איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים לשבת
פעולה ממערך
קומונריותבדף זה נלמד מהי הדרך הנכונה לחלום ולהגשים חלומות, מהם השלבים להגשמת החלום ומהם כוחות הנפש והכלים שהאדם זקוק להם כדי להגשים חלומות במציאות
מקור 1
מקום בלב (אהוד מנור)
כדי להגשים חלום אחד ישן
יש צורך במיליון חולמים
שלא עוצמים את עיניהם.
כדי להגשים חלום אחד ישן
יש צורך במיליון חולמים
שלא אוטמים את אזניהם.
שמוכנים אל החלום להתקרב,
שעוד זוכרים איך להקל את הכאב.
שיכולים להתאהב, להתחייב
ולגלות שעוד נשאר להם מקום בלב.
מקום בלב.
מקום בלב.
שאלות:
מקור 2
“חלום יעקב הוא ביטוי לכמיהה ולצורך של האדם למצוא פשר, לצקת משמעות עמוקה שתיתן טעם לחייו. חלומות הם כמו שמרים: מתסיסים, מניעים, מטלטלים. החלומות סוחפים אותנו אל מה שמעל למסגרת החיים, ומצווים עלינו לא לשקוע בהווה. הם מפקיעים את העולם מבעלות מוחלטת של המעשה ומאפשרים אחיזה מסוימת בחיים של חזון […] יעקב מצטווה לרכוש זווית ראייה ‘שמימית’. לפתוח ‘זום’ ולהסתכל על העולם בהקשר רחב יותר. לנשום את העולם, לראות אותו, להרגיש אותו.
התהליך קשה. צריך לשנות את עמדת המוצא אבל לא די בכך. החולם חייב להיות מחובר למציאות […] להיכן נעלמו החולמים? היכן הם המנהיגים, לוחמי הצדק, החירות והשוויון, מנהיגים רוחניים ותרבותיים שהחלום הוא הבסיס לחייהם? להיכן נעלמה הרוח הגדולה, זו שנכבשה, לכאורה, בידי השכל וההיגיון הצרוף? מי יאמר לפרשנים, לנביאי השכל וההיגיון, שדי לנו מעצותיהם המחוכמות, אלא אנו מחפשים קצת חזון, אמונה ותקווה?
לחלום יש יתרון נוסף. אין הוא ‘מתחשב’ בגורמים קטנוניים המבקשים לרפות את ידיו. הוא מסוגל ליישר הרים וגבעות, ובעיקר הוא מספק תמונה רחבה וגדולה. לא פשוטים היו חייו של יעקב, ואף על פי כן, הוא חולם.
עבד הוא מי שנשללה ממנו הזכות לחלום. בן חורין הוא מי שאינו משועבד באופן מוחלט למציאות. בן חורין הוא מי שמרשה לעצמו להתבונן אל עבר האופק ולבנות לעצמו חיים מלאי חלומות”.
(הרב שי פירון, ‘הארות שוליים’ לפרשת ויצא)
שאלות:
מקור 3
“תנועת ‘כנפיים של קרמבו’ התחילה מילדה קטנה שהלכה להתנדב בבית של השכנים, שנולד להם ילד עם שיתוק מוחין […] עדי מספרת שהיא נכנסה לתסכול מאוד עמוק. ‘אני בתיכון, בקרוב אתגייס לצבא, אתחתן, אהיה סטודנטית – ולכפיר כל זה לא יקרה. אין לו מקום בחברה שלנו’. לפני שהגיעה, הזהירו אותה שכפיר לא מדבר וכנראה גם לא ידבר ושהוא גם לא נראה כמו ילד רגיל. ‘מהר מאוד השעה השבועית שלנו הפכה לשעתיים ארבע פעמיים בשבוע. הוא היה גר שתי דקות הליכה מהבית שלי ונוצר קשר מאוד עמוק ביני לבין המשפחה שלו. זה נהיה ממש בית שלי’.
עם השנים הקשר הלך והתפתח ועדי התחילה להפנים את המחויבות שנכנסה אליה. ‘תחשבי על הילדות שלך’, היא אומרת. ‘את הולכת אחר הצהריים לפגוש חבר. זה משהו שאין לילדים עם צרכים מיוחדים. זה לא יכול לקרות. אנשים אחרים לא ראו את כפיר כמו שאני ראיתי אותו. היו מסתכלים, מגיבים, מרחמים, נרתעים. תחושות טבעיות ולגיטימיות. הסיבה שאני לא חשתי אותן זה כי צמחתי שם. זה אחד הדברים שהביאו אותי להבנה שאם אנשים אחרים יצמחו ככה, הם לא יסתכלו כמו שהאנשים ההם הסתכלו על כפיר’.
