תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

ציוד נדרש

כתר עם סיכה ופתקי מושגים, חלקי דומינו, מושגים הקשורים לכלכלה, הגדרות מילוניות, דפי לימוד, היגדים ‘נכון’–’לא נכון’, חבילת סוכריות.

מהלך הפעולה

פתיחה (7 דקות)

שחקו עם החניכים את משחק הכתרים: בחרו חניך מתנדב, שימו לראשו כתר והצמידו אל הכתר את אחד המושגים (נספח 1). החניך צריך לשאול שאלות שהתשובה עליהן היא כן או לא כדי לגלות מהו המושג. בשבטים הבוגרים אפשר להגביל את מספר השאלות כדי לאתגר את החניכים.

שלב א: כלכלה – נעים להכיר! (13 דקות)

אפשרות א (לשבטים הצעירים): דומינו מושגים בכלכלה – כל חניך יקבל חלק של דומינו. בחצי אחד של הכרטיס יהיה מושג, ובחציו השני יהיה הסבר של מושג אחר (נספח 2). החניכים יצטרכו להרכיב את הדומינו.

← אפשר לשחק גם משחק הזיכרון: לחתוך את כרטיסיות הדומינו באמצע ולהפוך את כל הכרטיסים, וכל אחד בתורו יהפוך שני כרטיסים עד שימצא שני כרטיסים מתאימים, כלומר באחד יהיה מושג ובאחר יהיה ההסבר שלו.

אפשרות ב (לשבטים הבוגרים): פזרו על הרצפה אירועים ומושגים הקשורים לכלכלה ובקשו מהחניכים לסדר את המושגים לפי הקטגוריה שנראית להם המדויקת ביותר (נספח 3). הקטגוריות הן: 1) סוציאליזם; 2) קפיטליזם; 3) כלכלה יהודית.

סכמו את מה שלמדתם. יש כאן הזדמנות להנחיל לחניכים ידע במובנו הפשוט והבסיסי ביותר. ודאו כי החניכים הבינו את ההבדל שבין הגישות הכלכליות [אפשר להפנות לחניכים שאלות מסוימות: מה זה סוציאליזם? מה זה קפיטליזם? האם יש לך דוגמה לאחד מהם? וכו’.

שלב ב: ואיפה התורה בכל הסיפור? (15 דקות)

כעת ננסה להבין מהי לדעת היהדות הגישה הכלכלית הנכונה והמתוקנת ביותר.

הניחו על הרצפה את ההגדרות המילוניות של המושגים העיקריים שפגשתם (נספח 4).
שאלו את החניכים: לאיזו מהגישות דומה יותר היהדות? בקשו מהחניכים לענות מהבטן, בלי לחשוב.

אפשרות א: חלקו את השבט לארבע קבוצות, וכל קבוצה תקבל דף עם כמה פסוקים מהתורה ושאלות על הפסוקים, העוסקים בענייני חברה וכלכלה (נספח 5). כל קבוצה תלמד במשך דקות מספר את הדף שקיבלו, ולאחר הלמידה בקשו מנציג מכל קבוצה להציג בקצרה את מה שלמדו לשאר חברי השבט.

אפשרות ב (לשבטים שמתאים פחות ללמוד בהם בצוותא): הקריאו היגדים (נספח 6) על תפיסת התורה, שחלקם נכונים וחלקם לא נכונים, והחניכים יצטרכו להכריע אם ההיגד הוא אמת או שקר. חניך שיצדק יקבל סוכרייה.

אפשרות ג (לימי חול ולבעלי טלפון חכם): שלחו לחניכים קישורים לסרטונים (נספח 7) או לחלופין הקרינו את הסרטונים. לפני הקרנת הסרטונים שאלו את החניכים אם הם מכירים את המושג שהסרטון עוסק בו. המושגים: עבד עברי, שנת שמיטה, שמיטת כספים, מעשר כספים, צדקה.

סיכום ביניים:
עד עכשיו עסקנו הרבה במושגים ובהגדרות. מדוע זה חשוב? כדי שנוכל ללמוד ולראות היכן עניין כזה או אחר מתחבר אלינו ורלוונטי לחיינו אנו צריכים ללמוד את המושגים הבסיסיים הקשורים בו. לאחר שנעשה זאת נוכל לבחון היכן המושגים האלה פוגשים אותנו בחיי היום-יום, בסביבה הקרובה אלינו.

