הקדמה

מדריכים יקרים ומדריכות יקרות!

פעולות אירועי אייר עוסקות בתהליך לאומי, מגלות לגאולה, ומתפרטות לנושאי יום השואה, יום הזיכרון, יום העצמאות, יום ירושלים ול”ג בעומר. השנה הושם דגש מיוחד באירועים אלו מתוך מחשבה על המעורבות שלנו – כיחידים וכתנועה – בשותפות ובהובלת נושאים לאומיים השזורים בימים אלו.

בשלב הראשון עברו היטב על המערכים המוצעים. הושקעו בהם זמן רב ומחשבה רבה כדי שיהיו רלוונטיים לחניכים שלכם, משמעותיים ומהנים.

בשלב השני חשבו איך תהפכו את הפעולות האלה לאירועים שבטיים מכוננים, שמחים ומשמעותיים. אירועים אלו דורשים מעט יותר השקעה מפעולה רגילה, וההשקעה כדאית ומשתלמת!

הצעות: 1) ארגנו שירי רקע מתאימים; 2) קשטו את חדר הפעילות בהתאם לנושא הפעולה; 3) שלחו הזמנות מיוחדות לפעילויות; 4) הכינו כיבוד הקשור לאירוע.

 חשבו על דרכים מקוריות ליצור אווירה ייחודית. מהלכי הפעילות מתאימים לכך.

 

רציונל

יום ירושלים מזמין אותנו לעסוק בשאלת מהי ירושלים. מהי מבחינה ‘אובייקטיבית’, מהי המשמעות המיוחדת שלה, וכן מהי מבחינה ‘סובייקטיבית’, כלומר מהי ירושלים בעבורי, אילו מחשבות ותחושות היא מעלה בי.

נרצה לשוחח על ירושלים של היום, על אמירת ההלל ועל ההודאה העצומה והנרגשת על המציאות שאיננה ברורה מאליה כלל. ועם זה נעסוק בירושלים של העתיד, בכיסופים שלנו למקדש ולבניין שלם ולתפקידנו בהובלת תהליך זה.

 

מטרות

1. החניכים יבחנו את הידע הכללי שלהם בנוגע לירושלים.
2. החניכים ישתפו מהי ירושלים בעבורם.
3. החניכים יפנימו את סיבת החגיגה שלנו ביום ירושלים וירגישו שייכות לשמחה.

 

מקורות להרחבה

• ‘קמעא קמעא’ (הרב חיים דרוקמן, הוצאת ידיעות אחרונות)
• ‘יום העצמאות – יום שחרור ירושלים’ (באר מרים, הוצאת ידיעות ספרים)
• ‘אתחלתא דתקווה’ (הרב חיים נבון, הוצאת נאמני תורה ועבודה)
• ‘ביום ההוא’ (הרב שג”ר)

 

ציוד נדרש

לשבטים הצעירים – כדור משחק ונספחים על פי בחירתכם.

 

מהלך הפעולה

מדריכים יקרים, הפעולה מורכבת משלבים וממגוון אפשרויות. עברו על כל המהלך ובחרו את החלקים המתאימים ביותר לשבטכם.

 

שלב א: עד כמה אנחנו מכירים את ירושלים?

 

חידון בנושא ירושלים

פתחו את הפעולה בצורה כיפית. חלקו את החניכים לשתי קבוצות וערכו תחרות שאלות בנושא ירושלים (נספח 1). שאלו את השאלות לסירוגין; בכל פעם קבוצה אחרת תתבקש לענות. הגבילו את זמן מתן התשובות כדי לגרום למשחק להיות מאתגר יותר.

אפשר להוסיף עניין ולהניח שני לוחות ניקוד לצד כל קבוצה (נספח 2). קבוצה אחת תיקרא ‘ירושלים’ והקבוצה השנייה ‘ציון’. בכל פעם שקבוצה תענה תשובה נכונה הניחו תמונה קטנה של בית המקדש מתחת לשמה.

 

שלב ב: כיצד אנו מרגישים כלפי ירושלים?

 

לשבטים הצעירים: העמידו את החניכים במעגל והחזיקו כדור בידכם.

הניחו במרכז המעגל  תמונה של אחד המקומות (נספח 3). הסבירו לחניכים שכעת תשחקו משחק מסירות בכדור, ועל כל חניך שאליו מגיע הכדור לומר מהר ככל האפשר אסוציאציה – מילה שעולה לו לראש – כאשר הוא חושב על המקום שבתמונה. לאחר כמה מסירות עברו לתמונה הבאה, וחוזר חלילה (אם אין לכם אפשרות להדפיס את התמונות, אמרו את שם המקום בעל פה).

