מטרות הפעולה

מהלך היחידה

שלב א – משחק

מעמידים את חברי הצוות בשורה ומבקשים מאחד מהם לעשות א’ סטופ ולהגיד בקול את האות שנבחרה. מי שיש לו את האות בשם לוקח צעד קדימה.

(לא מוגדרת מה מטרת המשחק ומי המנצח בו, נותנים להם להתקדם עוד ועוד עם האותיות עד שנמאס)

בשלב זה לא נסביר להם מה למדנו מהמשחק או מה היתה המטרה.
כל הרעיון הוא שלא הוגדרה מטרה מראש ולכן אין מהות למשחק,
ממשיכים הלאה ומסבירים רק בשלב ג של היחידה.

שלב ב – כתיבת רצף

כל אחד מחברי הצוות מקבל דף ועט.
מנחה היחידה מקריא פתיחי משפטים שכל אחד מחברי הצוות צריך להשלים בעצמו.
(בסוף הסבב אוספים מהם את ההיגדים ומשתמשים בהם לשלב הבא)

צוות נחשון אריאל כרגע הוא…
כדי שצוות נחשון אריאל יהיה משמעותי אני צריך/ה…
צוות נחשון משמעותי הוא צוות שחברי הצוות בו …..
צוות נחשון משמעותי הוא צוות שהעשיות הקבועות שלו…
צוות נחשון משמעותי הוא צוות שהפרויקטים שלו…
צוות נחשון משמעותי הוא כזה שהקהילה רואה בו כ…
צוות נחשון באריאל יכול להיות משמעותי לי יותר אם.

שלב ג  – בחירת היגדים מוביל

על הרצפה יונחו ההיגדים שחברי הצוות כתבו בשלב הקודם.
חברי הצוות יקבלו מדבקות ויצטרכו להדביק אותן על ההיגדים הנכונים ביותר בעיניהם.
(שימו לב להניח את ההיגדים לפי הקטגוריות – צוותי, סניפי וקהילתי)
בודקים מה המשפטים שזכו להכי הרבה מדבקות בכל קטגוריה ובהם מתמקדים.

שלב ד  – למה מציבים מטרות?

בשלב זה נדבר על העומק שמאפשרת הצבת מטרות.
מדברים קצת על המשחק משלב א’ של היחידה שהיה חסר משמעות וחסר מטרה…
ההבדל בין זרימה לבין יוזמה והובלת תהליך צוותי, סניפי וקהילתי.
בנוסף, נדגיש שדווקא במציאות בלתי יציבה, מטרות מהוות את עמוד השדרה שלנו-
הן העוגן היציב סביבו מתרחשים השינויים, הן המהות שיכולה וצריכה לעבור בכל מיני דרכים, לפי מה שהמציאות מאפשרת.

שלב ה  – פרקטיקה

למעשה, כאן זה המקום של הצוות לדבר על איך מממשים כל אחד מההיגדים והשאיפות שכתבו.

• רוצים צוות נחשון שהחבר‘ה מכירים בסניף – איך עושים את זה?
• רוצים צוות נחשון שהוא מוקד בקהילה – איך עושים את זה?
• ובאופן כללי- איך הופכים את הצוות להיות משמעותי באמת כמו שהיו רוצים שיהיה?

שלב ו  – סיכום וחלוקת צ‘ופר

מצורף בנספח הצ‘ופר

נספח

אבנר יונה, היה חבר וחברותא בישיבת הר עציון.
יחדיו עלינו לרמת הגולן בערב יום הכיפורים ההוא, יחד היינו בימי הקרבות הראשונים. אבנר לא חזר. שעות ספורות לפני שעזבנו את הישיבה נתן לי אבנר תמונה אותה צילם מספר חודשים קודם.
בתמונה אני רץ לאורך גדר המערכת בלבנון. על גב התמונה כתב הקדשה:
”יעקב, מדי פעם עצור – הסתכל בתמונה, ושאל את עצמך: לאן אני רץ בעצם ?“
(הרב יעקב פישר)