מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

כולם בשביל אחד- זכריה באומל

כולם בשביל אחד- זכריה באומל

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
חבריא ב' | שבט חדש - כיתה ט
משך הפעולה
עד שעה
נושא
ערכים | כלל ופרט
7 מדריכים אהבו את הפעולה

תקציר הפעולה

בעקבות השבת גופתו של זכריה באומל ז”ל לקבורת ישראל לאחר שלושים ושבע שנים, נפגש יחד בשבת הקרובה מתוך רצון ללמוד על דמותו, לשאוב כוח ממסירות נפשו, מתוך קבלת אחריות על  כל עם ישראל, החזרת השבויים והנעדרים והבאתם לקבר ישראל. 

מטרות הפעולה

  1. החניכים יבינו את החשיבות של כל יחיד ויחיד בקבוצה
  2. החניכים יתעוררו למחשבה על מהי מסירות ומהי אחריות לאחר
  3. החניכים ייחשפו לסיפורו של זכריה באומל ז”ל והנעדרים הנוספים בקרב בסולטן יעקב, ויחשבו על פעולות מעשיות הקשורות לשותפות במאבק בהמשך החודש

מהלך הפעולה

 

שלב א. פתיחה קלילה

שחקו ‘חתול ועכבר’ – כל החניכים עומדים במעגל סביב אחד החניכים, וחניך נוסף נמצא מחוץ למעגל. המטרה של החניך העומד מבחוץ היא לתפוס את החניך שבתוך המעגל, והמטרה של כל שאר השבט היא למנוע זאת ממנו על ידי המעגל שסביב החניך הפנימי.

מטרת המשחק – הבהרת חשיבות היחיד בקבוצה והצורך שלנו כקבוצה לשמור עליו ולהשאירו שייך.

 

שלב ב. דינמיקה ואחריות

פזרו על הרצפה משפטים הקשורים לדינמיקה ולאחריות בקבוצה (נספח 1), ובקשו מכל אחד ואחת לבחור את המשפט שלדעתם הוא החשוב ביותר בבניית קבוצה משמעותית, ולנמק מדוע. הם יכולים גם לנסח משפט משל עצמם.
הקריאו כמה קטעים קצרים המספרים סיפורים על אדם או על קבוצה שהקריבו ונתנו מעצמם בשביל אחד החברים (נספח 2) – אפשר לחלק את החברים לקבוצות, וכל קבוצה תקבל סיפור עם שאלות מנחות. לחלופין אפשר לתת לכמה חברים להציג את הקטע לשאר החברים בקבוצה.

 

קיימו דיון:

  • מהי אחריות בקבוצה? האם היא שייכת לקבוצה ביחסה ליחיד או רק ליחיד ביחסו לקבוצה?
  • כיצד אפשר לשמור על כלחבר בקבוצה? האם זוהי רק דאגה פיזית – שלא יחסר בקבוצה, או גם עניין של לא לפגוע או לוודא שיחוש שייכות?
  • כיצד נעצים את מספר החברים ואת מהות הקבוצה?
  • מהם הערכים החשובים ביותר כדי להצליח לעשות זאת?

 

שלב ג. על השבויים והנעדרים

הניחו על הרצפה תמונתו של זכריה באומל ושאלו את החניכים האם הם יודעים מי הדמות שבתמונה.

ספרו על הדמות בקצרה, וכן על המאבק למען השבתו (נספח 3).

ספרו לחניכים שהשבת היא שבת מיוחדת שנעסוק בזכריה בעקבות השבת גופתו לארץ השבוע לאחר שלושים ושבע שנים. 

 

שלב ד. שותפות מעשית

לאחר שהכול הבינו מהי חשיבות הקבוצה ויחסה ליחיד והכירו את סיפור הנעדר, נסו עם החניכים לחשוב כיצד אתם יכולים להשתתף בקריאה להשבת הנעדרים הנוספים ביניהם יהודה כץ, צבי פלדמן, הדר גולדין אורון שאול ואברה מנגיסטו.

שאלות מנחות לחשיבה המשותפת:

מה במאבק נרצה לעשות כשבט?

האם זוהי פעולה בתוך השבט (כמו התנדבות או קריאת תהילים) או הגברת התודעה כלפי חוץ?

מי יכול לעזור לנו להשתתף בהחלטה?

 

כסיכום לפעולה כדאי לקחת את החניכים לעשייה ממשית בשבת עצמה, כמו שירי סעודה שלישית משותפים במקום מרכזי וכדומה.

 

הנה כמה רעיונות לפעילויות בהמשך השבוע או החודש:

קיום קידוש כללי בבית הכנסת או בסניף והסבר על המאורע החשוב, ומתוך כך העלאת המודעות וקריאה להגברת החסד והדאגה לאחר.

יציאה במבצע סניפי – כל מי שעושה מעשה טוב למען החזרת הנעדרים יקבל טופי.

כתיבת מכתבי חיזוק למשפחות.

 

סיכום

בפעולה למדנו על זכריה באומל והבנו את גודל ההתרגשות בעקבות השבתו ארצה  ניסינו להבין מהי משמעות היחיד בקבוצה ומהי האחריות שלנו כקבוצה לוודא שכל אחד יהיה ולא יחסר. בשבת זו אנו מודים על השבת גופתו של זכריה באומל ומתחברים לקריאה להשבת הנעדרים הביתה מתוך תחושה שאנו חסרים אותם וכואבים את העדרם כאנשים פרטיים וכעם.

