מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

אהבת מולדת

אהבת מולדת

דף לימוד לשבוע קיימות

סוג הפעולה
דף לימוד
מתאים לגיל
חבריא ב'
משך הפעולה
עד שעה
נושא
קיימות | ארץ ישראל
  • מתאים לשבת
0 מדריכים אהבו את הפעולה

תקציר הפעולה

את שבוע הקיימות בתנועה נפתח בלימוד שעוסק בערך של אהבת הארץ. ערך זה קשור קשר הדוק עם קיימות: קיימות היא מונח רחב המתאר מצב של קיום חיים לאורך זמן מתוך ניהול נכון של המשאבים. התורה מצווה אותנו על אהבת הארץ ומדריכה אותנו לחיות חיים מלאי תשומת לב לסביבה: לאדם, לבעלי החיים ולטבע. השותפות של האדם עם הקב”ה בתיקון העולם ובנייתו תהיה משמעותית הרבה יותר אם ערך אהבת הארץ זורם בעורקיו. בלימוד זה נרחיב על אהבת הארץ מדברי חכמים ובמקורות.

מטרות הפעולה

  1. החברים ילמדו על ערך אהבת הארץ.
  2. החברים יעמיקו בקשר בין אהבת הארץ לערך קיימות.
  3. החברים ישתפו מה הם לוקחים איתם לחיי היום-יום בעקבות הלימוד.

מהלך הפעולה

 

פתיחה: “ארץ חיטה ושעורה”

פתחו בלימוד קצר על ערך אהבת הארץ
א. חלקו לחניכים את הטקסט מספר דברים (נספח 1).
דונו בשאלות האלה:

  • מהו השפע המתואר שיש בארץ ישראל? מאילו תחומים השפע?
  • מהי המשמעות הפשוטה העולה מן הפסוקים?
  • “ובירכת את ה’ א-לוהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך” – מה פסוק זה רוצה ללמד אותנו?

 

סכמו: התורה מחנכת אותנו לאהוב את ארץ ישראל. זה היה יחסם של גדולי ישראל בכל הדורות לארץ ישראל: יחס של אהבה. האהבה שלנו לארץ היא אהבה אחרת מאהבת כל אומות העולם לארצן, זוהי הארץ שבה בחר ה’ בעבור העם היהודי, “עיני ה’ א-לוהיך בה”.

ב. בהמשך לקריאת הפסוקים והדיון חלקו לחניכים את דבריו של רבי מאיר שמחה מדווינסק.

סכמו: אדם שאוהב את ארצו ומרגיש שייכות אליה, יתנהג אליה בהתאם לרגשותיו וירצה לשמור על סביבתו.
נתעמק בזה במקורות הבאים ונבין את הקשר בין אהבה של אדם למקום שלו ובין קיימות, שהיא שמירה מיטבית לאורך זמן על המשאבים לצורכי קיום העולם.

 

שלב א: הרגלים של קיימות

פתחו בהסבר קצר על קיימות: הסבירו לחברים כי קיימות מבטאת שמירה על הארץ ועל העולם ועשיית פעולות לפיתוחה של הארץ (ראו הגדרת קיימות בנספח 3). כאשר אנחנו שומרים על הארץ אפשר להתקיים בה לאורך זמן. ראינו קודם כי התורה מדריכה אותנו לאהוב את הארץ, והתורה גם מצווה אותנו לחיות חיים מלאי תשומת לב לסביבה ולארץ שלנו: לאדם, לבעלי החיים ולטבע, כמו שנאמר בבראשית: “וַיִּקַּח ה’ אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ” (בראשית ב, טו).
איך עושים את זה? איך שומרים על הארץ? איך מפתחים אותה?

אחרי ההסבר:
עשו עם החברים מעגל אסוציאציות: בקשו מהם לציין הרגל או מעשה של קיימות או ערך של קיימות.

 

למנחה:
הרגלים של קיימות שנצפה מהחניכים להזכיר: צריכה בהתאם לצורך, קניית מוצרי יד שנייה, הליכה ברגל, שימוש נכון במים וחשמל, שמירה על ניקיון הסביבה, שימוש בכלים רב-פעמיים ובשקיות רב-פעמיות, מחזור מים, זריקת מוצרים לפחים המיועדים (נייר לכחול, פלסטיק לכתום, זכוכית לסגול).
ערכים של קיימות שנצפה מהחניכים להזכיר: אחריות סביבתית, תשומת לב לסביבה, שותפות בעשייה למען הסביבה, אהבת הארץ, שמירה על הארץ, פשטות, איזון, ויתור, שליטה עצמית.
מעשים של קיימות: נטיעה ושתילה, עיסוק בבניין הארץ, ניקיון שטח ציבורי (חוף, יער, פארק), שמירה על החי והצומח בזמן טיול או צעידה.

