסמן את המקום שאליו הגיע בעזרת הסוכרייה/ פיסת נייר.
לאחר מכן החניכים יחזרו בשנית לשורה ישרה צמוד לקיר המדריך יקריא לחניכים מקרים
(נספח מס’ 1)
סביר להניח שיווצר פער בין המקום שהגיעו אליו החניכים ברשימת הערכים לבין המקום שאליו הגיעו החניכים ברשימת המקרים.
המדריך יעלה לדיון את הנקודות הבאות:
המדריך יחלק לכל חניך סוכרייה אחת או יותר ויבקש מכל חניך לחפש בו- אדם אחד או יותר (כמספר הסוכריות) שהסוכרייה הזאת תשמח אותו.
המדריך יספר לחניכים את הסיפור על גיל (נספח מס’ 2)
אפשר לספר את הסיפור בכמה צורות:
לאחר הסיפור המדריך ילבן עם החניכים את הנקודות הבאות:
בשלב הראשון והשני של הפעולה ראינו שנוצר פער בין הערכים שאנו מאמינים בהם, ומסכימים אתם לבין מעשינו בפועל בחיי היום- יום. בשלב בשלישי של הפעולה ראינו שכאשר אנו רוצים לשמח מישהו או לעזור למישהו באופן טבעי אנחנו הולכים ומחפשים רחוק, אולי החבר שיושב לידי הוא זה שהסוכרייה יכולה לעזור לו ברגעים אלו יותר מאדם אחר שנמצא רחוק יותר.
בשלב הרביעי של הפעולה ראינו את גיל, וכמאמר הסיפור “גיל הוא בהחלט ילד רגיל”… התופעה שקראנו עליה בסיפור איננה תופעה חריגה אנו רואים זאת על עצמנו כאשר אנו רוצים לעשות משהו אנו הולכים רחוק מידי ולפעמים אפילו פוגעים בקרוב אלינו.
בפעולה ראינו שהתמדה ועשייה של המעשים הקטנים, לפעמים קשה יותר מעשיה חד פעמית של עשייה גדולה.
עבדת יום שלם בסחיבת סלים כבדים. בסוף היום הרווחת 100 ₪.
בהפגנה של תנועה פוליטית שאינך מסכים לה, עומד נציג המפלגה ומדבר. חבריך הצליחו להדביק לו לגב (מבלי שירגיש) שלט: “אני מדבר שטויות”. הקהל צוחק.
אתה הולך עם השבט למסיבת יום- הולדת שבה תכננתם להפתיע את אחד החברים.
עולה חדש מרוסיה שואל אותך איך מגיעים לרחוב מסוים. בתנועות ידיים לא הצלחת להסביר לו.
אתה באמצע משחק כדורגל מכריע בין הסניף שלך לסניף השכן. באמצע המשחק הצצת בשעון ו…זמן מנחה עובר בעוד 2 דקות.
אך כבר לא תוכל לחזור אליו?!?
אתה עומד להירדם בצוהריים. מתוך נמנום אתה שומע צלצול טלפון. אמך עונה, ומתשובותיה אתה מבין ש”על הקו” נמצא אחד מהחבר’ה שאוהב לשפוך את ליבו לפניך, ואתה יודע שאם תענה- כבר לא תחזור לישון.
אתה מדבר עם חברך בטלפון ומתאר בהתלהבות את “הקטעים” שהיו אתמול בביה”ס. באמצע השיחה יש שיחה ממתינה. על הקו אימא שלך שמבקשת שתרוץ מיד לחנות המכולת, לפני שסוגרים.