הפעולה הקודמת עסקה בבני עקיבא בכלל, בבירור דרכה וחידושה במציאות, ובפעולה הזאת נעסוק בשאלה מה בני עקיבא חידשה בי בפרט, בקשר המיוחד שלי עם התנועה. נברר אילו מעגלי שייכות, קשר ומשמעות היא מעצבת בחיי ולמה אני בוחר/ת להיות שייך/ת אליה ולצמוח בה. בפעולה נחזק את הקשר בין החברים ובין התנועה, נניח להבנה שאנחנו בוחרים בתנועה לחלחל ונדע שבזכות היותנו שותפים בה יש לנו כוח ויכולת להשפיע על הכיוון שאליו תלך ודרכו תשפיע במציאות.

מטרות הפעולה

החברים יכירו בשינויים המשמעותיים שחלו בהם בזמן חברותם בתנועה.
החברים יבינו שיש נקודת בחירה עצמית להיות חלק מהתנועה, ויפנימו את משמעותה.
החברים ישתפו בערך אחד שחשוב להם לקדם בתנועה.

מתודות:

באיזה שבט אתה ?

צפו בסרטון ‘באיזה שבט אתה’: https://goo.gl/oTSQ7a.

בסרטון מופיעים אנשי ציבור מגוונים שאומרים במשפט אחד משהו משמעותי שהתנועה חוללה בהם. המשפטים מופיעים בנספח 1, ואפשר להדפיסם או לכתוב אותם בגדול ולפזר על רצפת החדר. שאלו את החברים: מה המשפט שלהם? איזה דבר משמעותי התחולל בכם, השתנה בכם, קרה לכם בזמן חברותכם בתנועה?

לחלופין אפשר לצפות באחד מהסרטונים האלה:

https://goo.gl/xyvmHj יוגב אברהם

שולי מועלם https://goo.gl/HzRVXu

הרב יואל בן נון https://goo.gl/G1jjeK

הרב אלי סדן https://goo.gl/GQXz1e

אלו סרטונים קצת יותר ארוכים, שבהם דמות אחת מסבירה ומפרט לעומק את הזיכרונות ואת החוויה שלה מבני עקיבא. אפשר לראות אותם ולבקש מהחברים לחשוב בעקבותיהם: מהם הזיכרונות שלי מהתנועה? אילו דברים משמעותיים קרו בי בעקבותיהם? מה השתנה, מה התחולל בי?

*כדאי לצפות בסרטונים מראש ולבחור את סוג החוויה שהכי תדבר אל החבר’ה שלכם ותתאים לסוג הסניף ולמקום שהם נמצאים בו.

מעגל תובנות

קחו נייר רצף גדול וכתבו עליו במעגל (שאפשר לקרוא מבחוץ) אירועים משמעותיים שקרו לחברים עד עכשיו בתנועה או לדמויות משמעותיות שהם פגשו. למשל: מחנה סיירים, השבעה, ביריה, מדריכי נבטים, מדריכי מעלות, קומונריות, שבת תנועה, דגלנות, חודש ארגון וכו’. התאימו את האירועים לאירועים התופסים מקום וחשיבות בסניף שלכם. הושיבו את החברים מסביב לנייר, תנו כל אחד טוש, והקציבו להם דקה בכל פעם לרשום תובנה משמעותית או שינוי שקרה בהם בעקבות האירוע או האישיות הזו. אחרי דקה סובבו את הנייר. עשו זאת עד שהנייר ישלים סיבוב שלם (אפשר גם לכתוב על דפים קטנים יותר ולהעביר בין החברים, אבל זה פחות מגניב).

בסוף הכתיבה אפשר להקריא באקראי כמה מהדברים שכתבו או לבקש מהחברים לומר מה הדבר המשמעותי ביותר שכתבו על הדף.

שימו לב: למתודה הזאת יש פוטנציאל להיגרר לערב נוסטלגיה וצחוקים. הדגישו שזה לא מה שאנחנו מחפשים, ואפילו תנו דוגמה מעצמכם לתובנה משמעותית או לשינוי.

