איתור סניפים וכפרי בוגרים
פעילות בחוץמדריכים יקרים,
לפניכם שלוש תחנות פעילות על הסרטבה, הכוללות משחקים, חידות ומתודות שתוכל לעשות עם החניכים שלכם לאורך המסע.
סומכים על שיקול הדעת שלכם, מתי לעצור בכל פעם את החניכים וללמד אותם היכן הם נמצאים, מה היה כאן בעבר ומה הקשר שלנו לכל זה, ממליצים לעבור על התוכן מראש ולבחור במה להתמקד או להתאים לשבט שלכם.
הכנות וציוד:
*יש להדפיס את הנספחים –
נספח 1 – המפה
נספח 2 – ספר המקבים
נספח 3 – סיפור מרדף בבקעה
*יש להצטייד בכמה מטבעות של 10 אגורות להדרכה.
בהצלחה!
תחנה ראשונה – לתחילת המסלול, ידע כללי
*נסה לתת לחניכים לענות ורק לאחר מכן תאמר את התשובה הנכונה.
שאלות:
תשובות:
תחנה שנייה – "בימים ההם בזמן הזה"
*נסה לתת לחניכים לענות ורק לאחר מכן תאמר את התשובה הנכונה באריכות או בפירוט לפי מה שמתאים.
שאלות:
תשובות:
תחנה 3- על הפסגה
עשיתם זאת הגעתם לפסגה!
שאלות
תשובות
מסע הטיפוס אל פסגת הסרטבה הנו אירוע שהוא חלק בלתי נפרד מטקס סוף מסלול והענקת סמל היחידה למסיימים.
זהו המשך למסורת שהחלה בתקופת סיירת חרוב המיתולוגית, לפני כ- 50 שנה (1967-1973).
סיירת חרוב פעלה אז בבקעת הירדן:
היו אז מאנשי הסיירת שעשו דרכם אל הפסגה הזו פעם אחר פעם, לצרכי תרגול ואימון, לחזק את איתנות הלוחמים.
גם כמדינה עצמאית ולא רק בתקופת החשמונאים, לוחמי הסיירת לחמו כאן והגנו על הבית ! הם בלמו חדירות חוליות מחבלים מירדן וסיכול את כוונותיהם להגיע לעומק ריכוזי האוכלוסייה ביהודה, שומרון ולב הארץ. היו כאן מבצעים מרשימים וחדשניים וחוסלו עשרות מחבלים.
סיירת חרוב שילמה אז מחיר דמים כבד.
לסיום, אחרי הדרך הארוכה יחד, בנו יחד פירמידה אנושית או ליצור מגן דוד ללא אביזרים על פסגת ההר, כמובן מוזמנים לצלםמעם הנוף של "ארץ המרדפים" – הבקעה.
נספחים
נספח 1 – מפה
נספח 2 – ספר המקבים
ספר מקבים, פרק א
ט"ז ותִכּוֹן המלוכה לפני אנטיוכוס ויתנשא למלוך בארץ מצרים למען מלוך על שתי הממלכות:
י"ז ויבוא מצרימה בעם כבד ברכב ובפילים ובפרשים ובאֳני (אניות) גדול:
י"ח ויערוך מלחמה עם תלמי מלך מצרים ויסוג תלמי מפניו וינוס ויפלו חללים רבים:
י"ט וילכדו ערי המבצר בארץ מצרים וייקח שלל ארץ מצרים:
כ וישוב אנטיוכוס אחרי הכותו את מצרים בשנת מאה וארבעים ושלוש ויעל על ישראל ועל ירושלים בעם כבד:
כ"א ויבוא אל המקדש בגאווה וייקח את מזבח הזהב ואת מנורת המאור ואת כל כֵליה:
כ"ב ואת שולחן המערכת ואת הקשוות ואת המזרקות ואת כפות הזהב ואת הפרוכת ואת העטרות ואת עדי הזהב אשר לפני ההיכל ויפצל הכול:
כ"ג וייקח את הכסף ואת הזהב ואת כלי החמדה וייקח את אוצרות המטמונים אשר מצא:
