תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

ציוד נדרש:

• ערי בירה בעולם (נספח 1)
• עיר הבירה שלי? תל אביב (נספח 2)
• עיר הבירה שלי? ירושלים (נספח 3)

תוספות אפשריות:

• ציטוטים בנושא ירושלים (נספח 4)
• שמות ירושלים (נספח 5)
• שירי ירושלים (נספח 6)

מהלך הפעולה:

א. חידון ערי בירה סביב העולם

כדי לפתוח את הפעולה באופן קליל ערכו חידון קצר בנושא ערי הבירה סביב העולם. אמרו שם של מדינה ושאלו את החניכים מהי עיר בירתה, או אמרו שם של עיר בירה ושאלו את החניכים באיזו עיר מדובר (נספח 1).

ב. תל אביב – בירת ישראל?

חלקו לחניכים את הכתבה: ‘עיר הבירה שלי? תל אביב’ (נספח 2), הקריאו את הכתבה ועוררו דיון. שאלו את החניכים:

• מה דעתכם?
• האם אתם מסכימים? מדוע?

לשם יצירת עניין כדאי ליצור תחושה שיש היגיון בדברי הכותב: “תכלס, תל אביב הרבה יותר פעילה! היא במרכז העניינים! כל הטכנולוגיה שם! ירושלים כבר מיושנת!”

ג. ירושלים – את האחת, אני נשבע?

במהלך הדיון חלקו לחניכים את ‘עיר הבירה שלי? ירושלים’ (נספח 3) והציגו את הדעה המנוגדת לדעה שהועלתה בכתבה הקודמת.

• מה מייחד את ירושלים?
• מה גורם לה להיות מרכזית כל כך בתודעה היהודית שלנו ובתודעת העולם כולו?

ד. תוספות אפשריות לשילוב במהלך הפעולה

• פזרו על הרצפה ציטוטים בנושא ירושלים ובקשו מהחניכים לשתף מהו הציטוט האהוב עליהם ומדוע (נספח 4).
• ערכו תחרות בין שתי קבוצות בציון שמות של ירושלים ובסוף הקריאו את הרשימה כולה (נספח 5).
• ערכו תחרות בין שתי קבוצות בשירת שירים בנושא ירושלים (לתמיכה – נספח 6)

סיכום

סכמו את הדיון ומנו את הטענות שעלו בעד ירושלים כבירה ואת הטענות נגד. אפשר לסכם את הדיון באופן פתוח – “ראינו שאכן יש דעות שירושלים מיושנת מכדי להיות עיר בירה, ומן הצד השני דעות שירושלים היא עיר הבירה הנצחית של עם ישראל”, ולהשאיר את הדברים כנקודה למחשבה. כמו כן אפשר לסכם את הדיון באופן סגור, המדגיש את ירושלים כעיר הבירה האחת והיחידה של עם ישראל, העיר שבה בחר הקב”ה מימים ימימה לשכן את שמו בעולם, העיר שסביבה מתאחד עם ישראל והעולם כולו, שממנה תצא ותופץ הקדושה. אפשר לחוש את נצחיותה כבר היום, ובע”ה ובהשתדלותנו נחוש זאת יותר ויותר עד לבניין בית המקדש.

נספחים

נספח 1 –

נספח 2 –

עיר הבירה שלי? תל אביב

כבר הרבה זמן שירושלים היא בעיקר שם גדול ומפוצץ, כותרת ראשית למאמרים מימין, אך לא הרבה מעבר. פרט להיותה שריד ארכיוני יהודי-דתי, “בירת העם היהודי” מנותקת ממנו. אביב אברמוביץ’ חושב שהגיע הזמן שתהיה לנו בירה בדמותנו – בלי הפסקה.