באיזה שבט אתה? אורי אורבך

הילד שכולם

רצו להעיף

ממילא הפסיק

להגיע לסניף

הילדה שהוריה

נוסעים בשבת

בכלל לא באה

עוד למפקד

אם הם היו נשארים,

הם בטח היו משתפרים

(באיזה שבט אתה? אורי אורבך)

קראו את השיר ודברו עליו. לכולנו בשבט יש חברים שפעם הגיעו ועכשיו כבר אינם באים, לא רק מהסיבות שצוינו בשיר אלא גם מסיבות חברתיות, לימודיות וכו’. מי שיושב כאן הוא עוד חלק מבני עקיבא, חלק מהתנועה. מתי החלטתם שאתם בבני עקיבא? מה גורם לכם להמשיך להיות שותפים? באיזו נקודה הבנתם שאתם לא נפרדים מהתנועה בקרוב?

לקוח או שותף

מצורף בנספח 2 הלימוד ‘לקוח או שותף’, שבו מסביר הרב ויצמן, ראש ישיבת מעלות, את ההבדל בין לקוח של חברה, שיכול להיות מרוצה או לא מרוצה ולפי זה להחליט אם להחליף חברה, ובין שותף בחברה, שאם משהו מפריע לו הוא יפעל כדי לתקנו, לשפרו ולשנותו, שיש לו אחריות ושייכות לחברה. למדו עם החברים ושאלו אותם: מה אתם ביחס לבני עקיבא, לקוחות או שותפים? איך הופכים מלקוח לשותף? מתי? בני עקיבא מצפה מהחברים שלה להיות שותפים, בטח בחב”ב; איך זה מתבטא בעיניכם?

לשון תנועתית

שחקו משחק קלפים בסגנון ‘לשון’: הניחו במרכז המעגל ערמת קלפים שעל כל קלף מקלפיה כתוב ערך מהערכים המובילים את תנועת בני עקיבא (נספח 3). כל אחד מקבל שני קלפים וחייב להישאר עם שני קלפים כל הזמן. הראשון לוקח קלף מהערמה וצריך לבחור אם להחליף את מה שיש לו או להעביר את הקלף הלאה; השאלה שצריכה להוביל את החברים היא איזה ערך חשוב יותר בעיניהם. אחרי שנגמרים הקלפים בערמה הם נשארים עם שני הערכים החשובים ביותר בעיניהם. עשו סבב או שיח פופקורן והנחו כל חבר להציג את הערכים החשובים בעיניו ולומר משהו אחד שהוא יכול לעשות כדי שהם יהיו מודגשים וחיים יותר בתנועה.

(לשבט גדול: צלמו כל ערך כמה פעמים כדי שיהיו מספיק קלפי משחק.)

אני רוצה שהתנועה…

חלקו לכל חבר דף כמו שמצורף בנספח 4. בדף כתוב המון פעמים המשפט “אני רוצה שהתנועה תהיה יותר”. תנו להם בהתחלה למלא את כל הדף, אחר כך לצמצם בחצי, אחר כך בעוד חצי, ובסוף להישאר עם משפט אחד או שניים. אחרי שהם יישארו עם שני משפטים, בקשו מהם למלא את השאלה האחרונה בדף: מה אני יכול/ה לעשות בשביל זה?

אפשר לעשות סבב שיתוף ולשאול את החברים: איך הרגשתם כשרציתם דברים בעבור התנועה (ולא רק בעבור עצמי, השבט, הסניף)? סכמו שהדרך להיות שותפים היא להתבונן על התנועה מבפנים ולרצות לקדם אותה ולפתחה.

*בשתי המתודות האחרונות חשוב לשים לב שמגיעים לפעולה שהם יכולים לעשות, שהפעילות לא תהפוך למלא תלונות על התנועה אלא לקידום ערכים שחשובים להם מתוך שותפות אמיתית בתנועה.

