תקציר הפעולה
האם ועד כמה אנו מכירים את ההלכות הבסיסיות בתפילה? האם יצא לכם פעם להתבונן על אנשים סביבכם במהלך תפילת עמידה ולשים לב כי כל אחד עושה תנועות אחרות (ואנחנו לא מתכוונים לנענוע הגוף אלא לכריעה, הכאה על הלב וכו’)? בדף לימוד זה נביא את ההלכות המרכזיות הרלוונטיות לכולנו בקשר לתפילה. ניגע בברכות השחר, בתנועות הרלוונטיות בעמידה, מה עושים אם אין די זמן להתפלל תפילת שחרית מלאה בבוקר ואם יש זמן מוגדר לכל תפילה.
מטרות הפעולה
- חברי הסגל ישימו לב כי יש פעולות יומיות בסיסיות הקשורות לתפילה שהם אינם ערים להן וישתפו בהלכה אחת שהופתעו לגלות ובהלכה אחת שיקבלו עליהם (בלי נדר) להקפיד בה יותר.
- חברי הסגל יכירו בחשיבות פרטי הלכות התפילה.
- חברי הסגל ילמדו בלימוד תמציתי ומרוכז הלכות בסיסיות ויום-יומיות בנושא התפילה הרלוונטיות להם.
מקורות למנחה + הנחיה
סיפור להרחבה, אפשר לספר בעל פה:
לכל אחד מאיתנו זה קרה או קורה: כשאנחנו נתקלים בהלכות סבוכות ביהדות אנחנו מעלים מייד את השאלה המתבקשת: מה, זה באמת משנה? זה קריטי אם לא אשמור שבת בדיוק לפי הספר? זה קריטי אם לא אדייק בברכה מסוימת? ומה זה חשוב אם אני משתמש בסמרטוט בשבת למרות האיסור ההלכתי? במילים אחרות: למה ההלכות מדקדקות בכל פסיק ונקודה? למה למשל אסור לחטט באף בשבת? (אגב, התשובה פשוטה: הדבר עלול להוביל לתלישת שערות, והתלישה עצמה אסורה בשבת).
ובכן, היה היה סטודנט סקרן ומשכיל שהיו לו שאלות דומות. הוא קיבל את העובדה שיש בורא לעולם ושיש תורה שניתנה בהר סיני, אבל עדיין לא הבין למה יש פירוט רחב, לדוגמה בהלכות כשרות, בסדר העולים לספר תורה, בנטילת ידיים וכן הלאה. למה להתעכב על כל נקודה? למה לא להיות ספונטניים? חשב וחשב עד שהחליט לכתוב מייל לאחד הרבנים שהכיר דרך אחד מאתרי היהדות באינטרנט.
הוא ניסח מכתב מנומק, מעניין ומלא בסימני שאלה ושלח אותו לכתובת המייל של הרב. עבר יום, עברו יומיים, שבוע, חודש וחודשיים, ותשובה אין. “כנראה לשאלה שלי אין תשובה”, חשב הסטודנט בסיפוק. “בטח התקלתי אותו באופן שהוא לא ציפה לו, ובמקום להסתבך עם תשובות לא מספקות הוא מעדיף פשוט להתעלם”.
הסטודנט לא ויתר. הוא בדק באתר שוב את כתובת המייל של הרב ושלח את השאלות שנית, בתהייה גדולה למה מצוות תלויות בכל נקודה ופסיק ולמה אי-ביצוע של נקודה ספציפית בהלכה הופכת את הביצוע כולו לבעייתי. הוא כמובן לא שכח לכתוב לרב תוספת קנטרנית: “נ”ב, את המכתב הזה שלחתי לך כבר לפני חודשיים למייל הזה, אבל משום מה לא קיבלתי תשובה. האם התקלתי אותך עד כדי כך שאתה מעדיף להתעלם?”
כעבור פחות מיממה שעות הוא קיבל להפתעתו מייל חוזר שבו הסביר לו הרב בדקדקנות את טעמי המצוות. הוא הסביר שכל מצווה משפיעה גם בעולמות עליונים, כתב שכך ציווה מי שברא אותנו והאריך בדברים המיישבים את הדעת.
