איתור סניפים וכפרי בוגרים
שלב א – “תארו לעצמכם שיש לכם אפשרות להיכנס ל’מאגר הזהב’ של ממשלת ארה”ב, למשך שעה אחת, ולקחת זהב כפי יכולתכם. התנאי היחיד הוא, שלפני כן עליכם לעבור דרך לונה פארק מדהים, מעין דיסני-וורלד, שגובל בַּמִבצר. ‘אין בעיה’, אתם חושבים. ‘ייקח לי 10 דקות – מקסימום רבע-שעה – לחצות את הלונה פארק. יישאר לי מספיק זמן כדי לקחת יותר זהב מכפי שאצטרך אי פעם!’
השעה מתחילה, נכנסתם ללונה פארק. מכיוון שיש כל כך הרבה זמן, אתם מסתכלים בנחת סביבכם: מתקנים מלהיבים, רכבות הרים, המוני אנשים נרגשים, חטיפים, אוכל, מזרקות ועוד.
לאט לאט, אתם שוכחים את עצמכם בתוך המתקנים המרתקים. חצי שעה חולפת, אתם בגלגל הענק. ארבעים דקות. חמישים דקות. חמישים וחמש. חמישים ותשע דקות חולפות, ולפתע אתם נזכרים: הזהב! השעה כמעט הסתיימה!
אתם מתחילים לרוץ. אתם מתנשפים. הדקה הששים באה אל סופה. אתם מגיעים – ושערי ‘מאגר הזהב’ ננעלים בפניכם בלי כל גינונים.
שלב ב – העולם שלנו הוא דיסני-וורלד. הוא מכיל את הפוטנציאל לעושר רוחני אגדי. אבל, העושר הזה נמצא מעבר לגן פלאות מלא באירועים שוליים ומסיחי דעת. בהחלט, יש בהם משיכה ויופי מיוחדים – אבל הם מרחיקים אותנו מהאפשרות לצבור עושר אמיתי.
לבזבז את כל החיים בדיסני וורלד זה לא חירות; זה ביזיון לחירות. אם אנחנו מזלזלים בחירות שלנו ומתחברים לדברים גשמיים בלבד, לטבע בר-חלוף, אנחנו מאבדים את החופש הדרוש להשגת המטרות שלשמן הגענו לכאן: לחיות על-פי עקרונות, לעשות מעשים טובים, ולהתקרב אל האלוקים על ידי התדמות אליו”.
(יעקב אסטור, אתר “aish”)
האם אנחנו חירותיים בעולם הזה? האם יש דברים שנוח לנו להיות משועבדים אליהם?
מהי התחושה כאשר רצינו לעשות דבר מסוים, אך נכנענו לעצמנו (מפחד, עצלנות, נוחות…) וויתרנו עליו?
איך מתגברים ביומיום על ה”דיסני-וורלד” על מנת להגיע ל”מאגר הזהב”? נסו לחשוב על מקרה בו ויתרתם על הנוחות והכיף בשביל משהו חשוב הרבה יותר. מה נותן את הכוח להתמודד?
שלב ג – אם ברצונכם להבין במה חירותנו שונה משל חתול, ובעצם: מה ההבדל בין עבד ובן חורין –
שלב ד – אם ברצונכם לברר מה התרחש באולטרסאונד האמיתי שלנו לפני שנולדנו, ואיך זה משפיע על החירות שלנו –