איתור סניפים וכפרי בוגרים
מחלקים את השבט לשתי קבוצות, כל קבוצה צריכה לשלוח שני נציגים, כל נציג צריך להביא שעון, נעל וכו כמה שיותר מהר.
כל השבט עומד בטור ועוצם עיניים האחרון בטור הוא היחיד עם עיניים פתוחות, אם צריך לפנות ימין הוא טופח על כתף ימין של זה מלפניו, זה מלפניו טופח על כתף ימין של זה לפניו וכו, כנל גם לגבי שמאל
לאחר המשחק נקרא עם החניכים את הסיפור המצורף ( נספח)
מסר– עלינו חברי השבט לקחת אחריות ולהיות שותפים בשבט. כאשר אנו רוצים לעשות משהו יחד כשבט על כל אחד ואחד מאיתנו לקחת אחריות ולעשות את המשימה שלו, לפעמים אלו דברים גדולים ולפעמים זה בסך הכל לטפוח על כתף אבל לכל אחד מהם חשיבות רבה וכל אחד מהם הכרחי כדי שכולם יצליחו.
סיפור:
היו היתה עגלה גדולה ויפה, אליה היו רתומים סוסים רבים אשר סחבו אותה בעמל, למרות קשיי הדרך, לא נרתעו הסוסים ומשכו אותה במרץ רב. מידי פעם עזבו סוסים אחדים בגלל המאמץ הקשה, אך הנותרים המשיכו בעמלם. יום אחד, חשב אחד הסוסים שהוא כבר עשה מספיק ומוטב שיעלה זמן מה על העגלה, וכך עשה. “כמה טוב להיות למעלה”- חשב הסוס בליבו, הם בודאי לא ירגישו בחסרוני”…
אך, הוא טעה, חבריו הרגישו ועוד איך. בעצם הוא רצה לחזור למטה, אך היה כל כך טוב למעלה וחבריו לא התלננו.
ראה חברו של הסוס שהוא לא חוזר, והחליט גם הוא לעלות למעלה על מנת לבדוק מה קרה. “”רק כמה דקות!” צעק לחבריו המושכים… וגם הוא נשאר למעלה כמה טוב היה למעלה.
יותר ויותר סוסים עזבו את קבוצת שסחבה את העגלה, חלק גילה שלמעלה נוח יותר, חלק אחר הלך למשוך בעגלות אחרות, חלק חשב, שלמשוך בעגלה זה לא עסק ושככה אי אפשר להתקדם בחיים, ופנה לעיסוקים אחרים.
מצב הסוסים המושכים היה נואש, הם לא הצליחו יותר לקדם את עגלתם, הם החליטו לפנות לכל אותם סוסים שהתפזרו על מנת שכולם יחד יניעו את העגלה. ענה להם אחד הסוסים שישב למעלה: “הייתי רוצה! אבל אין לי כוח!”
שני טען: “אם השלישי ירד אבוא גם אני”
אמר השלישי: “למה דווקא אני? הרי יש לכם הרבה סוסים אשר מזמן לא רואים אותם כאן!”
פנו לסוס בקרקס. אמר להם: ” אי – אפשר! בלעדי ימוטט הקרון, אני מאוד חיוני כאן”…
לכל סוס הייתה סיבה, למה לא לחזור למשוך בעגלה הכבדה.
הסוף לא אחר לבוא… יום אחד קרסה העגלה תחת משקלה הכבד. יותר מדי סוסים היו למעלה.