תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה :

.

שלב א’  – חשק וחפץ

.
מרימים שתי כרטיסיות – על אחת כתוב חשק ואל אחת כתוב חפץ

מסבירים : שתי המילים מבטאות רצון. יש לי חשק = אני רוצה= אני חפץ.
.

שואלים את החניכים:
אם שתי המילים מטאות רצון לעשות משהו , מה ההבדל בין שתיהן ? 
[מקבלים תשובות מהחניכים]
.
תשובה :
“חשק” – הינו רצון נמוך, מתוך שאיפה להינות-
            לקבל דבר מה , על ידי עשיית המעשה.
“חפץ” – הינו רצון גבוה, מתוך שאיפה אידיאלית- 
            לעשות משהו מהותי וחשוב לעולם.

.
מדביקים את שתי המילים בשני צדדים של בריסטול / קיר / חלון, ונותנים לחניכים להדביק מתחת לכל מילה את האמירות השייכות למילה זו.
(יש להכין מראש כרטיסים עם סוגים שונים של פעולות שהאדם עושה, למשל : משחק במחשב/ פלאפןו. בניית בית, הליכה לבית ספר, יציאה לטיול, קריאת ספר, אכילת אוכל בריא, הכנת שיעורי בית, הליכה לישון, קימה בבוקר, תפילה, משחק כדורגל, עזרה בבית, קיום מצוות )

.
שימו לב: יש דברים שיהיה עליהם דיון אם הם שייכים ל’חשק או ל’חפץ’…
לדוגמא: 
עזרה בבית – האם כשאני עוזר בבית ה מתוך ‘חשק’ או ‘חפץ’?
קיום מצוות- האם אני מקיים מצוות רק מתוך ‘חשק’- רצון לקבל שכר, או גם בגלל ‘חפץ’ – אני מאמין שזה חשוב וזה עושה טוב בעולם.

.
הוצאת כרטיסיה נוספת עליה כתוב ‘נטיעת אילנות’
ומעלים שאלה – האם נטיעת אילנות כלולה ב’חשר’ או ב’חפץ’?
[מקבלים תשובות מהחניכים, ובנתיים משאירים את השאלה פתוחה…]

.

שלב ב’ – חוני ועץ החרוב

.
סיפור על חוני ועץ החרוב :
[אפשר לקרוא את הסיפור, או להציג אותו בכל דרך יצירתית…]
.

“יום אחד היה חוני הולך בדרך, ראה איש שהיה נוטע חרוב. שאל אותו: מתי העץ יניב פירות? ענה לו: לאחר שבעים שנה. אמר לו: וכי אתה בטוח שתחיה שבעים שנה ? אמר לו אותו אדם: אני באתי לעולם ומצאתי חרוב נטוע מניב פירות. כמו שאבותי שתלו לי, כך אני שותל לצורך בני “.
(מסכת תענית דף כ”ג עמ’ א’, תרגום מארמית)

.
שאלות לדיון : 

1. מה חשב חוני על האיש, כששאל אותו את שאלתו?
2. האם האיש הזקן שנטע את החרוב עשה זאת מתוך ‘חשק או מתוך ‘חפץ’?

.
מסקנה: האיש הזקן מבטא את התפיסה שצרך לעשות דברים מתוך ראייה נצחית, ולא מתוך הסתכלות על התועלת האישית בלבד.
.

[הרחבה – מי שרוצה לקצר יכול לדלג לשלב הבא]
.
המשך הסיפור:
.

ישב חוני, אכל סעודתו ונרדם. סביבו שן של סלע והתכסה מעיני בני אדם, וכך ישן שבעים שנה. כשהתעורר ראה את אותו אדם שאוכל פירות מהעץ.
שאל אותו : האם אתה הוא ששתלת את העץ? אמר לו : אני נכדו של אותו אדם שנטע. אמר לו: מכך אני למד שישנתי כבר שבעים שנה .

[הערה: כשחכמים מספרים לנו סיפור, אנחנו לא עוסקים בשאלה אם הסיפור קרה בפועל או לא, אלא במסר שרוצים חכמים להעביר לנו על ידי הסיפור.]

.
שאלה: לשם מה היה צריך את המשך הסיפור? האם חוני לא הבין את דבריו ההגיוניים כל כך של אותו זקן ?
תשובה: כנראה שתפיסתו של חוני היתה שונה מתפיסת אותו זן, ורק על ידי ההרדמות שלו הוא הבין את האמת שבדברי הזקן. ומה הייתה תפיסתו של חוני? האם הוא לא הבין שאפשר לנטוע רק למען הדורות הבאים?
.
כנראה שתפיסתו של חוני הייתה שונה, ואת זה אפשר ללמוד מהסיפור המפורסם על עצירת הגשמים – סיפור שבזכותו נקרא חוני – ‘המעגל’.

.
תנו רבננו פעם אחת יצא רוב אדר ולא ירדו גשמים שלחו לחוני המעגל התפלל וירדו גשמים התפלל ולא ירדו גשמים עג עוגה ועמד בתוכה… אמר לפניו: רבונו של עולם, בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך, נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרם על בניך.

.

