מהלך הקטע :

באחד ממסעותיו של מרן הרב מרדכי אליהו זצ”ל לחו”ל, דיבר הרב על חשיבותה של ארץ – ישראל. במהלך הסעודה הביאו לרב זיתים גדולים ויפים. אחד האנשים אמר לרב: “כבודו יטעם את הזיתים הללו, הם גדלים כאן. גם כאן יש פירות טובים, לא רק בארץ ישראל”. 
סיפר הרב – אמרתי בליבי: אם משתמשים בזיתים הללו על-מנת להמעיט את כבודה של ארץ ישראל, לא אוכל מהם. כשראיתי שכולם טעמו מהזיתים ושיבחו את טעמם, לקחתי את הקופסא והבחנתי שכתוב עליה ‘מיוצר בקיבוץ יבנה’. הבנתי שאיש מלבדי לא שם לב לעובדה שהזיתים המשובחים הללו גדלים בארץ ישראל.
אמרתי להם: “אם הזיתים הללו כל כך טעימים, גם אני אטעם”.
טעמתי את הזיתים ואמרתי: “באמת זה כל כך משובח. לא יכול להיות שזיתים כאלה גדלים בחו”ל. זה בטוח של ארץ ישראל”. אמר לי האיש: “כבוד הרב, גם בחו”ל גדלים דברים טעימים”.
ביקשתי ממנו שיסתכל על הקופסא ויגיד לי היכן מיוצרים הזיתים הללו. הוא הסתכל ואמר לי: “קיבוץ יבנה, ארץ ישראל”. אמרתי לו: “אם אתה כל כך אוהב זיתים טעימים, בוא לארץ ישראל. היא מגדלת בשבילך את כל הפירות הטעימים. ממש בשבילך ולמענך. בוא. הארץ מחכה לך”.

(אביהם של ישראל ג’, עמוד 113)