שלב ג: אוקיי, ואיך זה קשור אליי? (10 דקות)

בשלב זה ננסה לעורר את החניכים לשים לב לבעיות כלכליות וחברתיות סביבנו.
בנספח 8 יש מגוון מצבים (התאימו את הנוסח לגיל החניכים). בקשו בכל פעם מחניך אחר להקריא את המצב, ושאלו את החניכים מה היו עושים.

סיכום (3 דקות)

כמו שאמרנו, כדי להבין את חשיבותו של עניין מסוים לחיינו אנחנו צריכים להבין בו מושגים בסיסיים. זו הייתה מטרת הפעולה הראשונה במערך: להבין קצת יותר מי נגד מי, מה משמעות המושגים, ולהתחיל לראות איפה הם נכנסים לחיינו.
ראינו שיש שלוש גישות מרכזיות בכלכלה: קומוניזם (הכול שייך למדינה; יש לה בלעדיות על כל ההון במדינה), סוציאליזם (מטרתו ייצור חברה שוויונית מבחינה חברתית וכלכלית, והממשלה מעורבת מאוד בכלכלה) וקפיטליזם (עידוד תחרותיות ויוזמה פרטית, הממשלה מתערבת בכלכלה התערבות מינימליסטית). לכל גישה יתרונותיה וחסרונותיה.
לנו, היהודים, יש תורה המנחה אותנו כיצד חברה כלכלית בריאה צריכה להתנהל. ראינו כי מצד אחד יש בתורה דחיפה להשקעה ולהתפתחות כלכלית, ומצד אחר פעם בתקופה החברה עורכת אתחול כללי ונוצר שוויון הזדמנויות מחודש. נוסף על כך התורה מחנכת אותנו לפקוח עיניים ולסייע לחלשים ולחסרים בחברה.

הרחבות למדריכים

  מאמר של הרב חיים נבון על תפיסתה הכלכלית של התורה ←
http://www.daat.ac.il/daat/toshba/halacha/lishelat-2.htm

 אנציקלופדיה נגישה ונוחה המשלבת סרטונים ומידע בהיר. מומלץ להיעזר בה כדי להבין יותר את המושגים ←
https://eureka.org.il

נספחים

נספח 1 – מושגים למשחק הכתרים

הוראות הכנה: יש לכתוב כל מושג בפתק נפרד

סוציאליזם, קפיטליזם, כסף, צדקה, צדק, עניים, חסד, כלכלה, פרנסה, עזרה הדדית, הברון רוטשילד, חברה, מחאת הקוטג’, דפני ליף, מתנות עניים, שנת שמיטה, שנת יובל

נספח 2 – כרטיסים לדומינו

חלק מההגדרות נלקחו מהאתר ‘אאוריקה’ https://eureka.org.il

הוראות הכנה: יש להכין כל סעיף על כרטיסי דומינו; בחציו האחד מושג ובחציו האחר הגדרה של מושג אחר (כפי שמופיע למטה). אם בוחרים לשחק את משחק הזיכרון יש לכתוב כל הגדרה וכל מושג בכרטיס נפרד

