מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

שלב א':

המדריך יחלק לחמישה – שישה משתתפים מכתבים (נספח א') מתוך האתר חברים מקשיבים בנושא ציפיות ופחדים לקראת החופש הגדול ויבקש מהם להקריא את המכתבים באוזני המשתתפים.
(ניתן לאתר מספר משתתפים מראש ולבקש מהם להכין משחק תפקיד קצרצר להצגה בפני השבט.)

שאלות לדיון:

• אילו קשיים עולים, לדעתכם, מן המכתבים? (ניסיון גדול, פחד, חוסר חשק, חוסר רצון, עצבות, תפילה וקיום מצוות, שעמום, חוסר תוכן)
• כאשר מדברים על החופש הגדול, על אילו חוויות/אתגרים/קשיים/ציפיות אתם חושבים?

שלב ב':

מחלקים שאלון אישי – "פוחד מהחופש הגדול?" (נספח ב') ויבקש מהם למלא אותו.
מומלץ להשמיע ברקע את השיר "הכל אני יכול בחופש הגדול", או שיר חופשה אחר.

שלב ג':

שאלות לדיון:

• האם התחדש לכם דבר מה בעקבות מילוי השאלון? מה?
• אילו סוגי קשיים מופיעים בשאלון? (אמונה וקיום מצוות, קושי רגשי, קושי חברתי, קושי כלכלי…)
• הציעו פתרונות כלליים לכל אחד מסוגי הקשיים.

פורשים בריסטול גדול עם המשפט- "יצא חוק לעולם! ניתן דרור לעולם" (בראשית רבא ג' י"א) ושואלים- מהי הסתירה הקיימת במשפט זה? כיצד ניתן לדעתכם ליישב את הסתירה לכאורה בין חוק(מסגרת, תכנון, הכנה) לבין דרור(חופש)? אילו חוקים- תכנון/מסגרת/ אתם יכולים להציע כדי ליהנות מחופשה מיטבית?

הראי"ה כתב: "החירות אינה שלמה אלא כשהיא כרוכה עם העבדות הטובה, שהרי ראוי לבן חורין אמיתי למשול אפילו על הגדול שבכוחות – כוח החירות עצמו". (עולת ראיה, ב' רפט)

נסו את המשוואה:
חירות שלמה = חופש מוצלח
עבדות טובה = תכנון, הכנה, מסגרת

נספחים

נספח א' (מכתבים על החופש…)

1. שלום רב!!!
אני מפחד!! ממש מפחד!!! אני מפחד מהחופש הגדול!! שמתקרב!!! השנה, אני התחזקתי התקרבתי מאוד לקב"ה!!ואני לא רוצה לזרוק את זה! ובעזרתו אני גם לא אזרוק!! אבל אני בטוח שאת מכירים שהבטלה מביאה לידי חטא! ומה ממלא את חיינו? (ודוגרי, זה מה שממלא באמת את חיי בשמחה!!) אם לא התורה???

2. בחופש, אין מסגרת, אין הרבה מה לעשות…אז איך איך אני שם לעצמי מסגרת?!?!?! זה ניסיון גדול מידי!!! אולי אתם יכולים להמליץ לי על איזה ישיבה שאפשר ללכת אליה לכמה שעות ביום! לאיזה רב שאפשר להתחבר איתו!?!? משו לעשות כדי לא ליפול ולהפך!! להתקרב עוד יותר לבורא עולם!! בבקשה תעזרו לי!! אני בטח שהחופש הזה זה בעיה לא רק שלי!!

3. בשנת הלימודים הייתי נורא קרובה לה´, הרבה פעמים הגעתי לכוונה עצומה בתפילה, שבחיים לא הגעתי לרמות כאלו. אך לקראת סוף השנה- חודש אחרון, הרגשתי פתאום חוסר רצון להתפלל, וויתרתי על התפילה פעמים רבות ובשאר הפעמים לא ממש התכוונתי… בחופש ההרגשה היא יותר של התבטלות, ולא משנה כמה אשתדל, תהיה הרגשה של הפקרות… זה נורא עצוב, וזה מייאש אותי, אבל כמעט לא התפללתי החופש… דברתי על זה עם חברות, והמצב אצלם בדיוק אותו דבר!
אני לא מוכנה להשלים עם אי הרצון והחשק הזה… אני רוצה שיהיה לי חשק! אני רוצה רצון! אבל יותר מזה אני לא רוצה שה´ ייתן לי חשק בדרך מכאיבה…בבקשה עיזרו לי!