אביב אברמוביץ’ | mako | פורסם 21/05/09 14:06

הוויכוחים על עתידה של ירושלים, ששוב עלו לכותרות השבוע בעקבות פגישת אובמה ונתניהו, צצים מעל פני השטח מדי כמה חודשים. כל יוזמה מדינית חדשה, פסגה דיפלומטית או מפגש בכירים בדרג כזה או אחר, מחזיר את הדיון בסוגיה הישראלית-פלסטינית אל שאלת מיליון הדולר: מה יהיה עם ירושלים?

בדיון הזה תמיד חוזרים על אותם דברים – אותן שורות, אותן נימוקים. “בירת ישראל לנצח נצחים”, אהב לומר רה”מ לשעבר, אריאל שרון. “בירתנו הנצחית לעולמי עד”, מצהיר רה”מ נתניהו היום בפני כל דורש, עד שנדמה שמדובר באקסיומה שהונחתה עלינו משמיים. אך האם ירושלים אכן ראויה לתואר עיר הבירה האמיתית שלנו? האם רוב העם באמת מחובר אל “עיר הנצח-שלנו-לדורי-דורות-נגעתי-באדום”?

בירה בזמן עבר

נדמה לי שמישהו צריך לשים את הדברים על השולחן: כבר הרבה זמן שירושלים היא בעיקר שם גדול ומפוצץ, כותרת ראשית מעולה למאמרים מימין, מרכיב הכרחי בכל נאום מדיני באשר הוא, אך לא הרבה מעבר. פרט להיותה שריד ארכיוני וסמל היסטורי יהודי-דתי בעיקרו, ירושלים היא היום בירה בזמן עבר. גבירותיי ורבותיי, אני מצהיר בזאת חגיגית: עיר הבירה שלי היא תל אביב.

נכון, ירושלים היא העיר הכי גדולה בישראל. אלא שבקצב ההגירה השלילית ממנה, לא בטוח שהיא תישאר העיר היהודית הכי גדולה. רק אתמול פורסם כי בעוד 26 שנים בלבד – לא בדיוק נצח בשום קנה מידה – מחצית מתושבי הבירה שלנו צפויים להיות ערבים. עדיין “בירת העם היהודי” לעולמי עד?

עיר בירה אמורה לרכז את מרבית מוסדות השלטון המרכזיים, מתוך רצון לקרב את השלטון לעם ואת העם לשלטון. אז עם יד על הלב – כמה מכם ביקרו אי פעם בכנסת, בית המחוקקים שלנו? כמה מכם באמת חזו מקרוב בעבודת המליאה, התארחו בבית הנשיא או אפילו קפצו לביקור בבית המשפט העליון? מבטיח לכם שלא הרבה, ובטח שלא הרבה פעמים. עכשיו רק דמיינו את משכן הכנסת בתל אביב. עם שיווק נכון וצעיר, כפי שיודעים לעשות כאן, במקום מוסד מיושן וארכאי, צעירים עוד יחלמו להיות ח”כים.

עיר לכולנו

אבל עזבו רגע את הנתונים והעובדות היבשות – כל ילד יודע שבתל אביב פשוט הרבה יותר מעניין. צעירים מירושלים הודו בכך בפה מלא בפני ראש העירייה שלהם, בכתבת חדשות 2 בשבת. חיי הלילה בעיר העברית הראשונה הפכו בשנים האחרונות לשם דבר לא רק בביצה הלבנטינית שלנו, אלא בעולם כולו. תל אביב מהווה את המרכז התרבותי והכלכלי הגדול של ישראל, ובעוד מעמדה הבינלאומי של ירושלים הולך ונשחק, מעמדה של תל אביב רק מתחזק.

אין כאן שום ויכוח: העיר הזאת שייכת לנו, היא מעוצבת בדמותנו והיא מי שאנחנו – היום, לא לפני עשרות שנים. להבדיל מהבירה הפרה-היסטורית הנוכחית, המורמת מעם, תל אביב שלי מייצגת את הציונות האמיתית, הנוכחית, הרלוונטית והבועטת. היא מציגה התחדשות תרבותית, פלורליזם, קידמה ופתיחות, אל מול הסגירות החרדית והכפייה הדתית שמבצבצת לה תחת כל אבן ירושלמית.

