איתור סניפים וכפרי בוגרים
נחלק את הכיתה לארבע קבוצות. כל קבוצה תקבל חלקים של פאזל גדול. כל פאזל מרכיב תמונה אחרת שקשורה לחג הסיגד (תמונה של הקסים מתפללים, ההר באמבובר שאליו עלו, אנשים עלים על הר עם אבן על גבם וכדו’). הקבוצות יצטרכו להרכיב את הפאזל. לאחר מכן כל קבוצה בתורה תצטרך לספר לכולם בכמה מילים מה לדעתה התמונה הזאת מספרת, מהו ה”סיפור שמאחורי התמונה”. המשחק הקצר הזה הוא פתיחה להיכרות עם חג הסיגד, כדי לגרות קצת את התלמידים לשמוע ולהתעניין.
היכרות ראשונית עם חג הסיגד – המדריך יפתח בתיאור קצר על חג הסיגד בליווי קטעים מהסרט שחברי תכנית “השחר” הכינו על החג, וקטעים מתוך הסרט “על כנפי יונה” שנעשה על יונה בוגלה (רצוי גם להוסיף כמה שיותר תמונות).
לחג הסיגד יש משמעויות שונות. אנו נתמקד בסיגד כיום של חזרה בתשובה קהילתית וניסיון לתקן עוולות ועיוותים חברתיים. הסיגד נחגג שבעה שבועות אחרי יום כיפור שהוא יום של חזרה בתשובה פרטית. באתיופיה היו מתכנסים מנהיגי הקהילה והזקנים (הקסים והשמגלוץ’) בערב הסיגד, ומקבלים על עצמם החלטות לניהול הקהילה.
כדי להמחיש קצת את מה שהיה שם וליישם זאת בכיתה שלנו, נקיים בכיתה “ועידה כיתתית” – כל תלמיד יכתוב על פתק משהו שמפריע לו בהתנהלות החברתית בכיתה או בבית הספר שהוא היה רוצה לשנות.
המדריך יפתח את הפתקים (או יבקש מאחד התלמידים לעשות זאת) ויקריא אותם, ובעקבות זה ינהל דיון בכיתה כיצד ניתן לתקן את הבעיה הספציפית, תוך כדי ניסיון להביא להחלטות כיתתיות שמחייבות את כולם (סביר להניח שלא יהיה זמן לפתוח את כל הפתקים, אז מספיק לפתוח כמה ולהציע לכיתה להמשיך בזה בזמן אחר).
ניתן לעשות זאת בצורה יותר רצינית ולהקים מעין “בית משפט” כיתתי, כאשר יש עדים, תובעים, וחבר שופטים, וכך בעצם להגיע להחלטות מעשיות בעזרת ‘גזר הדין’.
לסיכום, המדריך יספר שכך היו עושים מנהיגי הקהילה באתיופיה כאשר התאספו פעם בשנה בערב חג הסיגד, וכך נשמר הסדר הטוב והקשר הטוב בין המשפחות וכל תושבי הכפר.
בעקבות מה שחווינו כעת, ניתן להציע לכלל החברה לאמץ להם את יום הסיגד כיום של קבלת החלטות סביב עיוותים קהילתיים וצדק חברתי.
המדריך יכין ‘חבילה עוברת’ עם משימות או שאלות שקשורות לעשיית צדק בחברה. מלבד השאלה יהיו גם משימות שקשורות ליצירת חברה מתוקנת בכיתה (נספח ב’).
אם נשאר זמן, אפשר לשחק את המשחק “אמת ושקר” בתור סיכום על הסיגד (נספח ג’). המדריך יבחר שני מתנדבים, ולכל אחד מהם יביא דף תשובות שונה. המדריך יקריא שאלה לכיתה. כל מתנדב יאמר את התשובה שרשומה לו בדף (יש לומר למתנדבים שתפקידם לשכנע כמה שיותר חברים מהכיתה שהתשובה שבידם היא הנכונה). לאחר ששתי התשובות יינתנו, נערוך הצבעה בכיתה – איזו מהתשובות היא הנכונה? לאחר בחירת כל תשובה המדריך יגלה מהי התשובה הנכונה, וישלב בדבריו הסברים ודוגמאות.
בפעילות זו למדנו מעט על יהודי אתיופיה, מקורו של חג הסיגד, ההכנות לקראתו והמשמעויות שלו. ראינו איך כל מנהג בחג מתקשר עם המסר המרכזי של החג – כיסופים לציון ותפילה לשוב אליה בקרוב. יהודי אתיופיה ראו ביום “הסיגד” הזדמנות לערוך לעצמם חשבון נפש כקהילה, כציבור. יום זה נוצל ל”חשבון נפש קהילתי” על ההישגים ועל המקומות הטעונים שיפור. אם נשכיל גם אנו, כיום, כחברה “לנצל” את יום חג “הסיגד” ליום של “חשבון נפש קהילתי”, נוכל ליצור בסיס טוב לחברה בה יתקיים צדק חברתי.
אמת – רק באתיופיה
שקר – בכל הארצות באפריקה
אמת – יהודי אתיופיה נקראים “ביתא ישראל”
שקר – יהודי אתיופיה נקראים “ישראל ביתנו”
אמת – חלומם הגדול של יהודי אתיופיה בכל שנות הגלות היה להגיע לירושלים.
שקר – חלומם הגדול של יהודי אתיופיה היה לחגוג את חג הסיגד יחד עם כל יהודי העולם.
אמת – בטיילת ארמון הנציב בירושלים או בכותל המערבי
שקר – לא חוגגים כיום את חג הסגד בארץ, זהו חג שחגגו באתיופיה בלבד.
אמת – משמעות שם החג בעברית הוא השתחוויה, סגידה.
שקר – משמעות שם החג בעברית הוא געגועים.
אמת – מקום גבוה נחשב כמקום טהור, ובדרך זו המחישו וחוו את עליית משה להר סיני ביום מתן תורה.
שקר – בדרך זו הרגישו יהודי אתיופיה קרובים יותר לירושלים ולארץ ישראל, ויכלו להתכוון יותר בתפילותיהם ובקשותיהם.
אמת – עושים זאת כדי להזכיר לכל העם שהם כנועים לפני הקב”ה.
שקר – עושים זאת כדי להמחיש את הסבל והקושי שבני ישראל עברו במצרים.
אמת – החג נחגג בכ”ט כסלו, חמישים יום לאחר יום הכיפורים.
שקר – החג נחגג בראש חודש סיוון, כמה ימים לפני חג מתן תורה (חג השבועות).
אמת – ה”אורית” הוא ספר התורה באתיופיה שהיה כתוב בשפת הקודש שנקראת שפת ה”געז”.
שקר – ה”אורית” הוא שם לאבן שיהודי אתיופיה היו נושאים על גבם בעלייה להר בחג הסיגד.
אמת – נהוג היה להכין את בגדי החג ולכבסם, לשחוט פרות וכבשים לכבוד הסעודה החגיגית בתום יום הסיגד. כולם התאספו בכפרים המרכזיים שבהם קיימו את החג והתפללו תפילות מיוחדות לכבוד החג.
שקר – בערב החג היה נהוג לצום כדי לנקות את הגוף והנפש לקראת חג הסיגד שמסמל חזרה בתשובה כללית של העם.