מטרות הפעולה

מהלך הפעולה:

שלב א’- הרקע למשפט

המדריכים מציגים לפני החניכים את הרקע למשפט, וקוראים לפניהם את נוסח הצעת אוגנדה בזמן הרצל: להקים מדינה יהודית באוגנדה ולא בארץ ישראל. מצורף בהמשך.

שלב ב’-

מתחלקים לשתי קבוצות: קבוצת “אומרי ההן” – התומכים בהצעה.

                                   קבוצת “אומרי הלאו” – המתנגדים להצעה.

שלושה חניכים ימונו כשופטים (אם יש לכם שבט קטן, אפשר גם למנות שופט אחד).

כל קבוצה צריכה להעלות את כל הרעיונות והמחשבות הקשורים לבעיה הנדונה. כל חניך יביע את דעתו בעניין, ללא קשר לתפקיד הקבוצה במשפט. לאחר מכן, כל קבוצה תכין את טיעוניה. יש להעלות את הטיעונים מתוך התייחסות לנסיבות באותה תקופה, ולא מתוך נקודת מבטנו היום.

כל קבוצה תמנה סנגור / קטגור ראשי שייצג את הקבוצה, וכן 2-4 עדים. עליה לנסח את שאלות עורכי הדין ואת העדויות. בנוסף לכך, יכולה הקבוצה להציג את טיעוניה גם באמצעים אורקוליים (פלקטים, שקופיות וכו’), וכן להכין מסמכים ומוצגים משפטיים.

שלב ג’- טקס המשפט

שתי הקבוצות מתכנסות יחד ועורכות עימות ביניהן, באמצעות הסנגור, הקטגור, העדים וכמובן- השופטים. לאחר שמיעת העדויות והסיכומים יקבעו השופטים את פסק הדין. לאחר מכן נערכת הצבעה, כאשר כל משתתף מתבקש להצביע בהתאם לדעתו האישית, מבלי להתחשב בעמדת הקבוצה בה ישב.

שלב ד’- דיון מסכם

בעקבות המשפט כדאי ורצוי לערוך דיון בשאלות כגון:

• האם הטיעונים שהועלו במשפט רלוונטיים גם היום?
• מה חשוב יותר – מדינה ליהודים או שיבה לארץ ישראל? מדוע?
• האם יש משמעות לקיומה של מדינת ישראל דווקא בארץ ישראל? מהי?
• האם תיתכן מדינה יהודית מחוץ לארץ ישראל?
• מה היה קורה אילו היתה עולה הצעה כזאת היום?

נספחים

נספח 1 – נוסח ההצעה

השנה: 1903  המקום: הקונגרס הציוני השישי, באזל.

הבעיה: לאור מצבם החמור של יהודי רוסיה, יש למצוא בדחיפות פתרון לבעיית היהודים.

ההצעה:

לאחר שכל המאמצים להשיג מאת השלטון הטורקי צ’רטר (אישור) להתיישבות יהודית על ארץ ישראל לא נשאו פרי, והממשלה הבריטית מסרבת למסור את חצי האי סיני למטרה זו, מן הראוי להתייחס ברצינות להצעתה החדשה, הנדיבה, של ממשלת בריטניה.

צ’מברליין, שר המושבות הבריטי, ביקר זה עתה באפריקה, ובפגישה שקיים עם הרצל מיד לאחר מכן מסר לו: “בנסיעתי ראיתי ארץ אשר תתאים לך. זוהי אוגנדה. באיזור החוף גדול החום, אך בפנים הארץ אקלים נוח גם לאירופאים. תוכלו לשתול שם כותנה וסוכר. כאשר ראיתי את הארץ, אמרתי לעצמי: זוהי ארץ עבור ד”ר הרצל”.

הצעה זו תתרום בהכרח להטבת מצבו של העם היהודי ולהקלת מצוקתו, לפחות באופן זמני, עד שתאפשר השיבה לארץ ישראל.