אני אוהב את ירושלים. נוף ההרים שלה יפהפה בעיניי, אתריה העתיקים נפלאים, ורחובותיה וסמטאותיה לא פחות מקסומים. אני גם מעריך מאוד את המורשת שלה, ומכיר בחשיבותה ההיסטורית עבור העם הזה. אלא שאין לכך קשר לשאלה האם עליה להמשיך ולשמש כעיר הבירה שלנו או לא. הגיע הזמן להתקדם הלאה, להפנים את רוח התקופה ולהחליט בהתאם. דווקא ביום ירושלים מתבקש לומר זאת – הבירה האמיתית של ישראל צריכה להיות תל אביב. עיר בלי הפסקה, למדינה בלי הפסקה.

נספח 3 –

עיר הבירה שלי? ירושלים

“למדינת ישראל הייתה ותהיה רק בירה אחת – ירושלים הנצחית.”

אמר ראש הממשלה כשבישר אתמול לנבחרי העם את החלטת הממשלה להחזיר לירושלים את הכנסת ולהמשיך בהעברת משרדי הממשלה לעיר זו.

“הדאגה לירושלים – במרכז דאגותיי.

מאז כינון הממשלה הזמנית, העמדנו הדאגה לשלומה, בטחונה וחיזוקה הכלכלי של ירושלים במרכז דאגותינו. בסערת המלחמה, כשירושלים הייתה נתונה במצור, היינו נאלצים לקבוע זמנית מושב הממשלה בקריה, על יד תל אביב, אולם למדינת ישראל הייתה ותהיה רק בירה אחת – ירושלים הנצחית. כך היה הדבר מלפני שלושת אלפים שנה, וכך זה יהיה, כפי שאנו מאמינים – עד סוף כל הדורות…”

ירושלים הייתה מאז ומעולם תכלית כיסופי הדורות של העם היהודי. אנשים לא התפללו להגיע לארץ ישראל, אלא לירושלים. ירושלים – עיר המקדש והנצח – הייתה הלב הפועם של המרכז המלכותי והרוחני של העם היהודי. היא הייתה כלב בין באיברים של השבטים הנפרדים. בתקופת הגלות, היא זו שעמדה במרכז התפילה, ולא ארץ ישראל. היא הייתה ביטוי לעצמאות ולמולדת – מושגים כל כך נורמליים לכל אומה ולשון, המהווים משאת נפש עבור העם היהודי התלוי בעמים אחרים והתלוש ממולדתו. מעל לכך – ירושלים היא שילוב של מלכות ומקדש; של מלכות ישראל שבירושלים, המבטאת אחדות לאומית שהעם לא זכה לה בימי השופטים, ביחד עם המקדש – הקשר אל הקדושה שמעבר לחיים הגשמיים. היא, עיר בירתם של המלך דוד משורר התהילים ושל המלך שלמה מחבר שיר השירים, כבשה את העם כולו בשל השילוב הייחודי שיש בה, קדושה ומלכות.

ירושלים הינה הקשר הישיר שלנו לקב”ה, כאשר צועדים ברחובות ירושלים, ניתן לתפוס בחוש שהשכינה שורה בה גם כיום.

יום ירושלים, חשיבותו גדולה הרבה יותר מאשר ציון היום בו שוחררה העיר משלטון זר. מעלתו של היום הזה בכך שהוא נחוג לכבודה של העיר המיוחדת הזו. יום שאיננו מתייחס דווקא לחורבנה או לבניינה של ירושלים, לצערה או ליופיה, אלא יום של שמחה והודאה על עצם קיומה. שמחה על כך שיש כאן מקום מיוחד, על שזכינו לכך שבעולמנו תהיה נקודה של חיבור עם העולם העליון.