נספחים

נספח 1

משפטים מהסרטון ‘באיזה שבט אתה’

“אני הרב יעקב אריאל, סניף בני עקיבא ירושלים שבט מתנחלים, משמש כרגע כרב העיר רמת גן, בזכות האווירה שהייתה לנו בסניף לפני שישים שנה הגעתי להיות רב בישראל. באתי מבני עקיבא ואני עדיין רואה עצמי חבר בני עקיבא”.

“קוראים לי שולי מועלם רפאלי, שבט היובל מסניף כרמל בחיפה. ואני חברת כנסת בבית היהודי. כל מי שאני זה בני עקיבא“.

“אוריאל לדרברג, אני מנכ”ל ארגון פעמונים ואני משבט הצבי. הערכים שקיבלתי בבני עקיבא זה חזון זה השפעה זה נתינה. הדברים האלה הם בסוד של ארגון פעמונים”.

“שמי יוסי פריימן ואני בוגר סניף תל אביב צפון שבט גולן, כיום אני פועל בתחום הפיננסי. בני עקיבא היה הכוח שנתן לי לקבל את ההחלטה שגם כאן בארץ ישראל אפשר לעשות את מה שעושים בעולם תוך שמירת שבת וחגים”.

“אחים ואחיות שלי, שמי נפתלי בנט, שבט דרור סניף כרמל, היום אני חבר כנסת, בשבילי בני עקיבא זה ערכים שעד היום מלווים אותי בבית הזה (הכנסת)“.

“דנה סליי, שבט אחווה סניף קריית אונו, והיום ראש מדרשת הרובע. בני עקיבא בנתה בי את הרצון לתת, לעשות למען הכלל, ללכת עם מה שמאמינים בו עד הסוף”.

“שמי עמית סגל, בוגר שבט נריה סניף עפרה, כתב הכנסת של ערוץ 2. לדבר כאן על נושאים וערכים, זה ירושה שלקחתי מבני עקיבא”.

נספח 2

לימוד

לקוח או שותף? הרב יהושע ויצמן

העולם כולו מתחלק לשנים: עובדים ולקוחות. יש החיים בעולם כעובדים, ויש החיים כלקוחות.
מה ההבדל בין עובד ללקוח?

אדם הולך לחנות וקונה לעצמו חטיף של חברה מסויימת. אולם, החטיף היה מלוח למדי. בפעם הבאה קונה האדם את החטיף מחברה אחרת. כיצד ינהג אם יבואו ויאמרו לו שהחברה הראשונה נמצאת בקשיים, ויש לעזור לה, ועל כן ראוי לקנות את מוצריה?

אותו אדם יענה, ובצדק, שהוא לא עוסק כרגע במצות צדקה. הוא מעוניין בחטיף טעים, והוא קונה מהחברה המספקת את מה שהוא חפץ בו.

כיצד ינהג עובד של החברה אם יתברר לו שהחטיף מלוח יתר על המידה? הוא יבדוק את הסיבה לכך, ינסה לתקן, יערוך סקרים על טעמם של הצרכנים וכדומה. העובד בחברה ויותר מכך השותף בחברה, איננו עובר לחברה אחרת כאשר המוצר איננו מוצא חן בעיניו, אלא מתקן את המוצר. העובד מרגיש אחריות על החברה ועל המוצר. עבודתו מטילה עליו חובות של פיתוח המוצר בצורה הטובה.
הלקוח מתעניין בעצמו בלבד. מה שטוב לו – הוא קונה. מה שלא טוב – אין הוא קונה.

השותף מתעניין בחברה, במפעל, במוצר, ולא בעצמו. זהו הבדל מנטלי משמעותי ביותר.

אלו הן שתי צורות בהן אנשים ניגשים אל החיים, ויש לכך השלכות בתחומים רבים.