התמונה האחרונה היא תמונתה של ירושלים, ובסבב זה מומלץ שכל החניכים ישתתפו.

רשימת המקומות: גן משחקים, חנות ממתקים, מגרש כדורסל, סניף בני עקיבא, בית כנסת, ירושלים.

בסיום המשחק שאלו את החניכים: האם היה הבדל בין התשובות שלכם לגבי כל המקומות לבין התשובות שלכם לגבי ירושלים? אם כן, מדוע? ואם לא, מדוע?

הסבירו לחניכים שאפשר לראות שהתשובות שלהם לגבי ירושלים מיוחדות ושונות מתשובותיהם לגבי המקומות האחרים. כל מי שמגיע לירושלים מרגיש שמדובר במקום מיוחד, הוא חש התרגשות יוצאת דופן. כידוע, בכל סיום טקס ממלכתי אנו מזכירים את ירושלים בשיר ‘אם אשכחך ירושלים’: אנחנו מזכירים אותה בחתונות בשימת האפר על ראש החתן; אנחנו משאירים חלק לא מסויד בבית לזכר חורבן ירושלים ואפשר לראות שהעולם כולו מתעניין בירושלים באופן יוצא דופן.

לשבטים הבוגרים: לפני הפעולה תלו על קירות החדר או פזרו על רצפתו ציטוטים בנושא ירושלים (נספח 4: “ציטוטים בנושא ירושלים”) . חלקו לכל אחד מהחניכים את הפנקס ‘ירושלים שלי’ (נספח 5: “פנקס ירושלים שלי”) ותנו לחניכים זמן למלא את הפנקס שלהם. תוכלו להשמיע ברקע מוזיקה של שירי ירושלים כדי להוסיף לאווירה.

לאחר זמן מה הושיבו את החניכים ותנו להם לשתף במה שכתבו, אפילו בתשובה אחת בלבד מהפנקס. תוכלו להתעניין: למה בחרת דווקא הציטוט הזה? מה יש בו שהתחברת אליו?

תוכלו גם לפתוח לדיון רחב יותר את השאלה המוצגת בסוף הפנקס – עתידה של ירושלים.

• למה אנו כוספים?
• מהי המטרה הסופית?
• האם אנו באמת מאמינים בה?
• כיצד אפשר לפעול למען התקדמות לעבר המטרה?

 

שלב ג: סיכום

 

חלקו את אחד מהקטעים שלהלן:

אפשרות א: ‘זעקתו של צנחן’ (נספח 6).
בקטע זה מתאר אלי לנדאו את סיטואציית המלחמה שבה חזרו הצנחנים לכותל והתרגשו מאוד מהמאורע ההיסטורי שלו חיכה עם ישראל שנים רבות.

אפשרות ב: ‘ירושלים מקור הברכה’ (נספח 7).
הרב שטיינזלץ מסביר שיום ירושלים הוא יום חגיגה על הזכות שישנו מקום קדוש בארץ ישראל ובעולם שבו בחר הקב”ה כמקום קדוש.

 

סכמו את הפעולה בכמה משפטים: עסקנו בקשר האישי שלנו לירושלים, בתחושות שלנו כלפיה, בציטוטים שמחברים אותנו אליה, ולמדנו שיש בירושלים עניין ייחודי מאוד כמקום שבו בחר ה’ לשכן את שמו בעולם. ביום ירושלים אנו חוגגים באושר את הזכות לקיומה ולבניינה בימינו, ועם זה זוכרים שיש עוד דרך ארוכה לשלמות ירושלים, ומתפללים ופועלים לבניית בית המקדש השלישי במהרה בימינו.

 

נספחים

 

נספח 1 – חידון ליום ירושלים

שאלות – רמה א

א – השער שדרכו נפרצה הדרך לעיר העתיקה (שער האריות)

ב – הבניין המקודש ביותר לעם ישראל (בית המקדש)

ג – האזור שבו שוכנים הכנסת, מוזאון ישראל וקריית האוניברסיטה (גבעת רם)

ד – המלך המזוהה ביותר עם ירושלים (דוד)

ה – המלך ששיפץ את בית המקדש השני (הורדוס)

ו – קשת עתיקה בסמוך לכותל (וילסון)

ז – הר ממזרח לעיר העתיקה שבו שוכן בית קברות יהודי גדול (הר הזיתים)

ח – בית כנסת ידוע שחורבותיו שוקמו למבנה מפואר בכיכר המרכזית ברובע היהודי (החורבה)

ט – מחריבו של בית המקדש השני (טיטוס)

י – המוזאון הלאומי להנצחת השואה השוכן במערב ירושלים (יד ושם)

כ – אחד האתרים המקודשים ליהדות כיום בעיר העתיקה (הכותל המערבי)

