תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

 

פתיחה:

 

אפשרות 1: חלקו לכל חניך או זוג חניכים פתק שבו שם של אחד הנביאים הבולטים בתולדות ישראל (נספח 1). בקשו מהחניכים להיעמד על פי סדרת הופעתם בתנ”ך.

 

הסבירו לחניכים שתפקיד הנביאים הוא להביא את דבר ה’ לעולם, לספר לאנשים מה הקב”ה רוצה. שאלו את החניכים: הנבואה פסקה לפני יותר מאלפיים שנה. אם כן, איך הקב”ה מדבר איתנו כיום? איך אנחנו יודעים מה הוא רוצה מאיתנו?

 

אפשרות 2: שחקו עם החניכים את טאבו שלושת השלבים: בשלב הראשון יצטרך אחד החניכים להגדיר כמה שיותר מילים (נספח 2) איך שירצה. בשלב השני הוא יצטרך להגדיר את המילים באמצעות מילה אחת, ובשלב השלישי רק בפנטומימה. אפשר לעשות תחרות קצובה בזמן בין קבוצות, וכל קבוצה תצטרך לאגור כמה שיותר מילים.

 

לקב”ה יש הרבה דרכים לדבר איתנו. בקשו מהחניכים לתת דוגמאות. הסבירו להם שבפעולה נלמד על הדרכים האלו ונראה מה אנחנו צריכים לעשות עם מה שה’ אומר לנו.

 

שלב א:

אפשרות 1: קראו עם החניכים את פרשת “והיה אם שמוע” (נספח 3).

 

שאלו אותם:

• לפי הפסוקים האלה, למה הקב”ה עוצר את הגשמים?
• איך הקב”ה מדבר עם עם ישראל?

הסבירו לחניכים שהקב”ה הרבה פעמים מדבר איתנו דרך המציאות. הוא עוצר לנו את הגשם כדי שנבין שאנחנו לא בסדר וצריכים לחזור בתשובה. בעבר ה’ דיבר איתנו דרך נביאים. היום הוא מדבר איתנו דרך המציאות. אנחנו צריכים ללמוד להסתכל במציאות שהקב”ה מזמן לנו ולחשוב: מה ה’ רוצה לומר לי בזה?

אפשרות 2: תלו ברחבי החדר אמרות (נספח 4) ובקשו מכל חניך וחניכה להיעמד ליד המשפט שהם הכי מסכימים איתו. לאחר מכן קחו נציג מכל קבוצה, והוא יצטרך לשכנע את יתר חברי השבט למה המשפט שבחר הוא הנכון ביותר.

הסבירו לחניכים שאנחנו לא יודעים בדיוק למה הקב”ה הביא עלינו את הקורונה, אבל ברור לכולנו שהוא מנסה להגיד לנו משהו, שהוא מנסה ללמד אותנו משהו. הקב”ה מדבר איתנו דרך המציאות, הוא שולח לנו דברים, לפעמים נחמדים, לפעמים מוזרים, לפעמים מפחידים, ואנחנו צריכים להסתכל טוב טוב ולחשוב: מה ה’ רוצה לומר לנו בכל דבר שהוא עושה לנו?

 

שלב ב:

אפשרות 1: קראו עם החניכים את מילות השיר “געגועים לבני אדם” ששר חנן בן ארי (נספח 5). שאלו את החניכים:

• מה הכוונה בשורה האחרונה “לא נהיה שוב אותו הדבר”?
• למה המשורר מבקש להשתנות בעקבות הקורונה?
• מה זה אומר עלינו?

 

אפשרות 2: קראו עם החניכים את המכתב (נספח 6) והסבירו את הרקע לכתיבתו: מכתב זה כתב יאיר אהרוני, חבר גרעין ו’ של בני עקיבא, ערב עלייתו עם חבריו לכבוש את מצודת ביריה, מצודה שהייתה בשלטון בריטי והיהודים רצו להחזיק בה לקראת מלחמת העצמאות משום שהייתה מקום אסטרטגי ללחימה.

 

שאלו את החניכים:

• אילו תחושות ליוו לדעתכם את יאיר בעת כתיבת המכתב? אלו תחושות עולות לכם בעקבות קריאת המכתב?
• מה הניע את יאיר לצאת לפעולה מסוכנת ומורכבת זו?

 

אפשרות מקוונת: השמיעו לחניכים את השיר “געגועים לבני אדם” ששר חנן בן ארי.

 

שאלו את החניכים:

• מה הכוונה בשורה האחרונה “לא נהיה שוב אותו הדבר”?
• למה המשורר מבקש להשתנות בעקבות הקורונה?
• מה זה אומר עלינו?