בסיום המכתב הוסיף: “באשר לתהייה שלך למה לא עניתי על השאלות בפעם הקודמת, המייל שלך ענה בעצמו על השאלה. כתבת בו שלפני כחודשיים שלחת אליי סדרת שאלות בנושא ואף ציינת את כתובת המייל שלי שאליה שלחת את השאלות. שמתי לב שהכתובת שציינת שגויה: שכחת את הנקודה בין ה-Gmail ל-Com. אתה מבין מה קרה? מכתב שלם הלך לאיבוד בגלל נקודה קטנה. כל החוכמה, הטכנולוגיה והקדמה של המחשוב והאינטרנט לא עזרו. מובן שבמקרה הזה לא תבוא בטענות לאף אחד. למה? כי אלה הם הכללים ברשת האינטרנט.
כמובן, אני לא משווה למחשב את מערכת המצוות שציווה אותנו בורא עולם, אבל בוא ותבין עד כמה לפעמים גם נקודה אחת קטנה במצווה או בהלכה כלשהי חשובה עד חיונית לביצועה. כמו שאתה לא מבין מבחינה טכנית למה אי אפשר להסתדר בלי הנקודה אבל בכל זאת מקבל את הכלל הזה ללא פקפוק, קל וחומר שאתה צריך לקבל גם את כללי המצוות בלי לתהות על החשיבות של כל פרט ופרט בהן”.
(דודו כהן, https://www.mako.co.il/spirituality-popular_culture/Article-7682bab8a4fc121004.htm)
- השלב הראשון של הלימוד יהיה מעט מתודי, ישנן שתי אפשרויות כיצד לעשותו: אפשרות אחת, להכין כרטיסיות עליהן כתובות חלק מההלכות שמופיעות בהמשך דף הלימוד, לפזר אותן על הרצפה / שולחן ולבקש מכל אחד ואחת מחברי הצוות לבחור הלכה שהפתיעה אותם, ורק לאחר השיתוף- לחלק את דפי הלימוד. האפשרות השנייה היא לחלק את דפי הלימוד מההתחלה, לבקש מחברי הסגל להתבונן ברשימת ההלכות ולבחור מהן הלכה אחת שהפתיעה אותם. גם באפשרות זו נערוך סבב שיתוף. כדאי לעשות את השלב הזה, הוא מציב איזושהי מראה לחבר’ה שלנו, בנוגע לקיום ההלכה שלהם בנושא של תפילה, וזו גם המטרה- לשים לב האם אני מקיים/ת את הלכות תפילה כמו שצריך…
“דקדוקי מצות, בדרך כלל, יש להם שני יסודות. האחד הוא, שאחד מהדברים העיקריים שיוצא מפעולת קיום התורה והמצוה על האדם, הוא מה שמתעלה למעלה רוחנית רמה על ידי שהמעשים שהם נעשים בתור עבודה להשי”ת פועלים עליו להרשים בו תכונת הכרת כבוד א-הים. והתכונה המוסרית הזאת תקבע בכל שכלולה רק על ידי קיום דבר א-הים על ידי הזהירות המדוייקת מאד, שיראה בה יתרון בהנהגתה מאופן הזהירות הראוי לכל חוק מסודר מכל נגיד ומצוה ומחוקק נימוס. על כן ראוי מאד לדייק תיבותיה ואותיותיה של תורה ולעשות המצות כפי המובן המדוייק ביותר. ולהיפוך, אם נעזוב את עבודת הדיוק אז יהיה הרושם של עזיבה זו פועל הפעולה ההפכית ויועם אור של כבוד האלהים בלבבות, ותשקע מעלת האדם המוסרית בחומריות וגסות הרעיון עד מאד” (הרב קוק, לנבוכי הדור, פרק ט. היסוד השני מגיע בהמשך הפסקה ולא מובא פה).
- איזו משמעות יש לקיום תורה ומצוות של האדם? לאיזו פעולה רחבה יותר הם מצטרפים?
- על פי הרב קוק, מדוע צריך לדייק ולהיזהר מאוד בקיום מצוות?
- מה יקרה אם נעזוב את עבודת הדיוק בקיום תורה ומצוות?
