מהלך הקטע :

שלב א – “משל לעירוני שנשא בת מלכים. אם יביא לה כל מה שבעולם, אינן חשובין לה כלום. למה? שהיא בת מלך. כך הנפש, אילו הבאת לה כל מעדני עולם, אינם כלום לה. למה? שהיא מן העליונים”.

נפש האדם משולה כאן לבת מלכים. וכדי לרדת לעומקו של משל זה, עלינו “להיכנס לראש” של בת מלך. על פי משל זה, תהום פעורה בין אופי חייו של אזרח מצוי לבין זה של המלך ובני משפחתו. בעוד עולמו של האזרח הקטן סובב סביב הצלחתו האישית, ואולי גם הצלחת משפחתו הקרובה, חייו של זה הגר בארמון  המלכות הם חיים אחרים, הסובבים סביב המדינה והממלכה. שלא כמו במשפחתו של העירוני, בה מאזינים לחדשות פעם אחת ביום, אם בכלל, בביתה של בת המלך עוסקים במשך היום כולו בסוגיות הבוערות של חיי המדינה, מאין ספור צדדים וזוויות. היא גדלה בבית בו ביטויים כדוגמת: “זה לא העניין שלי”, או: “עכשיו אני עסוק בענייני הפרטיים” אינם קיימים, שכן המלך נדרש בכל עת לתת פתרונות ותשובות לכל בעיות הממלכה. אם ינסו להעסיק את בת המלך בסוגיות אישיות בלבד, היא תתקומם, כי במשך כל חייה ספגה את האווירה המלכותית, הכללית.

שלב ב – המטרה העומדת מאחורי מדרש זה היא להסב את תשומת ליבנו לכך שבנפש שלנו מצוי יסוד מלכותי; מקורה של הנפש הוא בארמון המלוכה. לעת עתה היא מצויה כאן, במגבלות ובצמצומים של הגוף עמו “התחתנה”, אולם מצד עצמה היא לעולם תהיה רחבה וגדולה מן הגוף לאין ערוך. יש בתוכנו שאיפות, ערכים, מצפון והתעניינות טבעית במה שמעבר לדל”ת האמות הפרטיות של היחיד. יש לנו, בגרעין אישיותנו, יסוד רחב וכללי מאד, יש בנו בת מלך. בת המלך תובעת מאתנו לחיות חיים ממלכתיים, כלומר: חיים שבהם אין אנו חושבים רק על עצמנו. קיימת בה תביעה אינסופית לחשיבה על הזולת, להרחבת הידיעות והעמקתן, לאכפתיות כלפי החברה ולכלל האנושות. הנפש שלנו קוראת לנו ללא הרף: אל תצמצם את עולמך לכדי חייך הפרטיים בלבד, התרחב! אל תסתגר, אל תצטמק, היפתח אל הגודל האלוקי הזורם במציאות כולה!

האזרח הרגיל, החי כל חייו חיים רגילים, מתקשה להבין את בת המלך לה הוא נשוי, מנסה להלעיט אותה בתכנים המצומצמים המוכרים לו, וסבור, בטעות, שאם רק יגביר את כמות התכנים הללו, תבוא בת המלך על סיפוקה; אולם חסרונה הוא חיסרון שלא ניתן למלא.