תקציר הפעולה

מהלך הפעולה:

שלב א – הכיף שבעולם האמיתי:

שחקו עם החניכים שלכם את המשחק שהם הכי אוהבים לשחק. זה יכול להיות חיי שרה, הדגל,

כדורגל או מחניים. (נסו אפילו לשתף אותם בבחירת המשחק, לשאול אותם מה הכי בא להם לשחק).

המטרה של שלב זה היא לחדד אח”כ את ההבנה שכיף ושמחה אמתיים נמצאים בעולם האמיתי.

שלב ב – מעשה בתפוח אדמה:

אחרי זה הקריאו להם את הקטע הבא:

שלב ג – משחק ההגדרות:

משחקים עם החניכים את ‘משחק ההגדרות’.

מהלך המשחק:

מעמידים את כל החניכים בשורה, ומקריאים להם משפטים שמבטאים רצונות ושאיפות בנושא

המדיה. כל מי שמסכים עם ההגדרה מתקדם צעד קדימה (עליכם לוודא שכל הצעדים יהיו שווים

בגודלם).

לאחר שהקראתם את כל ההגדרות, כל חניך מסמן על הרצפה (ניתן להיעזר בנייר דבק/מדבקות

וכו’) לאן הוא הגיע.

לאחר מכן, כל החניכים חוזרים לנקודת ההתחלה ומקריאים להם משפטים שמבטאים מעשים יום

יומיים בנושא המדיה וכל מי שמזדהה עם המשפט מתקדם צעד קדימה.

כך יהיה אפשר לחדד לחניכים את הפער בין הרצוי למצוי בנושא זה. מוצעים לפניכם 9 משפטים

כבסיס. אבל חשוב מאוד שתשנו אותם/תוסיפו/תורידו משפטים לפי מה שמתאים לכם ולקבוצה

שלכם:

שלב ראשון – רצוי:

1. הייתי רוצה להיות על המחשב חצי שעה ביום.
2. אני חושב שטלוויזיה זה בזבוז זמן.
3. הייתי רוצה לראות פחות מ-3 פרקים ביום.
4. אני חושב שמחשב זה כלי שנועד בעיקר ללימודים ולא רק למשחקים.
5. הייתי רוצה שבזמן הפעולות לא יהיו פלאפונים.
6. הייתי רוצה שבטלפון שלי לא יהיו אפליקציות מיותרות.
7. הייתי רוצה יותר לשחק עם חברים ולא לשחק במחשב.
8. הייתי רוצה לשלוט על המדיה ולא שהיא תשלוט בי.
9. אני חושב שאינטרנט חופשי בטלפון זה דבר לא טוב.

שלב שני – מצוי:

1. אני על המחשב חצי שעה ביום.
2. אני לא רואה טלוויזיה.
3. אני רואה פחות מ-3 פרקים ביום.
4. אני משתמש במחשב רק בשביל הלימודים.
5. אני לא מוצא בכלל את הפלאפון בזמן הפעולות.
6. בטלפון שלי אין אפליקציות מיותרות.
7. אני יוצא יותר לשחק עם חברים מאשר אני משחק במחשב.
8. לפעמים אני מרגיש שהמדיה שולטת בי.
9. יש לי אינטרנט חופשי בטלפון.

שלב ד – דיון ומסר:

דונו עם חניכים שלכם על מכלול הנקודות שעלו במהלך הפעולה. נסו לדון בשאלות הבאות: מדוע

אנחנו מעדיפים לבוא לסניף ולא להישאר בבית לשחק במחשב? מה ההבדל בין סוגי ההנאות שהם

גורמים לנו?

 ביחס לקטע, נסו לחשוב- במה אנחנו דומים לאותו ילד שנהפך לתפוח האדמה? איך אנחנו מונעים מעצמנו להגיע למקום הזה? כיצד אפשר לשים גבולות למדיה?

חשבו איתם גם על התופעה שבה אנשים חווים חוויות דרך המצלמה. האם צריך אולי קצת לצמצם

בה?

שלב ה – סרטון:

אם יש באפשרותכם להראות לחניכים את הסרטון הבא (‘חיים בעולם וירטואלי’) – מומלץ להראות להם אותו:

שלב ו – צ’ופר:

מי שלא מביט מפסיד

פקחו את העיניים,

הסתכלו על העולם,

העולם מלא ביופי

והיופי חינם,

תענוג להסתכל!

איזה יופי לעיניים

אם יודעים להסתכל

החיים יפים כפליים!

אז מי שלא מביט

מי שלא מביט

מי שלא מביט מפסיד את כל היופי.

מי שלא מביט

מי שלא מביט

מי שלא מביט

מפסיד!