- הסבר במילים פשוטות לקטע של הרב קוק:
לא רק התחושה המתאימה תלויה בפרטים הקטנים, אלא במידה רבה גם עצם קיומן של המצוות. אחד מחוקי הטבע הוא הניוון: ככל שחולף הזמן הולך ומתגבר האי-סדר במערכת אלא אם כן גורם כלשהו שומר על קיומו. כך גם בנוגע למצוות ומנהגים: יש להם נטייה ללכת ולהתמסמס עם הזמן, ואנשים מתחילים להקפיד עליהם פחות ופחות עד שבסופו של דבר לא נשאר מהם כמעט דבר. לדוגמה, יום העצמאות ויום ירושלים החלו כחגיגות ספונטניות מלוות במנהגים שונים ועם השנים הלכו והתרוקנו מתוכן עד שכל מה שנשאר כיום ממנהגי יום העצמאות הוא המנגלים וחידון התנ”ך, ואילו יום ירושלים הפך לנחלתו של הציבור הדתי-לאומי בלבד. כשלא נותנים לאנשים מסגרת קונקרטית ומעשים מוגדרים, הרגשות הכלליים מתפוגגים ואינם מוצאים ביטוי. אילו לא הייתה התורה קובעת לפרטי פרטים את האסור והמותר בשבת, הייתה השבת הופכת ללא יותר מיום חופשי מהעבודה, ורבים היו מנצלים אותה לנסיעות, סידורים, השלמת הכנסה ועניינים אחרים, בדיוק כפי שקורה בציבור החילוני. אילו לא היו פרטי פרטים הנוגעים למצוות סוכה, היו אנשים מסתפקים בתליית כמה ענפים וקישוטים במרפסת או בחצר. מהקיום המעשי של המצוות לא היה נשאר כמעט דבר, ובשלב הבא הוא היה נעלם לגמרי, שהרי אם זה כל מה שנשאר מהמצווה, לא ברור בשביל מה צריך אותה בכלל.
הירידה לפרטי הפרטים של ההלכה היא אפוא הערובה לכך שהמצוות אכן ימשיכו להתקיים לאורך הדורות ושימשיכו להתייחס אליהן בכובד ראש וברצינות.
- אפשר לספר עכשיו כאנקדוטה את הסיפור שהובא בהתחלה.
- מצווה ליטול ידיים לקראת התפילה
- אסור לאחוז במהלך התפילה חפץ כלשהו, מלבד סידור, ובמיוחד חפצים שהאדם חושש ודואג להם שמא ייפלו
- כאשר אדם נוטל ידיים בבוקר עליו לברך “אשר קידשנו במצוותיו וצוונו על נטילת ידיים”. נטילת הידיים היא לסירוגין על יד ימין ועל יד שמאל, שלוש פעמים
- יש בתי כנסת שבהם אומרים את ברכות השחר בתחילת התפילה בבית הכנסת, אך כדאי לאומרן מייד לאחר שמסיימים להתפנות ולהתלבש
- אפשר לומר את ברכות התורה וברכות השחר בעמידה, בישיבה, בשכיבה ובהליכה
- זמן קריאת שמע נמשך עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן תפילת שחרית וברכות קריאת שמע נמשך עד סוף ארבע שעות זמניות של היום (השעות המדויקות לכל יום מופיעות ב’זמני היום’ באפליקציה ‘תפילון’ ובזמנים המופיעים בלוח שנה עברי)
- אסור לאכול או לשתות קודם התפילה חוץ ממים (תפילה = תפילת עמידה)
- אסור לאדם לעסוק במלאכה לפני התפילה
- אסור להפסיק בדיבור מ’ברוך שאמר’ ועד ‘ישתבח’
- אדם שצריך לדלג על חלקים מהתפילה בשעת הדחק או כדי להתפלל עם הציבור תפילת שמונה עשרה לא ידלג על ‘ברוך שאמר’, ‘אשרי’, ו’ישתבח’
- אם אדם לא כיוון את ליבו למילים הראשונות של קריאת שמע, לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור
- את קריאת שמע צריך לקרוא בכוונה גדולה, באימה, יראה, רתת וזיע, כאילו קוראים לפני המלך