עם המחשבה הזו עדי ניגשה לארגון LEAD לפיתוח מנהיגות צעירה, שם היא נשאלה מה לדעתה צריכים לעשות 200 אלף הילדים בעלי הצרכים המיוחדים שאין להם ‘עדי’ פעמיים בשבוע. ‘חשבתי על הבדידות האיומה שהם חווים, הניכור החברתי, האין-חיים האלה. נכנסתי לתסכול מאוד עמוק. אני בתיכון, בקרוב אתגייס לצבא, אתחתן, אהיה סטודנטית – ולכפיר כל זה לא יקרה. אין לו מקום בחברה שלנו. ישבתי עם קלאודיה, אמא שלו, ושאלתי אותה מה כפיר הכי צריך. כי בבית אין דבר שכפיר לא עשה, לא משנה כמה הגוף שלו היה מוגבל. הבית שלהם היה בגישה שהוא יכול לעשות הכול. אז זו הגישה שצמחתי אליה. המגבלה היא רק עניין – לא רוצה להגיד טכני, אבל כן, משהו פונקציונלי’.
ההחלטה הפונקציונלית שעדי הגיעה אליה הייתה שצריך להקים מסגרת חברתית שבה יכולים להשתלב לא רק ילדים ‘רגילים’. עודד אורלב, בן גילה, הצטרף לעדי להקמת הסניף הראשון. בשלב ההתחלתי השניים עוברים בית-בית במטרה להכיר את החניכים ואת סביבת החיים שלהם ומצמידים חניכים לחונכים. ‘היינו 30 ילדים, אני ועודד העברנו את הפעולות, הסכמנו לצרף את כולם, לא משנה איזו מגבלה הייתה להם. רצינו שכאן יהיה מקום לכולם. לא הייתה לנו ממש אסטרטגיה. הכול היה נורא פשוט’.
עדי, תכננת שהסניף הראשון ייהפך לתנועה ארצית?
‘כן. זה היה החלום’.
מסניף אחד בהוד השרון צמחו ניצנים במקומות אחרים. הורים היו מתקשרים לעדי ומבקשים לפתוח סניף ליד הבית. עם הזמן גם מועצות מקומיות החלו לתמוך. היום החונכים עוברים הכשרות מקצועיות וחלק מהחניכים הפכו לחונכים בעצמם. עדי מודעת מאוד לצרכים המיוחדים של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים – שתנועה כזו מאפשרת להם כמה שעות שבועיות של שלווה”.
(סתיו שפיר, ‘קרמבו עם כנפיים’, ynet, 24.3.2011)
https://xnet.ynet.co.il/win/articles/0,14717,L-3080038,00.html
שאלות:
מקור 4
שלושה חלומות מתגשמים לפי הגמרא בברכות נה ע”ב: אמר רבי יוחנן, שלושה חלומות מתקיימים. חלום זה חזון. איך אפשר להגשים חלום?
להגשים חזון?
אלף – זה צריך להיות חלום של שחרית. חלום של שחרית, הייתי נותן שני פירושים: חלום של גאולה, חלום של אופטימיות, ואתה מוכרח להרגיש, שאם אתה תצליח לקרב כמה וכמה נפשות, להקים גן ילדים שמלמד יהדות, להקים ישיבה, אתה מציל את העולם. וחלום של שחרית זה גם חלום שאתה חולם ביום, לא רק בלילה. מי שרק חולם בלילה – יישאר בחלומות אם הוא חולם גם כאשר הוא ער אז יש סיכוי שהוא יגשים את החלום.
בית – חלום שחלם עם חברו. מי שחולם חלום בעצמו, מי שאינו יכול, אינו מיומן מספיק לשתף את האחרים בחלום שלו, לא יעשה כלום. מפני שאף אחד, גם לא היהיר ביותר, לבד – לא יעשה דבר גדול. זה מוכרח להיות עבודת צוות.
גימל – חלום שנפתר בתוך החלום. צריך להיות חלום עם תוכניות, עם פרוגרמה, עם לו”ז, עם תאריך מתוכנן. ויש אומרים אף חלום שאינו נותן לך מנוחה. אתה חולם , ושוב חולם, ושוב חולם, עד שאתה מצליח.
יהיה רצון שתחלמו, שתקשיבו היטב גם לחלומות של אחרים, שתוכלו לשתף אחרים בחלום, בחזון”.
אם כן, מהם לדעתכם המאפיינים של חלום גדול שמוגשם במציאות?
מה יכול לגרום לחלומות להתגשם?
סיכום
העמקנו בכמה מהקריטריונים שצריכים להיות לחלומות כדי שנוכל להגשים אותם במציאות: סביבה מיטיבה, שתומכת באדם ועוזרת לו להגשים את חלומותיו, ועוד מסייעים לו תוכנית ואמונה גדולה בחלום, ועם זאת גמישות, כמו שלימדה אותנו עדי אלטשולר. עוד קריטריון לחלום הוא משמעות: החלום צריך להיות חשוב לאדם החולם, כמו שיעקב מלמד אותנו. החלום של יעקב היה חשוב לו, והוא ובניו ובני בניו עמלים על הגשמת החלום של סולם ומלאכים עולים ויורדים בו.