 

שלב ב: קיימות ואהבת הארץ
לאחר שעסקנו באהבת הארץ ובקיימות, נרצה לחבר ביניהן.
חלקו את החניכים לשלוש או ארבע קבוצות, וכל קבוצה תקבל קטע מידע על אהבת הארץ מזווית אחרת (נספחים 4–7).

לסיכום במליאה:

נציג מכל קבוצה יספר במה עסק הקטע שהקבוצה קיבלה, מה היה הביטוי לאהבת הארץ ומה הקשר לקיימות שמצאו לאחר עיון בקטע.

 

שלב ג: צידה לדרך

בסיומו של הסיכום של כל קבוצה ישתפו החברים מהו המסר שהכי נגע בהם בלימוד וימשיך איתם הלאה.

 

נספחים

נספח 1

“כי ה’ א-לוהיך מביאך אל ארץ טובה, ארץ נחלי מים עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר. ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש. ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם, לא תחסר כל בה, ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחושת. ואכלת ושבעת, ובירכת את ה’ א-לוהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך” (דברים ח, ז–י).

 

נספח 2

“אהבת הארץ אינה אהבת מולדת כאשר יאהב הצרפתי את ארץ מולדתו ויכבד בירת ארצו פריז, כי זה רגש לאומי, אהבת הארץ היא ענף של מצוות אהבת ה’, שכן האוהב את ה’ אוהב את ביתו ומשכנו של ה’, וארץ ישראל היא המקום בו בחר ה’ לדירתו ככתוב ‘כִּי בָחַר ה’ בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ'” (משך חכמה, רבי מאיר שמחה מדווינסק).

 

נספח 3

הגדרת קיימות: קיימות היא מונח רחב המתאר מצב של קיום חיים לאורך זמן מתוך ניהול נכון של המשאבים. קיום זה חל על מערכות אקולוגיות, על ממלכת החי, על בני האדם ועל העתיד של כל אלה על פני כדור הארץ. קיימות נוגעת לא רק להיבטים של סביבה כפי שנהוג לחשוב; קיימות מתייחסת למתן פתרונות לצרכים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים בהווה בלי לפגוע ביכולת למלא צרכים אלה גם בדורות הבאים.

 

נספח 4

“הבאים ישרש יעקב יציץ יפרח ישראל”

“אהבת ארץ ומסירות חלוצית היו לצנינים בעיני הפורעים הערבים. למראה המאמץ היישובי הנושא פירותיו בערה חמתם להשחית ואץ זעמם כילו לא רק באדם, אלא גם בעץ השדה. המון ערבי עקר ממקומם עשרות עצי יער נטועים והעלה אותם באש… עוקרים וגודעים, משלחים אש בקמה, משחיתים ומחריבים. אם יש צורך בהוכחות כי לא להם הארץ, כי לא להם אדמת הקודש, הרי אלו הן. עם ה’ בעלותו לרשת את ארצו נצטווה: ‘לא תשחית את עצה’, ואת גרזנו לא הניף על העץ. איש המדבר אשר לא ידע העמקת שורש מהי, רק הוא מסוגל לעקירה. לפיכך ידוע נדע: לא לו תהיה הארץ, לא בעקירה יירשה. האומה הקדושה שנצטוותה בדבר אלוקים ‘כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ’ – היא אשר תכה שורש. ‘הבאים ישרש יעקב – יציץ יפרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה'”.
(הרב משה צבי נריה, ‘כשחר אורו’, עמ’ 361)

רבי חנינא, כשהיה מהלך בארץ ישראל וראה מכשול בדרך, היה מתקנו. ופרש רש”י שהיה משווה ומתקן מכשולי העיר מחמת חיבת הארץ שהיתה חביבה עליו, והיה מחזר תמיד לתקנה כדי שלא יצא שם רע על דרכיה. רבי אמי ורבי אסי היו מדקדקים להושיב את תלמידיהם במקום הנעים ביותר – בבוקר כשהיה מעט קר הושיבום במקום השמש, ולעת הצהריים כשנעשה חם הושיבום בצל – כדי שלא יתרעמו חלילה על ישיבת הארץ ואקלימה. (מעובד על פי כתובות דף קיב עמוד א)

 

שאלות:
מהו הביטוי המעשי לאהבת הארץ העולה מן הקטעים?

