איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים לשבתלדף לימוד מעוצב להורדה לחצו כאן!
| שמות פרק יא, פסוקים ב-ג:
דַּבֶּר-נָא, בְּאָזְנֵי הָעָם; וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ, וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ, כְּלֵי-כֶסֶף, וּכְלֵי זָהָב. וַיִּתֵּן יְהוָה אֶת-חֵן הָעָם, בְּעֵינֵי מִצְרָיִם;
גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה, גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּעֵינֵי עַבְדֵי-פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי הָעָם.
| רש“ר הירש
דבר נא. אין “נא” אלא במקום שצפויה התנגדות של השני, כדוגמת “אמרי – נא” (בראשית יב, יג) ועוד. זה עתה הוכיח העם את יושרו המוסרי בצורה מזהירה. במשך שלושה ימים היו נוגשיהם, אסורים באזיקי עיוורון, מוסגרים לידיהם חסרי אונים. שלושה ימים נחשפו אוצרותיהם בדירותיהם, ושום יהודי לא ניצל הזדמנות זו לעשות בהם נקם, ולו תהא רק נקמת לעג וקלס; במאומה לא נגעו, מאדם ועד שרוך נעל. ביקש ה’ כי גדלות מוסרית זו, שנגלתה למצרים ברגע בו הוחזר להם מאור עיניהם, ובו מצאו את כל אשר להם ללא פגע, גדלות זו תגבר סוף סוף על סלידת המצרים מפני העברים. והיא אשר הרימה קרנו של האיש משה בעיני המצרים – יותר משעשו זאת הניסים אשר חולל. ושמא משה והעם התקוממו בלבם לרעיון להעמיד בסכנת – מה נצחון מוסרי זה על – ידי בקשות כאלה. אולם רצון ה’ היה לבלי תת לעמו לצאת ריקם (…) לכן: “נא” (…) משמעותה המוסרית הנעלה של הבטחת “ואחרי – כן יצאו ברכש גדול” (בראשית טו, יד), ניתן ללמדה מאופן קיומה.
השבוע יחול יום הפטירה של הרש“ר הירש שאנו זוכים ללמוד מתורתו כל שבוע בדף זה
| ובקיצור..
רש”ר הירש מסביר שמשה היה צריך לשדל ולעודד את עם ישראל לבקש מתנות מהמצרים לקראת צאתם ממצרים. בכל ימי האפלה של מכת חושך היו בני ישראל יכולים לקחת ביד חופשית מהרכוש של המצרים שכה שנאו אותם ומיררו את חייהם, אבל הם לא נגעו בשום דבר. לאחר שחוזר האור, המצרים מבינים איזו גדלות מוסרית הייתה לעם ישראל ולמשה רבנו, וזו הסיבה שהם מוכנים ורוצים לתת לעם ישראל מתנות לדרך. אך את עם ישראל צריך עדיין לדחוף לקבל את אותן מתנות, שכן בכך הם לכאורה פוגעים בנקיות המוסרית בה דבקו עד כה. בני ישראל יוצאים “ברכוש גדול”, גם מבחינה כלכלית, אך גם מבחינה מוסרית!
| נתון לדיון
בוחן פתע
יודעים את התשובות?
שלחו למספר- 0523662637
היכנסו להגרלה, ואולי תזכו בפרס!