ל – רכס השולט על כביש תל אביב–ירושלים שהתנהלו בו קרבות קשים, ושוחרר בשנת ה´תשכ”ו (לטרון)

מ – הישיבה שהקים הרב קוק זצ”ל בירושלים (מרכז הרב)

נ – אחד מרובעי העיר העתיקה (הרובע הנוצרי)

ס – המלך שהגיע עם 180,000 חיילים עד חומות ירושלים – ונסוג (סנחריב מלך אשור)

ע – אחד ממתחמי בית המקדש (העזרה)

פ – שער בצפון העיר העתיקה (שער הפרחים)

צ – אחד מהרי ירושלים (הר הצופים)

ק – כינוי לירושלים בשיר של יום שני (קריית מלך רב)

ר – קיבוץ בתחומי העיר ירושלים (רמת רחל)

ש – המלחמה שבה שוחררו כל שטחי מזרח ירושלים (ששת הימים)

ת – שכונה ידועה בדרום-מרכז ירושלים (תלפיות)

 

שאלות – רמה ב

א – יישוב ערבי-נוצרי בפאתי ירושלים (אבו גוש)

ב – בית חולים ידוע הפעול עד היום. בעבר פעל בית החולים בעיר העתיקה וכעת הוא פועל מחוץ לחומות (ביקור חולים)

ג – שמו של עמק בעיר, ממערב לעיר העתיקה (גיא בין הינום)

ד – רחוב מרכזי בירושלים שקצהו האחד בתיאטרון החאן וקצהו האחר בשכונת גילה (דרך חברון)

ה – בית קברות ממלכתי בעיר (הר הרצל)

ו – גן הסמוך לכנסת ולבית המשפט העליון (גם הוורדים)

ז – מושל ירושלים שהשלים את בניין בית המקדש השני (זרובבל בין שאלתיאל)

ח – כינוי לשערים שבדרום הר הבית (שערי חולדה)

ט – מקום תיירותי במיוחד הנמצא בסמוך למטה ארגון הפיקוח על הפסקת אש של האו”ם בירושלים (טיילת ארמון הנציב)

י – העם שממנו נכבשה ירושלים (יבוס)

כ – שכונת יוקרה הסמוכה לשכונת ימין משה (כפר דוד)

ל – עמק במערב ירושלים, בכניסה לעיר, שבו שכן כפר ערבי ומצוי בו מעיין ידוע (ליפתא)

מ – השכונה הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות (משכנות שאננים)

נ – שכונה ישנה מחוץ לחומות, אחת הציוריות בירושלים ובה אומנים רבים (נחלת שבעה)

ס – אירוע המתקיים בכל ערב ראש חודש (סיבוב שערים)

ע – גן הוכן בסמוך לקונסוליה האמריקאית (גן העצמאות)

פ – שכונה גדולה בצפון ירושלים שהוקמה לפני יותר מ-30 שנה (פסגת זאב)

צ – החטיבה שפרצה אל העיר העתיקה כשהוחזרה לידינו (הצנחנים)

ק – נחל הסמוך לעיר העתיקה שהיה גבולה הטבעי בימי קדם (קדרון)

ר – השכונה שבה שוכן משכן הנשיא (רחביה)

ש – קבוצת לוחמי פלמ”ח שבמלחמת השחרור נלחמה על הדרך שבין ירושלים לגוש עציון (שיירת הל”ה)

ת – הספר שממנו לקוח הפסוק “אם אשכחך ירושלים” (תהלים)

 

שאלות שונות

1. כמה שערים יש לירושלים? פרטו את שמותיהם
2. אילו מלכים בנו בירושלים: א) חומות; ב) מגדלים?
3. בכמה שמות נקראה ירושלים בפי חז”ל? ציינו לפחות חמישה מהם
4. מה מקור הביטוי: “ירושלים של זהב”?
5. “ירושלים הרים סביב לה” (תהלים קכה). ציינו שמות שישה הרים הסובבים את העיר העתיקה
6. מה משמעות השם ירושלים?
7. “ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו” (תהלים קכב): א) כיצד מפרשים חז”ל פסוק זה? ב) איזו תנועה ציונית נקראה על יסוד הפסוק הזה? ג) באיזו תפילה אנו מביעים משאלה כזו?
8. באיזה שם קרא דוד לירושלים עם כיבושה?
9. איזה פסוק מפורסם כתוב על הדווידקה?
10. מה מקור השם למוזאון השואה ‘יד ושם’ ומה משמעותו?

 

מי אני? אתרים ואישים הקשורים לירושלים

1. אילו אתרים בירושלים קרויים על שמותיהם של: א) דוד; ב) שאול; ג) משה?
2. מי החריב את בית המקדש הראשון? ומי החריב את השני?
3. איזה נחל סמוך לעיר העתיקה היה בגבול ירושלים בימי קדם?
4. מה הקשר בין ירושלים לבין המספרים האלה: א) 7; ב) 100?