איך זה מבטא את ערכי הקיימות?

 

נספח 5

החברה להגנת הטבע – עזריה אלון
“בערוב ימיו שואל כל אדם את עצמו אם חי כפי שהיה רוצה לחיות, ואם עשה דבר בעל ערך או העביר סתם את חייו. אין לי אף טיפה של חרטה או צער על כך שהקדשתי שני שלישים מימי חיי לפעילות לרעיון של שמירת הטבע והנוף של הארץ. לשמחתי לא הייתי היחיד.

החברה להגנת הטבע, שבמידה רבה היה לי חלק בהקמתה ופעילותה, החלה בקומץ ‘משוגעים’, ויש בה רבבות חברים ומאות רבות של עובדים, וכל הזמן מתווספים אליה כוחות צעירים וחדשים. היא שינתה מושגים בציבור, וקשה לי לתאר איך הייתה הארץ נראית אלמלא היא קמה בשעתה. כשאני מביט לאחור אני חש שעשיתי משהו בחיי.

כשהתחלנו לעסוק בנושא לא התעניין בטבע איש, פרט למורים לטבע ולכמה אחדים. עד קום המדינה 93 אחוזים משטח הארץ לא היו בידי יהודים, והאחוזים המעטים נקנו בכסף מלא כדי לעבד אותם ולהתיישב בהם.

הקמת המדינה לא שינתה את התפיסה הזו. באתוס הציוני של אז לא תפס הטבע מקום. ההכרה בכך העמיקה תוך כדי שיחות שניהלתי עם עמיתי אמוץ זהבי. שנינו הרגשנו שלא די לחשוב ולדבר על כך, אלא יש לעשות לשם כך. הבטנו סביבנו וראינו שאין דואג. במחנות העולים חינכו אותי: אם אתה חושב שיש לעשות משהו, עליך לעשותו. אני חושב שהתכוונו שם יותר להפרחת השממה ופחות לשימורה, אבל המסר נקלט כפי שנקלט. באנו אל מורינו, אמוץ ואני, ואִתם הקמנו את החברה להגנת הטבע.

אם אתה חושב שיש לעשות דבר, אל תלך לשכנע אחרים לעשות אותו, עשה אותו בעצמך. אנחנו חיים בארץ קטנה וצפופה עם ערכי טבע רבים, חייבים להיאבק על אותם ערכי הטבע, למענם, למעננו ולמען הדורות הבאים. זה מאבק נגד יזמים, רשויות ומוסדות ממשלה”.
 (מתוך: אתר הצפרות הישראלי ומהאתר של בית השיטה)
(עזריה אלון
היה ממייסדי להגנת הטבע ופעל רבות לתיעוד הטבע בארץ, שמירתו והפצת מורשתו.)

 

שאלות:

מהו הביטוי המעשי לאהבת הארץ העולה מן הקטעים?

איך זה מבטא את ערכי הקיימות?

 