1. סוציאליזם – המעמד הכלכלי-חברתי של האדם בחברה שהוא חי בה. לעיתים מעמד זה קובע דברים נוספים על האדם.
2. מונופול – שיטה כלכלית שמטרתה להביא לחברה שוויונית. אחת מטענותיו העיקריות היא שאם המדינה אינה מתערבת בכלכלה, רבים מאזרחיה נפגעים.
3. קפיטליזם – מציאות שבה יש לחברה, לאדם או לארגון בעלות או שליטה בלעדית בתחום כלשהו בכלכלה או בחיים. בכלכלה מדובר במצב שבו למוצר או לשירות מסוים יש ספק אחד בלבד. לספק ההוא יש שליטה בתחום הפעילות הזה בשוק, ופעמים רבות שליטתו מגבילה את התחרות בתחום.
4. לקט – שיטה כלכלית וחברתית שבה גורמים פרטיים ויוזמה פרטית הם שמנהלים את הכלכלה באופן עצמאי וחופשי ולא בניהול הממשלה.
5. כסף – כשקוצר ואוסף ערמות של שיבולים, לא ילקט השיבולים הנופלות בשעת הקציר אלא יניחן לעניים. שנאמר “ולקט קצירך לא תלקט”.
6. שמיטת כספים – אמצעי חליפין שתמורתו אפשר לקבל מוצרים ושירותים. הוא נועד לפשט את הפעולות הכלכליות של קנייה, מכירה ותשלומים בעבור שירותים ועבודות, וכן משמש לרכישת סחורות.
7. קומוניזם – היבט מסוים של שנת השמיטה, שמשמעותו שחרור מחובות.
8. שנת שמיטה – שיטה כלכלית שבה הכול שייך לכולם (כלומר למדינה). לפי גישה זו כל אמצעי הייצור במדינה הם של המדינה ואין בעלות פרטית על אמצעי ייצור (לאיש אין בעלות על דברים שמייצרים ערך וכסף, כמו מפעלים, שדות וכדומה).
9. שוק חופשי – אחת המצוות התלויות בארץ, מתקיימת אחת בשבע שנים. נושאת היבטים חברתיים, כלכליים וחקלאיים.
10. עבד עברי – כינוי למרחב כלכלי שבו כל ההחלטות והפעולות הכלכליות של פרטים נעשות מרצון ולא בכפייה וללא התערבות ופיקוח ממשלתיים.
11. כלכלה – יהודי נזקק שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לקיים את עצמו והוא מוכר עצמו, או גנב שאינו מסוגל להשיב את הרכוש הגנוב או את עלותו, ונמכר לעבדות לשם תשלום החוב. בשנת השמיטה רשאי העבד להשתחרר מעבדותו אם ירצה, ואם לא ירצה מתקיים טקס רציעת האוזן.
12. שכחה – פעילות אנושית המכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו. כמו כן זהו תחום מחקר במדעי החברה, העוסק ביחסים האנושיים והחברתיים הקשורים בהשגת אמצעים חומריים ובחוקים וביחסים החברתיים הנוגעים לייצורו של קניין המשמש לצורכי האדם ולחלוקתו.
13. מדינת רווחה – העורם בערמה אלומות שיבולים, ושכח אלומה אחת בשדה, לא ייקח אותה, שנאמר “ושכחת עומר בשדה לא תשוב לקחתו”.
14. צדק חברתי – “מדינה שבה קיימת מדיניות מכוונת להבטיח לפחות רמת חיים מינימלית לכל אחד, ועד כמה שאפשר שוויון של הזדמנויות לכל אחד להשיג את המקסימום בחייו בהתאם לכשרונו ויכולתו” (דוד מארש).
15. פאה – מושג המבטא את הרעיון של קיום משותף במסגרת חברתית המבוססת על עקרונות של צדק ומאפשרת ליחידים ולקבוצות קיום ראוי, הוגן וצודק.
16. מצב סוציו-אקונומי – חלק בשדה שמשאיר הקוצר. האדם הקוצר את שדהו לא יקצור את כל השדה אלא יניח בקצה השדה מעט תבואה לעניים. שנאמר “לא תכלה פאת שדך בקוצרך”.

הערה: את התשובה האמיתית לכל מושג תמצאו בסעיף העוקב.

נספח 3 – מושגים ואירועים

הוראות הכנה: לכתוב כל מושג בנפרד, בגדול

 אינפלציה
 סוציאליזם
 שנת שמיטה
 עבד עברי
 קומוניזם
 היצע וביקוש
 קפיטליזם
 ברית המועצות
 הקיבוץ הישראלי
 ארגוני פועלים
 מתנות עניים
 מחאת הקוטג’
 מחאת הדיור
 ארגוני צדקה
 השפל הגדול באמריקה

