מטרות הפעולה

 .

הכנות וציוד נדרש:

• שירי בני עקיבא ודגלי התנועה
• שלט גדול שכתוב עליו “לחנך דור נאמן ומסור לעמו, ארצו ותורתו”
• הזמנה לפעולה (אולי בצורת חולצת תנועה?)
• חומרי יצירה: בריסטול גדול לכל קבוצה, צבעי גואש, מכחולים וכו’
• מחשב ומקרן

 .

מהלך הפעולה:

• הכנסה לאווירה
• חזון
• תכלס, מה זה אומר לנו?
• של מי התנועה?
• סיכום

.

שלב א. הכנסה לאווירה

.
פתחו את הפעולה במשחק קהוט על אודות בני עקיבא. “אנחנו כבר חמש שנים בתנועה, בואו נראה עד כמה אנחנו באמת מכירים את בני עקיבא!”

.
אתר קהוט: כדי להשתמש באתר צריך שם משתמש. פתיחת שם משתמש היא חינם באתר (חפשו באינטרנט: get.kahoot). אחרי שתפתחו שם משתמש ותיכנסו לאתר, חפשו ב-public quize “חידון בני עקיבא”. אחרי שתיכנסו יופיע במסך קוד למשחק שהחניכים צריכים להכניס לאתר או לאפליקציה.

.
לחניכים: חפשו בגוגל kahoot.it (יש גם אפליקציה). כל מה שאתם צריכים הוא להיכנס לאתר או לאפליקציה ולהזין את קוד המשחק שיוצג במסך המקרן.

.

שלב ב. חזון

.
כל קבוצה תקבל חלק מהחזון ותצטרך לנסות להסביר ולפרט איפה הנקודה הזו מתבטאת בפעולות של התנועה, ברעיונותיה ובערכיה. כל קבוצה תקבל חומרים – דפים, צבעים וכו’, ותצטרך להסביר מה כולל החלק שקיבלה ולמה הוא בעצם הכי חשוב מכל חזון התנועה. החלקים: נאמן, מסור, עמו, ארצו, תורתו.

.
ערכו סבב, וכל קבוצה תציג את החלק שקיבלה ותנסה לשכנע את שאר השבט מדוע החלק שקיבלה הוא החלק הכי חשוב, מהותי ורלוונטי בחזון.

.

שלב ג. תכלס, מה זה אומר לנו?

.
פזרו על הרצפה פתקים עם שמות כל השבטים של בני עקיבא לאורך השנים (נספח 2).

.
אמרו: הסתכלו על הכמות הזאת, זה מטורף! כל שם כאן הוא שכבת גיל של אנשים שהיו חניכים, עברו פעולות, עשו מופע דגלנות, השתתפו בחודשי ארגון!

.
ערכו סבב שבו כל חניך ייקח פתק עם שם של שבט שיש לו קרוב משפחה או מכר שמשתייך אליו. נסו יחד כל השבט לכסות את כל השבטים בבני עקיבא לאורך הדורות עד שלא יישאר שום שם של שבט על הרצפה.

.
אפשר לצפות בסרטון הזה: http://www.inn.co.il/News/News.aspx/287945

.

שלב ד. של מי התנועה?

.
קראו את הקטע ‘למה לי בני עקיבא’ (נספח 3).
.

• במה סניף בני עקיבא תורם לנו כחניכים?
• מה בני עקיבא תורמת למדינה?
• האם מלבד הסניף אתם מכירים עוד תחומים השייכים לבני עקיבא?

.
לבני עקיבא מטרות וכיוונים הקשורים לכל חלקי העם ולכל חלקי הארץ, והמטרה היא להגיע אל כמה שיותר שכבות בעם ולהפיץ את דרכי התנועה ואת ערכיה.

.

סיכום:

.
מה הכוונה במילים “לחנך דור“?

.
בני עקיבא רוצה ומבקשת לחנך דור מעם ישראל כדי שיהיה נאמן לעמו, לתורתו ולארצו. החינוך הוא חינוך לא מתפשר שדורש את כל עם ישראל.

.
לחנך דור משמעותו לראות את דורי הדורות שחונכו בבני עקיבא: ההורים שלנו, דודים, בני דודים, אנשי תקשורת, פוליטיקה ומדע, ומעבר לדורי הדורות להבין את גודל האחריות שיש לנו כחלק מהתנועה הזו. לקבל אחריות על הדור הזה בעם ישראל.

.

הצעה לצ’ופר:

‘באיזה שבט אתה’, אורי אורבך ז”ל.