חוני הוא צדיק גדול, אך תפיסתו מיודת לו ולא מתאימה לכולם-  חוני מאמין כל כך גדול עד שהוא בטוח שה’ ישמע לתפילתו עכשיו, וכנראה כך גם חשב חוני לגבי הנטיעה: מדוע שזקן יעמול בשביל הדור הבא? אם הדור הבא יצטרך פירות, שפשוט יתפללו ויבקשו: ‘ פירות עכשיו!!!’

.
ההירדמות של חוני מראה לו ולנו , שאין קפיצות דרך ודילוגים, אלא המיאות היא תהליך ארוך ומורכב.

.

שלב ג’ – המשפט של הרב קוק לחודש שבט

.
הסיפור של חוני מביא אותנו למשפט מקסים של הרב קוק.
.
[הערה: הרב קוק כתב משפטים קצרים על כל חודש, והמשפטים הללו נאגדו בספר שנקרא ‘מגד ירחים’, משפט זה הוא אחד המשפים שנכתב לחודש שבט.]

.
קריאת המשפט:
.

” חשק נטיעת אילנות נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים”

.
האם נטיעת אילנות מתאימה להגדרה של ‘חשק’ או ‘חפץ’?
[מקבלים תשובות מהחניכים]
.
הסבר המשפט: לפי הרב קוק נטיעת אילנות היא מעשה ששייך לשתי הקטגוריות:
.
מצד אחד , יש לאדם חשק לנטוע – משתי סיבות:
א. זה נחמד- לחפור בור, לקחת את השתיל, להכניס לאדמה, לכסות, להדק ולהשקות.
ב. יש לו מכך תועלת – הוא נהנה לאכול מפירות העץ ולשבת בצילו.
.
ומצד שני בנטיעת אילנות יש גם חפץ והוא להיטיב עם הדורות הבאים, גם אם אני לא נהנה הנטיעות העץ, בכל אופן אני נוטע בשביל שאחרים ייהנו.
.
הרב קוק מחבר בין שני הסוגים של הרצון – גם אם אני נוטע מתוך חשק – רצון נמוך, עדיין בפנימיות שלי אני עושה זאת מתוך רצון עמוק וגבוה יותר.

.
יש לציין שהמשפט המלא הוא :
“חשק נטיעת אילנות נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים המובלט בתקפו בעץ החרוב”
.
כמובן שהמקור עליו התבסס הרב קוק כשכתב את המשפט הוא קרוב לוודאי הסיפור של חוני.
.
האם יש דברים נוספים שיכולים להתאים למשפט הזה? נסו להחליף את המילים ‘נטיעת אילנות’, במילים אחרות.
לדוגמא:
‘חשק המצאת דברים חדשים נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים’
‘חשק חינוך והדרכה נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים’.

.

סיכום:

.
הרב קוק מלמד אותנו שאנחנו צריכים לשאוף לחבר בין הרצונות הפשוטים שלנו לבין הרצונות העמוקים , ולשאוף שלכל מעשה שלנו יהיה גם ערך מהותי וחשוב.

.
השיר : חשק נטיעת אילנות

.
אפשר לקרוא או להשמיע את השיר , כדאי גם לתת את הטקסט לחניכים.

קישור ליוטיוב: https://youtu.be/JX44s1Xe_SQ

.

.

חשק נטיעת אילנות / יוחאי בן אב”י

חשק נטיעת אילנות נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים!

א.
משפיע עלים ירוקים,
מתוך ענפים ארוכים,
משורש עמוק סבוך ומורכב,
מגזע עבה ורחב…

.
ב.
מתוך שערו המלבין,
מעור מקומט ומזקין,
מבין שתי ידיו הטופחות על עפר,
קם הרואה ואמר:
.
חשק נטיעת אילנות נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים!
.
ג.

מילד צוחק ועיניו,
ואב המרכיב על כתפיו,
מבכי של אושר ובכי של שכול,
מדרך סלולה ומכשו…
.
ד.
ממתק פיריו של חרוב,
וטעם ישן ואהוב,
זה שיר שכתבו ונטעו ראשונים,
כדי שישירו בנים!
.
חשק נטיעת אילנות נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים!

.

ניתן לבחור מספר משפטים מהשיר, לתת לכל חניך משפט ולבקש ממנו שיגיד איך הוא רואה את הקשר בין משפט זה למשפט של הרב קוק .
לדוגמא:
‘מתוך שערו המלבין’- רומז לזקן שנוטע את העץ
‘קם הרואה טאמר’ – משפט דו משמעי שרומז גם לרב קוק (הראי”ה) שאמר את המשפט, וגם לחוני שראה את אותו זקן.
‘מילד צוחק ועיניו ואב המרכיב על כתפיו’ – הילד נהנה ממה שהשאירו לו הדורות הקודמים.
‘ממתק פריו של חרוב’ מזכיר את עץ החרוב מהסיפור.
‘זה שיר שכתבו ונטעו ראשונים’ – גם שיר הוא דבר שנכתב למען הדורות הבאים.
.
לסיום אפשר ללמד את החניכים את השיר כולו או רק את הפזמון.