החג על ירושלים הוא חג חדש – בדורות ראשונים לא זכינו לזה, ולא ידענו שאפשר להלל ולשמוח על ירושלים סתם כך, גם בטרם נבנתה על תילה…על כך שגם כאשר ירושלים מושפלת – לא ניתן לכסות את מהותה…גם כשהיא בשאול תחתיות, היא עדיין מקור הברכה.

שישו את ירושלים,

גילו בה,
גילו בה כל אוהביה! 

נספח 4 –

ציטוטים בנושא ירושלים:

להורדת קובץ PDF לחצו כאן

• “אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ, יְרוּשָׁלָיִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי, אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם-לֹא אַעֲלֶה אֶת-יְרוּשָׁלַיִם, עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.” תהילים קל”ז ה’-ו’

• “כי מציון תצא תורה ודבר ה’ מירושלים.” – ישעיהו ב’ ג’
• “כֹּה אָמַר ה’ צְבָאוֹת: עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם, וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים. וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיה.” – ספר זכריה, ח, ד’-ה’
• “עֲשָׁ‏רָ‏ה קַ‏בִּים יוֹ‏פִי יָ‏רְדוּ‏ לְעוֹ‏לָ‏ם, תִּשְׁעָ‏ה – נָ‏טְלָ‏ה יְרוּ‏שָׁ‏לַ‏יִם וְאֶ‏חָ‏ד – כֹּ‏ל הָ‏עוֹ‏לָ‏ם כֻּלוֹ.” – מסכת קידושין מ”ט ב’
• “עתידה ירושלים שיתקבצו בתוכה כל הגויים וכל הממלכות.” – אבות דרבי נתן פרק ל”ה
• “אין לך חוכמה כחוכמה של דרך ארץ ואין לך יופי כיופי של ירושלים.” ~ שם כ”ח
• “ירושלים אורו של עולם שנאמר ‘והלכו גוים לאורך’, ומי הוא אורה של ירושלים, הקב”ה דכתיב ‘והיה לך ה’ לאור עולם’.” – בראשית רבה נ”ט, ח’
• “והנצח זו ירושלים.” – מסכת ברכות נ”ח א’
• לא ייתכן שלטון ערבי בירושלים. העיר הזאת לא תחולק – לא חצי-חצי, לא 60-40, לא 75-25, שום חלוקה.- גולדה מאיר
• “כל מי שהוא מתפלל בירושלים כאילו מתפלל לפני כסא הכבוד.” – מדרש על תהילים צ”א, ז’
• “לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם הַבְּנוּיָה.” – הגדה של פסח
• “וְלֹ‏א הִזִּיק נָ‏חָ‏שׁ וְעַ‏קְרָ‏ב בִּיְרוּ‏שָׁ‏לַ‏יִם מֵעוֹ‏לָ‏ם, וְלֹ‏א אָ‏מַ‏ר אָ‏דָ‏ם לְחֲבֵרוֹ‏ צַ‏ר לִי הַ‏מָּ‏קוֹ‏ם שֶׁ‏אָ‏לִין בִּיְרוּ‏שָׁ‏לַ‏יִם.” – מסכת אבות ה’ ה’
• “ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו – עיר שהיא עושה כל ישראל לחברים.” – תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, דף כ”א
• “כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, ושאינו מתאבל על ירושלים אינו רואה בשמחתה.” – מסכת תענית ל”א ב’
• “אין לך יופי כיופייה של ירושלים.” – תלמוד בבלי, סדר נשים, מסכת קידושין (דף מט, ע”ב)
• “עתידה ירושלים להיות מתרחבת בכל צדדיה, ושערי ירושלים עתידין להיות מגיעין עד דמשק” – ספרי לדברים א’
• “לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה…שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עבדו לפנים משורת הדין” – מסכת בבא מציעא דף ל’ ע”ב
• “לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחללו בה את השבת” – אביי, תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קיט, עמוד ב
• “לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלוקריאת שמע שחרית וערבית” – אבהו, תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קיט, עמוד ב
• ” לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו בה תינוקות של בית רבן” – רב המנונא,תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קיט, עמוד ב
• “לא חרבה ירושלים אלא מפני שלא היה להם בושת פנים זה מזה” – עולא, תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קיט, עמוד ב
• “לא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה” – רבא,תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קיט, עמוד
• “פסגת הגאולה השלמה זוהי גאולת ירושלים.” – מנחם מנדל אוסישקין
• “ערכה של ירושלים לא ניתן להימדד ולא להשקל ולהספר, כי אם יש לארץ נשמה – הרי ירושלים נשמתה של ארץ ישראל.” – דוד בן גוריון
• “ארץ ישראל בלי ירושלים כגוף בלי נשמה.” – אלחנן ליב לוינסקי
