לדף לימוד מעוצב להורדה לחצו כאן!

| בראשית ח כא
“לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו”

• למה הקב”ה לא יקלל עוד את האדמה ויביא מבול לפי הפסוק?
• מה הכוונה ש”יצר לב האדם רע מנעוריו”?

| רש“ר הירש 
מה משמעות “נעורים”? ההוראה המקורית של “נער”: לנענע ולהשליך מעליו […] טבע הנער עודנו בתכונתו המקורית, טרם התעטף בטלית של חנופה, עודנו “מנער” מעליו רשמים טובים ורעים. צעירים אינם לא צדיקים ולא רשעים. אוי לו למי שסבור שהילד הממוצע הוא רשע ומרושע! מי שמכיר ילדים, יודה: לא, אין זה נכון, הנוער איננו מושחת, יצר לב האדם איננו רע מנעוריו, לא מנעוריו ישאף האדם אל הרע […] המבוגרים, ולא הצעירים – הם הם הפקחים החכמים בעיניהם, השטופים בתאוה ורדיפת ממון, הלועגים לכל שאיפה ואידיאל ורואים בהם “חלומות נעורים” […] אם יגיעוי מים, שיצר לב האדם יהיה רע מנעוריו, בניגוד למצב הטבעי – אם יגיעו ימים, שגם הצעירים יראו ברע את האידיאל של חייהם, וכך אפסה כל תקוה מן הדור – שכן תקוות הדור תלויה בצעירים, ולא במבוגרים ובזקנים – אם על ידי כך יגיעו ימים שיהיה צורך לחזור ולקלל את האדמה בעבור האדם ולטובתו – [אפילו אז] הרי הקב”ה לא יעשה זאת.

• מהי המשמעות המילולית של “נעורים”? מה זה מלמד על טבעו של הנוער?
• האם האדם הוא “רע מנעוריו” לפי רש”ר הירש? מתי הוא מפתח את ה”רוע” שבו? מה מבדיל בין “נער” לבין “מבוגר” לפי דעתו?
• האם אנחנו באמת “נוער”, עם “חלומות נעורים” ו”שאיפה ואידיאל” או שאנחנו כבר מבוגרים שלועגים לכך?

סיכום:

“הנוער של היום הוא לא מה שהיה פעם”. יצא לכם לשמוע פעם את המשפט הזה?
ובכן, לפי הפסוק בו פתחנו נראה שמצב הנוער מדכא למדי, מאז ומעולם. האדם הוא רע מנעוריו, כך תמיד היה וכך תמיד הוא יהיה, והקב”ה ברוב יאוש מחליט שאין טעם להביא עוד מבול ש”ייחנך” את האדם”.
אך הקריאה הזו, שמציגה את הקב”ה בצורה תבוסתנית להפליא, לא מתקבלת על הדעת בעיני רש”ר הירש, שמאמין גם בקב”ה, ולא פחות מכך – מאמין באדם, מאמין בנוער.
רש”ר הירש קורא את המילים הללו בצורה הפוכה – יצר לב האדם אינו רע מנעוריו! הנוער עוד לא התקלקל, הנוער הוא תקוות הדור, ורק כשהאדם מתבגר מתפתחים אצלו הצדדים ה”רעים”, שמיואשים מהמציאות, שמפסיקים להאמין ולחלום, שמפסיקים לדבר אידיאלים. ואפילו אם יהיה מצב קיצון בו הנוער יהיה “רע” ויהפך ל”מבוגר”, אפילו אז הקב”ה ימצא דרכים לרסן את הרוע ולמנוע מבול נוסף (איך בדיוק? מי שיקרא את הפירוש במלואו ידע…)
כאמור, הנחת היסוד של הרש”ר הירש כאן היא האמונה בנוער. אבל האם הנוער זה משהו שקשור רק לגיל? האם כל הנערים טובים וכל המבוגרים רעים?
נראה שלא. הנערות היא תכונת אופי, בה האדם “מנער” מעליו את המציאות הנתונה, ולא מוכן לקבל אותה כמו שהיא, לא מוכן להכפיף את עצמו אליה. יש לו חלומות גדולים, יש לו שאיפות, ובשמם, ומכוחם – הוא ישנה עולמות.
רבות דובר על “דור הטיקטוק” של היום, שמרוכז ומכונס רק בעצמו. והנה, בשנה האחרונה הנוער “מנער” מעליו את התדמית הזו ומוכיח שגדל כאן דור הניצחון. הדור שנלחם ב”מבול אל אקצא”, הוא זה שבזכותו לא יבוא עוד מבול.

בוחן פתע

• מי אמרה “אל הנער הזה התפללתי”?
• איזה ספר ילדים מציג את ההבדלים בין הילדים למבוגרים בצורה דומה למה שכתב הרש”ר הירש? (רמז: צייר לי כבשה)
• מה שמו של השיר שמופיעות בו המילים “לו רק יכולנו לנצור חדוות הנוער”?

יודעים את התשובות?
שלחו למספר- 0523662637
היכנסו להגרלה, ואולי תזכו בפרס!