- נוסף על הכוונה העצומה בקריאת שמע צריך לדקדק באותיותיה במיוחד, שלא להבליע אותיות וכדומה
- אין להפסיק בדברים בין פסוקי דזמרה לקריאת שמע, כי פסוקי דזמרה הם הכנה לתפילה
- אסור להפסיק בין קריאת שמע לתפילת העמידה
- נוהגים לפסוע שלוש פסיעות לאחור ושלוש פסיעות קדימה לקראת התפילה כדי לבטא את הרצון להתקרב ולעמוד לפני ה’. כדי שלא להפסיק בין גאולה לתפילה, ראוי לפסוע את שלוש הפסיעות לפני סיום ברכת ‘גאל ישראל’, כדי שבסיום הברכה כבר יעמוד במקום התפילה ויוכל להתחיל ‘ה’ שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך’
- צריך להצמיד את כפות הרגליים לכל אורכן כדי שייראו עד כמה שאפשר כרגל אחת
- בזמן התפילה נכון לכופף מעט את הראש, שיהיו עיניו למטה כדרך ענווה, ויכוון ליבו לשמיים
- בחמישה מקומות במהלך תפילת עמידה כורעים: בתחילת ברכת ‘אבות’ ובסופה, בתחילת ברכת ‘מודים’ ובסופה, ובסיום התפילה, כאשר פוסע שלוש פסיעות לאחוריו
- יכרע כשאומר ‘ברוך אתה’ ויזקוף במילה ‘ה”. במודים כורע במילים ‘מודים אנחנו לך’ ומזדקף במילה ‘ה”
- אפשר להוסיף בקשות אישיות בברכות האמצעיות בלבד. בכל הברכות יוסיף בקשה המתאימה לנושא הברכה, ובברכת ‘שומע תפילה’ יבקש מה שירצה
- בסיום התפילה כורע ופוסע שלוש פסיעות אחורה. לאחר מכן יפנה שמאלה בעוד כורע ויאמר “עושה שלום במרומיו” ואז יפנה לימינו ויאמר “הוא יעשה שלום עלינו” ואחר כך ישתחווה לפניו ויאמר “ועל כל ישראל ואמרו אמן” ויזדקף
- כשיפסע לאחוריו יתחיל ברגל שמאל, הרגל החלשה, כדי לבטא את קושי הפרדה
- אסור לשבת אם אינו מתפלל או לומד בתוך ארבע אמות (=2 מטר) שמסביב למתפלל, כי זה נחשב ביזוי של מקום תפילה
(ההלכות נלקחו מספר פניני הלכה של הרב אליעזר מלמד)
- חלקו בין סוגי ההלכות – הלכות הקשורות למעשה, לדיבור, למחשבה – וכן לסיבות השונות של ההלכות.
- אילו הלכות הייתם רוצים לקבל עליכם להקפיד בהן יותר?
מקורות לחברי הסגל
“דקדוקי מצות, בדרך כלל, יש להם שני יסודות. האחד הוא, שאחד מהדברים העיקריים שיוצא מפעולת קיום התורה והמצוה על האדם, הוא מה שמתעלה למעלה רוחנית רמה על ידי שהמעשים שהם נעשים בתור עבודה להשי”ת פועלים עליו להרשים בו תכונת הכרת כבוד א-הים. והתכונה המוסרית הזאת תקבע בכל שכלולה רק על ידי קיום דבר א-הים על ידי הזהירות המדוייקת מאד, שיראה בה יתרון בהנהגתה מאופן הזהירות הראוי לכל חוק מסודר מכל נגיד ומצוה ומחוקק נימוס. על כן ראוי מאד לדייק תיבותיה ואותיותיה של תורה ולעשות המצות כפי המובן המדוייק ביותר. ולהיפוך, אם נעזוב את עבודת הדיוק אז יהיה הרושם של עזיבה זו פועל הפעולה ההפכית ויועם אור של כבוד האלהים בלבבות, ותשקע מעלת האדם המוסרית בחומריות וגסות הרעיון עד מאד” (הרב קוק, לנבוכי הדור, פרק ט. היסוד השני מגיע בהמשך הפסקה ולא נמצא פה).
- איזו משמעות יש לקיום תורה ומצוות של האדם? לאיזו פעולה רחבה יותר הם מצטרפים?
- על פי הרב קוק, מדוע צריך לדייק ולהיזהר מאוד בקיום מצוות?
- מה יקרה אם נעזוב את עבודת הדיוק בקיום תורה ומצוות?