• “מאה דורות חלמתי עלייך, לזכות, לראות באור פנייך. ירושלים, ירושלים, האירי פנייך לבנך. ירושלים, ירושלים מחרבותייך אבנך.” – אביגדור המאירי
• “ירושלים, עיר של ניגודים: שלטון בריטי מזה ותנועות מחתרת מזה. יהודים דתיים קיצוניים ונטורי קרתא מזה וקמפוס של סטודנטים חופשיים על הר הצופים מזה. צלצולי כנסיות מחד גיסא, וקריאות ברמקול של המואזין המוסלמי מאידך.” – עמירם חרלף
• “אמת אחת ולא שתיים, כשמש אחת וכשם שאין שתי ירושלים.” – אורי צבי גרינברג
• “אבני ירושלים מלאות בהיסטוריה.” – יהודה עמיחי
• “כשאנו באים לדבר על ירושלים – אז שחו כל בנות שירי-החול, כאבן ידמו כל רגשי תרבויות גויי-נכר, פה- ה’ בדד ינחנו! ,פה- גאון ישראל עומד בכל הדרו.” – הרב קוק
• “אם אזכרכי בימים הבאים, ירושלים, לא אתענג על זכרונך. משקע מעופש של אלפי שנים מלאות חדלון-אישים, קנאות אפלה ואי-נקיון שוכן בתוך רחובותיך רעי הריח.” – בנימין זאב הרצל, 31 באוקטובר 1898
• “העיר הקדושה העתיקה צריכה להטהר כלה מעסקים של חול. צריך שיבדלו כל התגרנים המגואלים והצעקנים מתוך החומות האלה, הקדושות לבני כל האמונות. בתי-פועלים, דירות בזול, יש לבנות הרחק מסביב לעיר, את השוקים צריכים להעתיק מן העיר העתיקה למקורות נאותים. והעיר העתיקה המטוהרה באפן כזה תוכל להשאר אחרי כן בשביל מוסדות החסד והצדקה של כל האמונות, שהן בעצמן תחלקנה את הגבולים ביניהן בדרך שלום.” – בנימין זאב הרצל
• “אנחנו יושבים על הרכס שצופה לעיר העתיקה ועוד מעט אנחנו עומדים להיכנס אליה – העיר העתיקה של ירושלים שמאז כל הדורות חולמים עליה ושואפים אליה.” – מרדכי גור
• “הר הבית בידינו!” – הרמטכ”ל מוטה גור בזמן מלחמת ששת הימים
• “בירושלים השמים נמוכים יותר, בירושלים אפילו שקט מדבר.” – מתוך השיר “בירושלים השמים נמוכים יותר” מאת אבנר שטראוס
• “חומר העיר העתיקה אינה גבול ירושלים” – מנחם בגין, ‘המרד’ עמ’ ד’
• “ירושלים השלמה והמאוחדת הייתה ותהיה לעולמי עד בירתו של עם ישראל בריבונות ישראל, מוקד לגעגועיו ולחלומותיו של כל יהודי.” – יצחק רבין
• “ירושלים הנה אני בא, חוזר אליך הנה אני בא אל חומותיך, הנה אני בא כי את היחידה אני נשבע.” – הדג נחש
• “ירושלים הייתה ותישאר בירתה של פלסטין, כל כולה פלסטינית.” – יאסר ערפאת
• “צריך להניח ליהודים לקבל את ירושלים. הם אלה שעשו אותה מפורסמת.” – וינסטון צ’רצ’יל
• “ירושלים איננה עניין למשא ומתן. אין היא עניין למיקוח… ירושלים היתה ותהיה לנצח בירתה של מדינת ישראל… ירושלים היתה ותהיה ליבו הפועם של העם היהודי.” – יצחק רבין
• “ירושלים של זהב, ושל נחושת ושל אור, הלא לכל שירייך אני כינור.” – נעמי שמר
• “עומדות רגלינו בשערייך ירושלים ותותחינו מרעימים לך שיר מזמור.” – יוסי גמזו
• “ירושלים של ברזל ושל עופרת ושל שחור, הלא לחומותייך קראנו דרור.” – מאיר אריאל
• “ירושלים של זהב, ושל נחושת ושל אור, הלא לכל שירייך אני כינור.” – נעמי שמר
• “יפה נוף, משוש תבל, קריה למלך רב.” – רבי יהודה הלוי(ריה”ל)
• ירושלים, בשבילי, היא קודם כל שם של רחוב בתל אביב – אלון פוקס
• יש לי תכנית מעניינת לירושלים, זה נקרא חלוקת זמן. כמו מיאמי, בואו ננסה את זה: היהודים יקבלו את חנוכה ופסח, הנוצרים יקבלו את חג-המולד ואת חג-הפסחא, והמוסלמים יקבלו את הרמאדאן והחג השני, “קא-בום”- רובין ויליאמס
• “בגלל האבן הירושלמית הזאת,” כתבה באחת מהן, “אין בעיר הזאת אפילו בית חדש אחד. כל בית בירושלים הוא בית ישן עוד לפני שגמרו לבנותו.” – מאיר שלו
• כבן לעם היהודי שחלם אלפי שנים לחזור לנחלת אבותיו, בן לעם שגלה מארצו בשואה, אני בן לעם שתמונת הילד עם הידיים המורמות בגטו ורשה חוזרת אליו בלילות. הכותל המערבי הוא לי מוקד געגועיו של העם היהודי, ואבני הכותל השותקות, שהיו המלט והדבק של עם ישראל לדורותיו, דיברו אלי באותם רגעים יפים ועצובים, מכל חלום ושיר.- יצחק רבין
• מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו נולדתי אני באחת מערי הגולה. אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים. בחלום בחזון לילה ראיתי את עצמי עומד עם אחי הלווים בבית המקדש כשאני שר עמהם שירי דוד מלך ישראל. נעימות שכאלה לא שמעה כל אוזן מיום שחרבה עירנו והלך עמה בגולה – ש”י עגנון