הסבר למדריכים: השפל הגדול החל באירועי ‘יום חמישי השחור’ בבורסה של ניו יורק. ביום זה הביאו מכירות שיא של מניות לירידות חסרות תקדים בבורסה ולנפילתה. ההפסדים שנגרמו לאנשי העסקים שכספם הושקע במניות היו עצומים, ורבים מהם התרוששו לגמרי והפסידו את כל כספם. השפל הגדול פרץ בשנת 1929. בתחילה הוא השפיע על ארצות הברית עצמה, אך בהמשך הורגשו השלכותיו בעולם כולו. בהדרגה גרר המשבר הכלכלי העמוק את כל העולם המערבי למשבר כלכלי עולמי, והוא נמשך יותר מעשר שנים, עד שנת 1939. עקב הנפילות בבורסה הפסידו חצי מהבנקים האמריקניים סכומי כסף עצומים, ונפח הכלכלה התכווץ. האוכלוסייה האמריקנית איבדה אמון במערכת הכלכלית ורבים התרוששו. הביקוש למוצרים ירד וגרם להפחתת הייצור, והפחתת הייצור גרמה ל-15 מיליון איש לאבד את מקום עבודתם. רבים לא הצליחו לשלם את חובותיהם ומצאו את עצמם מחוסרי דיור.

נספח 4 – הגדרות מילוניות

הוראות הכנה: לכתוב בגדול כל מושג בנפרד.

 סוציאליזם – שיטה כלכלית שמטרתה להביא לחברה שוויונית. לפי השיטה הסוציאליסטית, לממשלה יש אמצעי ייצור (מפעלים, חוות חקלאיות וכדומה) והיא מאפשרת פעולות של סחר חליפין בין חלקי החברה
 קפיטליזם – שיטה חברתית-כלכלית הדוגלת בזכות על קניין פרטי, בעקרונות השוק החופשי ובצמצום ההתערבות הממשלתית בכלכלה
 קומוניזם – שיטה כלכלית שבה הכול שייך לכולם (כלומר, למדינה). לפי גישה זו, כל אמצעי הייצור במדינה הם של המדינה ואין בעלות פרטית על אמצעי ייצור (לאיש אין בעלות על דברים שמייצרים ערך וכסף, כמו מפעלים, שדות וכדומה)

נספח 5 – דפי לימוד בקבוצות

הוראות הכנה: להדפיס כל דף לימוד בנפרד, אפשר לצלם עותק לכל חניך. שימו שאתם לא מדפיסים לחניכים את התשובות!

שימו ♥, כל קבוצה מקבלת דף אחר:

דף 1: “וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. וְהַעֲבַרְתָּ שׁופַר תְּרוּעָה בַּחדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׁור לַחדֶשׁ בְּיום הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁופָר בְּכָל אַרְצְכֶם. וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרור בָּאָרֶץ לְכָל ישְׁבֶיהָ יובֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתו וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּו תָּשֻׁבו. יובֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לא תִזְרָעוּ וְלא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ וְלא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ. כִּי יובֵל הִוא קדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה תּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. בִּשְׁנַת הַיּובֵל הַזּאת תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתו” (ויקרא כה, ח–יג).

← על מה מדובר בפסוקים? [שנת יובל]
← איזו גישה כלכלית אפשר לזהות בפסוקים? אילו פסוקים מבטאים זאת? [סוציאליזם, חתירה לשוויון מלא בין כל בני האדם. “ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו”]
← חשבו: מה קורה בארץ בין שנת יובל אחת לזו שאחריה? [סביר להניח שמתקיימת תחרות חופשית, כמו בקפיטליזם].
← האם מדובר פה באדם פרטי המחליט לעשות מעשה טוב, או במשהו אחר? [מדובר בהתנהלות מערכתית אחידה וכוללת ולא ברצון פרטי ונקודתי של אדם לעשיית מעשה טוב].
← נקודה למחשבה: האם יש הבדל בתפיסה הכלכלית בין שנת היובל ובין שנת השמיטה?

דף 2: “מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶה שְׁמִטָּה. וְזֶה דְּבַר הַשְּמִטָּה שָׁמוט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדו אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לא יִגּשׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לה'” (דברים טו, א–ב).