נספח 6

קריאה לעלות לארץ

“הניצנים נראו בארץ. באו, אחים יקרים, וראו איך שושנת יעקב מתחלת לפרוח על אדמת הקודש, באו לראות איך רוח ישראל פורח ומתעורר לתחיה לחיים לכבוד ועוז… בואו לארץ ישראל, בואו וראו הדר ארץ חמדה, הדר הכרמל והשרון, הדר שמי התכלת הנאים והיפים, הדר האוויר הצח, הטהור וממוזג השורר בהודו והדרו גם בתקופת טבת, באו והתענגו ושישו משוש על ארץ חמדה הנאה והמעונגה, ארץ החיים שאוירה הוא חיי נשמות, מה יפית ומה נעמת! באו לארץ ישראל, באו וראו ‘ושש לבכם ועצמותיכם כדשא תפרחנה’ (ישעיה סו, יד). בואו וראו איך עמנו, האהוב והיקר, מחדש כנשר את נעוריו, איך הוא מתחיל פושט ברווחה את עצמותיו הכואבות והמפוצחות מימי נידודו וגלותו המרה, באו וראו איך מתרגל הוא לזקוף כתמר את קומתו, באו וחושו, איך הוא מעודד את רוחו בזכרו את חסנו וגאונו, בזכרו את הודו ותפארתו על כל צעד ושעל… באו והתענגו עלי זיכרונות טובים מיין הטוב, המגדילים את הנפש ומרחיבים את הדעת, זיכרונות מלכים ושרים, זיכרונות גיבורים ונביאים, זיכרונות תפארת ועוז גדולה והוד. באו לארץ ישראל, פה תראו חזות הכל, פה תדעו שאתם חיים, חיים שהם ראויים לשמם בארץ החיים. עתה הגיע זמן תקומת היהדות בארץ ישראל, ההכרח לשוב לארץ אבות יקיף את כל המצבים של האומה… מי יוכל להפטר מלסבב מצדו תוספת ברכה ומהירות ישועה, לעורר ליבות רבות לשוב אל אדמת הקודש, לנחלת ד’, להאחז בה, ליישבה בעסקים ובנינים, בקניית קרקעות, בנטיעות ובזריעה, ובכל דבר שהוא מקור חיי יישוב נכון ומסודר. גדולה עלינו החובה לעורר את האהבה הישנה לציון, האהבה הנצחית שכאז מימים מקדם כן עתה בוערת היא בלבת אש קודש בלבב בני עמנו בכל מקום שהם” (אוצרות הראי”ה: מאמרי ארץ ישראל ג, הקריאה הגדולה לארץ ישראל).

שאלות:

מהו הביטוי המעשי לאהבת הארץ העולה מן הקטעים?

איך זה מבטא את ערכי הקיימות?

 

נספח 7

אני שייך

אֲנִי שַׁיָּךְ!
אֲנִי שַׁיָּךְ לַמִּשְׁפָּחָה, לַקְּהִלָּה, לַחֶבְרָה, לָאֻמָּה.
אֲנִי שַׁיָּךְ לַמְּדִינָה, לַמּוֹלֶדֶת.
אֲנִי שַׁיָּךְ לָאֱנוֹשׁוּת, לַמַּצְפּוּן, לַכָּבוֹד.
אֲנִי שַׁיָּךְ לַהִיסְטוֹרְיָה, לֶעָתִיד.
אֲנִי שַׁיָּךְ לַשְּׂמָחוֹת, לַכְּאֵב, לַצִּפִּיּוֹת, לַפַּחַד.
כָּל שֶׁעָבַר וְיַעֲבֹר עָלַי וְעַל עַמִּי, כָּל שֶׁיָּצַר
אֶת זֶהוּתִי, אֶת שֶׁאֲנִי, אֲנִי שַׁיָּךְ לוֹ.
וְחוֹבָה עָלַי לִשְׁמֹר, לְהָגֵן וּלְקַיֵּם אֶת כָּל אֵלֶּה.
לִדְאֹג כְּכָל יָכֹלְתִּי לְנִצְחִיּוּתָם.
וְכָעֵת, עֲבוּר חוֹבָה זֹאת, אֲנִי שַׁיָּךְ.
שַׁיָּךְ לַנֶּשֶׁק, לְהֶכְרֵחִיּוֹת הַנִּצָּחוֹן, לַקְּרָב.
אֲנִי שַׁיָּךְ!”
הלל אופן (בוגר סניף כרמי צור, שבט הנני, נפטר במהלך אימון צבאי)

 

“הָאֵרוּעִים הַכְּבֵדִים הֵם הַחֵלֶק הַקַּל. מָה שֶׁבַּסּוֹף קוֹנֶה אֶרֶץ, קוֹנֶה מְדִינָה, קוֹנֶה עַם זֶה עוֹד מִשְׁפָּחָה, עוֹד בַּיִת, וְעוֹד מַעֲשִׂים קְטַנִּים שֶׁאֲנַחְנוּ מְקַיְּמִים. שִׁגְרַת חַיִּים. זֶה מָה שֶׁבַּסּוֹף בּוֹנֶה אֶרֶץ” (יהונתן דויטש הי”ד)

שאלות:

מהו הביטוי המעשי לאהבת הארץ העולים מן הקטעים?

איך זה מבטא את ערכי הקיימות?

 

דעתך חשובה לנו