נספח 5 –

שמות העיר ירושלים

1. אבן-מעמסה (זכריה, יב- 3)
2. אהליבה (יחזקאל, כג- 4, פירוש רד”ק)
3. אור-העולם (ילקוט שמעוני, תהילים – כג)
4. אם (ילקוט שמעוני, דברים כג- 7)
5. אפרתה (תהילים, קלב-6, המדרש הגדול, ויגש מו, ח).
6. אריאל (ישעיהו, כט- 1)
7. ארמון (ירמיה, ל- 18; המדרש הגדול, ויגש, מו, ח)
8. אשת נעורים (ישעיה, נו ; המדרש הגדול, מו, ח)
9. בחורה (מל”א, יד- 21; אבות דרבי נתן ב, מג)
10. בית אל (בראשית לה- 15)
11. בירה (דה”א, כט, 1-19 ; ירושלמי, פסחים ז. ח; בבלי, יומא, ב, א)
12. בית תפילה (ישעיה, נו- 7)
13. במות (מיכה, א- 5)
14. בעולה (ישעיה, סב, 4, אבות דרבי נתן לט)
15. בעל המון (שיר השירים, ח- 11)
16. בשן (תהילים, סח- 16, המדרש הגדול, ויגש, מו, ח)
17. בתולה (ירמיה, לא- 4; המדרש הגדול, ויגש מו, ח)
18. גבעת הלבונה (שיר השירים, ד- 6; המדרש הגדול, שם)
19. גולה (ישעיה, מט, 21; המדרש הגדול, שם)
20. גיא חזון (ישעיה, סה, 18)
21. גילה (ישעיה, סה, 18)
22. גלעד (ירמיה, כב- 6; המדרש הגדול, שם)
23. גן אלהים (ישעיה, נא- 3; המדרש הגדול, שם)
24. דלתות העמים (יחזקאל, כו- 2)
25. דרושה (ישעיה, סב, 11-12)
26. דרום (יחזקאל, כא- 2)
27. ההר הטוב (דברים, ג- 25; ספרי פינחס, קלד)
28. ה’ יראה (בראשית, כב- 14)
29. העיר (ירמיה מא- 4; לב- 24)
30. ה’ צדקנו (ירמיה ג- 16)
31. הקריה (מל”א א 41-44)
32. הראל (יחזקאל, מח- 35)
33. הר גבוה (ישעיה, מ- 9; המדרש הגדול, שם)
34. הר חמד (תהילים, סח- 17)
35. הר מרום ישראל (יחזקאל, כ- 40)
36. הר מועד (ישעיה, יד- 13)
37. הר קודש (תהילים, מח, 2; יואל, ד- 17)
38. הר שמה (יחזקאל, מח- 35; בבלי, בבא בתרא, כח-עב)
39. חגוי הסלע (שיר השירים, ב- 14; זוהר, א פד-פה)
40. חדרך (זכריה ט- 1; המדרש הגדול, ויגש מו, ח)
41. חומות (ישעיה, נו- 5)
42. חיים (ישעיה, ד- 3; יחזקאל, לב- 25; פרקי דרבי נתן (א) לד)
43. חפציבה (ישעיה, סב- 4; אבות דרבי נתן (ב) לט)
44. טבור הארץ (יחזקאל ה- 5, פירוש רש”י ועוד)
45. יבוס (יהושע, יח- 28; ועוד)
46. ידידות (ירמיה, יב- 7 תהילים, פד- 2)
47. יושבת העמק (ירמיה, כא- 13)