כ"ד ובקחתו הכול שב לארצו ויעש הרג רב וידבר בגאוּת רבה:
כ"ה ויהי אבל גדול בישראל בכל מקומותיהם:
כ" ו ויאנחו ראשים וזקנים
בתולות ובחורים אומללו ויופי נשים שונה:
כ"ז וכל חתן נשא קינה יושבת בחופה התאבלה:
כ"ח והארץ חלה על יושביה וכל בית יעקב לבש בושת:
ספר מכבים פרק ב
א בימים ההם קם מתתיהו בן יוחנן בן שמעון כהן מבני יהויריב מירושלים וישב במודיעים:
ב ולו חמישה בנים יוחנן הנקרא גדי:
ג שמעון הנקרא תרסי:
ד יהודה הנקרא מקבי:
ה אלעזר הנקרא חורן
יונתן הנקרא חפושׂ:
ו וירא את הנאצות אשר נעשו ביהודה ובירושלים
ז ויאמר אוי לי למה יולדתי לחזות בשוד עמי ושוד עיר הקודש
מט ועתה בנים קנאו לתורה ותנו נפשותיכם על ברית אבותיכם:
נ זכרו מעשי אבות אשר עשו בדורותיהם ונחלתם כבוד גדול ושם עולם:
…
ס"ה ויהודה המקבי גיבור חיל מנעוריו הוא יהיה לכם שר צבא ונלחם מלחמת העם:
ספר מכבים, פרק ג
א ויקם תחתיו יהודה בנו הנקרא מקבי:
ב ויעזרו לו כל אחיו וכל אשר דבקו באביו וילחמו מלחמת ישראל בשמחה:
ג וירב כבוד לעמו וילבש שריון כגיבור, ויחגור כלי מלחמתו ויערוך מלחמות
[ויך אויב אחור] ויגן על המחנה בחרב:
ד וידמה לאריה במעשיו וככפיר שואג לטרף:
…
י ויאסוף אפולוניוס גוים ומשומרון חיל גדול ולהלחם עם ישראל:
י" ח ויאמר יהודה נקל כי יסגרו רבים בידי מעטים ואין מעצור לפני שמים להושיע ברבים או במעטים:
י"ט כי לא ברוב חיל נצחון המלחמה ומן השמים הגבורה:
כ הם באים אלינו ברוב גאווה ופשע להשמיד אותנו ואת נשינו ואת בנינו ולבוז אותנו:
כ"א ואנחנו נלחמים על נפשותינו ועל תורתנו:
כ"ב והוא יגוף אותם לפנינו ואתם אל תראו מפניהם:
כ"ג וכאשר כילה לדבר נפל עליהם פתאום וינגף סירון ומחנהו לפניו:
כ"ד וירדפום במורד בית חורון עד הבקעה ויפלו מהם כשמונה מאות איש והנשארים ברחו לארץ פלישתים:
כ"ה ויחל פחד יהודה ואחיו והאימה נפלה על הגויים אשר מסביבותיהם:
כ"ו ויגע עד המלך שמו ועל מלחמות יהודה היה מספר כל עם:
נספח 3 – מרדף בבקעה
ההליקופטרים נחתו על הרכס השטוח, הסלעי. המיית חיה מיתולוגית מפלצתית, הרעידה חדרי בטן ותנופת הפרופלורים באוויר יצרה סופות חול מקומיות אשר העיפו חלקי סלע לכל עבר. הכיתה ירדה כחטף מן המטוס ונתפזרה בשטח במהירות מרבית.
ערן, סמל המחלקה, הורה לחייליו להתאסף במורד הרכס ולהמתין עד אשר יונחת כל הכוח במקום.
השמש להטה ביקוד אש. הקרניים פגעו בסלעים הפזורים בשטח ובגבעות החשופות והחדירו לעיני החיילים הבהק מסנוור. הזיעה החלה לבצבץ במצחים ונטפה אט אט לעיניים ולאף וצרבה את הפה במליחותה.
האור היה חם כקיטור והרגשת עצמך כמוטל בתוך תנור אופים. החגור העיק על הבטן וכובע הפלדה על הראש.