 

סיכום ביניים:

הסבירו על שיטת שני המעגלים של סטיבן קובי:

הניחו על הרצפה שני עיגולים, על אחד כתוב “מעגל הדאגה” ועל האחר “מעגל ההשפעה”(נספח 7). הניחו את מעגל ההשפעה בתוך מעגל הדאגה.
הסבירו לחניכים שמעגל הדאגה הוא דברים שאנחנו תופסים כלא בשליטתנו, שאין לנו מה לעשות בנוגע להם, ואנחנו יכולים רק לדאוג בגללם. לעומת זאת מעגל ההשפעה הוא מעגל שבו נכנסים הדברים שאנחנו חושבים שיש ביכולתנו להשפיע עליהם ולשנות אותם. אנחנו אומנם לא תמיד בשליטה מוחלטת, אבל לא מרגישים חסרי אונים לנוכח המצב.

אנחנו צריכים להיות אנשים שמגדילים את מעגל ההשפעה ומקטינים את מעגל הדאגה. אנחנו צריכים לחשוב על כל הדברים שאנחנו יכולים לעשות כדי לשנות את המצב שנקלענו אליו ולצאת לפעול!

גם בשיר של חנן בן ארי וגם בקטע של יאיר אהרוני אנחנו רואים אנשים שמוכנים ורוצים לשנות ולהשתנות. הם אינם מוכנים להישאר רק ב”מעגל הדאגה”, הם קוראים לנו לצאת ל”מעגל ההשפעה”, לנסות ללמוד מה ה’ רוצה מאיתנו ולצאת לפעולה בהתאם.

 

שלב ג:

אחרי שנחשפנו לתפיסת העולם שאנחנו צריכים לסגל, כעת ננסה לתרגל אותה.

אפשרות 1: בקשו בכל פעם משני מתנדבים להציג מצב (נספח 8) בשישה משפטים לפחות. על יתר החניכים לחשוב יחד מה הקב”ה מנסה ללמד את הדמויות שנקלעו לאותו מצב ולהציע דרכי פעולה. המתנדבים יצטרכו להציג את מה שהחניכים הציעו. אפשר לעשות את ההצגה מעניינת יותר, לדוגמה לדרוש מהשחקנים לפתוח משפטים לפי סדר האלפבית, להכניס תוך כדי הצגה פתקי מילים (נספח 9) שהשחקנים צריכים לשלב בטקסט ועוד.

אפשרות 2: העבירו בין החניכים קופסת פתקים (נספח 8), בכל פתק מתואר מצב אחר. על החניכים לקרוא את הפתק, לנסות לחשוב מה ה’ מנסה ללמד את האדם שנקלע לאותו מצב ולהציע לו דרכי פעולה.

 

נספחים

 

נספח מספר 1

הנביאים (כאן הם מסודרים על פי הסדר הנכון)

משה אהרן ומרים

דבורה

שמואל

אליהו

אלישע

ישעיהו

ירמיהו

יחזקאל

הושע

עמוס

מיכה

חבקוק

צפניה

חגי

זכריה

מלאכי

 

נספח מספר 2

טאבו שלושת השלבים

 

קורונה

הפגנה

עיפרון

ציונות

ספר

תפילה

נטלה

פרופיל

מסרק

מקום

חסד

מעצבן

נעל

משפחה

רוחניות

חורף

שכחתי

מרפק

קיום מצוות

אוויר

טושים

מדינת ישראל

ריס

מצוות שמיטה

נוגה

מטר

שעון

פיתוח טכנולוגי

מרפסת

ויטמין

ראיית הטוב

לוח שנה

ענווה

סתם

יום

לימוד תורה

שאלה

הרגשה

דיו

נעים

חקלאות

הלל

שיר

יישוב הארץ

כיפה

קירוב לבבות

פתח

בוקר

געגוע

ידוע

למה

שמחה

קוף

אפליקציה

דומה

 

נספח מספר 3

 

נספח מספר 4

אמרות

בעקבות הקורונה אנחנו צריכים ללמוד לזהם פחות את האוויר

………………………………..

בעקבות הקורונה אנחנו צריכים ללמוד להיות יותר בקשר עם המשפחה שלנו

………………………………..

בעקבות הקורונה אנחנו צריכים יותר להבין שלא הכול בשליטתנו

………………………………..

בעקבות הקורונה מערכת החינוך צריכה להבין שלא צריך שיהיו עוד לימודים

………………………………..

בעקבות הקורונה אנחנו צריכים ללמוד להעסיק את עצמנו גם כשאנחנו לבד

………………………………..

בעקבות הקורונה אנחנו צריכים להבין את הערך של תפילה במניין

………………………………..

