איתור סניפים וכפרי בוגרים
בפעולה זו נענה על השאלה מדוע צדקה היא בבחינת “צדק” ולא “חסד”- מדוע יש חובה על האדם לתת מרכושו הפרטי ולסייע משלו למישהו אחר. התשובה לשאלה זו נובעת ממעמדו של האדם ותפקידו בעולם. בפעולה זו נראה כי העולם נברא מלכתחילה כחסר, ועל האדם מוטלת המשימה לקדמו ולשפרו. כך הוא שותף לקב”ה למעשה הבריאה, הממשיך ומשתכלל. על כן ניתן על עניין הצדקה לומר כי אכן הרכוש לא נחלק באופן שווה בעולם, אך אין זו גזירה משמיים!! זהו תפקידו של האדם לחלקו באופן הגון ולעזור לחלשים.
המדריך יחלק את החניכים לשתי קבוצות, המדריך יציג נתון על כל קבוצה להציע בתורה ובמהירות כיצד ניתן לשפר את המצב או לשכלל את העניין
לדוגמא:
המדריך יעלה לדיון את הנקודה הבאה:
על רבי עקיבא כולנו שמענו (בכל זאת, אנחנו בני עקיבא…), אבל לא כולנו שמענו על ה”חבר” שלו טורנוסרופוס. טורנוסרופוס היה רומאי והיו לו הרבה שאלות לשאול את רבי עקיבא על היהודים ומנהגיהם המשונים. לטורנוסרופוס היו הרבה פעמים שאלות מגמתיות ומתחוכמות ונדרשה חכמה כדי לענות עליהן.
המדריך יחלק לחניכים את המדרש על ר’ עקיבא וטרונסרופוס הרשע (נספח מס’ 2)
קצת על המדרש:
ר’ עקיבא אומר שמעשי בני אדם גדולים ממעשי הקב”ה. מדוע?!
נמשיך לקרוא ונראה כי שאלת טורנוסרופוס לא הייתה כה תמימה. מאחוריה הסתתרה ביקורת על ברית המילה. אם מעשי הקב”ה מושלמים כיצד באים בני האדם ופוגעים ומשנים (ברית מילה למשל)
רבי עקיבא לא רק משיב הוא גם מדגים את דבריו. מהן הדוגמאות? מה משמעותן?
לטורנוסרופוס שאלה טובה נוספת- מהי? (הואיל והוא חפץ במילה, למה אין הולד יוצא מהול ממעי אמו?) מה תאמרו עכשיו?
רבי עקיבא אומר כי תינוק, לא רק שאינו מהול, הוא גם מחובר עדיין לאמו בחבל הטבור, כלומר התינוק אינו מושלם.
אחרי שגילינו מה שאלתו האמיתית של טורנוסרופוס, צריך לברר- האם תשובתו של רבי עקיבא הייתה אמיתית, האם הוא באמת חושב שמעשי אדם נאים יותר ממעשי שמים, או שאמר זאת פשוט כדי להקדים תרופה לשאלה של טורנוסרופוס?
תשובה (לאחר שנתקבלו תשובות מהחניכים): נראה כי רבי עקיבא באמת מתכוון למה שהוא אומר.
בשלב הראשון של הפעולה ראינו שכל אחד מסתכל על תפקידו בעולם בצורה שונה. אבל אנו צריכים לזכור ולהבין שלכל אחד ואחד מאתנו בלי יוצא מן הכלל יש תפקיד בעולם- שליחות, ואנו צריכים למלא אותה על הצד הטוב ביותר.
בשלב השני של הפעולה ראינו שהאדם לוקח חומרי גלם שהקב”ה ברא ומשפר אותם, כשהקב”ה ברא את העולם הוא ברא אותו לא מושלם, העולם הוא בעצם חומר גלם חסר, אבל הקב”ה לא סתם השאיר את העולם “חסר” הוא השאיר בו מישהו אחראי מאוד שתפקידו לדאוג לעולם- זהו האדם! תפקיד האדם בעולם הוא לשמור על מה שהקב”ה עשה וכמובן לעבוד, לשפר, ולשכלל כמה שיותר… בשלב השלישי ראינו שרבי עקיבא חושב ומתכוון לכך שמעשי אדם נאים ממעשי שמיים, ר’ עקיבא גם נותן דוגמאות, הדוגמאות מראות כי העולם אינו מושלם. העולם הוא חומר גלם שהאדם משכלל אותו.
אנו צריכים לזכור שזמננו בעולם מוגבל, וצריך וכדאי שננצל כל דקה עד תום.
שנזכה..
“אני מאמין שהחיים בעיקרם אינם אוסף השעות והימים בין לידתו של אדם למותו,
אלא התוכן שאנו יוצקים לתוכם, הביטוי החזק של הקיום איננו זרימת הזמן לאורך חייו של האדם,
אלא אוסף החותמות שהוא מטביע על הסובבים אותו מכוח אישיותו ומעשיו-
ואוסף החותמות שהעולם מטביע בו דרך רגישותו ופתיחותו לגוונים היותר דקים של גילוי החיים.
יש מי שנתנו לו חיים ארוכים ובמובן המסוים הזה כמעט לא חי
ויש מי שחי חיים קצרים ומלאים…
למד לאהוב, לחנך- התלבט בבעיות היותר עמוקות של החיים
ותישאר עם זאת רגיש ופתוח לחייך, לטייל”….
(מתוך הספד ליוני נתניהו ז”ל)
“שאל טרונוסרופוס הרשע את ר’ עקיבא:
איזה מעשים נאים של הקב”ה או של בשר ודם?!
אמר לו: של בשר ודם נאים.
אמר לו טרונוסרופוס: הרי השמיים והארץ יכול אדם לעשות כיוצא בהם?
אמר לו ר’ עקיבא: לא תאמר לי בדברים שהם למעלה מן הבריות, שאין שולטין בהם, אלא בדברים שהם מצויים בבני אדם.
אמר לו: למה אתם נימולים?
אמר לו: אף אני הייתי יודע שאתה עתיד לומר לי כן, לכך הקדמתי ואמרתי לך: מעשי בשר ודם הם נאים משל הקדוש-ברוך-הוא.
הביא לו ר’ עקיבא שיבולים וגלוסקאות, אמר לו: אלו מעשי הקדוש-ברוך-הוא ואלו מעשה בשר ודם- אין אלו נאים?
הביא לו אניצי פשתן וכלים מבית שאן, אמר לו: אלו מעשה הקדוש-ברוך-הוא ואלו מעשה בשר ודם- אין אלו נאים?
אמר לו טרנוסרופוס: הואיל והוא חפץ במילה, למה אין הוולד יוצא מהול מעי אמו? אמר לו ר’ עקיבא: ולמה שררו יוצא עמו- לא תחתוך אמו שררו?