מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

הסיגד כחשבון נפש קהילתי

הסיגד כחשבון נפש קהילתי

צדק חברתי

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
הרא"ה | זרעים | מעלות | מעפילים | נבטים | ניצנים | שבט חדש - כיתה ט
משך הפעולה
עד שעה
נושא
ירושלים | חברה | תשובה
  • מתאים ליום חול
מדריך 1 אהב את הפעולה

מטרות הפעולה

  1. התלמיד יכיר את חג הסיגד – מהלך היום והמשמעויות שלו.
  2. התלמיד יבין שאחת מהמטרות החשובות של חג הסיגד היא חשבון נפש קהילתי ותיקון עוולות חברתיות.
  3. חיבור התלמיד לרעיון הצדק החברתי בעם ישראל, ולכך שהאחריות לשינוי מוטלת על כל אחד

עזרים לפעילות:

  • ארבעה פאזלים של תמונת שקשורות לסיגד
  • ברקו להצגת קטעים מסרטים ותמונות שקשורות לחג הסיגד
  • שני דפי תשובות למשחק “אמת שקר”
  • פתק לכל תלמיד
  • אביזרים לבית משפט כיתתי
  • חבילה עוברת (אופציה)

 

מהלך הפעילות

 

חלק א’:

 

נחלק את הכיתה לארבע קבוצות. כל קבוצה תקבל חלקים של פאזל גדול. כל פאזל מרכיב תמונה אחרת שקשורה לחג הסיגד (תמונה של הקסים מתפללים, ההר באמבובר שאליו עלו, אנשים עלים על הר עם אבן על גבם וכדו’). הקבוצות יצטרכו להרכיב את הפאזל. לאחר מכן כל קבוצה בתורה תצטרך לספר לכולם בכמה מילים מה לדעתה התמונה הזאת מספרת, מהו ה”סיפור שמאחורי התמונה”. המשחק הקצר הזה הוא פתיחה להיכרות עם חג הסיגד, כדי לגרות קצת את התלמידים לשמוע ולהתעניין.

 

חלק ב’:

 

היכרות ראשונית עם חג הסיגד – המדריך יפתח בתיאור קצר על חג הסיגד בליווי קטעים מהסרט שחברי תכנית “השחר” הכינו על החג, וקטעים מתוך הסרט “על כנפי יונה” שנעשה על יונה בוגלה (רצוי גם להוסיף כמה שיותר תמונות).

 

חלק ג’ – הסיגד כיום לעשיית צדק חברתי:

 

לחג הסיגד יש משמעויות שונות. אנו נתמקד בסיגד כיום של חזרה בתשובה קהילתית וניסיון לתקן עוולות ועיוותים חברתיים. הסיגד נחגג שבעה שבועות אחרי יום כיפור שהוא יום של חזרה בתשובה פרטית. באתיופיה היו מתכנסים מנהיגי הקהילה והזקנים (הקסים והשמגלוץ’) בערב הסיגד, ומקבלים על עצמם החלטות לניהול הקהילה.

 

אופציה א’:

 

כדי להמחיש קצת את מה שהיה שם וליישם זאת בכיתה שלנו, נקיים בכיתה “ועידה כיתתית” – כל תלמיד יכתוב על פתק משהו שמפריע לו בהתנהלות החברתית בכיתה או בבית הספר שהוא היה רוצה לשנות.

 

המדריך יפתח את הפתקים (או יבקש מאחד התלמידים לעשות זאת) ויקריא אותם, ובעקבות זה ינהל דיון בכיתה כיצד ניתן לתקן את הבעיה הספציפית, תוך כדי ניסיון להביא להחלטות כיתתיות שמחייבות את כולם (סביר להניח שלא יהיה זמן לפתוח את כל הפתקים, אז מספיק לפתוח כמה ולהציע לכיתה להמשיך בזה בזמן אחר).

 

ניתן לעשות זאת בצורה יותר רצינית ולהקים מעין “בית משפט” כיתתי, כאשר יש עדים, תובעים, וחבר שופטים, וכך בעצם להגיע להחלטות מעשיות בעזרת ‘גזר הדין’. 

 

לסיכום, המדריך יספר שכך היו עושים מנהיגי הקהילה באתיופיה כאשר התאספו פעם בשנה בערב חג הסיגד, וכך נשמר הסדר הטוב והקשר הטוב בין המשפחות וכל תושבי הכפר.

 

בעקבות מה שחווינו כעת, ניתן להציע לכלל החברה לאמץ להם את יום הסיגד כיום של קבלת החלטות סביב עיוותים קהילתיים וצדק חברתי.

 

אופציה ב’:

המדריך יכין ‘חבילה עוברת’ עם משימות או שאלות שקשורות לעשיית צדק בחברה. מלבד השאלה יהיו גם משימות שקשורות ליצירת חברה מתוקנת בכיתה (נספח ב’).

 

חלק ד’:

 

אם נשאר זמן, אפשר לשחק את המשחק “אמת ושקר” בתור סיכום על הסיגד (נספח ג’). המדריך יבחר שני מתנדבים, ולכל אחד מהם יביא דף תשובות שונה. המדריך יקריא שאלה לכיתה. כל מתנדב יאמר את התשובה שרשומה לו בדף (יש לומר למתנדבים שתפקידם לשכנע כמה שיותר חברים מהכיתה שהתשובה שבידם היא הנכונה). לאחר ששתי התשובות יינתנו, נערוך הצבעה בכיתה – איזו מהתשובות היא הנכונה? לאחר בחירת כל תשובה המדריך יגלה מהי התשובה הנכונה, וישלב בדבריו הסברים ודוגמאות.