48. יער הבציר (זכריה, יא- 2; אבות דרבי נתן (א) ד (ב) ז; ילקוט שמעוני, ב, תקעה)
49. יער הנגב (יחזקאל כא- 2)
50. יפה נוף (תהילים, מח- 3)
51. ירכתי צפון (תהילים, מח- 3)
52. כלה (ישעיה, סא- 10)
53. כלילת יופי (איכה, ב, 15; תהילים נ- 2)
54. כסא ה’ (ירמיה, ג- 17)
55. כרמל (ישעיה, לב- 16)
56. לבנון (ירמיה, כב- 6; המדרש הגדול, ויגש)
57. מגדל עדר (מיכה, ד- 8)
58. מוראה (צפניה, ג- 1)
59. מוריה (בראשית, כב- 12, המדרש הגדול, ויגש, מו-ח)
60. מנוחה (דברים, יב- 9; תהילים קלב- 8; 13-14; תוספתא, זבחים יב; ועוד)
61. מקדש (מדרש תלפיות, עמ’ 251; ישעיה ד- 3)
62. נוה שאנן (ישעיה, לג- 20)
63. נחלה (דברים, יב- 9)
64. נצח (דה”א, כט- 11; בבלי, ברכות, נח, א)
65. סורה (ישעיה, מט- 21; המדרש הגדול, ויגש, מו, ח)
66. סף רעל (זכריה, יב- 2)
67. עדן (ישעיה, נא- 3; המדרש הגדול, ויגש מו, ח)
68. עין העולם (בראשית רבה, סג, יד)
69. עיר אלהים (תהילים, מו- 5; ועוד)
70. עיר דוד (שמ, ב ה, 7-9)
71. עיר האמת (זכריה, ח- 3)
72. עיר הומיה (ישעיה, כב- 2)
73. עיר היונה (צפניה, ג- 1)
74. עיר הקודש (ישעיה, נב- 1; נחמיה, יא- 1)
75. עיר הצדק (ישעיה, א- 26)
76. עיר יהודה (מל”ב, יד- 20; דה”ב,כה- 25)
77. עיר לא נעזבה (ישעיה, סב- 12)
78. עיר עוז (ישעיה, כו- 1)
79. עיר פרזות (זכריה, ב- 8)
80. עיר קברות אבותי (נחמיה, ב- 5)
81. עיר שחוברה לה יחדיו (תהילים, קכב 3)
82. עיר של זהב (משנה, שבת ו, א)
83. עקרה (ישעיה, נד- 1)
84. צאן (יחזקאל, לו- 28)
85. צואר (ישעיה, ח- 8; זוהר, א, וישלח)
86. צור המישור (ירמיה, כא- 13)
87. ציון (תהילים, פז, ב; ירושלמי ד, ב; ועוד)
88. צלע האלף (יהושע, יח- 28; ספר זרובבל, בית המדרש ב, עמ’ 57)
89. קדוש ישראל (ישעיה, ס- 14)
90. קריה נאמנה (ישעיה, ס- 14)
91. קריה נשגבה (ישעיה, ס- 14)
92. קריה עליזה (ישעיה, כב 2; לב- 13)
93. קריה חנה דוד (ישעיה, כט- 1)
94. קרית מועד (ישעיה, לג- 20)
95. קרית מלכיאל (בשירו של רבי יעקב ספיר לכבוד משה מונטיפיורי ב- 1849)
96. קרית מלך רב (תהילים, מח- 3)
97. קרית משוש (ירמיה, מט- 25)
98. קרתא דא שפירא (קריה של יופי- כינוי