בעקבות הקורונה אנחנו צריכים להבין את הכוח של להיות ביחד

 

נספח מספר 5

 

געגועים לבני אדם (חנן בן ארי)

(מילים: הרב ליאור אנגלמן)

כבר חשבנו ניצחנו הכול

מגדלים בשמיים בנינו

בן אדם, מי צריך בן אדם?

לא יבוא עוד מבול בימינו

לעולם-לעולם לא ניפול

תעזוב, נסתדר בעצמנו

חכמים, נכונים וצודקים

וכלום לא נמצא מעלינו

 

עד שבאת

והדבקת

ושיגעת

והסגרת

ובלבלת

והבהלת

מי את?

 

איך החזרת את השפיות

געגועים לבני אדם

פתאום שורפת הבדידות

כבר לא טסים מפה לשם

כל הפארקים נעולים

חתונות כמעט בלי איש

כמעט איבדנו את עצמנו

כמעט הפסקנו להרגיש

 

עוד מעט זה הכול ייגמר

ואני מבקש אם אפשר

שבבוקר אחרי שתלכי

לא נהיה שוב אותו הדבר

 

 

נספח מספר 6

 

מכתבו של יאיר אהרוני, חבר גרעין ו’ בבני עקיבא

 

אמא, אני הולך!

אמא, אני הולך. אל תנסי לעצרני, כי הלוך אלך!

רב לי לחבק ידיים! נקראתי ואני הולך!

רואה אני אותך מזילה דמעה, מוחה עיניים בשולי סינר,

בי תלית מיטב תקוותיך, לילות ללא שינה הקדשת,

סעדתני, גידלתני, טיפחתני, וקיווית כי אשיב לך גמולך

בסעד לעת זקנה, בהיותי על ידך, תומכך הנאמן,

רוצה היית לראותני גדול ונערץ, ידוע ומפורסם.

מבין אני ללבך, אך המציאות אכזרית היא לא תדע רחם,

מיליוני הנשחטים, רבבות הכמהים צמאי המולדת

אולי יישאו את עיניהם המצפות בדומי

ואיך אשא אליהם את עיניי, אם לצו עיניהם הכלות לא אשמע?!

זה צו הדורות הנישא אליי במבטם התובע

איך אשאר לשבת שאנן ושלו בצל קורת בית חם ואם אוהבת

אם הם יתהלכו עירומים ויחפים, קופאים בכפור ובשלג?

אל תנסי לעצרני ב”כבד את אביך ואת אמך”

קדוש הצו, אך צו האומה, צו הדור הכמהה לגאולה – קדוש ממנו.

שומע אני אותך אומרת “אכזר הוא הבן”

לא, אמא, לא אכזר הוא הבן, החיים אכזריים הם, לא ידעו רחם.

הם קוראים, הם תובעים בחוזקה: “לך אין לסגת אחור!”

אומרת את כך: “רבים הם – ילכו אחרים!”

לא, אמא, הן ידעת יפה כי מעטים נשארנו,

ועל שכם כל אחד מוטלים תפקידים של שלושה,

תפקיד קדוש ויקר, אשר אין קדוש ויקר הימנו:

לבנות מולדת לעם דווי וסחוף, מעונה ורצוץ בגופו ובנפשו,

להכין מקלט לשרידים אחרונים,

אלה אודים מוצלים מאש, שארית הניצולים מן השרפה הגדולה אשר שרף ה’…

ואין להשתמט מן המשימה, ואין לברוח מן המערכה

כי יקר לכל אחד במערכה הגדולה, הכבדה,

מערכת עם הנאבק על חירותו ועל מולדתו;

אמא, אני הולך, אל תנסי לעכבני, כי הלוך אלך,

נסי להבינני, אמא, אמציני אל לבך,

תניני ואציצה אל תהום עיניך, ואדלה מתוכן

כוח ועוז לימים יבואו –

ואלך!!!

 

נספח מספר 7

 

 

נספח מספר 8

 

מצבים

עליזה ומשה זכו במיליון שקלים בלוטו

…………………………….

עדן תכננה מסיבת יום הולדת ענקית, ובגלל הקורונה היא הייתה צריכה לבטל את הכול

…………………………….

הטלפון של אורי נפל לדלי מים ונהרס

…………………………….

תהילה לא התקבלה לאולפנה שרצתה

…………………………….

ביטלו לכיתה של עידן ורועי שעתיים מתמטיקה בסוף היום

…………………………….

המנהל החליט להוציא את הכיתה של דרור לטיול בשבוע הבא

 

נספח מספר 9

פתקי מילים לשילוב בהצגה

 

בננה

חופש

גבינה

לווייתן כחול

אירוח

הצעה

פיקדון

לכלכלך

קרסול

תופרת

הוראה

מפית

לקרוא

צפרדע

מטוס

למיין

לכאורה