מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

שלב א’

אנחנו רואים לאורך הדורות דמויות רבות ושונות שהקריבו את חייהם למען אידיאל מסוים למען ארץ ישראל למען עם ישראל למען תורת ישראל האם הקרבה זו של כל מה שיש לך נכונה האם אנו צריכים להקריב הכל למען אידיאל שאנו מאמינם בו בכל ליבנו?

מחלקים את השבט ל-2 קבוצות ומשחקים משחק לוח, הקבוצה המנצחת היא זאת שמגיעה לסוף. מתקדמים במשבצות ע”י קוביה שמורה כמה משבצות להתקדם.
חלק מהמשבצות יסומנו בכרטיסי שאלה, בקבוצה יהיו תורות מי יענה על השאלות , כל אחד בתורו שיענה על השאלה, אם יענה נכון יש לו שתי אפשרויות או להתקדם עם הקבוצה שלו 2 צעדים או לקבל קובית שוקולד מבלי שהקבוצה תתקדם. בסופו של המשחק הקבוצה המנצחת תקבל שוקולד- יש לדאוג שהקבוצה המנצחת תקבל יותר שוקולד מאלו שהחליטו לקבל שוקולד במקום להתקדם.

שלב ב’

השבועה/ אברהם שטרן
“הריני נשבע שבועת- אמונים
למולדת, לעם, לחרות.
נשבע להקריב המצפון, החיים,
לציית, וללחום ולמות!
לא לשוב ולצפור, לא לבגוד,
לא לנטוש,
במחתרת, צינוק וחזית.
כל חיי לעמוד על משמר הקדוש
לחיי האומה בעתיד…”

.

השיר יפתח לנו פתח לספר על דמויותיהם של גיבורים לאורך הדורות שמסרו נפשם למען אידיאל מסוים..(35 גיבורי שיירת הל”ה, אבשלום פיינברג, אברהם שטרן, רבי עקיבא, ועוד ועוד..)

שלב ג’

שאלות לדיון:

• האם זה נכון לוותר על העתיד, על החיים בשביל מטרה נשגבת, בשביל הכלל?
• האם יש גם בדורנו אנשים שלא יחשבו על תועלתם האישית אלה רק על הכלל?

סיכום

זכינו להשתייך לעם הנבחר לעם שמעצם הוויתו הוא מקריב את כל כולו כל חיינו קודש למען אידיאל כל רגע בחיינו צריך להיות קידוש שם ה’ בעולם, שבע”ה נצליח לחיות חיי הקרבה חיים מלאי מסירות נפש על התורה על הארץ בחיים, וכמו שאלירז פרץ כותב: והמיוחד ביותר זה שאתה לא עושה את זה מדי פעם, אלא כל הזמן מידי יום ביומו, דקה דקה.

נספחים:

“…צריך לתת הכל, גם עכשיו וגם בעבר. אם אתה אוהב אז אתה אוהב עד הסוף, אם אתה חבר,אז אתה חבר עד הסוף, ואם אתה בצבא ,אז אתה שם ונותן את הכל, וגם אם כל אלו באים על חשבונך האישי. אם זה על יציאות בשבת מהצבא ואם זה לא לישון ולהתקמצן קצת לגבי עצמך בשביל שיהיה לך כסף לקנות משהו לחברה. זה מה שנקרא במילים גבוהות, ולא יודע אם אתה תאהב את זה, מסירות נפש! וזה בא לומר שאתה נותן מהגוף שלך, מהכוח שלך, מהכסף שלך, מהלב שלך למען מישהו או משהו אחר שהוא לא אתה! והמיוחד ביותר זה שאתה לא עושה את זה מדי פעם, אלא כל הזמן מידי יום ביומו, דקה דקה…”
(אלירז פרץ הי”ד)