אמנם לפי תוכנית באזל, שקיבל הקונגרס הציוני הראשון ב-1897, ש”הציונות שואפת להקים לעם ישראל בארץ ישראל מקלט בטוח במשפט גלוי (של העמים)”. אולם, אם אין ביכולתנו להשיג את ארץ ישראל, האם נוותר על ההזדמנות להציל את עמנו במקלט בטוח ומוכר, בו נוכל לשלוט בגורלנו בעצמנו?

טיעונים מוצעים ל”אומרי ההן” – בעד ההצעה:

1. העם היהודי נמצא במצוקה וזקוק בדחיפות לארץ משלו.
2. ההתיישבות באוגנדה תאפשר לעם היהודי לתפקד כעם תרבותי, העומד ברשות עצמו.
3. אוגנדה היא רק תחנת ביניים בדרך לארץ ישראל.
4. העם היהודי לא ישכח את ארץ ישראל גם כשיהיה באוגנדה, כפי שלא שכח אותה במשך כל שנות הגלות.
5. ארץ ישראל לא תצליח להוות מוקד משיכה להגירה המונית.
6. בארץ ישראל אי אפשר יהיה להשתחרר מן הלחץ המעיק של הדת והמסורת.

טיעונים מוצעים ל”אומרי הלאו” – נגד ההצעה:

1. העם היהודי תמיד התייחס לארץ ישראל כאל ארצו, ותמיד שאף לחזור אליה. בכל מקום אחר חשים היהודים כזרים.
2. השיבה לארץ ישראל מהותית להבטחת הרצף ההיסטורי ולשמירת הזהות הלאומית של העם היהודי.
3. ייחודו הלאומי של העם היהודי התעצב בארץ ישראל, לא בגולה.
4. רק מדינה יהודית בארץ ישראל תוכל ללכד את העם ולשמש מוקד לזיקת כל היהודים כולל אלו היושבים מחוצה לה.
5. ארץ ישראל היא היחידה המסוגלת לעורר את היהודים לאידיאליזם חלוצי.
6. אם תוקם מדינה יהודית באוגנדה, לא יימצאו ליהודים הכוחות הדרושים לעבור לארץ ישראל.

למדריך!

שים לב לדגשים הבאים:

• חברי הקונגרס הציוני אינם דתיים.
• מדובר בהצלת נפשות.
• הצעת אוגנדה ממשית ואין מוצא אחר.
• נווט את הדיון כך ששוללי ההצעה יידחקו לפינה בלי יכולת של ממש להסביר באופן רציונלי את עמדתם.
• אפשר לשלב במהלך המשפט את סיפור הצלת חטופי המטוס באנטבה (שבאוגנדה), המשקף, בצורה אירונית, את תפקידה של מדינת ישראל בהצלת יהודים (כפי שטענו “אומרי ההן” להצעת אוגנדה)
• בדיון אפשר להשתמש גם ב”מכתב מנשיא ארצות הברית”, מצורף כנספח.
• ניתן להעביר פעולה זו ע”י הצגה שלך או של אחד החניכים. היכנס לחדר עם זקן שחור ארוך ובארשת רצינית תאר הרצל (בגוף ראשון כמובן) את הזדעזעותך מהפרעות שעוברים היהודים במזרח אירופה. אז הצע להציל את נפשם של יהודים אלו ע”י הקמת מדינה באוגנדה. פרט והדגש את חוסר הברירה (הרי לארץ ישראל התורכים אינם נותנים להיכנס, ובינתיים המצוקה הולכת וגדלה, ובעצם, באמת, למה לא ללכת על פתרון ביניים?!). מאחר והחניכים הם חברי הקונגרס היהודי יתקיים דיון (מאד רשמי…) ובסופו ערוך הצבעה על הצעת אוגנדה.

**פעולה זו מובאת בחוברת הדרכה של בני עקיבא “דורשי ציון”, ומתוך חוברת של המכונים לחינוך יהודי ציוני (“זיקתנו לארץ ישראל”)