שטבע המשורר ר’ ישראל נג’ארה בשירו ”יה ריבון עלם עלמיא” מהמאה השש-עשרה).

99. קריתה מרדתא (עיר מרדנית- עזרא, ד- 12)
100. רבתי בגויים (איכה, א- 1)
101. רבתי עם (איכה, א- 1)
102. שלם (בראשית, יד- 18; תהילים, עו- 3)
103. שדי יער (תהילים, קלב- 6)
104. שער בת רבים (שיר השירים, ז- 5)
105. שרתי במדינות (איכה, א- 1)

נספח 6 –

שירי ירושלים

• “ירושלים של זהב”
• “על חומותייך ירושלים”
• “שבחי ירושלים”
• “כל המתפלל במקום הזה בירושלים”
• “למען ציון לא אחשה”
• “ציון תמתי”
• “ירושלים את האחת אני נשבע”
• “ולירושלים עירך”
• “שומרים הפקד”
• “מעל פסגת הר הצופים”
• “הכותל”
• “שישו את ירושלים”
• “כי מציון תצא תורה”
• “עוד ישמע בהרי יהודה”
• “אני עומד על החומה…”
• “גבעת התחמושת”
• “על כפיו אותו יביא”

מקורות להרחבה:

• ‘קמעא קמעא’, הרב חיים דרוקמן, הוצאת ידיעות אחרונות
• ‘יום העצמאות יום שחרור ירושלים’, סדרת באר מרים, הוצאת ידיעות ספרים
• ‘אתחלתא דתקווה’, הרב חיים נבון, הוצאת נאמני תורה ועבודה
• ‘ביום ההוא’, הרב שג”ר