גם כשתהיה זקן בעוד 80 שנה,
גם כשתלך כפוף בעזרת הנכדה הקטנה,
גם כשכבר לא תוכל לראות בלי משקפיים,
גם כשתתחיל לשכוח איפה הנחת את השיניים,
גם כשלגמרי תשכח מקומות, אירועים ואנשים שלמדו אתך בכיתה,
תמיד תזכור מיד באיזה שבט אתה!

נספחים 

.
נספח 1 – דמותו של מדריך בבני עקיבא (אלחנן שטיגליץ, רמ”ח הדרכה):

.
“לחנך דור נאמן ומסור לעמו תורתו וארצו”.

.
הוא מחנך – מחנך בכל רמ”ח אבריו, הוא יודע להקשיב לחניכיו, הוא יודע להתבונן בעומק על כל חניך וחניך ולומר מי הוא בעומק, ומה הוא חולם עליו; הוא מחנך את השבט, יש לו חזון עבורם שלאורו הוא בונה את המערכים שלו, את הפעולות, את ההתבוננות היום-יומית מתוך תפיסה גדולה, הוא מחנך שאינו מתעלם מהמציאות אלא חי אותה בכל רגע ורגע, הוא מחנך כשהוא מדבר, הוא מחנך כשהוא מקשיב, הוא מחנך כשהוא אִתם והוא מחנך כשאין הוא לידם, הוא מחנך במהותו.

.
דור – הוא מחנך של דור, הוא מתבונן על המציאות בהסתכלות רחבה, לא רק הוא, לא רק חניכיו, לא רק שבטו ולא רק סניפו, יש עם, ויש לו אחריות על העם, על הדור כולו, אחריות לחנך דור, להתבוננות בעומקו של הדור מתוך אמונה גדולה שהדור הזה הוא טוב מוחלט. גם אם חיצונית נראה שזה בכלל לא קרוב להיות ככה, הוא מאמין בדור, מאמין בטובו של הדור מפנימיותו, והוא דואג לו כל הזמן.

.
נאמן – הוא נאמן לאלוקיו, נאמן למסורת, נאמן לעמו, הוא בוחר להיות בתנועה, הוא רואה עצמו חלק ממנה מבחירה, הוא לא ‘זרם’ לתפקיד אלא בחר בו, והבחירה אמרה שהוא נאמן בצורה מוחלטת לתנועה, ולשם הוא מכוון כשהוא מחנך; הוא מחנך לנאמנות לתנועה ולערכיה, נאמנות אומרת שהוא מוכן לשלם מחיר עבור התנועה, והוא מחנך שכשיש התנגשות בין ערכים מתגלה הנאמנות על ידי הבחירה.

.
ומסור – הוא מוכן להתמסר עבור הערכים האלה, הוא רואה את חניכיו ומבין שיש צורך להתמסר עבורם, לעשות הכול כדי לחנך אותם באמת ובאהבה. המסירות הזו לא מתגלה רק בסניף, היא בכל מקום, הוא בעמדה פנימית שכל הזמן מחפשת איך להתמסר למען גילוי הטוב במציאות, למען קידוש ד’.

.
לעמו, תורתו וארצו – למען עם ישראל, למען העם הנפלא הזה, זה חינוך שלא מתפשר, הוא רוצה את כל עם ישראל, הוא מבין שבהדרכה שלו יש מגע עם פסיק מתוך עם ישראל, הוא מגדל את עם ישראל בצורה פנימית, הוא מחבר בהדרכה שלו שבט אחד לעצמו ולעם ישראל כולו. למען התורה, למען התורה שניתנה לנו מריבונו של עולם, למען הבאת האושר והאור האמתי לכלל המציאות כולה. ולמען אהבת הארץ, ארץ ישראל השלמה, ארץ ישראל המלאה בכל טוב, ארץ ישראל שעצם היותנו בה הופכת אותנו לטובים יותר, למלאי אור פנימי מריבונו של עולם.

.

נספח 2 – שמות השבטים:

.

גרעינים א-ז | נתיבות | עציון | גאולים | איתנים | מתנחלים | הטירה | אמונים | יבנה | נחלים | מרחבים | חלוצים | נטעים | עלומים | אורים | שחל | מגשימים | גלבוע | נחשון | להגשמה | יחדיו | מוריה | הראל | צורים | שחם | שובה | ישורון | כיסופים | גולן | רעות | עמיחי | אריאל | היובל | התחיה | צוריאל | עמיעד | אלישיב | אחוה | ידידיה | החלוץ | דרור | עצמאות | הצבי | המבשר | עמישב | נחלה | ברמה | אחדות | אמונה | שלם | נריה | התקומה | יחיעם | עוז | קוממיות | עמיצור | אלעד | לביא | אחיה | נצח | שבות | דביר | הגבורה | להבה | נעלה | איתן | נאמן | אביחי | ציון | מורשה

 .