 

נספחים

 

נספח 1 –

* “כשהעיוור תומך בפיסח, שניהם מצליחים להתקדם” (פתגם שוודי)

* “אם תעשה כל שביכולתך למען הקבוצה, תמיד תעשה משהו טוב גם לעצמך” (פט ריילי)

* “אל תשאל מה חברי הקבוצה שלך יכולים לעשות למענך, שאל מה אתה יכול לעשות למען חברי הקבוצה” (מג’יק ג’ונסון)

* “גם סירת משוטים יכולה לנצח ספינת מרוץ בזכות רוח הצוות” (מקור לא ידוע)

* אני עושה מה שאתה לא יכול, ואתה עושה את מה שאני לא יכול. ביחד אנחנו יכולים לעשות דברים גדולים.

* שחקנים עצמאים זוכים בנקודות. הקבוצה כולה זוכה במשחק.

 

נספח 2 –

  • ציון לשבח מוענק מטעם מפקד פיקוד המרכז לרב סרן בניה ריין ז”ל, מ”פ שריון בגדוד “שלח”, על שהראה דבקות במשימה וחתירה לניצחון, דוגמה אישית ורעות. בתאריך י’ באב התשס”ו (4 באוגוסט 2006), במהלך התקדמות לכיוון הכפר א-טייבה, נתקע צוות ההנדסה שנע על גבי פומ”ה בשטח השמדה בגלל בעיה חימושית. רב סרן בניה ז”ל וצוותו אספו אליהם את שמונת לוחמי ההנדסה על גבי הטנק וחילצו אותם למקום מבטחים. מיד בגמר החילוץ נפגעה הפומ”ה התקועה מטיל נ”ט. גם בימים שלאחר מכן, במשך יותר משבוע ימים, המשיך צוותו של רב סרן בניה ז”ל לחלץ כוחות נוספים תחת אש תוך סיכון אישי רב. בתאריך י”ח באב התשס”ו (12 באוגוסט 2006) בחרבת אל כסיף, בעיצומה של פעולת חילוץ נוספת של טנק שנותר בשטחי השמדה, נפגע הטנק של רב סרן בניה ז”ל מטיל נ”ט, וכל אנשי הצוות נהרגו.
  • מבצע דוידקה: ב-13 באוקטובר 1973, כ-40 לוחמי סיירת צנחנים נכנסו לפעולה בעומק השטח שבשליטת הצבא הסורי, שמטרתה הייתה פיצוץ גשר ליד העיירה קטייפה בסמוך לכביש חומס-דמשק. המפקדים בשטח היו שאול מופז ואודי שלוי. אנשי הסיירת התגלו על ידי כוח צבאי סורי. סרן אפרת, ששמע במכשיר הקשר כי הכוח נקלע לקשיים, נחת לתדלוק מהיר והמריא חזרה לכיוון הכוח למרות ששרר ערפל כבד ומזג אוויר קשה לטיסה, תוך התחמקות מאש שנורתה עליו הצליח להנחית את המסוק ולחלץ את הצוותים.
  • לאחר לילה של חשש כבד לחייו, מאות מתנדבים שסייעו בחיפוש, וקור ירושלמי של 9 מעלות, נמצא הילד יעקב דב בן ה-6 כשהוא בריא ושלם, מבוהל ותשוש.

יעקב דב, ילד בעל צרכים מיוחדים, ירד אחר הצהריים עם אביו מהאוטובוס בשכונת נווה יעקב שבצפון ירושלים, וזמן קצר לאחר מכן נעלמו עקבותיו. בחיפושים אחריו השתתפו צוותים של יחידות חילוץ משטרתיות לצד מתנדבים אזרחים, שתוגברו הבוקר. מנהלי החפ”ק מודים למאות המתנדבים ולחברי יחידה 4 של איחוד הצלה שהשתתפו במהלך הלילה ושעות הבוקר המוקדמות בחיפושים.

יוחאי שווה, מתנדב איחוד הצלה, סיפר: “ערכתי לילד בדיקה רפואית ולמרבה הנס הילד היה במצב טוב אך תשוש. אין ספק שזה בשורה משמחת לאחר לילה שלם של דאגה לשלומו יחד עם מאות המתנדבים שיצאנו לחיפושים כדי לאתרו”.

 

נספח 3 –

זכריה באומל (17 בנובמבר 1960 – 11 ביוני 1982) היה חייל צה”ל שהוגדר כאחד משלושת הנעדרים בקרב סולטאן יעקוב בלבנון יחד עם יהודה כץ וצבי פלדמן, שנפלו בשבי ב-11 ביוני 1982. גופתו של באומל נמצאה והובאה לישראל באפריל 2019, לאחר כ-37 שנים.

באומל לחם בקרב סולטאן יעקוב, ב-11 ביוני 1982. בקרב שנערך מספר שעות לפני הפסקת האש, נהרגו 20 חיילים ישראלים ורבים נפצעו. בסיום הקרב, שלושה חיילים – באומל, יהודה כץ וצבי פלדמן – הוכרזו נעדרים. בדבריו האחרונים של זכריה באומל להוריו, שנכתבו על-גבי גלויה זמן קצר לפני הקרב, הוא בקש מספר פריטים אישיים וסיים במילות הרגעה להוריו המודאגים: “אל תדאגו, הכל בסדר, אך נראה שלא אבוא הביתה בקרוב”.

מאז הכרזתו של באומל כנעדר נסעו בני משפחתו ברחבי העולם, עוקבים אחר כל פיסת מידע שיכולה להוביל לסיום הפרשה עבורם ועבור משפחות הנעדרים הנוספים מהקרב.

בשנת 2004 החליט הרב הראשי הצבאי ישראל וייס להכריז על שלושת הנעדרים כ”חללים שמקום קבורתם לא נודע”, אולם בעקבות מאבק המשפחות נמנע המהלך

 

דעתך חשובה לנו