 

סיכום

בפעילות זו למדנו מעט על יהודי אתיופיה, מקורו של חג הסיגד, ההכנות לקראתו והמשמעויות שלו. ראינו איך כל מנהג בחג מתקשר עם המסר המרכזי של החג – כיסופים לציון ותפילה לשוב אליה בקרוב. יהודי אתיופיה ראו ביום “הסיגד” הזדמנות לערוך לעצמם חשבון נפש כקהילה, כציבור. יום זה נוצל ל”חשבון נפש קהילתי” על ההישגים ועל המקומות הטעונים שיפור. אם נשכיל גם אנו, כיום, כחברה “לנצל” את יום חג “הסיגד” ליום של “חשבון נפש קהילתי”, נוכל ליצור בסיס טוב לחברה בה יתקיים צדק חברתי. 

 

נספחים

נספח א’- תמונות לפאזלים:

נשים סיגד אבני 
קסים

 

נספח ב’- משימות לחבילה עוברת:

  1. איזה מעשה טוב היית רוצה לעשות בהפסקה בשביל החברים שלך?
  2. העבר את החבילה למי שלדעתך משקיע למען הכיתה.
  3. איך לדעתך נוכל לכבד יותר את המורים בכיתה?
  4. איך אתה חושב שאתה יכול לעזור לכך שיהיו פחות תאונות דרכים בישראל?
  5. עליך לקבל על עצמך לעשות מעשה טוב למען המשפחה שלך בשבוע הקרוב.
  6. איך לדעתך צריך להתייחס לחברים ששונים ממך?
  7. עליך לומר תודה למורה על משהו שהיא עשתה למענך.
  8. מה את/ה מקבל על עצמך לעשות היום כדי לשמח חבר טוב שלך?
  9. העבר את החבילה למישהו בכיתה שהיית רוצה להגיד לו תודה.
  10. איך לדעתך אפשר לעזור לחבר שיש לו מגבלה גופנית (למשל – על כיסא גלגלים)?
  11. העבר את החבילה למישהו שמכבד את החברים שלו בכיתה.
  12. איזה מעשה אפשר לדעתך לעשות כדי שיהיו פחות אנשים עניים בישראל?
  13. עליך למצוא דרך לגרום לחבר מהכיתה לצחוק בדרך כלשהי.

 

נספח ג’- שאלות “אמת ושקר”:

  1. באיזו ארץ חגגו את חג הסגד לפני שהוא הגיע לישראל?

 

אמת – רק באתיופיה

 

שקר – בכל הארצות באפריקה

 

  1. כיצד כינו את עצמם יהודי אתיופיה?

 

אמת – יהודי אתיופיה נקראים “ביתא ישראל”

 

שקר – יהודי אתיופיה נקראים “ישראל ביתנו”

 

  1. מהו החלום הגדול של היהודים באתיופיה שהתבטא בעיקר בחג הסיגד?

 

אמת – חלומם הגדול של יהודי אתיופיה בכל שנות הגלות היה להגיע לירושלים.

 

שקר – חלומם הגדול של יהודי אתיופיה היה לחגוג את חג הסיגד יחד עם כל יהודי העולם.

 

  1. היכן חוגגים כיום את הסיגד בארץ?

 

אמת – בטיילת ארמון הנציב בירושלים או בכותל המערבי

 

שקר – לא חוגגים כיום את חג הסגד בארץ, זהו חג שחגגו באתיופיה בלבד.

 

  1. מהי המשמעות של שם החג?

 

אמת – משמעות שם החג בעברית הוא השתחוויה, סגידה.

 

שקר – משמעות שם החג בעברית הוא געגועים.

 

  1. מדוע קיימו את הקריאה בתורה והתפילות של הסיגד על הר גבוה?

 

אמת – מקום גבוה נחשב כמקום טהור, ובדרך זו המחישו וחוו את עליית משה להר סיני ביום מתן תורה.

 

שקר – בדרך זו הרגישו יהודי אתיופיה קרובים יותר לירושלים ולארץ ישראל, ויכלו להתכוון יותר בתפילותיהם ובקשותיהם.

 

  1. . המנהג בחג הסיגד הוא לעלות להר כשאבן מונחת על כתפיך. מדוע?

 

אמת – עושים זאת כדי להזכיר לכל העם שהם כנועים לפני הקב”ה.

 

שקר – עושים זאת כדי להמחיש את הסבל והקושי שבני ישראל עברו במצרים.

 

  1. באיזה תאריך נחגג חג הסיגד?

 

אמת – החג נחגג בכ”ט כסלו, חמישים יום לאחר יום הכיפורים.

 

שקר – החג נחגג בראש חודש סיוון, כמה ימים לפני חג מתן תורה (חג השבועות).

 

  1. מהו ה”אורית”?

 

אמת – ה”אורית” הוא ספר התורה באתיופיה שהיה כתוב בשפת הקודש שנקראת שפת ה”געז”.

 

שקר – ה”אורית” הוא שם לאבן שיהודי אתיופיה היו נושאים על גבם בעלייה להר בחג הסיגד.

 

  1. אילו הכנות נערכו בערב חג הסיגד?

 

אמת – נהוג היה להכין את בגדי החג ולכבסם, לשחוט פרות וכבשים לכבוד הסעודה החגיגית בתום יום הסיגד. כולם התאספו בכפרים המרכזיים שבהם קיימו את החג והתפללו תפילות מיוחדות לכבוד החג.

 

שקר – בערב החג היה נהוג לצום כדי לנקות את הגוף והנפש לקראת חג הסיגד שמסמל חזרה בתשובה כללית של העם.

 

דעתך חשובה לנו