נספח 3 – למה לי בני עקיבא?

.
זה היה יום קיץ חם והאוטובוס התנהל לאטו בין שדות חמניות יבשות למחצה. ישבתי נרגשת באוטובוס, “אני נוסעת למקום חדש, אנשים חדשים, סניף חדש… בעוד שעות מספר אתחיל בתפקידי כקומונרית בבני עקיבא”, חשבתי לעצמי וחיוך עלה על פניי.

.
הרבה שאלו אותי: “בשביל מה את עושה את זה?”; הרבה חברים צחקו ואמרו שזה מיותר. “‘אפשר לחשוב… סניף בני עקיבא… במה הוא כבר יכול להועיל?”

.
“את מבינה”, הם ניסו להסביר לי, “את נוסעת לך למקום רחוק, רוב האנשים שם חילונים, למי אכפת מבני עקיבא?… בשביל מה את צריכה את זה?”

.
לפתע התחלתי מהססת – “ואולי נכון… אולי זה סתם בזבוז זמן… סניף בני עקיבא… יכול להיות שזה מיותר… אני הולכת להיות שנה במקום זר – ככה סתם בלי סיבה?”

.
משכתי בשרוך של חולצת התנועה בתנועות עצבניות והחלטתי שזה לא יכול להיות… אני נוסעת להיות שותפה בהחזקת סניף בני עקיבא בישראל, וזה מספיק חשוב. אבל באמת לא הייתי שלמה. “הי את… איך קוראים לך?” שמעתי קול מאחוריי. זה היה בחור מוצק בעל ביטחון עצמי רב. לא עניתי. “אני יודע… אני יודע… את מבני עקיבא…”. לא הבנתי מה אותו נער כבן 16 רוצה ממני. “נו, ממי את מתביישת… גם אני הייתי בבני עקיבא…”. “באמת?” הסתכלתי עליו כלא מאמינה. “באיזה שבט את?” שאל וצחק. עכשיו הבנתי שהוא באמת יודע מה זה בני עקיבא. “אני משבט הגבורה”.

 .
“וואלה… לא מכיר”, אמר. התלבטתי אם לשאול אותו באיזה שבט הוא, אבל הוא מיהר ואמר: “אני משבט נבטים”. לא יכולתי להתאפק והתחלתי לצחוק. “אז את לא כל כך קשוחה כמו שאת נראית…”. “‘מה זאת אומרת שאתה בשבט ‘נבטים’?” שאלתי והבטתי בו שוב לראות אם אכן מדובר בתיכוניסט ולא בילד בכיתה ד. “זאת אומרת… פעם הייתי בשבט נבטים. איפה שגרתי לא היה בית ספר דתי ואבא שלי תמיד אמר שבני עקיבא זה משהו משהו…”.

 .
“אה, אבא שלך היה בבני עקיבא?”

 .
“לא, אבא שלי לא היה, אבל תמיד הוא סיפר איך שכשהם הגיעו לארץ, ישר החבר’ה מבני עקיבא באו ועזרו. כל שבת היו רואים אותם ולפעמים גם באמצע השבוע. בגלל זה הוא רצה שלפחות אנחנו נצטרף לסניף. איך הוא היה אומר תמיד? שנקבל ערכים ואידאלים. תאמיני לי, אני לא יודע אם יש לי את הדברים האלה, אבל אני יודע שבזמן הקצר שהייתי בנבטים בני עקיבא אפשרה לי לטעום כל מיני דברים שאני באמת מבין למה אבא שלי רצה שאלך לסניף… את רואה, אני לא דתי היום… אבל אני ציוני בדם, ואת הקצת שיש לי במה זה שבת ותפילה קיבלתי אצלכם. יאללה… אני חייב לרדת… התחנה שלי…”.

.
“רגע, רגע”, ניסיתי לדלות עוד פרט אחד, “אז למה עזבת את בני עקיבא?”

.
“עזבתי? מה פתאום עזבתי? לא היו מדריכים, לא הייתה קומונרית אז סגרו את הסניף… טוב, אני רץ, להתראות”.

.
נהג האוטובוס סגר את הדלתות והמשיך לנסוע. הבטתי לעבר אותו נער, שלעולם לא הייתי מנחשת כי הייתה לו דריכת רגל בבני עקיבא. עכשיו ידעתי שכל סניף בכל פינה בארץ הוא בית בעבור נערים כמותו ואחרים, והפסקתי לשאול את עצמי מדוע אני נוסעת.

הרחבה למדריכים:

אלחנן שטיגליץ – דמותו של מדריך בבני עקיבא (נספח 1)