איתור סניפים וכפרי בוגרים
לדף לימוד מעוצב להורדה לחצו כאן!
צוללים למקורות
| במדבר פרק א פסוק ב
“שְׂאוּ, אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם–בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם“.
| רש“ר הירש
הנה זו סגולתה המיוחדת של הלאומיות היהודית: כלל האומה נתפס תמיד כבית אחד, כבית ישראל; ובני האומה קרויים תמיד “בני איש אחד”, בני ישראל. אולם יחד עם זה מתקיימות שם יחידות יחידות, המשועבדות לכלל הגדול ומוקפות על ידו: בתי אבות ומשפחות (…) אחד היה ישראל אבינו; אולם גם כשהיו צאצאיו ששים רבוא גברים, עדיין היו כולם חברים של “בית אחד”, בנים של “איש אחד”; עדיין חותמת אחת טבועה בליבם ובנפשם; והם מעבירים מדור לדור את המורשה שבידיהם – של תפקיד אחד ושל גורל אחד. אולם במסגרת האחדות היסודית הזאת – ובעצם השפעתה – שומרים ומטפחים רב – גווניות של תכונות, המיוחדות לשבטים ולמשפחות. כך תושג המטרה, שכבר רמזנו עליה פעמים אחדות (…): הייעוד האחד המשותף לכל אדם יוגשם על ידי כל פרט – למרות ייחודו; הוא יוגשם ברב – גווניות של סגולות ותכונות אופי, של מקצועות ועמדות חיים; והגשמה זו תהיה למופת לכלל המין האנושי. כל שבט בייחודו וכל משפחה בסגולותיה יַעְּבדּו את התפקיד המשותף של בית ישראל; יעצבוהו ויחנכו לו את בניהם ויורישוהו לבניהם. משום כך אין מאות האלפים של בית ישראל ניגשים כאן אל העדה כהמון בלתי מחולק; אלא הם נמנין ל”משפחתם לבית אבתם”. הם באים משפחות משפחות, והמשפחות מתייחסות לשבטיהן. מונים את הגברים של כל שבט, והמשפחות של כל שבט באות לעצמן. ופוקדים כל משפחה:
ובקיצור…
ספר במדבר נפתח במפקד בו סופרים את כל עם ישראל, אך הספירה נעשית לפי קבוצות – שבטים, משפחות, ובתי אב. רש”ר הירש לומד מכך שהאחדות היהודית עניינה האומה בכללותה, אך אחדות זו לא מטשטשת את הייחודיות של כל שבט ומשפחה, ודווקא דרך אותה ייחודיות נבנית האחדות האמיתית, שאינה אחידות.
נתון לדיון
כל שבט בייחודו וכל משפחה בסגולותיה יַעְּבדּו את התפקיד המשותף של בית ישראל | רש”ר הירש
בוחן פתע
יודעים את התשובות?
שלחו למספר- 0523662637
היכנסו להגרלה, ואולי תזכו בפרס!