← על מה מדובר בפסוקים? [שנת שמיטה, שמיטת כספים]
← איזו גישה כלכלית אפשר לזהות בפסוקים? [סוציאליזם, חתירה לשוויון מלא בין כל בני האדם, שוויון הזדמנויות]
← האם מדובר פה באדם פרטי המחליט לעשות מעשה טוב, או במשהו אחר? [מדובר בהתנהלות מערכתית אחידה וכוללת ולא ברצון פרטי ונקודתי של אדם לעשיית מעשה טוב].
← נקודה למחשבה: האם יש הבדל בתפיסה הכלכלית בין שנת היובל ובין שנת השמיטה?

דף 3: “וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לא תְכַלֶּה פְּאַת שָדְךָ לִקְצר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לא תְלַקֵּט. וְכַרְמְךָ לא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזב אתָם אֲנִי ה’ אֱלהֵיכֶם” (ויקרא יט, ט–י).
“כִּי תִקְצר קְצִירְךָ בְשָדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עמֶר בַּשָּׂדֶה לא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה’ אֱלהֶיךָ בְּכל מַעֲשֵה יָדֶיךָ. כִּי תַחְבּט זֵיתְךָ לא תְפַאֵר אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה. כִּי תִבְצר כַּרְמְךָ לא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל כֵּן אָנכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׁוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה” (דברים כד, יט–כב).

← על מה מדובר בפסוקים? [מתנות עניים: לקט, שכחה ופאה]
← איזו גישה כלכלית אפשר לזהות בפסוקים?
← האם מדובר באדם פרטי המעוניין לעשות מעשה טוב, או במשהו אחר?

דף 4: “לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ. בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל ה’ וְהָיָה בְךָ חֵטְא” (דברים כד, יד–טו).
“לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר” (ויקרא יט, יג).
“בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ” (דברים כד, טו).

← על מה מדובר בפסוקים אלו? [איסור הלנת שכר]
← האם מדובר בפסוקים אלו על מצוות עשה או על מצוות לא תעשה? [גם וגם. יש מצוות לא תעשה: לא לעשוק ולא לעכב שכר, ויש מצוות עשה: לתת את השכר בזמנו]
← האם מדובר באדם פרטי המעוניין לעשות מעשה טוב או בדרישה להתנהלות חברתית כללית מסוימת? [התנהלות חברתית כללית]

נספח 6 – אמת ושקר על תפיסת הכלכלה ביהדות

1. ביהדות יש ארבע מתנות עניים: לקט, שכחה, פאה ושנת שמיטה [לא נכון, יש שלוש מתנות עניים: לקט, שכחה ופאה]
2. אדם חייב לעשר, כלומר לתרום עשירית מכל סכום כסף שהוא מרוויח [נכון]
3. עבד עברי חייב לחזור לביתו בשנת השמיטה [לא נכון, הוא יכול לבחור להישאר]
4. כאשר עבד עברי בוחר להישאר אצל אדונו לאחר שנת שמיטה מתקיים טקס של רציעת האוזן של העבד [נכון]
5. בשנת שמיטה הקרקעות חוזרות לבעליהן המקוריים [לא נכון, זה קורה בשנת היובל]
6. התורה מחנכת אותנו לראיית החוסר של האחר ולפיתוח מודעות של רצון להיטיב ולעזור, ולכן מזכירה פעמים רבות את מצוות הצדקה [נכון]
7. מהותה של שנת השמיטה היא להתחיל מחדש ולאפשר שוויון הזדמנויות מחודש לכולם [נכון]
8. מהיחס של התורה לגר, ליתום ולאלמנה אפשר להבין כי הם מצויים דרגה אחת מתחת לכל אדם אחר בעם, וכי היחס כלפיהם צריך להיות נוקשה וקשוח [לא נכון, התורה דורשת מאיתנו להתייחס אליהם ברגישות ובתשומת לב, להיות ערניים ולתמוך ולעזור היכן שרק אפשר]
9. בשנת היובל העבדים כולם חוזרים לבתיהם ונוצרת נקודת פתיחה זהה ושווה לכווולם [נכון]

נספח 7 – סרטוני הסבר על מושגים הקשורים לתפיסת הכלכלה בתורה

נספח 8 – מצבים

הוראות הכנה: כתבו כל מצב בכרטיס נפרד. בחרו את המצבים ברגישות כדי שלא ייפגעו חניכים