- מצווה ליטול ידיים לקראת התפילה
- אסור לאחוז במהלך התפילה חפץ כלשהו, מלבד סידור, ובמיוחד חפצים שהאדם חושש ודואג להם שמא ייפלו
- כאשר אדם נוטל ידיים בבוקר עליו לברך “אשר קידשנו במצוותיו וצוונו על נטילת ידיים”. נטילת הידיים היא לסירוגין על יד ימין ועל יד שמאל, שלוש פעמים
- יש בתי כנסת שבהם אומרים את ברכות השחר בתחילת התפילה בבית הכנסת, אך כדאי לאומרן מייד לאחר שמסיימים להתפנות ולהתלבש
- אפשר לומר את ברכות התורה וברכות השחר בעמידה, בישיבה, בשכיבה ובהליכה
- זמן קריאת שמע נמשך עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן תפילת שחרית וברכות קריאת שמע נמשך עד סוף ארבע שעות זמניות של היום (השעות המדויקות לכל יום מופיעות ב’זמני היום’ באפליקציה ‘תפילון’ ובזמנים המופיעים בלוח שנה עברי)
- אסור לאכול או לשתות קודם התפילה חוץ ממים (תפילה = תפילת עמידה)
- אסור לאדם לעסוק במלאכה לפני התפילה
- אסור להפסיק בדיבור מ’ברוך שאמר’ ועד ‘ישתבח’
- אדם שצריך לדלג על חלקים מהתפילה בשעת הדחק או כדי להתפלל עם הציבור תפילת שמונה עשרה לא ידלג על ‘ברוך שאמר’, ‘אשרי’, ו’ישתבח’
- אם אדם לא כיוון את ליבו למילים הראשונות של קריאת שמע, לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור
- את קריאת שמע צריך לקרוא בכוונה גדולה, באימה, יראה, רתת וזיע, כאילו קוראים לפני המלך
- נוסף על הכוונה העצומה בקריאת שמע צריך לדקדק באותיותיה במיוחד, שלא להבליע אותיות וכדומה
- אין להפסיק בדברים בין פסוקי דזמרה לקריאת שמע, כי פסוקי דזמרה הם הכנה לתפילה
- אסור להפסיק בין קריאת שמע לתפילת העמידה
- נוהגים לפסוע שלוש פסיעות לאחור ושלוש פסיעות קדימה לקראת התפילה כדי לבטא את הרצון להתקרב ולעמוד לפני ה’. כדי שלא להפסיק בין גאולה לתפילה, ראוי לפסוע את שלוש הפסיעות לפני סיום ברכת ‘גאל ישראל’, כדי שבסיום הברכה כבר יעמוד במקום התפילה ויוכל להתחיל ‘ה’ שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך’
- צריך להצמיד את כפות הרגליים לכל אורכן כדי שייראו עד כמה שאפשר כרגל אחת
- בזמן התפילה נכון לכופף מעט את הראש, שיהיו עיניו למטה כדרך ענווה, ויכוון ליבו לשמיים
- בחמישה מקומות במהלך תפילת עמידה כורעים: בתחילת ברכת ‘אבות’ ובסופה, בתחילת ברכת ‘מודים’ ובסופה, ובסיום התפילה, כאשר פוסע שלוש פסיעות לאחוריו
- יכרע כשאומר ‘ברוך אתה’ ויזקוף במילה ‘ה”. במודים כורע במילים ‘מודים אנחנו לך’ ומזדקף במילה ‘ה”
- אפשר להוסיף בקשות אישיות בברכות האמצעיות בלבד. בכל הברכות יוסיף בקשה המתאימה לנושא הברכה, ובברכת ‘שומע תפילה’ יבקש מה שירצה
- בסיום התפילה כורע ופוסע שלוש פסיעות אחורה. לאחר מכן יפנה שמאלה בעוד כורע ויאמר “עושה שלום במרומיו” ואז יפנה לימינו ויאמר “הוא יעשה שלום עלינו” ואחר כך ישתחווה לפניו ויאמר “ועל כל ישראל ואמרו אמן” ויזדקף
- כשיפסע לאחוריו יתחיל ברגל שמאל, הרגל החלשה, כדי לבטא את קושי הפרדה
- אסור לשבת אם אינו מתפלל או לומד בתוך ארבע אמות (=2 מטר) שמסביב למתפלל, כי זה נחשב ביזוי של מקום תפילה
(ההלכות נלקחו מספר פניני הלכה של הרב אליעזר מלמד)
- חלקו בין סוגי ההלכות – הלכות הקשורות למעשה, לדיבור, למחשבה – וכן לסיבות השונות של ההלכות.
- אילו הלכות הייתם רוצים לקבל עליכם להקפיד בהן יותר?