אדם בונה משפחה. האם הוא לקוח או עובד? יש שאדם בא לבנות את ביתו כי הוא זקוק לדברים – ילדים, בית, חברה וכדומה, ומשפחה היא הדרך בה הוא יכול לקבל את מה שהוא מחפש. אם כך – מה יעשה אם ה”מוצר” יהיה “פגום”? אן יתקל בקשיים, במשברים ובהתמודדויות? אם לא יקבל בדיוק את מה שחשב? לקוח הנתקל במוצר פגום – מחליף אותו. אדם שזו גישתו למשפחה, צפוי לתקלות ולקשיים רבים.

אולם הניגש לבנין המשפחה כשותף, איננו מחליף את המוצר הפגום אלא מתקן אותו. הוא משקיע עבודה, עמל ולימוד כדי להבין את מקור הבעיה ולפתור אותה.

כך בכל תחום בחיים צריך אדם לשאול את עצמו: האם באתי לעולם כדי לעבוד או כדי להנות? האם החיים הם חובה או זכות? ניתן לשער שאנשים רבים יאמרו כי מטרת החיים היא לעבוד ולעמול, אך השאלה מתעוררת ברגעי אמת ובצמתים מכריעים בחיים. פעמים שאז מגלה האדם עד כמה יקרים לו ההנאה, התענוג והמימוש העצמי, ועד כמה הם קובעים את תגובותיו ואת התייחסותו לעולם.
ועוד. האם ביחס למדינה אנו עובדים או לקוחות? האם כשמתעוררת בעיה עם המדינה או עם הצבא, כפי שחווינו לאחרונה, אנו “מחליפים” את המדינה, או פועלים ככל יכולתנו לתקן את המפעל שאנו שותפים בו. האם אנו אומרים על עם ישראל “החליפם באומה אחרת”, כפי שהציע אחד הנביאים ונענש על כך, או שאנו עובדים עם העם וכחלק ממנו ומנסים לתקן ולרומם ככל יכולתנו?

אחד הגורמים המשפיעים ביותר על ענין זה הוא הפרסומות. הפרסומות מחזקות את “בחינת הלקוח” שבאדם. הן מנסות לשכנע אותו לרכוש מוצר מסויים כי הוא טוב לו, נעים לו וכדומה. המאמץ, העמל והיגיעה הם מחוץ לתחום בעולם הפרסומות המציף אותנו מכל עבר.
מה יותר חשוב לעם ישראל ולעולם כולו, פתיחת סניף חדש של “יד שרה”, או משחק כדורגל? כולנו נסכים כי סניף יד שרה חשוב יותר. אולם, בעיתון יתפוס מקום חשוב יותר משחק הכדורגל. כך נקבע סולם הערכים של האדם. באותה צורה הפרסומות קובעות את הגישה של האדם לחיים, ועושות אותו ללקוח בעולם.

על כן צריך האדם להשקיע עבודה ועמל כדי לחנך את עצמו להיות שותף. באנו לעולם כדי להיות שותפים בעיצובו ובבנייתו, כדברי חז”ל בכמה מקומות:

…מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב”ה במעשה בראשית.

האדם שותף לבריאה. מעשיו מקדמים את העולם, או מורידים אותו, חלילה. לא נברא האדם כדי לקחת מן העולם, אלא כדי לבנותו.

נספח 3

ערכים:

יראת שמיים

לימוד תורה

גמילות חסדים

קיום מצוות

קדושת החיים

פשטות הליכות

דרך ארץ

הצנע לכת

חברה צודקת

תיקונה של החברה

עבודה עצמית

התיישבות דתית חלוצית במסגרות קהילתיות ברחבי הארץ כולה

קליטת עלייה

מיזוג גלויות

קירוב לבבות בין כל חלקי העם

להיות חיל חלוץ של היהדות הדתית הלאומית, על כל משימותיה

שמירה על כבוד הבריות

משפחה

תורה

נספח 4

אני רוצה שהתנועה תהיה יותר___________________________________________

מה אני יכול/ה לעשות בשביל זה?

שתף שתפו בפייסבוק שתפו בטוויטר

לכי חפשי ת'חברים שלך