מצבים לשבטים הצעירים:
1) יש ילד בכיתה שבכל הפסקת אוכל יושב בקצה הכיתה בשקט, ואף פעם לא מוציא את האוכל שלו מהתיק. לפעמים הוא אפילו מבקש מהחברים שלו שייתנו לו קצת מהאוכל שלהם. האם אני יכול/ה לעזור לו בצורה יפה שלא תבייש אותו? מה אפשר לעשות?
2) אחרי הרבה זמן שחיכיתי בסבלנות סוף-סוף קנו לי אופניים חדשים, הכי שווים שיש. כדי לשמור עליהם החלטתי שאף אחד לא ייגע בהם. יש לי חבר טוב שממש מקנא בי כי ההורים שלו לא יכולים לקנות לו אופניים חדשים ושווים כל כך. מה לעשות, לתת לו לעשות סיבוב על האופניים שלי? אבל הוא עלול להרוס לי אותם!
3) הכיתה שלנו מתחלקת לשני סוגי ילדים: אלו שהבגדים שלהם הם מהמותגים הכי אופנתיים שיש ויש להם מלא בגדים, ואלו שיש להם את אותם בגדים כבר תקופה ארוכה, מחנויות רגילות ולא ממותגות, ואין להם מבחר גדול ומגוון. איך אפשר לגרום לכולם להרגיש בנוח למרות הפער הזה?
4) בעוד כמה ימים יהיה מבחן על חומר ממש קשה במתמטיקה, והרבה תלמידים מהכיתה יצטרכו להיעזר בשיעורים פרטיים. אני יודע/ת על כמה ילדים שקשה להם במיוחד, אבל אין להורים שלהם אפשרות לממן שיעורים פרטיים. מה אפשר לעשות כדי שכולם יוכלו להצליח ולקבל ציון טוב במבחן?
5) בעוד שלושה שבועות יש מסע בסניף. כולם מתרגשים ורוצים להירשם, אבל אחד החניכים שממש רוצה לצאת לא יוכל לצאת כי אבא שלו חולה וכבר תקופה ארוכה אינו עובד, ואימא שלו אינה יכולה לשלם על המסע. מה לעשות? האם אני יכול לעזור לו?

מצבים לשבטים הבוגרים:
1) יש לי חבר שלא מספיק ללמוד למבחנים ולא מצליח להיות מרוכז בבית הספר כי הוא בעבודה כל הזמן. אבא שלו פוטר מעבודתו לפני כמה חודשים ומאז המצב הכלכלי בבית הידרדר, והחבר קיבל עליו לעזור בפרנסת המשפחה. איך אני יכול לעזור לו?
2) לפני כמה שבועות הגיע אלינו לכיתה עולה חדש. הוא מופנם מאוד, ביישן וכמעט לא מדבר. לא ברור אם הוא ככה כי הוא לא רוצה להכיר אותנו והוא עדיין מתגעגע לעולם שעזב בחו”ל, או שהוא פשוט ביישן. מה כדאי לעשות? איך אפשר לעזור לו, אם בכלל?
3) בדרך כלל אני קונה טוסט או סלט בקפיטריה שליד בית הספר, ויושב לאכול עם חברים. יש לי חבר שמבקש מדי פעם שאלווה לו עשרה שקלים כדי שגם הוא יוכל לקנות, ובכל פעם אני מלווה לו בתנאי שיחזיר לי. בזמן האחרון הוא לא מחזיר לי, וזה מתחיל לעצבן אותי, אבל אני יודע שההורים שלו לא נותנים כסף, והכסף שיש לו הוא ממה שהחבר מרוויח מהעבודה. לוותר? להמשיך לדרוש שיחזיר? אולי להגיד לו בפעם הבאה שזו לא הלוואה אלא מתנה?
4) התערבתי עם אח שלי על המצלמה החדשה שהוריי קנו לו ליומולדת, שאם אני זוכה אני קונה אותה ממנו בחצי מחיר, וזכיתי בהתערבות. מאז עברו כמה שנים. אח שלי זוכר לי את זה ובכל פעם מתבאס על זה מחדש, הוא ייחל וחיכה למצלמה הזאת הרבה זמן! אבל התערבות זו התערבות… מה כדאי לעשות, להחזיר לו אותה? לקנות לו מצלמה חדשה? לא לעשות כלום?