איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חולאנו חיים במציאות שבה שינויי האקלים תופסים מקום מרכזי בעולמנו ומשפיעים בכל רגע על חיינו ועתידנו. בפעולה זו נפתח ברקע על הנושא ונברר מה הקשר שלנו לנושא. לאחר מכן נלמד את הקשר ההדוק בין מידת הענווה ומידת הצניעות לקיום אורח חיים מקיים.
הגאוה היא נטיה להעצים את קיומו הפרטי של האדם כדבר עצמאי וחשוב בפני עצמו, ההגעה למידת הענווה היא האופן היחיד שבו אדם יוכל להכיר שמציאותו הפרטית היא גילוי מסויים ממבנה אחדותי גדול שבונה את המציאות כולה. תפקיד הענווה הוא ביטול האני האגואיסטי והבנה שכל מציאות האדם היא חלק מתוך אותה הרמוניה גדולה שהוא נתון בתוכה…
הענווה היא שורש האמונה והיסוד לכל עבודת המידות, שכן הענווה מאפשרת להפנים שגם קיומו הפרטי של האדם איננו דבר עצמאי, אלא הופעה של אלוקות אחת שלמה ואחדותית, אשר מופיעה דרך כוחות החיים והמציאות. זוהי משמעות דברי הלל הזקן “מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך – זוהי כל התורה כולה”. מטרת התורה היא להפוך את האדם לבעל רצון כללי אשר לא חושב על עצמו כדבר עצמאי, אלא רואה את המציאות כולה כישות הרמונית שהוא נועד לשרת אותה, לחוש שהוא והזולת אינם שתי ישויות נפרדות. “ואהבת לרעך כמוך” – אתה ורעך הם דבר אחד, זו המסקנה ההכרחית של האמונה היהודית, אשר רואה ביקום כולו שירה אחת גדולה ואחדותית.
הענווה, לפי תפיסה זו, איננה מחלישה את האדם, אלא נותנת לו תעוזה לפעול ולעשות. אדם בעל ענווה חש שעליו לתרום את חלקו הקטן למען התקדמותה של המציאות, לכן עליו להתאמץ יותר ויותר כדי להביא את עצמו לידי ביטוי, לא מתוך רצון למימוש עצמי פרטי, אלא כמילוי שליחותו בעולם והבאת התרומה שלו למאמץ הכולל של המציאות להתקדם. הוא חש שותפות במתרחש בעולם ומסוגל להיות אסרטיבי, למען המשימה הכללית ולא מתוך אגו פרטי”.
(הרב קוק)
פתיחה: שיתוף וחיבור
שאלו את החניכים אם הם שמעו על המושג אקלים.
שימו את ההגדרה של אקלים על הרצפה:
אקלים – מֶזֶג הָאֲוִיר הַכְּלָלִי, סַךְ תְּנָאֵי הָאֲוִיר הַמְּשַׁמְּשִׁים כְּאַחַת מִתְּכוּנוֹת הַמָּקוֹם: הַחֹם, הַלַּחוּת, הָרוּחוֹת, הַמִּשְׁקָעִים וְכוּ’. הַמַּצָּב הַגֵּאוֹגְרָפִי וְהַטּוֹפּוֹגְרָפִי שֶׁל כָּל מָקוֹם קוֹבֵעַ אֶת אַקְלִימוֹ – אַקְלִים קַר, חַם, מְמֻזָּג, יַבַּשְׁתִּי, יַמִּי, טְרוֹפִּי)
שאלו אותם: למה שיהיה אכפת לנו מהאקלים? איך מזג האוויר משפיע על החיים שלנו בכלל?
הסבירו לחניכים ששינויים במצב האקלים יכולים לגרום לכל מיני שינויים בעולם ולהשפיע על החיים שלנו ושל יצורים אחרים, חיות וצמחים, ולשנות משאבי טבע בעולם (כמו ים, שמיים, אדמה).
פזרו על הרצפה דפי תמונות ונתונים המתארים את מצב האקלים בארץ ובעולם ואת תרבות הצריכה (נספח 1). בקשו מכל החניכים לבחור תמונה או נתון המסבים במיוחד את תשומת ליבם.
שאלו את החניכים:
(המטרה היא להפגיש את החניכים עם הנושא עוד קודם הדיון והלימוד. אנחנו לא רוצים שהפעולה תהיה חיצונית לחניכים אלא שהנושא יפגוש אותם. לכן חשוב לפני הכול לשמוע אותם, נסו לעורר בהם תחושות ומחשבות על נושא הפעולה).
בסיום הסבב סכמו את הדברים שהחניכים שיתפו בהם.