4. רציתי לשאול איך אפשר להתחזק בכוונת התפילה, אני מאוד רוצה להתפלל כל יום שחרית, מנחה וערבית ובנתיים אני לא מתפללת אפילו תפילה אחת, כשהיה לימודים הייתי מתפללת רק שחרית וגם זה בקושי, הרוב בעל פה מתוך חלומות, ועכשיו כשיצאנו לחופש גדול אפילו שחרית לא, אני קמה מאוחר ואז עובר כבר זמן תפילה וגם אם לא עובר זמן תפילה למי יש זמן וכח להתפלל ועוד לכוון בתפילה, וגם כשאני יודעת שאני לא צריכה להתפלל בבוקר, כלומר צריכה אבל כשכבר השלמתי עם זה שאני לא מתפללת אז אני מרגישה תחושת חופש ושחרור כאילו התפילה זה עול מעיק ועכשיו כביכול אני שמחה להתפטר ממנה חס ושלום! המצב הזה מאוד כואב לי בפרט שבזמן האחרון אני באמת משתדלת להיות עם ה´ ולעבוד אותו באמת, ואני מזה מבואסת מזה שאני לא מתפללת וגם כשאני מתפללת אני מזלזלת וחולמת רוב התפילה (וכן בברכת המזון)… זה ממש כואב לי ואני רוצה לשנות את המצב הזה!!! מה אני יכולה לעשות???

5. אני בנאדם שממש לא סובל את המילה "שיעמום" , אני לא אוהבת להעביר גם את זמני בשטויות כגון צפייה בטלוויזיה ויותר מידי להיות במחשב. והנה החופש הגיע .. למרות שאני יוצאת עם חברות פה ושם .. אני עדיין מרגישה שכאילו אני לא עושה כלום.. אני פשוט מתבטלת מפה לשם ולא ככה תכננתי להעביר את החופש שלי.חיפשתי עבודה בהרבה מקומות ולא הצלחתי להשיג ואני פשוט מתחרפנת!! אני מרגישה כלואה!!! לזה אני לא קוראת "חופש" איך אוכל ליצוק תוכן לחופש שלי????

נספח ב' (שאלון אישי)

קרא/י את ההיגדים וסמני נכון או לא נכון.

אני מחכה מאוד לחופש הגדול
יש לי המון תוכניות לחופש
אני פוחד שיהיה לי משעמם
שווה להתאמץ כל השנה בשביל להגיע לחופש
אני אוהב לתכנן…שונא לזרום…
אני חושש לבזבז את החופש שלי במחשב ובטלוויזיה
אני אוהב לדעת מראש מה אני עושה בכל יום
אני דואג שלא יהיה לי מספיק כסף לכל התכנונים שלי
יש לי המון תוכניות, לא בטוח שאספיק הכול
אני לא סובל שההורים והמבוגרים אומרים לי מה לעשות…
אני חושש שלא יהיה לי מה לעשות
אני שונא להיות לבד בחופש!
בגלל הבטלנות שלי אני פוחד "למרוח" את הזמן בחופש
אני חושש שאבזבז הרבה כסף
אני חושש שלא אצליח להתמיד בתפילות בחופש
אני מפחד מעצמי
אני לא יודע לתכנן כלום, הכול נהרס לי
אני לחוץ שלא יהיה לי עם מי לבלות בחופש, ואגרר לעשייה שלילית או בטלנית
יש בי פחד מחופש, כי בחופש אני אחראי על עצמי
אני בכלל לא יודע לאן ללכת לבלות
אין לי שום תוכנית לחופש, זה מלחיץ אותי
אני מרגיש תלוש… אני לא יודע מה אעשה עם כל הזמן הזה