איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים לשבתלדף לימוד מעוצב להורדה לחצו כאן!
| שמות פרק כו, כח
"וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן, בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים, מַבְרִחַ, מִן-הַקָּצֶה אֶל-הַקָּצֶה".
| רש“ר הירש שמות כו, ד“ה ”המשכן“
פירוש סמליותם של הקרשים – שבטי ישראל המלוכדים מסביב למקדש – נראה ברור וסביר. הקרשים הוצמדו יחד על – ידי חיבור כפול: ארבעה בריחים שנראו מבחוץ חיברו אותם מכל צד, ובריח אחד פנימי, סמוי מן העין, קישר אותם כולם יחד (פסוקים כו – כט).
ארבע אמהות ואב אחד היו להם לשבטי עם – יעקב – ישראל. כל אחד מן הבריחים החיצוניים מסמל את התייחסותם אל אחת האמהות, ולפיכך מתחלקים הקרשים – השבטים כלפי חוץ לארבע קבוצות, בהתאם להתייחסותם הפיסית אל אמותיהם. ואילו כולם מתייחסים אל אב אחד, והאב הזה – יעקב – ישראל – הוריש לכולם תעודה (ייעוד) אחת משותפת, "והבריח התיכן בתוך הקרשים" מסמל את רוח תעודת – יעקב – ישראל שהיא מורשתם של כל השבטים; מורשה זו מלכדת את כל השבטים, על תכונותיהם השונות, ל"שבטי – יה", והיא הסוד הטמיר והמופלא של אחדותם הפנימית. את כולם מחייה ומנשא כוח אחד, רוח אחד ורצון אחד, וזה מלכד אותם לעולם ועד מסביב למקדש ה' באחדות שבאחווה.
קרשי המשכן היו מחוברים זה לזה בחמישה מוטות, "בריחים, כאשר ארבעה מהם היו מחוץ
לקרשים, והבריח התיכון עבר בתוך הקרשים עצמם והיה נסתר. רש"ר הירש, שמפרש באופן סמלי את כל מבנהו של המשכן וכליו, לומד מכך שכלפי חוץ עם ישראל מחולק – כמו השבטים שנולדו מארבע אמהות שונות, אך בפנים הוא מאוחד סביב אב אחד – יעקב, וסביב יעוד אחד ורוח אחת של אחווה.
מתוך סקר תנועת "פנימה", 10.1.24
בוחן פתע
יודעים את התשובות?
שלחו למספר- 0523662637
היכנסו להגרלה, ואולי תזכו בפרס!