שחקו עם החניכים את משחק הדגל. חלקו את השבט לשתי קבוצות שוות, וכל קבוצה תבחר דגל וחניך שישמור על הדגל. חלקיו את המגרש לשני חלקים שווים בגודלם.
על כל קבוצה לקחת את דגל הקבוצה היריבה בלי להיתפס. אם אחד החניכים נתפס בניסיון לחטיפת הדגל של הקבוצה היריבה, עליו לעמוד במקום שנתפס בו בלי לזוז כאשר ידו מושטת, ויוכל להשתחרר כאשר חניך מקבוצתו מגיע לחלצו, נוגע בו בכף ידו ושניהם חוזרים לקבוצתם בלי שיתפסו אותם.
ניצחון במשחק זה מושג כאשר חניך של קבוצה אחת מצליח לחטוף את דגל הקבוצה היריבה ולחזור לשטח קבוצתו בלי להיתפס.
לאחר המשחק שאלו את החניכים מה הדבר שלדעתם היה החשוב ביותר במשחק.
הגיעו איתם להבנה כי השמירה על הדגל של קבוצתם הייתה הדבר החשוב ביותר. השוו בין השמירה על הדגל לשמירה על עולמנו. הסבירו כי כאשר יש לנו דבר שחשוב לנו אנו נעשה הכול כדי לשמור עליו, וכמו שראינו קודם בתמונות ובנתונים, יש דברים לשמור על העולם מפניהם. אבל בניגוד לדגל, שעליו רק שמרנו, על העולם אנחנו גם שומרים אבל מעבר לכך אנו גם מפתחים ומשכללים אותו במגוון תחומים: חלק מהשמירה על העולם היא הפיתוח שלו וההתקדמות.
בשלב זה נבקש להעמיק בנושא שבו פתחנו וללמוד על כוחן של מידת הצניעות ומידת הענווה, ומתוך כך על הקשר שבין מידות אלו לנושאים הקשורים לקיימות ולמצב האקלים.
קראו שני קטעים העוסקים במידת הענווה ובמידת הצניעות (נספח 2).
שאלות:
הגיעו עם החניכים להבנה כי הדרך של כל אחד ואחת מאיתנו להיות משפיעים בשיפור נושא הקיימות ותרבות הצריכה היא דרך מידת הצניעות ומידת הענווה. מידות אלו מלמדות את האדם על קטנותו מול העולם הגדול ומול הקב”ה, המנהל את הכול. האדם מגיע לעולם לתקופת זמן מוגבלת, ועליו להבין כי קיום העולם נצחי ויש לו אחריות לשמור עליו. הענווה והצניעות מלמדות אותנו להיות אנשים פשוטים יותר, מלמדות אותנו להיות בראייה רחבה לכל הנמצא סביבנו, ומתוך כך לראות את העולם כולו. הקב”ה מביא אותנו לעולם, ועלינו לשמור עליו, לפתח אותו וחס ושלום לא לגרום לקלקולו.
חלקו את השבט לשתי קבוצות. כל קבוצה תקבל דף גדול ותכתוב בו שני רעיונות מרכזיים כיצד לצמצם את תרבות הצריכה ולשמור על עולמנו בפן האישי ובפן השבטי.
לסיום בחרו רעיון אחד מרכזי שכל חברי השבט מסכימים עליו ויקבלו עליהם ליישם אותו.
בקשו מהחניכים לחשוב על משהו שיוכלו לקבל עליהם ברמה האישית כדי לצמצם את תרבות הצריכה ולשמור על העולם, ועשו סבב שיתוף.
נספח תמונות – להורדה לחצו כאן!
“בשעה שברא הקב”ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך” (קהלת רבה ז, יג)
“משה רבנו נקרא ‘העניו מכל אדם’ משום שהוא עמד מול האלוקים באימה, מתוך הערכה מרבית לגדולת הבורא מול אפסותו. משה ידע היטב מה מקומו – אולם, מהו ערכן של מנהיגות או חוכמה אנושית אל מול אינסופיותו של האלוקים? משה ידע שהחשבת כל דבר אחר תרחיק ממנו את הקדוש ברוך הוא. מאותה סיבה משווה התלמוד את הגאווה לעבודת אלילים, שתיהן “מחשיבות” דברים גשמיים, וממילא מרחיקות ודוחות את נוכחותו של האלוקים. בכל מצב, שאל את עצמך: ‘מה היה הקדוש ברוך הוא רוצה?’ עשה זאת, וכך תעשה תמיד את הדברים הנכונים.”
(הרב נח ויינברג, 48 דרכים לחכמה, בענווה: סוד הקסם האישי)