תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

פתיחה:

שאלו את החניכים: האם יש לתורה מה לומר על תחום הקיימות? על איכות הסביבה? על בעיות אקלים?

(הסתפקו בתשובות של כן ולא, אל תרחיבו מעבר להן).

שלב א – האם ערך הקיימות קיים במצוות?

שחקו עם החניכים טאבו (נספח 1).

בסוף המשחק שאלו את החניכים: מה משותף לכל המצוות שהיו במשחק?

הגיעו עם החניכים להבנה כי כל המצוות קשורות לארץ ישראל, להודיה לה’ על הארץ הטובה ולשמירה על העולם שלנו (המצוות: שמיטה, ביכורים, בל תשחית, נטיעת עצי מאכל, ואהבת לרעך כמוך, לקט, איסור לכרות עצי פרי, ברכת בורא פרי העץ)

חלקו לחניכים את הגדרת המילה קיימות (נספח 2).

קראו את הגדרה ושאלו את החניכים: האם המצוות שהגדרנו במשחק טאבו קשורות לקיימות?
 
הגיעו עם החניכים להבנה כי מהמצוות האלו אפשר לראות כי ערך הקיימות, השמירה על הארץ ועל העולם והכבוד לאוכל, לבגדים, לאדם ולאדמה הם חלק חשוב מהתורה והמצוות ונוגעים לכל אחד מאיתנו.

שלב ב – הכדור בידיים שלנו

שחקו עם החניכים את המשחק 21 מסירות בכדור (כל החניכים עומדים במעגל, המטרה של השבט היא למסור את הכדור ברצף עד שמגיעים ל-21 מסירות. כאשר הכדור נופל או נמסר למי שעומד לצידו של המוסר, על כל השבט להתחיל למסור מחדש ולספור שוב עד 21. אפשר לבחור גם מספר גבוה או נמוך יותר להגיע אליו).

לאחר המשחק הסבירו לחניכים למה הכדור הוא משל לעולם: הכדור ששיחקנו בו הוא משל לכדור הארץ שלנו. במהלך המשחק הכדור היה בידיים שלנו, ובזכות המגע והקשר שלנו עם הכדור התקדמנו עד שעמדנו במשימה.
שאלו את החניכים: האם גם העולם בידיים שלנו? האם אתם מרגישים שיש לכם השפעה על העולם?
אם לא, איך אפשר להרגיש ככה? הלוא אני רק אחד ממיליארדי אנשים בעולם.

שלב ג – קיימות במקורות

קראו את הקטעים:

1.
סיפר הרב אריה לוין:
“זכרתי ימים מקדם משנת תרס”ה, שזכיתי בחסדי העליון יתברך שמו לעלות על אדמת הקודש ביפו. שיחרתי לראשונה את פני רבינו הראי”ה קוק זצ”ל, וקיבלני בסבר פנים יפות, כדרכו בקודש לכל אדם. שוחחנו בדברי תורה. אחרי תפילת ‘מנחה גדולה’, יצא רבנו, כדרכו בקודש, לשוח בשדה, לצמצם מחשבותיו, ואני נלוויתי אליו. בדרך קטפתי איזה עשב או פרח. הזדעזע רבנו, ואמר לי בנחת: ‘האמן תאמין לי שמימי נזהרתי לבלתי קטוף בלי תועלת עשב או פרח, שיכול לגדול או לצמוח, כי “אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה האומר לו גדל!”. “כל ציץ אומר דבר, כל אבן לוחשת סוד, כל בריה אומרת שירה”. הדברים שיצאו מלב טהור וקדוש, נחקקו עמוק בליבי ומאז התחלתי להרגיש ביותר את מידת החמלה על כל דבר” (“מלאכים כבני אדם”, שמחה רז).

שאלו: מה אפשר ללמוד מתגובתו של הרב קוק? למה זה חשוב לנו, ואיך זה משפיע עלינו?

2.
“בשעה שברא הקב”ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו ראה מעשיי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך” (קהלת רבה ז, יג).

שאלו: באיזה יחס הקב”ה מצווה את האדם לנהוג כלפי העולם?
האם תפקידנו הוא שלא לקלקל? האם יש לנו אחריות לפעול גם מעבר לזה?

3.

“כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר. רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר אֲשֶׁר הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ” (דברים כ, יט–כ).

הסביר בעל ספר החינוך:

“שורש המצווה ידוע, שהוא כדי ללמד נפשנו לאהוב הטוב והתועלת ולהדבק בו; ומתוך כך תדבק בנו הטובה ונרחיק מכל דבר רע ומכל דבר השחתה; וזהו דרך החסידים ואנשי מעשה – אוהבים שלום ושמחים בטוב הבריות ומקרבים אותן לתורה, ולא יאבדו אפילו גרגר של חרדל בעולם, ויצר עליהם בכל אבדון והשחתה שיראו: ואם יוכלו להציל – יצילו כל דבר מהשחית בכל כוחם. ולא כן הרשעים אחיהם של מזיקים – שמחים בהשחתת עולם, והמה משחיתים את עצמם…
ודרך כלל אסרו זכרונם לברכה (שבת קה ע”ב) לעשות כל דבר של השחתה: והמשחית שום דבר מתוך חמה – אמרו עליו שהוא כעובד עבודה זרה, שכן דרכו של יצר הרע… ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. והעובר על זה והשחית אילני מאכל – עבר על לאו זה וחייב מלקות. ועל שאר השחתה בכל שאר דברים שאינם מפורשים – מכין אותו מכת מרדות” (ספר החינוך, פרשת שופטים, סימן תקכט).

שאלו: אדם הנזהר מלהשחית, איך הימנעות זו תשפיע עליו? ולהפך, אדם שמשחית, איך ההשחתה עלולה להשפיע עליו?

סיום – סבב שיתוף
עשו סבב ובקשו מהחניכים לשתף במצווה או במקרה שקרה להם המבטאים את השמירה על הארץ שלנו והעולם כולו.

סיכום:
למדנו בפעולה כי ערך הקיימות הוא חלק חשוב מהתורה והמצוות ונוגע לכל אחד מאיתנו. מהסיפור על ר’ אריה לוין למדנו שיש משמעות לכל מעשה קטן שאנחנו עושים, והכדור ממש בידיים שלנו.

התורה מדריכה אותנו לחיות חיים מלאי תשומת לב לסביבה – לאדם, לבעלי החיים ולטבע – וקושרת את יחסנו ואת השייכות שלנו לשמירה על העולם למידות שיש באדם. אם עכשיו אנחנו מתייחס לסביבה בצורה מסוימת, זה משליך על התכונות ועל ההתנהלות הכוללת שלנו כבני אדם.

השמירה על הארץ שלנו מלמדת אותנו גם על תפקידנו בשמירה על העולם כולו ועל האחריות הגדולה שיש לנו לשמור ולפתח אותו כחלק מהשותפות שלנו עם הקב”ה בתיקון העולם ובנייתו.

נספחים:

נספח 1:

נספח 2:

הגדרת קיימות:

קיימות היא מונח רחב המתאר מצב של קיום חיים לאורך זמן מתוך ניהול נכון של המשאבים. קיום זה חל על מערכות אקולוגיות, על ממלכת החי, על בני האדם ועל העתיד של כל אלה על פני כדור הארץ. קיימות נוגעת לא רק להיבטים של סביבה כפי שנהוג לחשוב; קיימות מתייחסת למתן פתרונות לצרכים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים בהווה בלי לפגוע ביכולת למלא צרכים אלה גם בדורות הבאים.