למטה השתרע שטח עצום, הדור בהוד קדומים. את השטח חצה וואדי צר בעל קירות גבוהים מאוכלסים במערות רבות לאין ספור. בתחתית הוואדי גדלה צמחיה מעטה אשר היוותה את סימן החיים היחיד במקום
… הגשש הוביל בראש כשלצידו המ"פ ואחריו כיתתו של ערן. הפלוגה צעדה בעקבותיהם.
הגשש גחן לאדמה, הציץ בחשדנות ימינה ושמאלה ופתע ביד תקיפה הורה כלפי מקום השיחים. הוא השתטח על הקרקע יחד עם המ"פ וכל הפלוגה אחריהם.
כל הפלוגה רבוצה הייתה על הקרקע והפעם היה ברור לכל אחד מהם כי המסע המטורף נסתיים ואילו מעתה ידברו כדורים, אש ועופרת.
הפטפוטים והקובלנות שליוו עד עתה את המסע המפרך, נפסקו בבת אחת למרות שלא ניתנה פקודה לכך. העיניים ננעצו באזור השיחים הירוק וצפו בקוצר רוח לתנועה אשר תבוא משם, אלא שהשלווה אשר עטפה האזור, החדירה ללב החיילים אשליה כי יתכן ולא מצוי שם דבר וכי טעה הפעם הגשש.
אך לא כך סבר יוסי. הגבר הגבוה ורחב הכתפיים, למוד המלחמה, היה בטוח כי לא טעה הגשש. הוא חלץ משקפתו מתוך הנרתיק, קירבה אל עיניו ובמשך שהות ארוכה בחן את אזור השיחים. הוא לא גילה דבר… הוא פחד. הוא היה מוכרח להודות בכך בינו לבין עצמו. הפחד היה אכזרי ונוקב ללא רחמים ורגש. הוא ניסה להתגבר עליו, להעלות חיוך, אלא שהדבר לא עלה בידיו.
לפתע נשמעה הוראתו של יוסי. "ערן, עלה על צלע הוואדי וחפה עלינו. שמור קו ישר יחד עמנו ועל כל תנועה חשודה דווח במהירות". …השקט היה נוקב ומפחיד. נשמע רק שאון הרגליים הרומסות את השיחים.
ערן צעד בקו ישר עם בני כיתתו והמ"פ. הוא אימץ ראייתו וניסה להבחין במשהו חשוד, אלא שהשטח לפנים היה שקט ושליו.
הוא המשיך לצעוד בהציצו מזווית עינו לראות כי אכן שומר הוא על קו אחד. הוא הבחין בציפור שעפה לה ממקום כלשהו באזור השיחים. תוך סקרנות העיף מבט למקום ממנו עפה הציפור וליבו פסק מפעום. היה נדמה לו כי חש בתנועה חשודה באותו מקום. הוא ראה כתם כהה נע לו בתוך השיחים במרחק של כעשרה מטר מהכיתה שצעדה לה לבטח בלא שתבחין במאום.
הוא בחן שנית אותה נקודה ואז כבר היה בטוח כי אותו כתם הוא קבוצה של אנשים שרכנה לה בתוך השיחים מחכה בקוצר רוח לטרף. לפתע הבין כי המחבלים ראו כל העת את הכיתה המתקדמת בלא שהללו ידעו כי נקלעו למלכודת. משנכנסה ידיעה זו להכרתו, הרים קול צעקה מטורפת "המפקד יוסי, חמישה מטרים לפניכם…"
זעקתו נבלעה בקול נפץ אדיר וחזק. האוויר נמלא ריח עשן וגופרית והרעש צלצל באוזניים…
(מתוך: אתר מורשת סיירת חרוב)
שריתה מנדלסון הי״ד עבדה במשך למעלה מעשרים שנה בהנהלה הארצית של תנועת בני עקיבא, והייתה עבור דורות של חניכים וקומונריות הרבה מעבר לתפקידה כאמא של בני עקיבא.
לפני ארבעה חודשים שריתה נרצחה בפיגוע בשכונת רמות בירושלים, בדרכה לעבודה בתנועה.
תנועת בני עקיבא מתגייסים להנציח את דרכה בהכנסת ספר תורה לזכרה.