 

תשובות לשאלות שונות

1. בחומות עיר העתיקה שבעה שערים: שער הפרחים, שער האריות, שער האשפות, שער שכם, שער יפו, שער ציון ושער הרחמים.
2. “וַיִּתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה… עַד כַּלֹּתוֹ לִבְנוֹת אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת בֵּית ה’ וְאֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב” (מלכים א ג, א); “וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם… וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים” (דברי הימים ב כו, ט).
3. לפי חז”ל, 70 שמות לירושלים, למשל: ציון, עיר דוד, עיר הקודש, יפה נוף, קריה נאמנה.
4. רבי עקיבא קנה לרחל אשתו תכשיט ששמו ‘ירושלים של זהב’.
5. הר הצופים, הר הזיתים, הר הרצל, הר חומה, הר ציון, הר חוצבים.
6. השם ירושלים מורכב מצירוף שתי מילים: ירו+שלם, לפי השמות שנקראה בפי אברהם: ד’ יראה, ומלכיצדק קראה: שלם (בראשית יד).
7. א) שחוברה לה יחדיו = שעושה כל ישראל חברים; ב) תנועת כי”ח = ראשי התיבות של ‘כל ישראל חברים’; ג) בברכת החודש אנו מבקשים שיתקיים: “חברים כל ישראל”.
8. עיר דוד.
9. “וְגַנּוֹתִי עַל הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ” (ישעיהו לז, לה).
10. “וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת” (ישעיהו נו, ה) יד היא מצבת זיכרון.

 

מי אני? אתרים ואישים הקשורים לירושלים

1. דוד – עיר דוד, מגדל דוד, קבר דוד; שאול – גבעת שאול; משה – קריית משה, מזכרת משה, זכרון משה.
2. את בית המקדש הראשון החריב נבוכדנצר מלך בבל; את השני החריב טיטוס מצביא רומא.
3. נחל קדרון הוא גבולה של העיר העתיקה ממזרח.
4. שמות שכונות בירושלים: א) נחלת שבעה; ב) מאה שערים.

 

נספח 2 – ניקוד לחידון

 

  

 

נספח 3 – מקומות שונים

 

  

  

            

 

נספח 4 – ציטוטים בנושא ירושלים

להורדת הנספח בגרסה להדפסה לחצו כאן

 

נספח 5 – פנקס ירושלים שלי

להורדת הנספח בגרסה להדפסה לחצו כאן

 

נספח 6

זעקתו של צנחן / אלי לנדאו

 לפתע שמעתי קריאה, חייל שראה ראשון את הכותל המערבי, השמיע צעקה: “אני רואה את הכותל המערבי!” כולנו פרצנו אחריו דרך שער קטן, ומששנו את האבנים באהבה גדולה שנדלקה פתאום בכל לב. חיילים נצמדו אל הכותל והחלו למרר בבכי. אינני זוכר, במשך שלושת ימי הקרב על ירושלים העתיקה, חיילים בוכים, למרות העובדה שראו את טובי רעיהם נפגעים. ואילו עתה כרעו ליד הכותל ומררו בבכי כילדים קטנים. חיילים שפניהם מכוסים זיפי זקן ועיניהם אדומות מעייפות של קרב, התחבקו והתנשקו כשהם צועקים: “ירושלים שלנו!!!”

להורדת הקטע להדפסה לחצו כאן

 

נספח 7 

ירושלים מקור הברכה

יום ירושלים, חשיבותו גדולה הרבה יותר מאשר ציון היום בו שוחררה העיר משלטון זר. מעלתו של היום הזה בכך שהוא נחוג לכבודה של העיר המיוחדת הזו… יום שאיננו מתייחס דווקא לחורבנה או לבניינה של ירושלים, לצערה או ליופיה, אלא יום של שמחה והודאה על עצם קיומה. שמחה על כך שיש כאן מקום מיוחד, על שזכינו לכך שבעולמנו תהיה נקודה של חיבור עם העולם העליון.

החג על ירושלים הוא חג חדש – בדורות ראשונים לא זכינו לזה, ולא ידענו שאפשר להלל ולשמוח על ירושלים סתם כך, גם בטרם נבנתה על תילה… על כך שגם כאשר ירושלים מושפלת – לא ניתן לכסות את מהותה… גם כשהיא בשאול תחתיות, היא עדיין מקור הברכה”

(הרב שטיינזלץ, אהבת ירושלים, ‘חיי עולם’ עמ’ 224)

להורדת הקטע להדפסה לחצו כאן